סערה בשווקים ירידות וול סטריט
צילום: iStock

אפקט המוטציה: הבורסה צריכה לאפשר להשקיע ב"מדד הפחד" הישראלי

מדד ה-35 VIX הישראלי הושק במטרה להציג אינדיקציה על חוסר הוודאות בשווקים, מצב שמאפיין את המסחר כיום. בדיקת הנתונים על ידי ביזפורטל מראה כי מדד הפחד עובד ומעניק הגנה, הבעיה - לא ניתן להשקיע בו 
 
אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה מדד הפחד

מדד ה-VIX האמריקני, זינק אתמול בשעות המסחר הראשונות של וול סטריט בכ-25%. המדד, שמכונה מדד הפחד, הביע בצורה נאמנה את התחושות ששררו באותן שעות בניו יורק לנוכח הידיעות על גילוי מוטציה (מדבקת יותר) לנגיף הקורונה. לאחר מכן, ככל שהתקדם המסחר והחלו לזרום ידיעות מרגיעות על יכולת החיסונים לטפל גם במוטציה, מדד הפחד החל במסעו דרומה עד שסגר בירידות של 1.6%.

גם מדד הפחד הישראלי VIX 35 זינק אתמול, אבל בניגוד לאמריקנים, למשקיע המקומי אין אפשרות להשקיע בו. מתחילת השנה, מדד תל אביב 35 ירד 13.4% בעוד המדד זינק ב-86%. בדיקת הנתונים על ידי ביזפורטל מראה שבשנה האחרונה קיים קשר הופכי בין שני המדדים של 1.66%. כלומר ירידה של 1% במדד תל אביב 35 גרמה לעלייה של 1.66% במדד הפחד ועלייה של תל אביב 35 ב-1% תביא לירידה של 1.6% במדד.

ב-2019, כחלק ממאמצים לשכלל את המסחר בבורסה, החלה הבורסה לניירות ערך לפרסם את מדד התנודתיות בשם VTA35. המדד בודק את רמת התנודתיות הגלומה באופציות על מדד ת"א 35 הנסחרות בבורסה. 

מדד הפחד מחושב על בסיס מחירי קניה ומכירה של אופציות call ו-put ובודק את התנודתיות של האופציות, שעולה באופן משמעותי כאשר למסחר מתלוות בשורות רעות עם פוטנציאל לירידות בשווקים, כך שרכישתו הוא למעשה פעולת גידור. 

כאשר התיק בסכנת ירידה או שוויו יורד בפועל המדד יתחיל לעלות ויקזז את התשואה השלילית של תיק ההשקעות. זה עובד גם הפוך, בתקופות רגועות של עליות בשווקים, המדד ירשום ירידה משום שרוב הסוחרים אינם משנים פוזיציות באופציות.

גם ההיסטוריה מראה שהמדד עובד: משבר הקורונה שפרץ בעולם בתחילת 2020 הכניס פרופורציות חדשות לשיאי המדד, כאשר באמצע חודש מרץ נגע מדד הפחד ברמה של 85.47 נקודות. בתקופות רגועות יותר בשוק, המדד נע בין 10 ל-15 נקודות. מדובר באפשרות גידור זולה למשקיע הישראלי באופן משמעותי לעומת האלטרנטיבה שהיא רכישת אופציות בבורסה על המדד, או השקעה במטבעות שלהן יש לעיתים השלכות נלוות על תיק ההשקעות.  

כאמור כרגע אין אפשרות מקומית להשקיע במדד הפחד. הכלי היחידי שניתן להשקיע דרכו בטווח הקצר יהיה באמצעות נגזרים. אך נכון להיום הבורסה עדיין לא השיקה נגזרים על המדד. אין גם קרנות סל או קרנות עוקבות על המדד. עד אז, המשקיעים יצטרכו להשקיע במדד הVIX האמריקני

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מהבורסה נמסר בנושא זה כי: "זהו מדד אינדיקטיבי שנותן אינדיקציה על הסיכון בשוק, לשירות המשקיעים. אם נראה בהמשך שיש ביקוש לנגזרים נשיק בהתאם. אנחנו עוד לא שם". 

