מפעל פלדה מתכת
צילום: Istock

מלחמת הסחר: חד-אסף תצמצם ייצור הפלדה - תעבור לייבוא

דירקטוריון החברה קיבל את ההחלטה בעקבות מחירי הייבוא הזולים משמעותית ממחירי הייצור, בעקבות עודפים שנוצרו במזרח אירופה וטורקיה. המהלך יביא לפיטוריהם של 45 עובדים
ארז ליבנה | (2)

אפקט של מחלמת הסחר: חברת חד 0.49% הודיעה על תהליך התייעלות, שיכלול צמצום ניכר בייצור הפלדה במפעליה ומעבר לייבוא, שלטענתם, לא יפגע בהיקף המכירות הכולל של החברה.

 

בישיבת דירקטוריון החברה הוחלט על תכנית ההתייעלות, על רקע הפער הניכר שבין עלות יצור הפלדה המקומי לבין המחירים הנמוכים בהם ניתן לייבא את הפלדה מחו"ל. פער זה קיים מזה מספר חודשים והוא הולך וגדל באופן שמקטין את כדאיות הייצור בארץ.

 

פער זה נוצר, להערכת החברה, על רקע הטלת מכסים (בשיעור של כ-25%) בארצות הברית על פלדה המיובאת לשטחה מכל מדינות העולם (למעט מקסיקו וקנדה), והטלת מכסות ומכסים במדינות אירופה שהוטלו על פלדה המיובאת לאירופה ממרבית מדינות העולם. הטלת המכסים והמכסות הביאו לעודפי היצע במזרח אירופה ובעיקר בטורקיה – שהביאו לירידת המחיר של הברזל המיובא.

 

על פי תכנית ההתייעלות, יצומצם הייצור במפעלי ייצור הפלדה של הקבוצה. יישום תכנית ההתייעלות יביא להקטנת התפוקה של מפעלים אלו בהשוואה לתפוקתם הנוכחית, ויצריך בשלב זה (ולאחר שהחברה פעלה לשם ביצוע פיטורים בהיקף מינימלי ככל האפשר) פיטורים של כ- 45 עובדים. עם זאת, עלול להיות סבב פיטורין נוסף. 

 

"בהעדר מכסות או מכסים בארץ להגנה על התוצרת המקומית (בניגוד למקובל בארה"ב ובאירופה), הפלדה המיובאת נמכרת בארץ במחירים הנמוכים באופן משמעותי מעלויות היצור המקומי", קבעו בדירקטוריון.

 

"בנוסף, עקב העדר מגבלות, כגון מכסות או מיסים, על יצוא הגרוטאות מישראל, אשר מיוצאות בעיקר לטורקיה, נוצר בארץ מחסור בגרוטאות הנדרשות לשם ייצור הפלדה."

 

לשם המשך פעילות עיבוד הברזל של הקבוצה במפעלי העיבוד בהיקפים הנוכחיים, החברה תגדיל, בהתאם לצורך, את רכישות הברזל מייבוא. מנגד, החברה פעלה ופועלת לקידום הגנות על הייצור המקומי, שיאפשרו להערכתה להגדיל את כדאיות ייצור הפלדה בארץ.

חד-אסף עוסקת בייצור,עיבוד ומסחר במוצרי ברזל,רשתות מרותכות, ברזל לבנין ובייבוא ושיווק עץ ומוצריו. שווי החברה נאמד ב-153 מיליון שקלים. 

דוברת חוד אסף מסרה בתגובה כי, בניגוד למדיניות המכסות ו/או המכסים הנהוגה תקופה ארוכה בארה"ב ובמדינות אירופה להגנה על התוצרת המקומית מדינת ישראל טרם אימצה מדיניות זו. כתוצאה מכך, נמכרת הפלדה המיובאת לישראל במחירים הנמוכים משמעותית מעלות של יצור פלדה מקומי מה שגרם ליצירת פער מחירים ההולך וגדל,  המקטין את כדאיות הכלכלית של ייצור הפלדה בישראל. בנוסף,  העדר מגבלות (כגון מכסות או מיסים) על יצוא הגרוטאות מישראל והמחסור בגרוטאות הנדרשות לשם ייצור הפלדה תרמו אף הן להגדלת פער המחירים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אי לכך, בראייה שקולה ובכובד ראש נאלצת החברה לנקוט בתכנית התייעלות. שבבסיסה משקיעה החברה רבות על שמירת היקף המכירות הכולל באמצעות צמצום היקף יצור הפלדה בארץ לצד הגדלת מרכיב היבוא. כחלק מכך, יצומצם הייצור במפעלי הקבוצה מה שיביא להקטנת התפוקה במפעלים, ויצריך בשלב זה פיטורים של כ- 45 עובדים. זאת, לאחר שהחברה פעלה לשם ביצוע פיטורים בהיקף מינימלי ככל האפשר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איפה משרד הכלכלה , הסחר ? תתעוררו!! (ל"ת)
    חיים 19/08/2019 18:16
    הגב לתגובה זו
  • מוקי 20/08/2019 09:28
    הגב לתגובה זו
    אין להם מה להתערב . המכסים מורידים את המחיר גלובלית . רווח נטו .
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: