גולף מעמיקה הפסדים ברבעון השלישי
רשת האופנה גולף 0% דיווחה על עלייה של כ-5.4% בהכנסות וירידה קלה בשולי הרווחיות הגולמית. תקן חשבונאות הגדיל את ההפסדים ל-6.6 מיליון שקל בשורה התחתונה, העביר את החברה לרווח תפעולי והקפיץ את הוצאות המימון - המניה ירדה בכ-23% מתחילת השנה.
הכנסות גולף ברבעון השלישי של 2019 הסתכמו בכ-236.2 מיליון שקל, עלייה של כ-5.4% לעומת הכנסות של כ-224.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעלייה בהיקף פעילות עדיקה.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על הפסד נקי של כ-6.6 מיליון שקל, הפסד גדול בכ-216% ביחס להפסד הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-2.1 מיליון שקל. עם זאת, בחברה מבהירים כי עיקר הגידול בהפסד מיוחס להשפעות תקן החשבונאות החדש IFRS 16 (הרחבה בהמשך), כאשר בנטרול השפעה זו היה גדל ההפסד הנקי בכ-77% בלבד.
הפדיון הממוצע למ"ר בחנויות זהות עמד על 1,220 שקל ברבעון השלישי, עלייה של כ-2.5% לעומת 1,180 שקל ברבעון המקביל.
ירידה קלה ברווחיות הגולמית
הרווח הגולמי של גולף הסתכם בכ-144.3 מיליון שקל ברבעון השלישי, על שולי רווחיות גולמית של כ-61.1%. מדובר בעלייה של כ-5.1% לעומת הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-137.3 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-61.2%. הירידה הקלה בשולי הרווחיות הגולמית מיוחסת להתחזקות הדולר ועלייה בהיקף מתן ההנחות.
- ריטיילורס ממשיכה לצלול - צניחה של 62% ברווח
- גוצ'י תשלם מעל ל-100 מיליון אירו לאיחוד האירופי - קנס על תיאום מחירים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעות תקן IFRS 16 - העמקת ההפסד הנקי, שיפור בתוצאות התפעוליות וזינוק בהוצאות המימון
מקור: דוח הדירקטוריון של גולף
החברה הציגה גידול בהוצאות המכירה ושיווק אשר הסתכמו בכ-128.7 מיליון שקל (54.5% מההכנסות), לעומת כ-126.9 מיליון שקל ברבעון המקביל (56.6% מההכנסות).
בבחינת הוצאות ההנהלה וכלליות נרשמה ירידה של כ-1.3 מיליון שקל ברבעון השלישי. שולי הוצאות ההנהלה וכלליות ירדו מרמה של כ-5.4% לרמה של כ-4.5%.
הירידה בשולי הוצאות התפעול מיוחסת למעבר לדיווח על פי תקן החשבונאות IFRS 16 אשר העלה מנגד את הוצאות המימון.
נוכח הגידול בהכנסות והשיפור בשולי הוצאות התפעול כאמור, הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.7 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת ההפסד התפעולי של כ-1.7 מיליון שקל ברבעון המקביל. עם זאת, בנטרול השפעות תקן החשבונאות החדש כאמור, היתה החברה מדווחת על הפסד תפעולי של כ-800 אלף שקל.
למרות המעבר לרווח תפעולי כאמור, הציגה החברה גידול של כ-7.6 מיליון שקל בהוצאות המימון נטו ברבעון השלישי ביחס לתקופה המקבילה, אשר הובילו להעמקת ההפסד הנקי ברבעון. הגורם לעליה בהוצאות המימון הינו חשבונאי - מעבר לתקן IFRS 16.
רביב ברוקמאייר, מנכ"ל קבוצת גולף: "במהלך הרבעון השלישי המשכנו להתמקד בחיזוק מנועי הצמיחה בדגש על העמקת פעילות האון ליין ושמירה על מבנה הוצאות הדוק. אנו רושמים רבעון נוסף של גידול בהכנסות בשיעור של 5.6%, על אף קיטון בשטחי המסחר באופנת הבית וההלבשה. כמו כן, אני מעודד מהעליה בנתוני הפדיון הממוצע למ"ר, הן הכללי והן בחנויות זהות, בתחומי הפעילות של אופנת ההלבשה והבית, המהווה שיפור בולט מול ירידה בשיעור של כ- 2.7% בשוק, כפי שפורסמו על ידי RIS".
- 2.אני מעביר את החברה לרווח תוך 3 רבעונים (ל"ת)אני 25/11/2019 14:25הגב לתגובה זו
- 1.להשקיע רק בפוקס (ל"ת)אלין 25/11/2019 12:24הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
