עידן עופר
צילום: יח"צ

או.פי.סי: ההכנסות צמחו ב-5%, פסק בוררות סידר את השורה התחתונה

החברה מדווחת על עלייה של כ-24% ברווח הנקי ברבעון השלישי למרות ירידה ברווחיות הגולמית. השיפור מיוחס בעיקר לפסק בוררות בנוגע למאגר תמר
ערן סוקול |

חברת או פי סי אנרגיה 0.78% שבשליטת קנון 1.24% (69.9%) של עידן עופר דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של 2019 עם עלייה של כ-5% בהכנסות ועלייה של כ-24% ברווח הנקי למרות ירידה ברווחיות הגולמית. הגורם המרכזי - פסק בוררות. 

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-359 מיליון שקל, עלייה של כ-5.1% לעומת הכנסות הרבעון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-342 מיליון שקל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל, עלייה של כ-24.4% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-30.1 מיליון שקל. השיפור בשורה התחתונה מיוחס בעיקר להכנסות שאינן תפעוליות בהיקף של כ-14 מיליון שקל, כתוצאה מפסק בוררות בנוגע למאגר תמר ולירידה בהוצאות המימון המיוחסת אף היא לפסק הבוררות.

ירידה ברווחיות הגולמית

הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-88.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-24.5%, ירידה של כ-2% ביחס לרווח הגולמי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-90 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של כ-26.3%. עיקר הירידה ברווחיות הגולמית מיוחסת לעלייה במחיר הגז.

ברמה התפעולית החברה מדווחת על ירידה של 4.4% בהוצאות ההנלה וכלליות, אשר הסתכמו בכ-12.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת כ-13.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

פסק הבוררות הקפיץ את הרווח

בסעיף הכנסות אחרות, נרשם גידול משמעותי של כ-15.2 מיליון שקל, המיוחס ברובו להכנסה של כ-14 מיליון שקל כתוצאה מפסק בוררות בנוגע למאגר תמר כאמור.

גורם משמעותי נוסף לשיפור בשורה התחתונה מיוחס לירידה של כ-24.8% בהוצאות המימון נטו (ירידה של כ-6.2 מיליון שקל), כאשר עיקר הקיטון נובע מהכנסות ריבית גבוהות יותר מפיקדונות בסך של כ-5 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה משיפוי החברה בגין אובדן הכנסות ריבית במסגרת החלטת בוררות תמר.

ה-EBITDA המתואם עלה ב-11.5%

ה-EBITDA של החברה ברבעון עלה בכ-12.7% לכ-120.4 מיליון שקל, לעומת כ-106.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בניכוי הכנסות חד פעמיות, עלה ה-EBITDA בכ-11.5% לכ-106.2 מיליון שקל, לעומת כ-95.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

נכון לסוף הרבעון השלישי של 2019, לחברה מזומנים, פיקדונות לזמן קצר ומזומנים מוגבלים בהיקף של כ-874.4 מיליון שקל, המיועדים ברובם להשקעה בפרויקטים חדשים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רונן שור מנכ"ל אקסל סולושנס
צילום: יח"צ

בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?

אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקסל

לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52%   קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה. 

זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".


הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל


הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני

אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו  טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.

העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?