מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock

מלחמת הסחר: חד-אסף תצמצם ייצור הפלדה - תעבור לייבוא

דירקטוריון החברה קיבל את ההחלטה בעקבות מחירי הייבוא הזולים משמעותית ממחירי הייצור, בעקבות עודפים שנוצרו במזרח אירופה וטורקיה. המהלך יביא לפיטוריהם של 45 עובדים
ארז ליבנה | (2)

אפקט של מחלמת הסחר: חברת חד 0.47% הודיעה על תהליך התייעלות, שיכלול צמצום ניכר בייצור הפלדה במפעליה ומעבר לייבוא, שלטענתם, לא יפגע בהיקף המכירות הכולל של החברה.

 

בישיבת דירקטוריון החברה הוחלט על תכנית ההתייעלות, על רקע הפער הניכר שבין עלות יצור הפלדה המקומי לבין המחירים הנמוכים בהם ניתן לייבא את הפלדה מחו"ל. פער זה קיים מזה מספר חודשים והוא הולך וגדל באופן שמקטין את כדאיות הייצור בארץ.

 

פער זה נוצר, להערכת החברה, על רקע הטלת מכסים (בשיעור של כ-25%) בארצות הברית על פלדה המיובאת לשטחה מכל מדינות העולם (למעט מקסיקו וקנדה), והטלת מכסות ומכסים במדינות אירופה שהוטלו על פלדה המיובאת לאירופה ממרבית מדינות העולם. הטלת המכסים והמכסות הביאו לעודפי היצע במזרח אירופה ובעיקר בטורקיה – שהביאו לירידת המחיר של הברזל המיובא.

 

על פי תכנית ההתייעלות, יצומצם הייצור במפעלי ייצור הפלדה של הקבוצה. יישום תכנית ההתייעלות יביא להקטנת התפוקה של מפעלים אלו בהשוואה לתפוקתם הנוכחית, ויצריך בשלב זה (ולאחר שהחברה פעלה לשם ביצוע פיטורים בהיקף מינימלי ככל האפשר) פיטורים של כ- 45 עובדים. עם זאת, עלול להיות סבב פיטורין נוסף. 

 

"בהעדר מכסות או מכסים בארץ להגנה על התוצרת המקומית (בניגוד למקובל בארה"ב ובאירופה), הפלדה המיובאת נמכרת בארץ במחירים הנמוכים באופן משמעותי מעלויות היצור המקומי", קבעו בדירקטוריון.

 

"בנוסף, עקב העדר מגבלות, כגון מכסות או מיסים, על יצוא הגרוטאות מישראל, אשר מיוצאות בעיקר לטורקיה, נוצר בארץ מחסור בגרוטאות הנדרשות לשם ייצור הפלדה."

 

לשם המשך פעילות עיבוד הברזל של הקבוצה במפעלי העיבוד בהיקפים הנוכחיים, החברה תגדיל, בהתאם לצורך, את רכישות הברזל מייבוא. מנגד, החברה פעלה ופועלת לקידום הגנות על הייצור המקומי, שיאפשרו להערכתה להגדיל את כדאיות ייצור הפלדה בארץ.

חד-אסף עוסקת בייצור,עיבוד ומסחר במוצרי ברזל,רשתות מרותכות, ברזל לבנין ובייבוא ושיווק עץ ומוצריו. שווי החברה נאמד ב-153 מיליון שקלים. 

דוברת חוד אסף מסרה בתגובה כי, בניגוד למדיניות המכסות ו/או המכסים הנהוגה תקופה ארוכה בארה"ב ובמדינות אירופה להגנה על התוצרת המקומית מדינת ישראל טרם אימצה מדיניות זו. כתוצאה מכך, נמכרת הפלדה המיובאת לישראל במחירים הנמוכים משמעותית מעלות של יצור פלדה מקומי מה שגרם ליצירת פער מחירים ההולך וגדל,  המקטין את כדאיות הכלכלית של ייצור הפלדה בישראל. בנוסף,  העדר מגבלות (כגון מכסות או מיסים) על יצוא הגרוטאות מישראל והמחסור בגרוטאות הנדרשות לשם ייצור הפלדה תרמו אף הן להגדלת פער המחירים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אי לכך, בראייה שקולה ובכובד ראש נאלצת החברה לנקוט בתכנית התייעלות. שבבסיסה משקיעה החברה רבות על שמירת היקף המכירות הכולל באמצעות צמצום היקף יצור הפלדה בארץ לצד הגדלת מרכיב היבוא. כחלק מכך, יצומצם הייצור במפעלי הקבוצה מה שיביא להקטנת התפוקה במפעלים, ויצריך בשלב זה פיטורים של כ- 45 עובדים. זאת, לאחר שהחברה פעלה לשם ביצוע פיטורים בהיקף מינימלי ככל האפשר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איפה משרד הכלכלה , הסחר ? תתעוררו!! (ל"ת)
    חיים 19/08/2019 18:16
    הגב לתגובה זו
  • מוקי 20/08/2019 09:28
    הגב לתגובה זו
    אין להם מה להתערב . המכסים מורידים את המחיר גלובלית . רווח נטו .
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.