מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock

מלחמת הסחר: חד-אסף תצמצם ייצור הפלדה - תעבור לייבוא

דירקטוריון החברה קיבל את ההחלטה בעקבות מחירי הייבוא הזולים משמעותית ממחירי הייצור, בעקבות עודפים שנוצרו במזרח אירופה וטורקיה. המהלך יביא לפיטוריהם של 45 עובדים
ארז ליבנה | (2)

אפקט של מחלמת הסחר: חברת חד 0% הודיעה על תהליך התייעלות, שיכלול צמצום ניכר בייצור הפלדה במפעליה ומעבר לייבוא, שלטענתם, לא יפגע בהיקף המכירות הכולל של החברה.

 

בישיבת דירקטוריון החברה הוחלט על תכנית ההתייעלות, על רקע הפער הניכר שבין עלות יצור הפלדה המקומי לבין המחירים הנמוכים בהם ניתן לייבא את הפלדה מחו"ל. פער זה קיים מזה מספר חודשים והוא הולך וגדל באופן שמקטין את כדאיות הייצור בארץ.

 

פער זה נוצר, להערכת החברה, על רקע הטלת מכסים (בשיעור של כ-25%) בארצות הברית על פלדה המיובאת לשטחה מכל מדינות העולם (למעט מקסיקו וקנדה), והטלת מכסות ומכסים במדינות אירופה שהוטלו על פלדה המיובאת לאירופה ממרבית מדינות העולם. הטלת המכסים והמכסות הביאו לעודפי היצע במזרח אירופה ובעיקר בטורקיה – שהביאו לירידת המחיר של הברזל המיובא.

 

על פי תכנית ההתייעלות, יצומצם הייצור במפעלי ייצור הפלדה של הקבוצה. יישום תכנית ההתייעלות יביא להקטנת התפוקה של מפעלים אלו בהשוואה לתפוקתם הנוכחית, ויצריך בשלב זה (ולאחר שהחברה פעלה לשם ביצוע פיטורים בהיקף מינימלי ככל האפשר) פיטורים של כ- 45 עובדים. עם זאת, עלול להיות סבב פיטורין נוסף. 

 

"בהעדר מכסות או מכסים בארץ להגנה על התוצרת המקומית (בניגוד למקובל בארה"ב ובאירופה), הפלדה המיובאת נמכרת בארץ במחירים הנמוכים באופן משמעותי מעלויות היצור המקומי", קבעו בדירקטוריון.

 

"בנוסף, עקב העדר מגבלות, כגון מכסות או מיסים, על יצוא הגרוטאות מישראל, אשר מיוצאות בעיקר לטורקיה, נוצר בארץ מחסור בגרוטאות הנדרשות לשם ייצור הפלדה."

 

לשם המשך פעילות עיבוד הברזל של הקבוצה במפעלי העיבוד בהיקפים הנוכחיים, החברה תגדיל, בהתאם לצורך, את רכישות הברזל מייבוא. מנגד, החברה פעלה ופועלת לקידום הגנות על הייצור המקומי, שיאפשרו להערכתה להגדיל את כדאיות ייצור הפלדה בארץ.

חד-אסף עוסקת בייצור,עיבוד ומסחר במוצרי ברזל,רשתות מרותכות, ברזל לבנין ובייבוא ושיווק עץ ומוצריו. שווי החברה נאמד ב-153 מיליון שקלים. 

דוברת חוד אסף מסרה בתגובה כי, בניגוד למדיניות המכסות ו/או המכסים הנהוגה תקופה ארוכה בארה"ב ובמדינות אירופה להגנה על התוצרת המקומית מדינת ישראל טרם אימצה מדיניות זו. כתוצאה מכך, נמכרת הפלדה המיובאת לישראל במחירים הנמוכים משמעותית מעלות של יצור פלדה מקומי מה שגרם ליצירת פער מחירים ההולך וגדל,  המקטין את כדאיות הכלכלית של ייצור הפלדה בישראל. בנוסף,  העדר מגבלות (כגון מכסות או מיסים) על יצוא הגרוטאות מישראל והמחסור בגרוטאות הנדרשות לשם ייצור הפלדה תרמו אף הן להגדלת פער המחירים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אי לכך, בראייה שקולה ובכובד ראש נאלצת החברה לנקוט בתכנית התייעלות. שבבסיסה משקיעה החברה רבות על שמירת היקף המכירות הכולל באמצעות צמצום היקף יצור הפלדה בארץ לצד הגדלת מרכיב היבוא. כחלק מכך, יצומצם הייצור במפעלי הקבוצה מה שיביא להקטנת התפוקה במפעלים, ויצריך בשלב זה פיטורים של כ- 45 עובדים. זאת, לאחר שהחברה פעלה לשם ביצוע פיטורים בהיקף מינימלי ככל האפשר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איפה משרד הכלכלה , הסחר ? תתעוררו!! (ל"ת)
    חיים 19/08/2019 18:16
    הגב לתגובה זו
  • מוקי 20/08/2019 09:28
    הגב לתגובה זו
    אין להם מה להתערב . המכסים מורידים את המחיר גלובלית . רווח נטו .
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

