גולף מעמיקה הפסדים ברבעון השלישי
רשת האופנה גולף 0.05% דיווחה על עלייה של כ-5.4% בהכנסות וירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית. תקן חשבונאות הגדיל את ההפסדים ל-6.6 מיליון שקל בשורה התחתונה, העביר את החברה לרווח תפעולי והקפיץ את הוצאות המימון - המניה ירדה בכ-23% מתחילת השנה.
הכנסות גולף ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו בכ-236.2 מיליון שקל, עלייה של כ-5.4% לעומת הכנסות של כ-224.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעלייה בהיקף פעילות עדיקה.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-6.6 מיליון שקל, הפסד גדול בכ-216% ביחס להפסד הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-2.1 מיליון שקל. עם זאת, בחברה מבהירים כי עיקר הגידול בהפסד מיוחס להשפעות תקן החשבונאות החדש IFRS 16 (הרחבה בהמשך), כאשר בנטרול השפעה זו היה גדל ההפסד הנקי בכ-77% בלבד.
הפדיון הממוצע למ"ר בחנויות זהות עמד על 1,220 שקל ברבעון השלישי, עלייה של כ-2.5% לעומת 1,180 שקל ברבעון המקביל.
ירידה קלה ברווחיות הגולמית
הרווח הגולמי של גולף הסתכם בכ-144.3 מיליון שקל ברבעון השלישי, על שולי רווחיות גולמית של כ-61.1%. מדובר בעלייה של כ-5.1% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-137.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-61.2%. הירידה הקלה בשולי הרווחיות הגולמית מיוחסת להתחזקות הדולר ועלייה בהיקף מתן ההנחות.
- בגיל 91: מעצב העל ג'ורג'ו ארמני הלך לעולמו
- אחרי השנה החזקה: קסטרו תחלק דיבידנד של 60 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות תקן IFRS 16 - העמקת ההפסד הנקי, שיפור בתוצאות התפעוליות וזינוק בהוצאות המימון
מקור: דוח הדירקטוריון של גולף
החברה הציגה גידול בהוצאות המכירה ושיווק אשר הסתכמו בכ-128.7 מיליון שקל (54.5% מההכנסות), לעומת כ-126.9 מיליון שקל ברבעון המקביל (56.6% מההכנסות).
בבחינת הוצאות ההנהלה וכלליות נרשמה ירידה של כ-1.3 מיליון שקל ברבעון השלישי. שולי הוצאות ההנהלה וכלליות ירדו מרמה של כ-5.4% לרמה של כ-4.5%.
הירידה בשולי הוצאות התפעול מיוחסת למעבר לדיווח על פי תקן החשבונאות IFRS 16 אשר העלה מנגד את הוצאות המימון.
נוכח הגידול בהכנסות והשיפור בשולי הוצאות התפעול כאמור, הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.7 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת ההפסד התפעולי של כ-1.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, בנטרול השפעות תקן החשבונאות החדש כאמור, היתה החברה מדווחת על הפסד תפעולי של כ-800 אלף שקל.
למרות המעבר לרווח תפעולי כאמור, הציגה החברה גידול של כ-7.6 מיליון שקל בהוצאות המימון נטו ברבעון השלישי ביחס לתקופה המקבילה, אשר הובילו להעמקת ההפסד הנקי ברבעון. הגורם לעליה בהוצאות המימון הינו חשבונאי - מעבר לתקן IFRS 16.
רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף: "במהלך הרבעון השלישי המשכנו להתמקד בחיזוק מנועי הצמיחה בדגש על העמקת פעילות האון ליין ושמירה על מבנה הוצאות הדוק. אנו רושמים רבעון נוסף של גידול בהכנסות בשיעור של 5.6%, על אף קיטון בשטחי המסחר באופנת הבית וההלבשה. כמו כן, אני מעודד מהעליה בנתוני הפדיון הממוצע למ"ר, הן הכללי והן בחנויות זהות, בתחומי הפעילות של אופנת ההלבשה והבית, המהווה שיפור בולט מול ירידה בשיעור של כ- 2.7% בשוק, כפי שפורסמו על ידי RIS".
- 2.אני מעביר את החברה לרווח תוך 3 רבעונים (ל"ת)אני 25/11/2019 14:25הגב לתגובה זו
- 1.להשקיע רק בפוקס (ל"ת)אלין 25/11/2019 12:24הגב לתגובה זו
וול סטריט שור וילדה (דאלי)האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים
השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').
