עידן עופר
צילום: יח"צ

או.פי.סי: ההכנסות צמחו ב-5%, פסק בוררות סידר את השורה התחתונה

החברה מדווחת על עלייה של כ-24% ברווח הנקי ברבעון השלישי למרות ירידה ברווחיות הגולמית. השיפור מיוחס בעיקר לפסק בוררות בנוגע למאגר תמר
ערן סוקול |

חברת או פי סי אנרגיה 4.16% שבשליטת קנון 3% (69.9%) של עידן עופר דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של 2019 עם עלייה של כ-5% בהכנסות ועלייה של כ-24% ברווח הנקי למרות ירידה ברווחיות הגולמית. הגורם המרכזי - פסק בוררות. 

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-359 מיליון שקל, עלייה של כ-5.1% לעומת הכנסות הרבעון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-342 מיליון שקל.

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל, עלייה של כ-24.4% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-30.1 מיליון שקל. השיפור בשורה התחתונה מיוחס בעיקר להכנסות שאינן תפעוליות בהיקף של כ-14 מיליון שקל, כתוצאה מפסק בוררות בנוגע למאגר תמר ולירידה בהוצאות המימון המיוחסת אף היא לפסק הבוררות.

ירידה ברווחיות הגולמית

הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-88.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-24.5%, ירידה של כ-2% ביחס לרווח הגולמי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-90 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של כ-26.3%. עיקר הירידה ברווחיות הגולמית מיוחסת לעלייה במחיר הגז.

ברמה התפעולית החברה מדווחת על ירידה של 4.4% בהוצאות ההנלה וכלליות, אשר הסתכמו בכ-12.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת כ-13.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

פסק הבוררות הקפיץ את הרווח

בסעיף הכנסות אחרות, נרשם גידול משמעותי של כ-15.2 מיליון שקל, המיוחס ברובו להכנסה של כ-14 מיליון שקל כתוצאה מפסק בוררות בנוגע למאגר תמר כאמור.

גורם משמעותי נוסף לשיפור בשורה התחתונה מיוחס לירידה של כ-24.8% בהוצאות המימון נטו (ירידה של כ-6.2 מיליון שקל), כאשר עיקר הקיטון נובע מהכנסות ריבית גבוהות יותר מפיקדונות בסך של כ-5 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה משיפוי החברה בגין אובדן הכנסות ריבית במסגרת החלטת בוררות תמר.

ה-EBITDA המתואם עלה ב-11.5%

ה-EBITDA של החברה ברבעון עלה בכ-12.7% לכ-120.4 מיליון שקל, לעומת כ-106.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בניכוי הכנסות חד פעמיות, עלה ה-EBITDA בכ-11.5% לכ-106.2 מיליון שקל, לעומת כ-95.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

נכון לסוף הרבעון השלישי של 2019, לחברה מזומנים, פיקדונות לזמן קצר ומזומנים מוגבלים בהיקף של כ-874.4 מיליון שקל, המיועדים ברובם להשקעה בפרויקטים חדשים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

תיק השקעות מסחר עצמאי ברוקר
צילום: standret

איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?

אתם צריכים להבין את שלושת המגמות שיניעו את השווקים לא רק בשנה הקרובה אלא גם בשנים שלאחריה - הריבית והאינפלציה חשובות אבל הבנה של תשתיות, ביטחון וגיאופוליטיקה חשובים יותר: מנהל ההשקעות הראשי של סיגמא-קלאריטי עם התחזיות שיעצבו לדעתו את השנים הקרובות

עידן אזולאי |
נושאים בכתבה סיגמא קלאריטי

כפי שמתרחש כבר לא מעט שנים (וליתר דיוק, במידה רבה מאז 2008), גם בשנת 2025, נתוני הכלכלה והמגמות של שוקי המניות והאג"ח היו ברובן שונות במידה לא מועטה מהתחזיות שניתנו בתחילתה. זוכרים שהקונצנזוס שהתגבש בתחילת אפריל עם הטלת המכסים של טראמפ, היה שאלו יאיצו את האינפלציה ויפגעו בסחר העולמי? המציאות התבררה כשונה לחלוטין. בשנת 2025 קיבלנו שיעור נוסף שלעיתים המציאות אינה "מתיישרת" עם התיאוריות ויש לה דינמיקה משלה. 

הדרך להתמודד עם האתגר הזה של הרכבת תיק השקעות במציאות היא לנסות לזהות את המגמות ארוכות הטווח שיניעו את הסקטורים והכלכלות השונות ופחות את התנודות קצרות הטווח. לשם דוגמה, האם יש השפעה רבה על תיק ממוצע אם האינפלציה תהיה בשנה הקרובה 1.9% או 2.4%? בשוליים בלבד. לעומת זאת, אם המגמה של עלייה במתח הגיאו-פוליטי בעולם תימשך, התעשיות הביטחוניות תמשכנה להיות מושפעות מכך במידה רבה. להלן שלוש מגמות מאקרו עיקריות שהשפעתן תורגש להערכתנו לא רק בשנה הקרובה, אלא לאורך זמן רב.

סחורות

אחרי תקופה ארוכה שבה שוק הסחורות התנהל באופן "רגוע" (הקלה בשרשראות אספקה, ירידת מחירי אנרגיה וחלק מהמתכות, והאטה בפעילות התעשייתית), נראה שמתחילים להצטבר התנאים שמאפיינים את תחילתו של מחזור עליות חדש. ראשית, ישנו האלמנט הטכני. מאחר ושוק הסחורות פיגר אחר ביצועי שוקי המניות, ההקצאה שניתנה לו בתיקי ההשקעות היתה קטנה למדי. משקיעים אוהבים "נכסים שעובדים". מצב כזה יוצר קרקע נוחה לשינוי כיוון. כל שיפור מתון בביקוש או כל זעזוע קטן בצד ההיצע עלול להתגלגל לתגובה חזקה במחיר מהסיבה הפשוטה שמעט מאוד משקיעים כבר נמצאים “בעמדה” ליהנות ממנו, והכניסה המאוחרת יוצרת גל קניות מצטבר.

הסיבה השניה שבגינה אנחנו סבורים ששוק הסחורות ראוי למקום ראוי בתיק ההשקעות היא הירידה בהיצע לצד עלייה בביקוש. דינמיקה כלכלית בסיסית. בניגוד למוצרים ושירותים, בהפקת נפט, בכרייה, בזיקוק ובהובלה אין “כפתור” להגדלת תפוקה מהירה. פרויקטים חדשים לוקחים שנים, אישורים לוקחים זמן, והעלות ההונית גבוהה. לכן, השנים האחרונות של השקעות חסרות בהרחבת היצע יצרו מצב שבו המערכת הגלובלית מגיבה לאט יותר לעלייה בביקוש. כשיכולת התגובה נמוכה, המחיר הוא שמאזן את השוק, הוא עולה עד שהביקוש מתמתן או עד שהיצע חדש באמת מגיע, ותהליך כזה, מטבעו, אינו אורך שבועות אלא של רבעונים ושנים.