רם דרורי מנועי בית שמש
צילום: יח"צ
דוחות

מנועי בית שמש צומחת, אבל הרווחות נשחקת

ההכנסות מגיעות לשיא של 84.7 מיליון דולר והסכמי המסגרת מזנקים ל-3.3 מיליארד דולר, אבל שיעורי הרווחיות נשחקים כמעט בכל השכבות מגולמי ועד EBITDA - בעיקר בהשוואה לרווחיות החריגה אשתקד במגזר המנועים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מנועי בית שמש

מנועי בית שמש ב שבשליטת קרן פימי מציגה ברבעון השלישי המשך צמיחה, עם גידול של כ-50% בהיקף הסכמי המסגרת לכ-3.3 מיליארד דולר אך שחיקה ברווחיות. הכנסות הרבעון עולות לשיא של כ-84.7 מיליון דולר, עלייה של 25.1% לעומת 67.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח הגולמי גדל בכ-12.3% ומגיע לכ-19.9 מיליון דולר, המהווים 23.4% מההכנסות, לעומת 17.7 מיליון דולר ו-26.1% מההכנסות אשתקד. הרווח התפעולי עולה ב-3.3% לכ-14.3 מיליון דולר, כ-16.9% מההכנסות, לעומת 13.9 מיליון דולר ו-20.5% מההכנסות אשתקד.


אודי מוקדי ייסד, ניהל ומכר את סייברארק לפאלו אלטו והוא מספר על מאחורי הקלעים של העסקה, ומספק עצות ליזמים ומנהלים בשיחה בוועידת ביזפורטל - מוזמנים להגיע ביום שלישי הקרוב

ה-EBITDA ברבעון גדל בכ-9% לכ-18.3 מיליון דולר, כ-21.6% מההכנסות, לעומת 16.8 מיליון דולר ו-24.8% מההכנסות ברבעון המקביל. הרווח הנקי עומד על כ-10.1 מיליון דולר, לעומת 10.4 מיליון דולר אשתקד, כאשר הגידול בהוצאות המימון - 2.5 מיליון דולר לעומת 1.6 מיליון דולר - נובע בעיקר מעלייה בחוב הפיננסי ומהשפעת שער החליפין של הדולר. התזרים מפעילות שוטפת מזנק פי ארבעה ומגיע לכ-18.5 מיליון דולר, לעומת 4.7 מיליון דולר ברבעון המקביל.

בפילוח מגזרי, הכנסות מגזר החלקים צומחות ב-16.1% ומגיעות לכ-49.3 מיליון דולר, מתוכן כ-3.3 מיליון דולר מכירות פנימיות. מגזר המנועים רושם צמיחה של 43.3% להכנסות של כ-39 מיליון דולר, על רקע ביקושים גוברים בשווקים בישראל ובחו"ל בדגש על השוק הביטחוני. במהלך הרבעון דיווחה החברה על הזמנות נוספות בהיקף כ-100 מיליון דולר לייצור מנועי סילון, ועל העלאת הצפי הכולל בתחום זה מ-1 מיליארד שקל לכ-1.3 מיליארד שקל.

באוקטובר 2025 החברה חתמה על חוזה משמעותי בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר עם לקוח מהותי בתחום החלקים. ההסכם מגדיל באופן ניכר את היקף הסכמי המסגרת של הקבוצה לכ-3.3 מיליארד דולר, לעומת 2.1 מיליארד דולר בסוף יוני 2025 וכ-1.7 מיליארד דולר בסוף 2024.