שלמה אליהו
צילום: יח"צ

מגדל החזירה את כל ההפסדים מהקורונה; עברה לרווח של 47 מיליון שקל

אחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על השורה התחתונה הינו רווחים של 430 מיליון שקל מהשקעות בתיק הנוסטרו; היקף הנכסים המנוהלים עלה בכ-5% מתחילת השנה ועומד כיום על כ-308 מיליארד שקל 
ערן סוקול | (2)

חברת מגדל ביטוח 1.77%  מדווחת על רווח כולל של כ-47 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת הפסד כולל של כ-82 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הכולל ברבעון הושפע מרווחי השקעות של הקבוצה, ובכלל זה מרווחי השקעות בתיק הנוסטרו בסך של כ-430 מיליון שקל לפני מס. הפרמיות ברוטו ודמי הגמולים ירדו ב-4% והסתכמו בכ-5.7 מיליארד שקל. הקיטון נרשם בעיקר במוצרי ביטוח חיים וגמל ומיוחס להשפעות משבר הקורונה.

אומדן דמי הניהול שלא ייגבו בשל התשואה הריאלית השלילית עד להשגת תשואה חיובית מצטברת, הסתכם בסוף הרבעון בכ-150 מיליון שקל לפני מס. בחברה מציינים כי נכון להיום, בזכות המשך העליות בתיקי העמיתים, החברה כיסתה את הפסדי ההשקעות, כך דמי הניהול המשתנים מוערכים כרגע בכ-340 מיליון שקל.

החברה המשיכה בצעדי ההתייעלות ורשמה ירידה משמעותית בהיקף כח האדם והוצאות אחרות ובשל כך קטנו הוצאות הנהלה וכלליות (בנטרול תגמול משתנה) של החברה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2020 בכ-82 מיליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

היקף הנכסים המנוהלים עמד על כ-295 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון השלישי, לעומת כ-282 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד וכ-293 מיליארד שקל נכון לסוף שנת 2019. היקף הנכסים המנוהלים נכון למועד פרסום הדוחות הכספיים עלה לכ-308 מיליארד שקל.

הפרמיות ברוטו ודמי הגמולים הסתכמו בכ-5.7 מיליארד שקל ברבעון השלישי של 2020, ירידה של כ-4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הקיטון בהיקף הפרמיות ודמי הגמולים ברבעון נרשם בעיקרו במוצרי ביטוח חיים וגמל ומיוחס בעיקרו למשבר הקורונה.

תמצית התוצאות הכספיות (במיליוני שקלים)

מקור: מצגת למשקיעים

מדיניות השקעה

בין המהלכים המרכזיים שמבצעת החברה בחטיבת ההשקעות, מציינים במגדל אימוץ מדיניות השקעה אחראית ESG - Environmental, Social and Governance לניהול כלל תיק ההשקעות. במסגרת זו, מתחייבת החברה לניהול נכסים מתוך אחריות חברתית ותוך הסתכלות על תשואה מותאמת סיכון ארוכת טווח.

בנוסף, מגדל מתחייבת להפנות למעלה מ-3 מיליארד שקל בשנה מהיקף התיק להשקעות Net Positive. במקביל, תבוצע יציאה הדרגתית מהשקעות שאינן תואמות את המדיניות, בקצב של לפחות 10% בשנה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כמו כן, החברה העמיקה את פעילותה בתחום ההשקעות האלטרנטיביות וההשקעות הישירות להיקף של כ-8 מיליארד שקל מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    זה הראש של ניר גלעד (ל"ת)
    אלון 26/11/2020 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דני 26/11/2020 09:58
    הגב לתגובה זו
    מגדל חזרה להוביל...
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025, עם ירידה של למעלה מ-90% מהשווי מאז הגיעה לבורסה.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


ממידע שהגיע לביזפורטל, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.