צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

אלקטרה צריכה: רווח של 25 מיליון שקל בזכות הפסקת יבוא מוצרי וואווי

הכנסות החברה הסתכמו בכ-714.5 מיליון שקל; הרווח התפעולי של החברה עלה לכ-43.7 מיליון שקל; למספר מנויי הסלולר של גולן עלה בסוף הרבעון השני לכ-906 אלף
נועם בראל |

חברת אלקטרה צריכה -1.09% פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה והציגה עלייה של כ-8% בהכנסות ומעבר לרווח נקי של כ-25.6 מיליון שקל לעומת הפסד של כ-21.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. דירקטוריון החברה הודיע על חלוקת דיבידנד של 22 מיליון שקל.

הכנסות החברה ברבעון השני של שנת 2019 הסתכמו בכ-714.5 מיליון שקל לעומת כ-656.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר מרבית הגידול בהכנסות מיוחס בעיקר לגידול במכירות המזגנים בישראל ולעיתוי חג הפסח. הצמיחה בהכנסות קוזזה בחלקה על ידי ירידה בתחום המזגנים בחו"ל ובתחום סחר מותגים.

 

הרווח התפעולי של החברה עלה לכ-43.7 מיליון שקל (כ-6.1% מההכנסות), לעומת כ-24.5 מיליון שקל (כ-3.7% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד וזאת לאור הגידול בהכנסות והרווח הגולמי של החברה. כמו-כן, מיוחס הגידול גם לקיטון בהוצאות מכירה ושיווק וכן לגידול בסעיף הכנסות אחרות, נטו אשר נבע בעיקר מאי תשלום אגרות דור 3 של חברת גולן טלקום.

בגזרת התקשורת, מספר מנויי הסלולר של גולן עלה בסוף הרבעון השני לכ-906 אלף, לעומת כ-903 אלף מנויים ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסה הממוצעת מלקוח (ARPU) ברבעון הסתכמה בכ-48.3 שקל, לעומת כ-48 שקל ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA של החברה עלה לכ-75 מיליון שקל, לעומת כ-51 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בניטרול השפעת היישום של תקן IFRS 16 עלה ה-EBITDA ברבעון לכ-65 מיליון שקל.

 

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה ברבעון השני של שנת 2019 עלה לכ-25.6 מיליון שקל, לעומת הפסד של כ-21.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, וזאת בעיקר הודות לסיום פעילות ייבוא מוצרי וואווי שיצרה הפסד של 27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה: "אנו מסכמים את הרבעון השני עם גידול בהכנסות, ברווח הגולמי ובשאר המדדים התפעוליים. השיפור בתוצאות הושג מגידול במכירות בתחום המזגנים בישראל ובמגזר קמעונאות החשמל. השיפור בתוצאות הושג בהמשך  לפעולות בהן נוקטת הנהלת החברה, הכוללות, בין היתר, שינויים במבנה הארגוני, שיפור תהליכי עבודה, לרבות ניהול המלאי שצומצם באופן ניכר, דבר המתבטא בתזרים המזומנים החזק שנרשם ברבעון השני".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

"בטח אנחנו מחזיקים טבע. אנחנו רואים שהשינוי שהם עושים הוא שינוי מבורך, אבל גם שינוי לא פשוט. זה לעבור מחברה של גנריקה לחברה אתית שמייצרת תרופות מקור זה מהלך מורכב. התרופה האחרונה שהייתה להם באמת משמעותית הייתה הקופקסון, ומאז נהיו המון גרסאות גנריות גם לזה. אבל התרופות למיגרנה והתרופות לסוכרת שהם עובדים עליהן בהחלט משנות את פניה של החברה".

ואיך אתם מסתכלים על השקעות בחו"ל?

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

"אנחנו אמנם קרן שמתמקדת בעיקר בשוק הישראלי, אבל מחזיקים גם מניות בחו"ל חברות כמו אנבידיה, אורקל, גוגל, מיקרוסופט, וגם שמות מסין כמו שיאומי, אגב שיאומי אנחנו כנראה היחידים בארץ שמחזיקים אותם וכבר זיהנו לפני שלוש שנים. אבל בסוף, ישראל היא פחות מחצי אחוז מהתמ"ג העולמי, אז אין באמת ברירה מי שרוצה לייצר פיזור אמיתי בתיק חייב להיחשף גם לשווקים גלובליים. זה לא רק עניין של פיזור סיכונים, אלא גם הזדמנויות: הרבה מהמהפכות הגדולות קורות מחוץ לישראל בין אם זה טכנולוגיה, בריאות או אנרגיה מתקדמת וקרן שרוצה להוביל צריכה להיות שם. יש עוד דבר שקשה מאוד בשוק המקומי וזו הסחירות. המחלה של השוק פה היא הסחירות וזה דבר שמאוד קשה למנהל קרן כי עוד לפני שאתה שוקל להכנס אתה צריך לחשוב איך תוכל לצאת"

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

אם דיברנו על חו"ל אז היום מעבר לים תהיה החלטת-הורדת ריבית המתוקשרת ביותר - מה אתם חושבים על הריבית ועל הקצב, וגם זה ידחוף גם את הנגיד ירון להוריד?