מגוריט קינג גורג ירושלים
צילום: יח"צ

קרן מגוריט מנפיקה מניות בהנחה - מה חושב על זה השוק?

הקרן מגייסת ממוסדיים 414 מיליון שקל במחיר של 75 אגורות כשהמחיר בשוק 85 אגורות - עסקה טובה למוסדיים; האם זו עסקה טובה למשקיעים הקיימים?  
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אגורות מגוריט

קרן הריט למגורים, מגוריט -2.11%  שמתמחה בהשכרת דירות לטווח ארוך, מגייסת ממשקיעים מוסדיים 414 מיליון שקל לפי מחיר של 75 אגורות בעוד המחיר בשוק הוא 85 אגורות - המשמעות היא מתן הטבה למוסדיים על חשבון המשקיעים הקיימים. אבל בחברה מסבירים כי המהלך נעשה בידיעה והסכמה של רוב המשקיעים המוסדיים בקרן שהם רוב המשקיעים בכלל.

עדכון - מגוריט מפחיתה את דמי הניהול

מעבר לכך, המהלך צפוי להגדיל משמעותית את הסחירות במניות הקרן שזה טוב כמובן למכלול המשקיעים ולהכניס אותה למדדים המובילים, מהלך שעשוי לתרום למחיר המניה.  

 

אז נכון שמדובר בהבעת אמון גדולה של גופים מוסדיים, ונכון שעכשיו יהיה הרבה יותר כסף לקרן - סד גודל של מיליארד שקל, והיא כבר בליגת העל של הקרנות, ונכון שעדיין הפוטנציאל - השבחה ותשואה משכר דירה הוא גדול, ועדיין - היה אפשר לשלב את המשקיעים הקיימים בהנפקה הזו.   המניה יורדת ב-5% ל-80 אגורות.

בשבוע שעבר הצגנו את קרן מגוריט כתחליף להשקעה ישירה בנדל"ן למגורים. הקרן מנהלת רכישות של בנייני דירות ומשכירה אותן והמחזיקים בקרן למעשה נהנים מפירות ההשקעה. מעבר לכך, הקרן נהנית מיתרון לגודל - היא רוכשת מקבצי דיור במחירים נמוכים יותר מאדם פרטי ומשיגה רווחים נאים מהשבחה, וגם - היא מגייסת בריבית זולה במיוחד (נמוך מריבית המשכנתא). 

קיימים יתרונות נוספים להשקעה בקרן על פני השקעה ישירה בדירה להשקעה, אבל עדיין לא רואים את התשואה השוטפת (דמי השכירות) מכיוון שחלק גדול מהנכסים עדיין לא מניב.

לקרן קיימים גם חסרונות - דמי ניהול שלוקח מנהל הקרן, אם כי, עדיין השורה התחתונה אמורה להיות תשואה טובה ביחס להשקעה ישירה, וגם - התלות במהלכים של מנהלי הקרן, לרבות מהלך דילול כמו הנוכחי.

המהלך הזה שנעשה אגב גם בקרן התשתיות קפיטל ג'נרשיין, פוגע בשני מובנים - הראשון, דילול משמעותי (שווי החברה כ-300 מיליון שקל והיא מגייסת הון של 414 מיליון ובמחיר נמוך מהשוק) שעלול לגרום לירידה במחיר המניה, ושנית - הקרן נסחרת בדיסקאונט על  הונה העצמי, וברגע שמגייסים במחיר נמוך, הדיסקאונט שהיה שייך לבעלי המניות הקיימים, מועבר לכלל בעלי המניות - כלומר, הדיסקאונט שבו רכשו בעלי המניות הקודמים, ירד משמעותית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה הגדולה שקרן מגוריט אמורה להניב אחוזים בודדים בשנה אבל עם סיכון מאוד נמוך, והנזק כתוצאה מהדילול עלול לחסל תשואה של תקופה ארוכה.

כשמשקיע רוכש דירה להשקעה הוא מקבל (אולי) תשואה של 3%, ואם הוא ממנף את ההשקעה הוא מרוויח אולי 3.5%-4%. אלו הם סדרי הגודל, בלי להתייחס להשבחות בזכות רכישות של מקבצי דיור בהנחה ובלי להתייחס לעלייה במחירי הדיור. ולכן - דיסקאונט של 12% למוסדיים שעלול לפגוע במחיר המניה בכמה אחוזים טובים, הוא נזק, גם אם הראייה היא לטווח ארוך.   

