מגוריט קינג גורג ירושלים
צילום: יח"צ

קרן מגוריט מנפיקה מניות בהנחה - מה חושב על זה השוק?

הקרן מגייסת ממוסדיים 414 מיליון שקל במחיר של 75 אגורות כשהמחיר בשוק 85 אגורות - עסקה טובה למוסדיים; האם זו עסקה טובה למשקיעים הקיימים?  
ערן סוקול | (3)
נושאים בכתבה אגורות מגוריט

קרן הריט למגורים, מגוריט 0%  שמתמחה בהשכרת דירות לטווח ארוך, מגייסת ממשקיעים מוסדיים 414 מיליון שקל לפי מחיר של 75 אגורות בעוד המחיר בשוק הוא 85 אגורות - המשמעות היא מתן הטבה למוסדיים על חשבון המשקיעים הקיימים. אבל בחברה מסבירים כי המהלך נעשה בידיעה והסכמה של רוב המשקיעים המוסדיים בקרן שהם רוב המשקיעים בכלל.

עדכון - מגוריט מפחיתה את דמי הניהול

מעבר לכך, המהלך צפוי להגדיל משמעותית את הסחירות במניות הקרן שזה טוב כמובן למכלול המשקיעים ולהכניס אותה למדדים המובילים, מהלך שעשוי לתרום למחיר המניה.  

 

אז נכון שמדובר בהבעת אמון גדולה של גופים מוסדיים, ונכון שעכשיו יהיה הרבה יותר כסף לקרן - סד גודל של מיליארד שקל, והיא כבר בליגת העל של הקרנות, ונכון שעדיין הפוטנציאל - השבחה ותשואה משכר דירה הוא גדול, ועדיין - היה אפשר לשלב את המשקיעים הקיימים בהנפקה הזו.   המניה יורדת ב-5% ל-80 אגורות.

בשבוע שעבר הצגנו את קרן מגוריט כתחליף להשקעה ישירה בנדל"ן למגורים. הקרן מנהלת רכישות של בנייני דירות ומשכירה אותן והמחזיקים בקרן למעשה נהנים מפירות ההשקעה. מעבר לכך, הקרן נהנית מיתרון לגודל - היא רוכשת מקבצי דיור במחירים נמוכים יותר מאדם פרטי ומשיגה רווחים נאים מהשבחה, וגם - היא מגייסת בריבית זולה במיוחד (נמוך מריבית המשכנתא). 

קיימים יתרונות נוספים להשקעה בקרן על פני השקעה ישירה בדירה להשקעה, אבל עדיין לא רואים את התשואה השוטפת (דמי השכירות) מכיוון שחלק גדול מהנכסים עדיין לא מניב.

לקרן קיימים גם חסרונות - דמי ניהול שלוקח מנהל הקרן, אם כי, עדיין השורה התחתונה אמורה להיות תשואה טובה ביחס להשקעה ישירה, וגם - התלות במהלכים של מנהלי הקרן, לרבות מהלך דילול כמו הנוכחי.

המהלך הזה שנעשה אגב גם בקרן התשתיות קפיטל ג'נרשיין, פוגע בשני מובנים - הראשון, דילול משמעותי (שווי החברה כ-300 מיליון שקל והיא מגייסת הון של 414 מיליון ובמחיר נמוך מהשוק) שעלול לגרום לירידה במחיר המניה, ושנית - הקרן נסחרת בדיסקאונט על  הונה העצמי, וברגע שמגייסים במחיר נמוך, הדיסקאונט שהיה שייך לבעלי המניות הקיימים, מועבר לכלל בעלי המניות - כלומר, הדיסקאונט שבו רכשו בעלי המניות הקודמים, ירד משמעותית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הבעיה הגדולה שקרן מגוריט אמורה להניב אחוזים בודדים בשנה אבל עם סיכון מאוד נמוך, והנזק כתוצאה מהדילול עלול לחסל תשואה של תקופה ארוכה.

כשמשקיע רוכש דירה להשקעה הוא מקבל (אולי) תשואה של 3%, ואם הוא ממנף את ההשקעה הוא מרוויח אולי 3.5%-4%. אלו הם סדרי הגודל, בלי להתייחס להשבחות בזכות רכישות של מקבצי דיור בהנחה ובלי להתייחס לעלייה במחירי הדיור. ולכן - דיסקאונט של 12% למוסדיים שעלול לפגוע במחיר המניה בכמה אחוזים טובים, הוא נזק, גם אם הראייה היא לטווח ארוך.   

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דני 18/11/2019 07:51
    הגב לתגובה זו
    הנפקות ודילולים
  • 2.
    חחחח 18/11/2019 07:40
    הגב לתגובה זו
    היו אזהרות בתגובות שמדובר בחברה שמאז שהיא קיימת היא בעיקר מממנת את המנהלים שלה כל מה שיצא מהמהלך הזה הוא סידור תשואות לרבעון הרביעי של 2019 למוסדיים שנכנסו בגיוס כי הם רושמים רווח מיידי של 15% על סכום ההשקעה שלהם למרות שאין שום קשר בין הרווח הזה למציאות כי אין שום אפשרות למכור בנייר הזה 414 מיליון שח
  • 1.
    קרן עושק 18/11/2019 07:16
    הגב לתגובה זו
    הצבור ישאר עם ההפסדים .
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.