מגוריט קינג גורג ירושלים
צילום: יח"צ

קרן מגוריט מנפיקה מניות בהנחה - מה חושב על זה השוק?

הקרן מגייסת ממוסדיים 414 מיליון שקל במחיר של 75 אגורות כשהמחיר בשוק 85 אגורות - עסקה טובה למוסדיים; האם זו עסקה טובה למשקיעים הקיימים?  
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אגורות מגוריט

קרן הריט למגורים, מגוריט -1.24%  שמתמחה בהשכרת דירות לטווח ארוך, מגייסת ממשקיעים מוסדיים 414 מיליון שקל לפי מחיר של 75 אגורות בעוד המחיר בשוק הוא 85 אגורות - המשמעות היא מתן הטבה למוסדיים על חשבון המשקיעים הקיימים. אבל בחברה מסבירים כי המהלך נעשה בידיעה והסכמה של רוב המשקיעים המוסדיים בקרן שהם רוב המשקיעים בכלל.

עדכון - מגוריט מפחיתה את דמי הניהול

מעבר לכך, המהלך צפוי להגדיל משמעותית את הסחירות במניות הקרן שזה טוב כמובן למכלול המשקיעים ולהכניס אותה למדדים המובילים, מהלך שעשוי לתרום למחיר המניה.  

 

אז נכון שמדובר בהבעת אמון גדולה של גופים מוסדיים, ונכון שעכשיו יהיה הרבה יותר כסף לקרן - סד גודל של מיליארד שקל, והיא כבר בליגת העל של הקרנות, ונכון שעדיין הפוטנציאל - השבחה ותשואה משכר דירה הוא גדול, ועדיין - היה אפשר לשלב את המשקיעים הקיימים בהנפקה הזו.   המניה יורדת ב-5% ל-80 אגורות.

בשבוע שעבר הצגנו את קרן מגוריט כתחליף להשקעה ישירה בנדל"ן למגורים. הקרן מנהלת רכישות של בנייני דירות ומשכירה אותן והמחזיקים בקרן למעשה נהנים מפירות ההשקעה. מעבר לכך, הקרן נהנית מיתרון לגודל - היא רוכשת מקבצי דיור במחירים נמוכים יותר מאדם פרטי ומשיגה רווחים נאים מהשבחה, וגם - היא מגייסת בריבית זולה במיוחד (נמוך מריבית המשכנתא). 

קיימים יתרונות נוספים להשקעה בקרן על פני השקעה ישירה בדירה להשקעה, אבל עדיין לא רואים את התשואה השוטפת (דמי השכירות) מכיוון שחלק גדול מהנכסים עדיין לא מניב.

לקרן קיימים גם חסרונות - דמי ניהול שלוקח מנהל הקרן, אם כי, עדיין השורה התחתונה אמורה להיות תשואה טובה ביחס להשקעה ישירה, וגם - התלות במהלכים של מנהלי הקרן, לרבות מהלך דילול כמו הנוכחי.

המהלך הזה שנעשה אגב גם בקרן התשתיות קפיטל ג'נרשיין, פוגע בשני מובנים - הראשון, דילול משמעותי (שווי החברה כ-300 מיליון שקל והיא מגייסת הון של 414 מיליון ובמחיר נמוך מהשוק) שעלול לגרום לירידה במחיר המניה, ושנית - הקרן נסחרת בדיסקאונט על  הונה העצמי, וברגע שמגייסים במחיר נמוך, הדיסקאונט שהיה שייך לבעלי המניות הקיימים, מועבר לכלל בעלי המניות - כלומר, הדיסקאונט שבו רכשו בעלי המניות הקודמים, ירד משמעותית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה הגדולה שקרן מגוריט אמורה להניב אחוזים בודדים בשנה אבל עם סיכון מאוד נמוך, והנזק כתוצאה מהדילול עלול לחסל תשואה של תקופה ארוכה.

כשמשקיע רוכש דירה להשקעה הוא מקבל (אולי) תשואה של 3%, ואם הוא ממנף את ההשקעה הוא מרוויח אולי 3.5%-4%. אלו הם סדרי הגודל, בלי להתייחס להשבחות בזכות רכישות של מקבצי דיור בהנחה ובלי להתייחס לעלייה במחירי הדיור. ולכן - דיסקאונט של 12% למוסדיים שעלול לפגוע במחיר המניה בכמה אחוזים טובים, הוא נזק, גם אם הראייה היא לטווח ארוך.   

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דני 18/11/2019 07:51
    הגב לתגובה זו
    הנפקות ודילולים
  • 2.
    חחחח 18/11/2019 07:40
    הגב לתגובה זו
    היו אזהרות בתגובות שמדובר בחברה שמאז שהיא קיימת היא בעיקר מממנת את המנהלים שלה כל מה שיצא מהמהלך הזה הוא סידור תשואות לרבעון הרביעי של 2019 למוסדיים שנכנסו בגיוס כי הם רושמים רווח מיידי של 15% על סכום ההשקעה שלהם למרות שאין שום קשר בין הרווח הזה למציאות כי אין שום אפשרות למכור בנייר הזה 414 מיליון שח
  • 1.
    קרן עושק 18/11/2019 07:16
    הגב לתגובה זו
    הצבור ישאר עם ההפסדים .
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.02%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום מסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית" אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות. כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל. 



מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.