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דני 18/11/2019 07:51
    הגב לתגובה זו
    הנפקות ודילולים
  • 2.
    חחחח 18/11/2019 07:40
    הגב לתגובה זו
    היו אזהרות בתגובות שמדובר בחברה שמאז שהיא קיימת היא בעיקר מממנת את המנהלים שלה כל מה שיצא מהמהלך הזה הוא סידור תשואות לרבעון הרביעי של 2019 למוסדיים שנכנסו בגיוס כי הם רושמים רווח מיידי של 15% על סכום ההשקעה שלהם למרות שאין שום קשר בין הרווח הזה למציאות כי אין שום אפשרות למכור בנייר הזה 414 מיליון שח
  • 1.
    קרן עושק 18/11/2019 07:16
    הגב לתגובה זו
    הצבור ישאר עם ההפסדים .
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.68%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ארז עוזיר

לפי שווי של מיליארד שקל: עופר ינאי בדרך לרכוש את השליטה באלומיי קפיטל

העסקה, בהיקף של כ־460–500 מיליון שקל, תאפשר לנופר אנרגיה שבשליטת עופר ינאי להיכנס לייצור חשמל קונבנציונלי באמצעות אחזקת אלומיי בתחנת הכוח דוראד

אדיר בן עמי |

חברת האנרגיה המתחדשת נופר אנרגיה , שבשליטת איש העסקים עופר ינאי, נמצאת במשא ומתן מתקדם לרכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי קפיטל. לפי הדיווחים, היקף העסקה מוערך בכ־460–500 מיליון שקל, והיא משקפת לאלומיי שווי של כ־1 מיליארד שקל, פרמיה מתונה ביחס לשווי השוק של החברה בבורסה.

העסקה צפויה להתבצע באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי השליטה הנוכחיים באלומיי: שלמה נחמה, רני פרידריך וענת רפאל, אלמנתו של חמי רפאל המנוח. שלושת השותפים מחזיקים יחד בכ־45.9% ממניות אלומיי, ומנסים זה כשנתיים למצוא רוכש לאחזקה. נופר, שפועלת מאז הקמתה כמעט אך ורק בתחום האנרגיה המתחדשת, רואה במהלך רכישה אסטרטגית שמאפשרת לה כניסה מהירה לתחום ייצור החשמל הקונבנציונלי. זאת, על רקע העלייה בביקוש לחשמל בישראל והסביבה הרגולטורית התומכת בהרחבת כושר הייצור.


הנכס המרכזי של אלומיי

הנכס המרכזי של אלומיי הוא אחזקתה בתחנת הכוח דוראד, תחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל, הממוקמת מדרום לאשקלון. אלומיי מחזיקה, בשרשור, בכ־17% ממניות דוראד, וביחד עם קבוצת לוזון מדובר באחזקה משמעותית בגוף המייצר כ־850 מגה־וואט חשמל. בנוסף לדוראד, לאלומיי פעילות רחבה גם בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה מחזיקה מתקנים סולאריים פעילים ובייזום בישראל, ארה״ב ומספר מדינות באירופה, ובהן איטליה, ספרד והולנד. בישראל היא שותפה גם בפרויקט אגירה שאובה בצוק מנרה, הנמצא בשלבי הקמה.

מבחינה פיננסית, אלומיי אינה מציגה בשלב זה רווחיות. במחצית הראשונה של 2025 רשמה החברה הכנסות של כ־20.1 מיליון אירו וסיימה בהפסד נקי של כ־1.6 מיליון אירו. בחברה ייחסו את הגידול בהכנסות לחיבור מתקנים סולאריים חדשים באיטליה.


תקופה סוערת בנופר

אלומיי נסחרת כעת לפי שווי של מיליארד שקל, בעוד נופר נסחרת כיום לפי שווי של כמעט 4 מיליארד שקל. הרכישה מגיעה לאחר תקופה סוערת בנופר, שכללה עזיבת המנכ״לים המשותפים ומכירת מניותיהם. בעקבות זאת, חיזק ינאי את שליטתו בחברה, בין היתר באמצעות הקמת חברה משותפת עם לאומי פרטנרס, שאליה הועברו רוב מניותיו בנופר.