גולף מעמיקה הפסדים ברבעון השלישי
רשת האופנה גולף -0.01% דיווחה על עלייה של כ-5.4% בהכנסות וירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית. תקן חשבונאות הגדיל את ההפסדים ל-6.6 מיליון שקל בשורה התחתונה, העביר את החברה לרווח תפעולי והקפיץ את הוצאות המימון - המניה ירדה בכ-23% מתחילת השנה.
הכנסות גולף ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו בכ-236.2 מיליון שקל, עלייה של כ-5.4% לעומת הכנסות של כ-224.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעלייה בהיקף פעילות עדיקה.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-6.6 מיליון שקל, הפסד גדול בכ-216% ביחס להפסד הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-2.1 מיליון שקל. עם זאת, בחברה מבהירים כי עיקר הגידול בהפסד מיוחס להשפעות תקן החשבונאות החדש IFRS 16 (הרחבה בהמשך), כאשר בנטרול השפעה זו היה גדל ההפסד הנקי בכ-77% בלבד.
הפדיון הממוצע למ"ר בחנויות זהות עמד על 1,220 שקל ברבעון השלישי, עלייה של כ-2.5% לעומת 1,180 שקל ברבעון המקביל.
ירידה קלה ברווחיות הגולמית
הרווח הגולמי של גולף הסתכם בכ-144.3 מיליון שקל ברבעון השלישי, על שולי רווחיות גולמית של כ-61.1%. מדובר בעלייה של כ-5.1% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-137.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-61.2%. הירידה הקלה בשולי הרווחיות הגולמית מיוחסת להתחזקות הדולר ועלייה בהיקף מתן ההנחות.
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות תקן IFRS 16 - העמקת ההפסד הנקי, שיפור בתוצאות התפעוליות וזינוק בהוצאות המימון
מקור: דוח הדירקטוריון של גולף
החברה הציגה גידול בהוצאות המכירה ושיווק אשר הסתכמו בכ-128.7 מיליון שקל (54.5% מההכנסות), לעומת כ-126.9 מיליון שקל ברבעון המקביל (56.6% מההכנסות).
בבחינת הוצאות ההנהלה וכלליות נרשמה ירידה של כ-1.3 מיליון שקל ברבעון השלישי. שולי הוצאות ההנהלה וכלליות ירדו מרמה של כ-5.4% לרמה של כ-4.5%.
הירידה בשולי הוצאות התפעול מיוחסת למעבר לדיווח על פי תקן החשבונאות IFRS 16 אשר העלה מנגד את הוצאות המימון.
נוכח הגידול בהכנסות והשיפור בשולי הוצאות התפעול כאמור, הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.7 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת ההפסד התפעולי של כ-1.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, בנטרול השפעות תקן החשבונאות החדש כאמור, היתה החברה מדווחת על הפסד תפעולי של כ-800 אלף שקל.
למרות המעבר לרווח תפעולי כאמור, הציגה החברה גידול של כ-7.6 מיליון שקל בהוצאות המימון נטו ברבעון השלישי ביחס לתקופה המקבילה, אשר הובילו להעמקת ההפסד הנקי ברבעון. הגורם לעליה בהוצאות המימון הינו חשבונאי - מעבר לתקן IFRS 16.
רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף: "במהלך הרבעון השלישי המשכנו להתמקד בחיזוק מנועי הצמיחה בדגש על העמקת פעילות האון ליין ושמירה על מבנה הוצאות הדוק. אנו רושמים רבעון נוסף של גידול בהכנסות בשיעור של 5.6%, על אף קיטון בשטחי המסחר באופנת הבית וההלבשה. כמו כן, אני מעודד מהעליה בנתוני הפדיון הממוצע למ"ר, הן הכללי והן בחנויות זהות, בתחומי הפעילות של אופנת ההלבשה והבית, המהווה שיפור בולט מול ירידה בשיעור של כ- 2.7% בשוק, כפי שפורסמו על ידי RIS".
- 2.אני מעביר את החברה לרווח תוך 3 רבעונים (ל"ת)אני 25/11/2019 14:25הגב לתגובה זו
- 1.להשקיע רק בפוקס (ל"ת)אלין 25/11/2019 12:24הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
