ענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך
צילום: עודד קרני

רשות ני"ע השיקה מערכת לניתוח נתוני הדירוג של חברות שהנפיקו אג"ח

ברשות מסבירים כי המערכת הושקה לאור החשיבות שרואה הרשות בהנגשת מידע לציבור ככלי לקבלת החלטות השקעה, זאת לאחר שבהנהלת הבורסה הבהירו שלדעתם חברות דירוג האשראי לא מספקות את הסחורה
ערן סוקול | (2)

רשות ניירות ערך השיקה מערכת לניתוח נתוני הדירוג שניתנו לחברות שהנפיקו אגרות חוב לציבור, ברשות מסבירים כי המערכת הושקה לאור החשיבות שרואה הרשות בהנגשת מידע לציבור המשקיעים, ככלי לקבלת החלטות השקעה, ובכלל זה, המידע המוצג בדיווחי חברות הדירוג. המערכת מרכזת ומנגישה את המידע בצורה קלה ופשוטה במקום אחד.

הודעת הרשות מגיעה לאחר שגם בהנהלת הבורסה הבהירו שלדעתם חברות דירוג האשראי לא מספקות את הסחורה, כפי שכתבנו רבות באתר ביזפורטל בעבר. במסגרת מסמך שפורסם על ידי הבורסה, הכולל הפקת לקחים ממשבר הקורונה, הציעה הנהלת הבורסה להוסיף עילה חדשה לגריעת אג"ח ממדדי התל-בונד - אם השוק אמר את דברו והתשואה עלתה, האג"ח יוצאו מהמדדים - "זמן התגובה של חברות הדירוג איטי מדי", הסבירו בבורסה שמבקשת בעצם למנוע פגיעה במשקיעים בקרנות הסל.

כעת משיקים כאמור ברשות לני"ע את המערכת הכוללת מידע מתוך הדיווחים של חברות הדירוג, שדווחו ופורסמו על ידן באופן פומבי במערכת המגנ"א החל מיום 1.11.2019. המערכת מרכזת את הנתונים העיקריים מתוך דיווחי הדירוג שכוללים בעיקר את שם החברה המדורגת, שם חברת הדירוג, הדירוג שנקבע, תאריך הדירוג, תיאור קצר של פעולת הדירוג (תיאור זה מתייחס לפעולת הדירוג - עליית דירוג, הורדת דירוג או הפסקת דירוג), הפנייה לדוח הדירוג ועוד.

כמו כן, המערכת מאפשרת חיפוש מידע לפי הפרמטרים באים: חברת דירוג, סולם דירוג, מהות ההודעה, ותאריך הדירוג (ראו דוגמאות מטה). בעתיד יורחבו אפשרויות החיפוש, כך שיכללו פרמטרים נוספים. המאגר מתעדכן באופן מיידי בעת פרסום דוח דירוג על ידי חברות הדירוג.

קישור למערכת נתוני הדירוג של רשות ני"ע

(לכניסה למערכת לחצו על התמונה)

 

המערכת הוקמה, בהתאם למדיניות שמובילה יו"ר הרשות, ענת גואטה, להנגשה של מידע למשקיעים, כחלק מארגז הכלים לצורך קבלת החלטות השקעה. בהתאם לכך, יו"ר הרשות קיימה בשבוע שעבר שולחן עגול בנושא הסטנדרט הרצוי בתחום הדירוג בשוק החוב בישראל. הדיון התקיים לאור הצורך לשכלל ולחדד את הכלים הקיימים בקרב משקיעים ובייחוד משקיעים מהציבור אשר רוכש אגרות חוב. גואטה פתחה את הדיון ואמרה: "האחריות הישירה של הרשות לשמירה על אינטרס המשקיעים בשוק ההון מחייבת להמשיך לחזק את מנגנוני השוק כדי להבטיח את תקינותם של תהליכי התמחור לאורך זמן. הרשות משיקה מאגר נתונים שיהיה חשוף לציבור ויציג את נתוני הדירוג שניתנו לחברות המנפיקות על ידי חברות הדירוג".

גואטה הוסיפה: "בשנת 2020 היקף השוק הקונצרני עומד על 350 מיליארד שקל. בד בבד, עם התפתחות השוק חל גידול מהותי ושיעור החברות שגייסו חוב הוכפל בעשור האחרון. היום עיקר החוב הסחיר הוא חוב מדורג. עם זאת, אנו רואים שמיעוט החברות המדורגות הן בדירוג כפול. 16% מכמות החברות מדורגות בדירוג כפול, ואלו מהוות 40% מהיקף החוב הסחיר. יתר החברות מדורגות בדירוג חיצוני יחיד או לא מדורגות בכלל. זה שונה ביחס לשווקים המערביים. לגבי אותו חוב תהליך הדירוג המוסדי הוא עצמאי, לא גלוי ולא נחלת ציבור המשקיעים. בפועל פעילים בשוק הקונצרני שלנו שחקנים מתוחכמים עם משאבים עצומים בלתי מוגבלים, בנוסף לכך השוק פתוח למשקיעים מהציבור, שאינם נחשבים בעלי מומחיות ולכן נסמכים הלכה למעשה בעיקר בסוג אינפורמציה שמפרסמות חברות הדירוג. לפני כחודש, נוסף שחקן בשוק הקונצרני והוא בנק ישראל עם תכנית רכישות 15 מיליארד שקלים - זה היקף הרכישות המיועד. המעורבות משפיעה ותשפיע בעתיד על מנגנוני התמחור, והשוק וזה הופך את הדיון שלנו לרלבנטי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ג'סי לייומור 16/08/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    אם לא תהיה פתיחה אנגלית פעם ברבעון, ורק פעם ברבעון במועד קבוע יהיה מסחר, תהיה בעיה לעשיית שוק ולשמירה על רמות מחירים בכל רגע. אחרת, כל רגע תהיה תנודה, כי לא יהיה אף פעם מישהו שיעמוד מהצד השני
  • 1.
    אנונימי 16/08/2020 11:43
    הגב לתגובה זו
    אז הם הרשות חושבת שהדירוג לא יעיל. אז למה להנגיש את המידע ממנו? למה לא להציע פתרון אחר לטובת הציבור? ומה הקשר ל"שוק אמר את דברו" מה זה ? אם גברת כהן מחדרה מוכרת 44 מיליארד שח מקרנות הנאמנות במרץ זה אומר שכל החברות שהתשואה עליהן עלתה יפשטו רגל. האם עסק בחודש מרץ פושט רגל ובחודש יוני כבר בתשואה שהיתה טרם המשבר . אז מה זה אומר על עסקי החברה? בהקשר של ההוצאה מהמדדים , בכלל הזיה. אז כל יומיים נעע יכנסו ויצאו. זא שהציבור יספוג את כל הנזק מעליית התשואה , הניע יגרע מהמדד ולעולם הציבור לא יוכל לעשות ריקברי באגח.כל כך הרבה טעויות בהבנה , בגישה , בפתרונות.... דבר אחד בהחלט כן. אין קשר בין הדירוגים לשאלה האם החברה תחזיר את החוב ומה הסיכון האמיתי
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.82%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

זהב וכסףזהב וכסף

זהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע

המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה זהב כסף ריבית

הזהב זהב 1.9%   והכסף כסף 1.63%   מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.

במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.


הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור

הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.

הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.


מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״

במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.