סערה בשווקים ירידות וול סטריט
צילום: iStock

אפקט המוטציה: הבורסה צריכה לאפשר להשקיע ב"מדד הפחד" הישראלי

מדד ה-35 VIX הישראלי הושק במטרה להציג אינדיקציה על חוסר הוודאות בשווקים, מצב שמאפיין את המסחר כיום. בדיקת הנתונים על ידי ביזפורטל מראה כי מדד הפחד עובד ומעניק הגנה, הבעיה - לא ניתן להשקיע בו 
 
אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה מדד הפחד

מדד ה-VIX האמריקני, זינק אתמול בשעות המסחר הראשונות של וול סטריט בכ-25%. המדד, שמכונה מדד הפחד, הביע בצורה נאמנה את התחושות ששררו באותן שעות בניו יורק לנוכח הידיעות על גילוי מוטציה (מדבקת יותר) לנגיף הקורונה. לאחר מכן, ככל שהתקדם המסחר והחלו לזרום ידיעות מרגיעות על יכולת החיסונים לטפל גם במוטציה, מדד הפחד החל במסעו דרומה עד שסגר בירידות של 1.6%.

גם מדד הפחד הישראלי VIX 35 זינק אתמול, אבל בניגוד לאמריקנים, למשקיע המקומי אין אפשרות להשקיע בו. מתחילת השנה, מדד תל אביב 35 ירד 13.4% בעוד המדד זינק ב-86%. בדיקת הנתונים על ידי ביזפורטל מראה שבשנה האחרונה קיים קשר הופכי בין שני המדדים של 1.66%. כלומר ירידה של 1% במדד תל אביב 35 גרמה לעלייה של 1.66% במדד הפחד ועלייה של תל אביב 35 ב-1% תביא לירידה של 1.6% במדד.

ב-2019, כחלק ממאמצים לשכלל את המסחר בבורסה, החלה הבורסה לניירות ערך לפרסם את מדד התנודתיות בשם VTA35. המדד בודק את רמת התנודתיות הגלומה באופציות על מדד ת"א 35 הנסחרות בבורסה. 

מדד הפחד מחושב על בסיס מחירי קניה ומכירה של אופציות call ו-put ובודק את התנודתיות של האופציות, שעולה באופן משמעותי כאשר למסחר מתלוות בשורות רעות עם פוטנציאל לירידות בשווקים, כך שרכישתו הוא למעשה פעולת גידור. 

כאשר התיק בסכנת ירידה או שוויו יורד בפועל המדד יתחיל לעלות ויקזז את התשואה השלילית של תיק ההשקעות. זה עובד גם הפוך, בתקופות רגועות של עליות בשווקים, המדד ירשום ירידה משום שרוב הסוחרים אינם משנים פוזיציות באופציות.

גם ההיסטוריה מראה שהמדד עובד: משבר הקורונה שפרץ בעולם בתחילת 2020 הכניס פרופורציות חדשות לשיאי המדד, כאשר באמצע חודש מרץ נגע מדד הפחד ברמה של 85.47 נקודות. בתקופות רגועות יותר בשוק, המדד נע בין 10 ל-15 נקודות. מדובר באפשרות גידור זולה למשקיע הישראלי באופן משמעותי לעומת האלטרנטיבה שהיא רכישת אופציות בבורסה על המדד, או השקעה במטבעות שלהן יש לעיתים השלכות נלוות על תיק ההשקעות.  

כאמור כרגע אין אפשרות מקומית להשקיע במדד הפחד. הכלי היחידי שניתן להשקיע דרכו בטווח הקצר יהיה באמצעות נגזרים. אך נכון להיום הבורסה עדיין לא השיקה נגזרים על המדד. אין גם קרנות סל או קרנות עוקבות על המדד. עד אז, המשקיעים יצטרכו להשקיע במדד הVIX האמריקני

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהבורסה נמסר בנושא זה כי: "זהו מדד אינדיקטיבי שנותן אינדיקציה על הסיכון בשוק, לשירות המשקיעים. אם נראה בהמשך שיש ביקוש לנגזרים נשיק בהתאם. אנחנו עוד לא שם". 

לסיום נזכיר כי מדובר בכלי לגידור והוא אינו מומלץ לאחזקה כהשקעה עיקרית - לא משנה כמה אתם בטוחים בתחזיותיכם. דוגמה טובה להשלכות של השקעה במדד התנודתי יכולה להילקח ממקרה הביש של בית ההשקעות איביאי בתחילת 2018, שהפסיד כ-12.5 מיליון דולר עקב משקיעים שהשקיעו בשורט על מדד הפחד בארה"ב.

לאחר שמדד הפחד עלה, פוזיציות השורט עליו נמחקו בשיעור של 95% והמשקיעים מחקו כמעט את כל השקעתם. המשקיעים נכנסו לחריגת אשראי שבית ההשקעות נאלץ לשלם ולאחר מכן לתבוע את הפערים בבית המשפט.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זמבלה 23/12/2020 23:21
    הגב לתגובה זו
    יא!!! איזה פחד!!!!
  • 2.
    Z 23/12/2020 06:43
    הגב לתגובה זו
    גם בראהב אי אפשר להשקיע בויקס . אפשר להמר בחוזה עליו אבל בגלל שאי אפשר להשקיע אז אין קשר בין החוזה והויקס גם בקניה ובטח בגלגול...
  • 1.
    פיני 22/12/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    לפעמים יש לזה יתרונות.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

לוגו "קשרי תעופה"
צילום: יח"צ
דוחות

קשרי תעופה: התאוששות בתחום התיירות

קשרי תעופה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח נקי של 5 מיליון דולר לעומת 3 מיליון דולר אשתקד, עלייה בהכנסות ושיפור בפעילות הקרקע והשייט. לצד זאת החברה מרחיבה את פעילות הנדל"ן לתיירות, כאשר פרויקטים בקפריסין ובלפלנד מתחילים להתקרב להכרה בהכנסות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה קשרי תעופה

קשרי תעופה קשרי תעופה 0%  פרסמה הערב את הדוחות לרבעון השלישי של 2025, ומציגה שיפור ברוב הפרמטרים ביחס לשנה שעברה.

ההכנסות לרבעון השלישי של 2025 הסתכמו בסך של כ- 88.7  מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 62.5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות לתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו בסך של כ- 164.4 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-109.9 מיליון דולר בתקופה מקבילה אשתקד.

הרווח הגולמי לרבעון השלישי הסתכם בסך של כ- 13 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 9 מיליון דולר אשתקד. הרווח הגולמי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-22.5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ-16 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי  הסתכם בסך של כ- 5.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3.8  מיליון דולר אשתקד. הרווח התפעולי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ-5.2 מיליון דולר, בהשוואה לסך של  של כ- 3.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השלישי הסתכם בסך של כ-5 מיליון דולר, בהשוואה לסך של כ- 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.  הרווח הנקי בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם בסך של כ -4.7 מיליון דולר, בהשוואה לסך  של כ- 3.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.