ניתוח מידע, גרף, מסחר, בורסה, שוק ההון עליות
צילום: Istock

"מגמה חיובית בשוק המניות ב-2021 בשל הריבית הנמוכה והחיסונים"

במחלקת המחקר של דיסקונט ברוקראז' מעניקים צפי חזק להתאוששות כלכלית בעקבות מבצע החיסונים – גם בישראל וגם בעולם. באילו סקטורים כדאי להשקיע?
ארז ליבנה | (6)

בעוד מרבית העולם חווה שנה די זוועתית, פרט לירידות של מארס השחור, שוק ההון נהנה מתנאי השוק של הריבית האפסית והתמיכות של הבנקים המרכזיים ובאופן כללי התעלם כמעט לגמרי מהמגפה העולמית. בתחזית ל-2021, בחטיבת המחקר של דיסקונט ברוקראז' סבורים שהשווקים ימשיכו לטפס ובמרביתם יהיו בתחום הירוק.

 

"יש צפי להתאוששות ניכרת ומעבר לצמיחה חיובית בכלכלות השונות בעולם, על רקע יישום הליך החיסונים ובתמיכת הצעדים של הממשלות והבנקים המרכזיים. הקונצנזוס צופה צמיחה גלובלית של כ-5%", כתבו בחטיבת המחקר. "במרבית 2021 צפויה להירשם מגמה חיובית חזקה בשוק המניות העולמי ובנכסי הסיכון, על רקע המעבר לצמיחה, הנזילות הגבוהה ותמחור כדאי יותר לעומת נכסים סולידיים".

 

"העלייה בשוקי המניות הגלובליים תתמוך בעלייה זו צפויה לתמוך גם בעליית שוק המניות המקומי", המשיכו. "בנוסף, צפי לצמיחה חזקה בכלכלת ישראל, התקדמות באימוץ החיסונים, וכן המשך ריבית נמוכה צפויים לתת רוח גבית לעליות.

 

"בכל הקשור לאי וודאות הנובעת מהבחירות הנוספות, להערכתנו מדובר במצב עולם פחות מאיים ביחס לזה שהיה עד כה. בחירות עשויות להוביל לממשלה שיותר מקדמת תקציבים ורפורמות, מה שיתמוך במשק ובשיפור בשווקים", הוסיפו בחטיבת המחקר. "העובדה שהבורסה המקומית מושתת במידה רבה על סקטורים שללא ספק נפגעו מהקורונה, וצפויים להיפוך, גם היא מחזקת את הערכתנו כי ב-2021 הבורסה המקומית תציג תשואות חיוביות גבוהות".

 

הייטק וסייבר זה איפה שכדאי להיות

"ל-2020 אנו ממליצים על חשיפה גבוהה לתחום הטכנולוגי הכולל את חברות סייבר. מרבית החברות בתחום נסחרות בחו"ל, בדגש על ארה"ב, וחלקן בעלות זיקה ישראלית. לצד המשך המלצה על חשיפה גבוהה לתחום, אנו  סבורים כי מניית פאלו אלטו וכן חברות האבטחה בענן ימשיכו להציג תשואות יתר", כתבה האנליסטית מיכל אלשיך.

 

בתחום האגרוכימיה, אלשיך ממליצה על מניות כיל, ח"ל וחברות הענף הנסחרות בחו"ל, כשלהערכתה נהיה עדים לשיפור ברווחים בסקטור וכן המשך העדפה למניית MOSAIC. "החברות הנמנות בסקטור הדשנים בישראל ובעולם צפויות להערכתנו להציג שיפור מהותי בתוצאות ב-2021.

 

"אנו ממשיכים להמליץ להעדיף את מניית MOSAIC על רקע חשיפתה הגבוהה לתחום הפוספט שנהנה מעליית מחירים. MOSAIC נבדלת בכך מיתר החברות בסקטור, הפועלות בתחום בשיעורים נמוכים. על כיל אנו ממליצים בתשואת שוק במחיר יעד של 16 שקל. כיל אמנם צפויה לשיפור מהותי בתוצאות ב-2021 אך תמחורה הנוכחי להערכתנו מגלם זאת. בהמשך לכך, אנו גם לא רואים העדפה כעת לחברה לישראל על פני כיל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בתחום קמעונאות המזון צופים בבנק ירידה קלה ברווחים, למרות שעדיין מדובר במספרים חזקים, כשבבנק ממליצים להיות "בחשיפת יתר לסקטור עם העדפה לשופרסל". "לאחר שנה מדהימה ב-2020, ב-2021 אנו צופים כי תחול ירידה קלה בהיקף שוק המזון, על רקע ירידה הדרגתית בהשפעות הקורונה, בייחוד במחצית השנייה של 2021.

 

"אנו צופים כי הירידה תהיה כתוצאה מירידה בכמויות, וזו תקוזז באופן חלקי עם עליית מחירים בשוק. לאור כך, אנו מעריכים כי רוב החברות ירשמו ירידה ברווחים, אך קלה בלבד, בהיקף חד ספרתי. למרות שאנו חוזים ירידה קלה ברווחי החברות, בייחוד במחצית ה-2, מדובר בצפי שעדיין משקף מספרים חזקים.

 

"במקביל, חלק מן החברות צפויות להנות משיפור ברווחיות בחלק מהפעילויות על רקע התייעלות (דוגמת שופרסל ב-BE) וחלקן תהנהנה מפתיחת סניפים (בדגש על יוחננוף). מבין מניות הסקטור, אנו ממליצים על שופרסל בקנייה במחיר יעד 31 שקל ועל רמי לוי בתשואת שוק במחיר יעד 223 שקל. אנו ממליצים גם להיחשף לפרשמרקט שפועלת בצורה טובה וצפויה גם להנות מפתיחת סניפים.

 

הנדל"ן המסחרי צפוי לעלות; המשרדים לא בטוח

דיסקונט שוריים גם לגבי תחום הנדל"ן, כשהאנליסט שי ששון ממליץ על תשואת יתר לסקטור עם העדפה למגורים ומסחר, כשקיים אפסייד גם בחברות המשרדים המבוססות. להערכת ששון, אנליסט, הריבית הנמוכה תמשיך לתמוך בסקטור הנדל"ן, הן בצד הריאלי מימוני והן במחירי המניות.

 

"הנדל"ן מסחרי צפוי לרשום עלייה", כתב ששון. "הציבור ירצה לחזור לשגרה בהקדם, וצפוי לצאת למסע קניות ובילויים. גם אם מחירי המניות לא צפויים להגיע למחירים בהם נסחרו טרם משבר הקורונה, הרי שעדיין קיים בהן בשר. הנהנות העיקריות ממהלך זה הינן גזית, מליסרון ועזריאלי", הוסיף.

 

"בסקטור המשרדים צפויה מגמה מעורבת. מחד קיים סיכון בפעילות הייזום הספקולטיבית, אשר בה אנו צפויים לחוות ירידה בביקוש לשטחי משרדים חדשים. מנגד, החברות החזקות והמבוססות, להן נכסים באזורי מפתח ושוכרים חזקים, לא צפויות לספוג ירידות משמעותיות בשכ"ד.

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עלי 01/01/2021 16:58
    הגב לתגובה זו
    הכל ברבוריי סרק. קזינו.
  • 5.
    משה 31/12/2020 20:32
    הגב לתגובה זו
    רק לפני כחודש הגברת אלשיך המליצה על כיל לשער 12.5 והנה היום לאחר שהמניה עלתה לשער של למעלה מ 1600 ראה זה פלא ממליצה לשער 1600 . לא רצינית .חומר למחשבה.
  • 4.
    הסינים 31/12/2020 18:31
    הגב לתגובה זו
    הם יקנו אשלג מכיל. ואלשיך תאכל את הכובע בקרוב רק לפני חודשיים המליצה על כיל בשער 12 כעת היא ממליצה על שער 16 חחח. השער האמיתי זה 21 כעת. שנה הבאה היא צריכה להגיע ל 28
  • 3.
    להמשיך לנפח את הבועה (ל"ת)
    יחזקאל 31/12/2020 18:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלשיך וכיל 31/12/2020 17:54
    הגב לתגובה זו
    כעת היא ממליצה ולא ממליצה. עדיף לא להקשיב לחירטוטים שלה.
  • 1.
    טראמפ הגאון יראה לכול העולם מה קורה שהוא עוזב.התרסקות (ל"ת)
    מוני 31/12/2020 15:44
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.