רביב ברוקמאייר
צילום: ענבל מרמרי

גולף מעמיקה הפסדים ברבעון השלישי

רשת האופנה דיווחה על עלייה של כ-5.4% בהכנסות לרמה של 236 מיליון שקל, בעיקר הודות לעדיקה; שולי הרווחיות הגולמית ירדו מעט; תקן חשבונאות הגדיל את ההפסדים, העביר את החברה לרווח תפעולי והקפיץ את הוצאות המימון
ערן סוקול | (2)

רשת האופנה  גולף -0.7%  דיווחה על עלייה של כ-5.4% בהכנסות וירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית. תקן חשבונאות הגדיל את ההפסדים ל-6.6 מיליון שקל בשורה התחתונה, העביר את החברה לרווח תפעולי והקפיץ את הוצאות המימון  - המניה ירדה בכ-23% מתחילת השנה.

הכנסות גולף ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו בכ-236.2 מיליון שקל, עלייה של כ-5.4% לעומת הכנסות של כ-224.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעלייה בהיקף פעילות עדיקה.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-6.6 מיליון שקל, הפסד גדול בכ-216% ביחס להפסד הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-2.1 מיליון שקל. עם זאת, בחברה מבהירים כי עיקר הגידול בהפסד מיוחס להשפעות תקן החשבונאות החדש IFRS 16 (הרחבה בהמשך), כאשר בנטרול השפעה זו היה גדל ההפסד הנקי בכ-77% בלבד.

הפדיון הממוצע למ"ר בחנויות זהות עמד על 1,220 שקל ברבעון השלישי, עלייה של כ-2.5% לעומת 1,180 שקל ברבעון המקביל.

ירידה קלה ברווחיות הגולמית

הרווח הגולמי של גולף הסתכם בכ-144.3 מיליון שקל ברבעון השלישי, על שולי רווחיות גולמית של כ-61.1%. מדובר בעלייה של כ-5.1% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-137.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-61.2%. הירידה הקלה בשולי הרווחיות הגולמית מיוחסת להתחזקות הדולר ועלייה בהיקף מתן ההנחות.

השפעות תקן IFRS 16 - העמקת ההפסד הנקי, שיפור בתוצאות התפעוליות וזינוק בהוצאות המימון 

מקור: דוח הדירקטוריון של גולף

החברה הציגה גידול בהוצאות המכירה ושיווק אשר הסתכמו בכ-128.7 מיליון שקל (54.5% מההכנסות), לעומת כ-126.9 מיליון שקל ברבעון המקביל (56.6% מההכנסות). 

בבחינת הוצאות ההנהלה וכלליות נרשמה ירידה של כ-1.3 מיליון שקל ברבעון השלישי. שולי הוצאות ההנהלה וכלליות ירדו מרמה של כ-5.4% לרמה של כ-4.5%.

הירידה בשולי הוצאות התפעול מיוחסת למעבר לדיווח על פי תקן החשבונאות IFRS 16 אשר העלה מנגד את הוצאות המימון.

נוכח הגידול בהכנסות והשיפור בשולי הוצאות התפעול כאמור, הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.7 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת ההפסד התפעולי של כ-1.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, בנטרול השפעות תקן החשבונאות החדש כאמור, היתה החברה מדווחת על הפסד תפעולי של כ-800 אלף שקל.

למרות המעבר לרווח תפעולי כאמור, הציגה החברה גידול של כ-7.6 מיליון שקל בהוצאות המימון נטו ברבעון השלישי ביחס לתקופה המקבילה, אשר הובילו להעמקת ההפסד הנקי ברבעון. הגורם לעליה בהוצאות המימון הינו חשבונאי - מעבר לתקן IFRS 16.

רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף: "במהלך הרבעון השלישי המשכנו להתמקד בחיזוק מנועי הצמיחה בדגש על העמקת פעילות האון ליין ושמירה על מבנה הוצאות הדוק. אנו רושמים רבעון נוסף של גידול בהכנסות בשיעור של 5.6%, על אף קיטון בשטחי המסחר באופנת הבית וההלבשה. כמו כן, אני מעודד מהעליה בנתוני הפדיון הממוצע למ"ר, הן הכללי והן בחנויות זהות, בתחומי הפעילות של אופנת ההלבשה והבית, המהווה שיפור בולט מול ירידה בשיעור של כ- 2.7% בשוק, כפי שפורסמו על ידי RIS".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אני מעביר את החברה לרווח תוך 3 רבעונים (ל"ת)
    אני 25/11/2019 14:25
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    להשקיע רק בפוקס (ל"ת)
    אלין 25/11/2019 12:24
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.