יובל גביש ראש החטיבה הבנקאית של דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

דו"חות ויזה כאל: ירידה של 27% ברווח הנקי ב-2017

למרות הירידה בהכנסות וברווחים, בכירי החברה קיבלו משכורות גבוהות יותר
נועם בראל |

ויזה כאל פרסמה את את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה, בהן הציגה רווח נקי של 211 מיליון שקל ב-2017, עלייה של 8.1% לעומת 195 מיליון שקל ב-2016.

על פי הדו"ח אותו מפרסמת החברה, הכנסותיה של ויזה כאל ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-391 מיליון שקל, עלייה של 12.9% לעומת כ-346 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-49 מיליון שקל, עלייה של 16.9% לעומת כ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016.

בראייה שנתית, הכנסותיה של ויזה כאל הסתכמו בכ-1.51 מיליארד שקל, ירידה של 6.9% לעומת כ-1.62 מיליארד שקל ב-2016. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-211 מיליון שקל, ירידה של 27.6% לעומת שנת 2016. בחברה מייחסים את הירידה בהכנסות לגידול בתיק האשראי הפרטי של החברה ולתמורות רגולוטוריות בתחום גביית החובות שהובילו לגידול בהפסדי האשראי שהסתכמו בכ-126 מיליון שקל לעומת 74 מיליון שקל בשנה שעברה. 

ועם זאת, למרות הקיטון בהכנסות וברווחים ב-2017, בכירי החברה הרוויחו שכר גבוה יותר מאשר בשנת 2016, כאשר מנכ"ל החברה דורון ספיר מוביל את רשימת השכר עם 1.42 מיליון שקל ב-2017, לעומת 1.38 מיליון שקל ב-2016. שאר בכירי החברה גם הם קיבלו משכורות גבוהות יותר ב-2017, כאשר שכרם הכולל הסתכם בכ-3.3 מיליון שקל לעומת שכר של כ-3 מיליון שקל ב-2016.

יובל גביש, יו"ר דירקטוריון כאל: "הדוחות הכספיים לשנת 2017 משקפים את יישום האסטרטגיה של כאל בצמיחה איכותית בפרמטרים עסקיים שלה. המשכנו אסטרטגיה, שתומכת  במגמת הצמיחה באשראי למגזר הפרטי, תוך בניית תשתית להרחבת מוצרי האשראי ללקוחותינו הקיימים וללקוחות חדשים, במגזר הפרטי והעסקי. אני צופה כי ענף כרטיסי האשראי יעבור תמורות רבות, עסקיות ורגולטוריות, אשר יתרמו להגברת התחרות. עם זאת, החברה יצרה בסיס מוצק של יתרונות תחרותיים תוך שילוב אסטרטגיה חדשה אשר ילוו אותה להתפתחות עסקית איתנה גם בעתיד".

דורון ספיר, מנכ"ל כאל: "השקענו בשיתופי פעולה אסטרטגיים שהבולטים שבהם הקמת מועדון משותף עם שופרסל, המהווה אחד ממנועי הצמיחה של החברה, להגדלת נתח השוק בהנפקה ובאשראי, שכן הוא מאפשר לנו להגיע לקהלים חדשים הנמנים על לקוחות שופרסל. פעלנו גם לשיתוף פעולה בינלאומי עם ענקית התשלומים המקוון עליפיי מקבוצת עליבאבא הסינית, לפיו אנו סולקים עסקאות המבוצעות בבתי עסק בישראל ובאתרי און ליין ישראלים הנעשות באמצעות עליפיי. מדובר בצעד משמעותי לבתי העסק המשרתים את התיירים, שכן הוא מרחיב את קהל לקוחותיהם וחושף בפניהם שוק חדש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.