ענת צור סגל
צילום: אתר הון הטבע
IPO

לאחר ההשקעה באוגווינד ואלקטריאון – הון הטבע מתכננת הנפקה בבורסה

הון הטבע היא בעלת המניות השנייה בגודלה באוגווינד והשלישית בגודלה באלקטראון; החברה מכוונת להנפקה לפי שווי של מעל מיליארד שקל

ניצן כהן | (16)

הון הטבע CpitalNature) ) המנוהלת על ידי ענת צור סגל, החלה בתהליך של הנפקה ראשונה בבורסה וזאת לאחר שהשקעותיה באוגווינד ואלקטריאון עלו במאות רבות של אחוזים בשנה האחרונה. קפטיל נייצ'ר מחזיקה כיום בכ-14% מהון המניות של אוגווינד שהם בדילול מלא 11.2% ושווי החזקתה בחברה עומד על 265 מיליון שקל. קפיטל נייצ'ר מחזיקה גם ב-12.3% מאלקטריאון כששווי החזקה עומד (בצרוף מקרים מוזר) על אותו סכום - כ-265 מיליון שקל. כך או אחרת, התגובה הרשמית של החברה - "קפיטל נייצר לא נמצאת בהליך הנפקה לבורסה״. אלא שבדקנו מול גורמים שאישרו את השיחות בין החברה לגורמים בשוק ההנפקות.  

השקעות נוספות של החברה הן בחברות צ'קרהטק, סולוויו, בלייד ריינג'ר וטראקנט. פרוטפוליו ההשקעות של נייצ'ר מתרכז בתחום האנרגיה המתחדשת. תחום מאוד חם בבורסה.

לחברה יש שורה ארוכה ומעניינת של בעלי מניות ביניהן ניתן למנות את החברה הכלכלית אילת, החברה הכלכלית חבל איילות, מכון ערבה לפיתוח, אורמת טכנולוגיות, אלביט מערכות, ביטוח ישיר ורפאל.

בחברה מעוניינים להציף ערך ונערכים לגיוס לפי שווי של למעלה ממיליארד שקל. פעילים בשוק ההון מעריכים כי זה יהיה פשוט על רקע ההחזקות הסחירות ובשל העובדה כי תחום הפעילות מאוד מבוקש על ידי המשקיעים.

כאן המקום לציין כי בשבוע שעבר פורסם בביזפורטל כי בין אוגווינד, אחת מהחזקות הליבה של קפיטל נייצ'ר, לבין חברת סוואפ טכנולוגיות קיימת מחלוקת על הבעלות בפטנט הליבה של החברה. המחלוקת טרם התגלגלה לפתחו של בית המשפט אך לא ניתן להוציא מאבק משפטי מכלל אפשרות. סוואפ אגב, דורשת מאוגווינד למזג אותה לתוך החברה או לחילופין לשלם לה תמלוגים בגין השימוש במוצריה.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    צעד נדרש 15/12/2020 17:19
    הגב לתגובה זו
    יש שם יועצים והשירות מצויין ביחס לסניף
  • 13.
    נורית 25/11/2020 16:40
    הגב לתגובה זו
    עם ריבוי שמות וכ"כ שמות בנים לבנות השם האחרון "ציון"
  • 12.
    נשמע כמו נוכלות. מי זאת? מה היא עשתה? (ל"ת)
    מוריס 14/09/2020 12:14
    הגב לתגובה זו
  • נחום 10/12/2020 15:28
    הגב לתגובה זו
    לידיעתך
  • 11.
    יוסי 13/09/2020 23:55
    הגב לתגובה זו
    ואחר כך שלא יתפלא מדוע יש הרצת מניות בבורסה. 23:52
  • 10.
    עשו חברת החזקות שתחזיק את חברת ההחזקות ותנפיקו גם אותה! (ל"ת)
    מציעת הצעות 13/09/2020 17:41
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    הפקרות והציבור משלם 13/09/2020 15:54
    הגב לתגובה זו
    שמחזיקה מספר חברות בתיק, הרי אפשר לקנות אותם ובחברת האם אין איזו התמחות זה לא וורן באפט בדיוק
  • 8.
    מני חור בכיס 13/09/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    מספיק שתבדקו טכנית את התנהגות המניות במסחר ותבינו לבד מה קורא שם זה שקוף רק רשות ניירות ערך כנראה בתרדמת קורונה
  • 7.
    מני מור 13/09/2020 14:40
    הגב לתגובה זו
    ההחזקות הסחירות שלהם לא שוים עשירים וברגע שימכרו יגמר הניירות לעולמי עד כמו אלגו מייזר ננו ולכן מנפיקים חברת החזקות
  • 6.
    מנפיקים בועת הבועות 13/09/2020 14:40
    הגב לתגובה זו
    החברות בפורטפוליו הם בועות בלי הכנסות אז כעת מנפיקים את חברת החזקות זה ממש להשתין ממקפצה אבל בטח יהיו הפרייארים שיקנו. כלומר, המוסדיים בכסף שלנו
  • 5.
    תזהרו מענת. לא היא בנתה את קפיטל נייצר. (ל"ת)
    מוש מוש 13/09/2020 12:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יש שם בחברה 13/09/2020 12:28
    הגב לתגובה זו
    שלא מחזיקים את השם הכי טוב בשוק זו הנפקה מסוכנת מאד
  • 3.
    מה זו? בועת העל? 13/09/2020 12:24
    הגב לתגובה זו
    זה סיוט והם רוצים שיהיה על חשבון הציבור. שתיים מההחזקות שלהם אלו חברות עם אפס מכירות ושווי מנופח עם התנהגות מעוררת תהיות ונטיה משונה לעלות בסגירות. קרנות - היזהרו בכספים שלנו, אלו לא כספים שלכם להמר
  • 2.
    בועה חמה 13/09/2020 10:09
    הגב לתגובה זו
    מחזיקים על הנייר בחברות דשות חצי מיחיארד..בפועל 50מיליון..איזה דילול לפנסיונרים.
  • 1.
    אחלה בשביל שורט, החלומות יתרסקו (ל"ת)
    שמוליק 13/09/2020 09:22
    הגב לתגובה זו
  • בדיוק. (ל"ת)
    פוקסי 13/09/2020 10:12
    הגב לתגובה זו
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?