מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock

מלחמת הסחר: חד-אסף תצמצם ייצור הפלדה - תעבור לייבוא

דירקטוריון החברה קיבל את ההחלטה בעקבות מחירי הייבוא הזולים משמעותית ממחירי הייצור, בעקבות עודפים שנוצרו במזרח אירופה וטורקיה. המהלך יביא לפיטוריהם של 45 עובדים
ארז ליבנה | (2)

אפקט של מחלמת הסחר: חברת חד 0.41% הודיעה על תהליך התייעלות, שיכלול צמצום ניכר בייצור הפלדה במפעליה ומעבר לייבוא, שלטענתם, לא יפגע בהיקף המכירות הכולל של החברה.

 

בישיבת דירקטוריון החברה הוחלט על תכנית ההתייעלות, על רקע הפער הניכר שבין עלות יצור הפלדה המקומי לבין המחירים הנמוכים בהם ניתן לייבא את הפלדה מחו"ל. פער זה קיים מזה מספר חודשים והוא הולך וגדל באופן שמקטין את כדאיות הייצור בארץ.

 

פער זה נוצר, להערכת החברה, על רקע הטלת מכסים (בשיעור של כ-25%) בארצות הברית על פלדה המיובאת לשטחה מכל מדינות העולם (למעט מקסיקו וקנדה), והטלת מכסות ומכסים במדינות אירופה שהוטלו על פלדה המיובאת לאירופה ממרבית מדינות העולם. הטלת המכסים והמכסות הביאו לעודפי היצע במזרח אירופה ובעיקר בטורקיה – שהביאו לירידת המחיר של הברזל המיובא.

 

על פי תכנית ההתייעלות, יצומצם הייצור במפעלי ייצור הפלדה של הקבוצה. יישום תכנית ההתייעלות יביא להקטנת התפוקה של מפעלים אלו בהשוואה לתפוקתם הנוכחית, ויצריך בשלב זה (ולאחר שהחברה פעלה לשם ביצוע פיטורים בהיקף מינימלי ככל האפשר) פיטורים של כ- 45 עובדים. עם זאת, עלול להיות סבב פיטורין נוסף. 

 

"בהעדר מכסות או מכסים בארץ להגנה על התוצרת המקומית (בניגוד למקובל בארה"ב ובאירופה), הפלדה המיובאת נמכרת בארץ במחירים הנמוכים באופן משמעותי מעלויות היצור המקומי", קבעו בדירקטוריון.

 

"בנוסף, עקב העדר מגבלות, כגון מכסות או מיסים, על יצוא הגרוטאות מישראל, אשר מיוצאות בעיקר לטורקיה, נוצר בארץ מחסור בגרוטאות הנדרשות לשם ייצור הפלדה."

 

לשם המשך פעילות עיבוד הברזל של הקבוצה במפעלי העיבוד בהיקפים הנוכחיים, החברה תגדיל, בהתאם לצורך, את רכישות הברזל מייבוא. מנגד, החברה פעלה ופועלת לקידום הגנות על הייצור המקומי, שיאפשרו להערכתה להגדיל את כדאיות ייצור הפלדה בארץ.

חד-אסף עוסקת בייצור,עיבוד ומסחר במוצרי ברזל,רשתות מרותכות, ברזל לבנין ובייבוא ושיווק עץ ומוצריו. שווי החברה נאמד ב-153 מיליון שקלים. 

דוברת חוד אסף מסרה בתגובה כי, בניגוד למדיניות המכסות ו/או המכסים הנהוגה תקופה ארוכה בארה"ב ובמדינות אירופה להגנה על התוצרת המקומית מדינת ישראל טרם אימצה מדיניות זו. כתוצאה מכך, נמכרת הפלדה המיובאת לישראל במחירים הנמוכים משמעותית מעלות של יצור פלדה מקומי מה שגרם ליצירת פער מחירים ההולך וגדל,  המקטין את כדאיות הכלכלית של ייצור הפלדה בישראל. בנוסף,  העדר מגבלות (כגון מכסות או מיסים) על יצוא הגרוטאות מישראל והמחסור בגרוטאות הנדרשות לשם ייצור הפלדה תרמו אף הן להגדלת פער המחירים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אי לכך, בראייה שקולה ובכובד ראש נאלצת החברה לנקוט בתכנית התייעלות. שבבסיסה משקיעה החברה רבות על שמירת היקף המכירות הכולל באמצעות צמצום היקף יצור הפלדה בארץ לצד הגדלת מרכיב היבוא. כחלק מכך, יצומצם הייצור במפעלי הקבוצה מה שיביא להקטנת התפוקה במפעלים, ויצריך בשלב זה פיטורים של כ- 45 עובדים. זאת, לאחר שהחברה פעלה לשם ביצוע פיטורים בהיקף מינימלי ככל האפשר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איפה משרד הכלכלה , הסחר ? תתעוררו!! (ל"ת)
    חיים 19/08/2019 18:16
    הגב לתגובה זו
  • מוקי 20/08/2019 09:28
    הגב לתגובה זו
    אין להם מה להתערב . המכסים מורידים את המחיר גלובלית . רווח נטו .
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים