הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
סערה בשווקים ירידות וול סטריט
צילום: iStock

אפקט המוטציה: הבורסה צריכה לאפשר להשקיע ב"מדד הפחד" הישראלי

מדד ה-35 VIX הישראלי הושק במטרה להציג אינדיקציה על חוסר הוודאות בשווקים, מצב שמאפיין את המסחר כיום. בדיקת הנתונים על ידי ביזפורטל מראה כי מדד הפחד עובד ומעניק הגנה, הבעיה - לא ניתן להשקיע בו 
 
אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה מדד הפחד

מדד ה-VIX האמריקני, זינק אתמול בשעות המסחר הראשונות של וול סטריט בכ-25%. המדד, שמכונה מדד הפחד, הביע בצורה נאמנה את התחושות ששררו באותן שעות בניו יורק לנוכח הידיעות על גילוי מוטציה (מדבקת יותר) לנגיף הקורונה. לאחר מכן, ככל שהתקדם המסחר והחלו לזרום ידיעות מרגיעות על יכולת החיסונים לטפל גם במוטציה, מדד הפחד החל במסעו דרומה עד שסגר בירידות של 1.6%.

גם מדד הפחד הישראלי VIX 35 זינק אתמול, אבל בניגוד לאמריקנים, למשקיע המקומי אין אפשרות להשקיע בו. מתחילת השנה, מדד תל אביב 35 ירד 13.4% בעוד המדד זינק ב-86%. בדיקת הנתונים על ידי ביזפורטל מראה שבשנה האחרונה קיים קשר הופכי בין שני המדדים של 1.66%. כלומר ירידה של 1% במדד תל אביב 35 גרמה לעלייה של 1.66% במדד הפחד ועלייה של תל אביב 35 ב-1% תביא לירידה של 1.6% במדד.

ב-2019, כחלק ממאמצים לשכלל את המסחר בבורסה, החלה הבורסה לניירות ערך לפרסם את מדד התנודתיות בשם VTA35. המדד בודק את רמת התנודתיות הגלומה באופציות על מדד ת"א 35 הנסחרות בבורסה. 

מדד הפחד מחושב על בסיס מחירי קניה ומכירה של אופציות call ו-put ובודק את התנודתיות של האופציות, שעולה באופן משמעותי כאשר למסחר מתלוות בשורות רעות עם פוטנציאל לירידות בשווקים, כך שרכישתו הוא למעשה פעולת גידור. 

כאשר התיק בסכנת ירידה או שוויו יורד בפועל המדד יתחיל לעלות ויקזז את התשואה השלילית של תיק ההשקעות. זה עובד גם הפוך, בתקופות רגועות של עליות בשווקים, המדד ירשום ירידה משום שרוב הסוחרים אינם משנים פוזיציות באופציות.

גם ההיסטוריה מראה שהמדד עובד: משבר הקורונה שפרץ בעולם בתחילת 2020 הכניס פרופורציות חדשות לשיאי המדד, כאשר באמצע חודש מרץ נגע מדד הפחד ברמה של 85.47 נקודות. בתקופות רגועות יותר בשוק, המדד נע בין 10 ל-15 נקודות. מדובר באפשרות גידור זולה למשקיע הישראלי באופן משמעותי לעומת האלטרנטיבה שהיא רכישת אופציות בבורסה על המדד, או השקעה במטבעות שלהן יש לעיתים השלכות נלוות על תיק ההשקעות.  

כאמור כרגע אין אפשרות מקומית להשקיע במדד הפחד. הכלי היחידי שניתן להשקיע דרכו בטווח הקצר יהיה באמצעות נגזרים. אך נכון להיום הבורסה עדיין לא השיקה נגזרים על המדד. אין גם קרנות סל או קרנות עוקבות על המדד. עד אז, המשקיעים יצטרכו להשקיע במדד הVIX האמריקני. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהבורסה נמסר בנושא זה כי: "זהו מדד אינדיקטיבי שנותן אינדיקציה על הסיכון בשוק, לשירות המשקיעים. אם נראה בהמשך שיש ביקוש לנגזרים נשיק בהתאם. אנחנו עוד לא שם". 

לסיום נזכיר כי מדובר בכלי לגידור והוא אינו מומלץ לאחזקה כהשקעה עיקרית - לא משנה כמה אתם בטוחים בתחזיותיכם. דוגמה טובה להשלכות של השקעה במדד התנודתי יכולה להילקח ממקרה הביש של בית ההשקעות איביאי בתחילת 2018, שהפסיד כ-12.5 מיליון דולר עקב משקיעים שהשקיעו בשורט על מדד הפחד בארה"ב.

לאחר שמדד הפחד עלה, פוזיציות השורט עליו נמחקו בשיעור של 95% והמשקיעים מחקו כמעט את כל השקעתם. המשקיעים נכנסו לחריגת אשראי שבית ההשקעות נאלץ לשלם ולאחר מכן לתבוע את הפערים בבית המשפט.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זמבלה 23/12/2020 23:21
    הגב לתגובה זו
    יא!!! איזה פחד!!!!
  • 2.
    Z 23/12/2020 06:43
    הגב לתגובה זו
    גם בראהב אי אפשר להשקיע בויקס . אפשר להמר בחוזה עליו אבל בגלל שאי אפשר להשקיע אז אין קשר בין החוזה והויקס גם בקניה ובטח בגלגול...
  • 1.
    פיני 22/12/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    לפעמים יש לזה יתרונות.
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סאפיינס רוני על-דור גיא ברנשטיין פורמולה

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:

 



להמשך הכתבה לחץ כאן