או.פי.סי: ההכנסות צמחו ב-5%, פסק בוררות סידר את השורה התחתונה
חברת או פי סי אנרגיה -3.38% שבשליטת קנון 1.12% (69.9%) של עידן עופר דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של 2019 עם עלייה של כ-5% בהכנסות ועלייה של כ-24% ברווח הנקי למרות ירידה ברווחיות הגולמית. הגורם המרכזי - פסק בוררות.
הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-359 מיליון שקל, עלייה של כ-5.1% לעומת הכנסות הרבעון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-342 מיליון שקל.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-37.4 מיליון שקל, עלייה של כ-24.4% לעומת הרווח הנקי ברבעון המקביל אשר הסתכם בכ-30.1 מיליון שקל. השיפור בשורה התחתונה מיוחס בעיקר להכנסות שאינן תפעוליות בהיקף של כ-14 מיליון שקל, כתוצאה מפסק בוררות בנוגע למאגר תמר ולירידה בהוצאות המימון המיוחסת אף היא לפסק הבוררות.
ירידה ברווחיות הגולמית
הרווח הגולמי של החברה הסתכם בכ-88.2 מיליון שקל, על שולי רווחיות גולמית של כ-24.5%, ירידה של כ-2% ביחס לרווח הגולמי ברבעון המקביל, אשר הסתכם בכ-90 מיליון שקל על שולי רווחיות גולמית של כ-26.3%. עיקר הירידה ברווחיות הגולמית מיוחסת לעלייה במחיר הגז.
ברמה התפעולית החברה מדווחת על ירידה של 4.4% בהוצאות ההנלה וכלליות, אשר הסתכמו בכ-12.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת כ-13.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
פסק הבוררות הקפיץ את הרווח
בסעיף הכנסות אחרות, נרשם גידול משמעותי של כ-15.2 מיליון שקל, המיוחס ברובו להכנסה של כ-14 מיליון שקל כתוצאה מפסק בוררות בנוגע למאגר תמר כאמור.
גורם משמעותי נוסף לשיפור בשורה התחתונה מיוחס לירידה של כ-24.8% בהוצאות המימון נטו (ירידה של כ-6.2 מיליון שקל), כאשר עיקר הקיטון נובע מהכנסות ריבית גבוהות יותר מפיקדונות בסך של כ-5 מיליון שקל, בעיקר כתוצאה משיפוי החברה בגין אובדן הכנסות ריבית במסגרת החלטת בוררות תמר.
ה-EBITDA המתואם עלה ב-11.5%
ה-EBITDA של החברה ברבעון עלה בכ-12.7% לכ-120.4 מיליון שקל, לעומת כ-106.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בניכוי הכנסות חד פעמיות, עלה ה-EBITDA בכ-11.5% לכ-106.2 מיליון שקל, לעומת כ-95.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
נכון לסוף הרבעון השלישי של 2019, לחברה מזומנים, פיקדונות לזמן קצר ומזומנים מוגבלים בהיקף של כ-874.4 מיליון שקל, המיועדים ברובם להשקעה בפרויקטים חדשים.
או.פי.סי אנרגיה, הינה חברת החשמל הפרטית הראשונה בישראל העוסקת בייזום, פיתוח, הקמה ותפעול של תחנות כוח וכן ייצור חשמל ואספקתו ללקוחות פרטיים ולחברת החשמל. החברה מחזיקה ב-80% בפרויקט תחנת הכוח מישור רותם, ב-100% בפרויקט תחנת הכוח חדרה, וב-95% מפרויקט תחנת הכח צומת, הנמצאת בשלבי פיתוח וצפויה להחזיק ב-100% בה, עם השלמת עסקת רכישת מניות המיעוט בצומת.
מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.
היום בבורסה - קמטק ונובה יצנחו ב-5%, טבע תעלה ב-2%
על מניות האנרגיה החדשה, שוק החוב והר השקלים
כסף גדול מניע את השווקים. יש הר של שקלים שלא יוצא מהבנקים למרות ריבית נמוכה מאוד. יש גם הר דולרים עולמי שנמצא באפיקים סולידיים. מדברים על כך שמחירי המניות גבוהים, אבל כספים מאוד גדולים זורמים לפירמות ולעובדים. רווחים של החברות, שכר של העובדים, כסף שמשרת חיסכון והשקעה. הכספים שאתם מרוויחים בשכר מופנים בעיקרון לצריכה שוטת ולהשקעה-חיסכון. הצריכה בסדר גמור, החיסכון-השקעות עולים בהתמדה, וזו תופעה עולמית.
אנשים חסוכים יותר לפנסיה, חוסכים יותר בשוטף במניות ובאגרות חוב. זה מוביל לביקושים גדולים מאוד לנכסים פיננסים, ומנגד יש היצע מוגבל. הכספים זורמים לשוק ונפגשים עם אותן מניות קרנות ואג"ח, יש אומנם הנפקות, אבל זה לא מספיק לספוג את הביקוש הגדול וככה נוצרות עליות מחירים. ככה נוצרות בועות. יש אינפלציה במחירי הנכסים הפיננסים וזו לא תופעה חדשה, אבל היא לא עוצרת, אלא מתעצמת.
מדברים על מחירים גבוהים במניות בוול סטריט מדברים בחודשים האחרונים גם על ניפוח בשוק החוב - חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות. גם מחירי המניות בת"א כבר לא זולים, ואגרות החוב נסחרות בפער נמוך ביחס לאגרות החוב הממשלתיות. האם זה אומר שהעליות יפסקו? אי אפשר לדעת. יש טריגרים אפשריים למעלה ולמטה. הבורה נעה גם לפי המצב בעזה - הכיוון של המלחמה והסיכוי לעסקת חטופים משפיעים על הבורסה.
החשש מהסלמה הוא ברור ומשפיע לשלילה, כאשר מדברים על הפסקת אש, השוק הופך לחיובי, וזה אומר שהוא מטולטל מאוד ב-680 הימים האחרונים מאז 7 באוקטובר, כשבסה"כ הוא מטולטל כלפי מעלה.
- מגדל זינקה 5.3%, לאומי 2.5%; או פי סי ירדה 3.4%
- מנורה וכלל זינקו 5%, הפניקס והראל 4%; מדד הביטוח חתם עם עליה של 4.6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה צפויה להיות היום רגועה יחסית. המשק בסוג של שביתה חלקית ומחאה למען החטופים. מדברים על הפחתת רכישות וצריכה שוטפת למען אלו שעזבו את העבודה והעסק שלהם כדי להגיע למחאה. אבל לא ברור איך זה עוזר למחאה. זה פוגע בעסקים.
