עידן עופר
צילום: יח"צ

או.פי.סי: ההכנסות צמחו ב-5%, פסק בוררות סידר את השורה התחתונה

החברה מדווחת על עלייה של כ-24% ברווח הנקי ברבעון השלישי למרות ירידה ברווחיות הגולמית. השיפור מיוחס בעיקר לפסק בוררות בנוגע למאגר תמר
ערן סוקול |

חברת או פי סי אנרגיה -1.99% שבשליטת קנון -2.4% (69.9%) של עידן עופר דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של 2019 עם עלייה של כ-5% בהכנסות ועלייה של כ-24% ברווח הנקי למרות ירידה ברווחיות הגולמית. הגורם המרכזי - פסק בוררות. 

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-359 מיליון שקל, עלייה של כ-5.1% לעומת הכנסות הרבעון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-342 מיליון שקל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל, עלייה של כ-24.4% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-30.1 מיליון שקל. השיפור בשורה התחתונה מיוחס בעיקר להכנסות שאינן תפעוליות בהיקף של כ-14 מיליון שקל, כתוצאה מפסק בוררות בנוגע למאגר תמר ולירידה בהוצאות המימון המיוחסת אף היא לפסק הבוררות.

ירידה ברווחיות הגולמית

הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-88.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-24.5%, ירידה של כ-2% ביחס לרווח הגולמי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-90 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של כ-26.3%. עיקר הירידה ברווחיות הגולמית מיוחסת לעלייה במחיר הגז.

ברמה התפעולית החברה מדווחת על ירידה של 4.4% בהוצאות ההנלה וכלליות, אשר הסתכמו בכ-12.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת כ-13.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

פסק הבוררות הקפיץ את הרווח

בסעיף הכנסות אחרות, נרשם גידול משמעותי של כ-15.2 מיליון שקל, המיוחס ברובו להכנסה של כ-14 מיליון שקל כתוצאה מפסק בוררות בנוגע למאגר תמר כאמור.

גורם משמעותי נוסף לשיפור בשורה התחתונה מיוחס לירידה של כ-24.8% בהוצאות המימון נטו (ירידה של כ-6.2 מיליון שקל), כאשר עיקר הקיטון נובע מהכנסות ריבית גבוהות יותר מפיקדונות בסך של כ-5 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה משיפוי החברה בגין אובדן הכנסות ריבית במסגרת החלטת בוררות תמר.

ה-EBITDA המתואם עלה ב-11.5%

ה-EBITDA של החברה ברבעון עלה בכ-12.7% לכ-120.4 מיליון שקל, לעומת כ-106.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בניכוי הכנסות חד פעמיות, עלה ה-EBITDA בכ-11.5% לכ-106.2 מיליון שקל, לעומת כ-95.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

נכון לסוף הרבעון השלישי של 2019, לחברה מזומנים, פיקדונות לזמן קצר ומזומנים מוגבלים בהיקף של כ-874.4 מיליון שקל, המיועדים ברובם להשקעה בפרויקטים חדשים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: