מגוריט קינג גורג ירושלים
צילום: יח"צ

קרן מגוריט מנפיקה מניות בהנחה - מה חושב על זה השוק?

הקרן מגייסת ממוסדיים 414 מיליון שקל במחיר של 75 אגורות כשהמחיר בשוק 85 אגורות - עסקה טובה למוסדיים; האם זו עסקה טובה למשקיעים הקיימים?  
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אגורות מגוריט

קרן הריט למגורים, מגוריט 0.02%  שמתמחה בהשכרת דירות לטווח ארוך, מגייסת ממשקיעים מוסדיים 414 מיליון שקל לפי מחיר של 75 אגורות בעוד המחיר בשוק הוא 85 אגורות - המשמעות היא מתן הטבה למוסדיים על חשבון המשקיעים הקיימים. אבל בחברה מסבירים כי המהלך נעשה בידיעה והסכמה של רוב המשקיעים המוסדיים בקרן שהם רוב המשקיעים בכלל.

עדכון - מגוריט מפחיתה את דמי הניהול

מעבר לכך, המהלך צפוי להגדיל משמעותית את הסחירות במניות הקרן שזה טוב כמובן למכלול המשקיעים ולהכניס אותה למדדים המובילים, מהלך שעשוי לתרום למחיר המניה.  

 

אז נכון שמדובר בהבעת אמון גדולה של גופים מוסדיים, ונכון שעכשיו יהיה הרבה יותר כסף לקרן - סד גודל של מיליארד שקל, והיא כבר בליגת העל של הקרנות, ונכון שעדיין הפוטנציאל - השבחה ותשואה משכר דירה הוא גדול, ועדיין - היה אפשר לשלב את המשקיעים הקיימים בהנפקה הזו.   המניה יורדת ב-5% ל-80 אגורות.

בשבוע שעבר הצגנו את קרן מגוריט כתחליף להשקעה ישירה בנדל"ן למגורים. הקרן מנהלת רכישות של בנייני דירות ומשכירה אותן והמחזיקים בקרן למעשה נהנים מפירות ההשקעה. מעבר לכך, הקרן נהנית מיתרון לגודל - היא רוכשת מקבצי דיור במחירים נמוכים יותר מאדם פרטי ומשיגה רווחים נאים מהשבחה, וגם - היא מגייסת בריבית זולה במיוחד (נמוך מריבית המשכנתא). 

קיימים יתרונות נוספים להשקעה בקרן על פני השקעה ישירה בדירה להשקעה, אבל עדיין לא רואים את התשואה השוטפת (דמי השכירות) מכיוון שחלק גדול מהנכסים עדיין לא מניב.

לקרן קיימים גם חסרונות - דמי ניהול שלוקח מנהל הקרן, אם כי, עדיין השורה התחתונה אמורה להיות תשואה טובה ביחס להשקעה ישירה, וגם - התלות במהלכים של מנהלי הקרן, לרבות מהלך דילול כמו הנוכחי.

המהלך הזה שנעשה אגב גם בקרן התשתיות קפיטל ג'נרשיין, פוגע בשני מובנים - הראשון, דילול משמעותי (שווי החברה כ-300 מיליון שקל והיא מגייסת הון של 414 מיליון ובמחיר נמוך מהשוק) שעלול לגרום לירידה במחיר המניה, ושנית - הקרן נסחרת בדיסקאונט על  הונה העצמי, וברגע שמגייסים במחיר נמוך, הדיסקאונט שהיה שייך לבעלי המניות הקיימים, מועבר לכלל בעלי המניות - כלומר, הדיסקאונט שבו רכשו בעלי המניות הקודמים, ירד משמעותית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה הגדולה שקרן מגוריט אמורה להניב אחוזים בודדים בשנה אבל עם סיכון מאוד נמוך, והנזק כתוצאה מהדילול עלול לחסל תשואה של תקופה ארוכה.