לסיום נזכיר כי מדובר בכלי לגידור והוא אינו מומלץ לאחזקה כהשקעה עיקרית - לא משנה כמה אתם בטוחים בתחזיותיכם. דוגמה טובה להשלכות של השקעה במדד התנודתי יכולה להילקח ממקרה הביש של בית ההשקעות איביאי בתחילת 2018, שהפסיד כ-12.5 מיליון דולר עקב משקיעים שהשקיעו בשורט על מדד הפחד בארה"ב.

לאחר שמדד הפחד עלה, פוזיציות השורט עליו נמחקו בשיעור של 95% והמשקיעים מחקו כמעט את כל השקעתם. המשקיעים נכנסו לחריגת אשראי שבית ההשקעות נאלץ לשלם ולאחר מכן לתבוע את הפערים בבית המשפט.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    זמבלה 23/12/2020 23:21
    הגב לתגובה זו
    יא!!! איזה פחד!!!!
  • 2.
    Z 23/12/2020 06:43
    הגב לתגובה זו
    גם בראהב אי אפשר להשקיע בויקס . אפשר להמר בחוזה עליו אבל בגלל שאי אפשר להשקיע אז אין קשר בין החוזה והויקס גם בקניה ובטח בגלגול...
  • 1.
    פיני 22/12/2020 13:57
    הגב לתגובה זו
    לפעמים יש לזה יתרונות.
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




קרדיט: ענבל מרמריקרדיט: ענבל מרמרי

הרשות לניירות ערך מציעה רפורמה מקיפה בדיווחים של חברות ציבוריות

דוח הביניים של ועדת חמדני ממליץ למקד את הדוחות העיתיים והמיידיים במידע מהותי, לשנות את מבנה הדוחות ולהקל בעומסי הדיווח על החברות תוך חיזוק ההגנה על המשקיעים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך פרסמה היום את דוח הביניים של הוועדה לבחינת דרישות הגילוי בדוחות עיתיים ומיידיים, בראשות פרופ’ אסף חמדני. הדוח מציג שורה של המלצות לרפורמה מקיפה במערך הדיווחים התאגידיים, שנועדה לשנות מהיסוד את אופן הצגת המידע לציבור המשקיעים, ומהווה את המהלך המשמעותי ביותר בתחום זה בשנים האחרונות.


הוועדה הוקמה בפברואר 2025 ביוזמת יו"ר הרשות לניירות ערך, עו"ד ספי זינגר, במטרה לבחון את חובות הדיווח הקיימות ולהתאימן לאופן שבו משקיעים צורכים מידע בעידן הנוכחי. במסגרת עבודתה קיימה הוועדה שיח עם משקיעים מוסדיים, חברות ציבוריות ויועצים מקצועיים, וכן בחנה מודלים רגולטוריים הנהוגים בשווקי הון מתקדמים בעולם. לדברי יו"ר הרשות, הרפורמה המוצעת צפויה למקד את חובות הדיווח במידע מהותי ורלוונטי, ולהפחית עומסי דיווח שאינם תורמים להבנת מצבו של התאגיד. זינגר ציין כי השינויים ישפיעו גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות, ויאפשרו הגנה טובה יותר על המשקיעים וחיזוק האמון בשוק ההון הישראלי.



קרדיט ענבל מרמרי


במרכז ההמלצות עומד שינוי מבני בדוחות העיתיים, כך שלכל פרק בדוח תהיה מטרה ברורה ומובחנת. הוועדה ממליצה לצמצם גילוי של מידע גנרי שאינו מהותי, להסיר כפילויות בין פרקים שונים ולהתאים את מבנה הדוחות לניתוח עסקי איכותי מצד הנהלת החברה.


אחת ההמלצות המרכזיות היא להחליף את דוח הדירקטוריון הקיים בדוח הנהלה ממוקד, שישמש לניתוח עסקי של תוצאות החברה. הדוח החדש יהיה מבוסס עקרונות ולא כללים נוקשים, יכלול ניתוח מגזרי מעמיק, ויעודד שימוש במדדי ביצוע, תחזיות ונתוני Non-GAAP שבהם משתמשת ההנהלה בפועל. בנוסף, הוועדה מציעה להוסיף לדוח התקופתי שני פרקים חדשים: פרק ממשל תאגידי ופרק מימון. פרק הממשל התאגידי יכלול, בין היתר, גילוי מפורט יותר על שכר בכירים והחלטות תגמול שאושרו בניגוד לעמדת האסיפה הכללית, בעוד שפרק המימון ירכז מידע על מבנה ההון, מקורות מימון, נזילות ואמות מידה פיננסיות.