כשמשקיע רוכש דירה להשקעה הוא מקבל (אולי) תשואה של 3%, ואם הוא ממנף את ההשקעה הוא מרוויח אולי 3.5%-4%. אלו הם סדרי הגודל, בלי להתייחס להשבחות בזכות רכישות של מקבצי דיור בהנחה ובלי להתייחס לעלייה במחירי הדיור. ולכן - דיסקאונט של 12% למוסדיים שעלול לפגוע במחיר המניה בכמה אחוזים טובים, הוא נזק, גם אם הראייה היא לטווח ארוך.   

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דני 18/11/2019 07:51
    הגב לתגובה זו
    הנפקות ודילולים
  • 2.
    חחחח 18/11/2019 07:40
    הגב לתגובה זו
    היו אזהרות בתגובות שמדובר בחברה שמאז שהיא קיימת היא בעיקר מממנת את המנהלים שלה כל מה שיצא מהמהלך הזה הוא סידור תשואות לרבעון הרביעי של 2019 למוסדיים שנכנסו בגיוס כי הם רושמים רווח מיידי של 15% על סכום ההשקעה שלהם למרות שאין שום קשר בין הרווח הזה למציאות כי אין שום אפשרות למכור בנייר הזה 414 מיליון שח
  • 1.
    קרן עושק 18/11/2019 07:16
    הגב לתגובה זו
    הצבור ישאר עם ההפסדים .
רונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיותרונן גינזבורג. קרדיט: רשתות חברתיות

564 מיליון שקלים: דניה סיבוס זכתה במכרז להרחבת כביש 6

העבודות צפויות להימשך כ-3 שנים מרגע קבלת צו התחלה, התשלום לפי כמויות בפועל ובהצמדה למדדים, אך בינתיים ההתקשרות עדיין לא נסגרה

ליאור דנקנר |

דניה סיבוס דניה סיבוס 1.02%  מודיעה על זכייתה במכרז של דרך ארץ הייווייז (1997), החברה שמפעילה ומתחזקת את כביש 6, לביצוע הרחבת הכביש בשני מקטעים באזור מחלף דניאל ועד מנהרת חדיד. מדובר בפרויקט תשתית רחב שמצטרף לצבר העבודות של החברה בתחום התחבורה, עם עבודות שמתפרסות על כמה חזיתות ולא מסתכמות רק בהוספת נתיב.

היקף התמורה הכולל מוערך בכ-564 מיליון שקלים בתוספת מע"מ. התמורה צמודה לתמהיל מדדים שכולל את מדד תשומות הבניה למגורים ואת מדד תשומות סלילה וגישור, בהתאם למנגנון שנקבע בין הצדדים. בענף שבו עלויות החומרים והעבודה משתנות מהר, להצמדה הזו יש משמעות, גם אם היא לא מעלימה את חוסר הוודאות סביב מה שיקרה בשטח בפועל, מתי זה יתחיל ובאיזה קצב. נכון לעכשיו עדיין לא נחתמו חוזים מפורטים ומחייבים מול המזמינה, ועדיין לא התקבל צו התחלת עבודה.

המניה נסחרת היום סביב 149 שקלים, וכרגע בעלייה קלה של אזור ה-1%. מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-34%, והיא כבר נוגעת באזור הגבוה של הטווח השנתי, אחרי שבשפל של השנה האחרונה הייתה סביב 90 שקלים. גם במחזור יש תנועה, עם מסחר יומי של כ-33 מיליון שקלים, ושווי שוק של כ-4.9 מיליארד שקלים.


ברקע הזכייה: הצבר גדל והפעילות מתרחבת

בדוח האחרון שפרסמה דניה סיבוס באוגוסט היא הציגה המשך התרחבות בפעילות, עם גידול בהכנסות וצבר הזמנות שהמשיך לעלות. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו בכ-1.7 מיליארד שקלים, והצבר הגיע לכ-18.6 מיליארד שקלים, בין היתר בעקבות כניסת חלקה בפרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים לדוחות. 

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה -0.59%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.