יובל גביש ראש החטיבה הבנקאית של דיסקונט
צילום: רמי זרניגר

דו"חות ויזה כאל: ירידה של 27% ברווח הנקי ב-2017

למרות הירידה בהכנסות וברווחים, בכירי החברה קיבלו משכורות גבוהות יותר
נועם בראל |

ויזה כאל פרסמה את את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה, בהן הציגה רווח נקי של 211 מיליון שקל ב-2017, עלייה של 8.1% לעומת 195 מיליון שקל ב-2016.

על פי הדו"ח אותו מפרסמת החברה, הכנסותיה של ויזה כאל ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-391 מיליון שקל, עלייה של 12.9% לעומת כ-346 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-49 מיליון שקל, עלייה של 16.9% לעומת כ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016.

בראייה שנתית, הכנסותיה של ויזה כאל הסתכמו בכ-1.51 מיליארד שקל, ירידה של 6.9% לעומת כ-1.62 מיליארד שקל ב-2016. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם בכ-211 מיליון שקל, ירידה של 27.6% לעומת שנת 2016. בחברה מייחסים את הירידה בהכנסות לגידול בתיק האשראי הפרטי של החברה ולתמורות רגולוטוריות בתחום גביית החובות שהובילו לגידול בהפסדי האשראי שהסתכמו בכ-126 מיליון שקל לעומת 74 מיליון שקל בשנה שעברה. 

ועם זאת, למרות הקיטון בהכנסות וברווחים ב-2017, בכירי החברה הרוויחו שכר גבוה יותר מאשר בשנת 2016, כאשר מנכ"ל החברה דורון ספיר מוביל את רשימת השכר עם 1.42 מיליון שקל ב-2017, לעומת 1.38 מיליון שקל ב-2016. שאר בכירי החברה גם הם קיבלו משכורות גבוהות יותר ב-2017, כאשר שכרם הכולל הסתכם בכ-3.3 מיליון שקל לעומת שכר של כ-3 מיליון שקל ב-2016.

יובל גביש, יו"ר דירקטוריון כאל: "הדוחות הכספיים לשנת 2017 משקפים את יישום האסטרטגיה של כאל בצמיחה איכותית בפרמטרים עסקיים שלה. המשכנו אסטרטגיה, שתומכת  במגמת הצמיחה באשראי למגזר הפרטי, תוך בניית תשתית להרחבת מוצרי האשראי ללקוחותינו הקיימים וללקוחות חדשים, במגזר הפרטי והעסקי. אני צופה כי ענף כרטיסי האשראי יעבור תמורות רבות, עסקיות ורגולטוריות, אשר יתרמו להגברת התחרות. עם זאת, החברה יצרה בסיס מוצק של יתרונות תחרותיים תוך שילוב אסטרטגיה חדשה אשר ילוו אותה להתפתחות עסקית איתנה גם בעתיד".

דורון ספיר, מנכ"ל כאל: "השקענו בשיתופי פעולה אסטרטגיים שהבולטים שבהם הקמת מועדון משותף עם שופרסל, המהווה אחד ממנועי הצמיחה של החברה, להגדלת נתח השוק בהנפקה ובאשראי, שכן הוא מאפשר לנו להגיע לקהלים חדשים הנמנים על לקוחות שופרסל. פעלנו גם לשיתוף פעולה בינלאומי עם ענקית התשלומים המקוון עליפיי מקבוצת עליבאבא הסינית, לפיו אנו סולקים עסקאות המבוצעות בבתי עסק בישראל ובאתרי און ליין ישראלים הנעשות באמצעות עליפיי. מדובר בצעד משמעותי לבתי העסק המשרתים את התיירים, שכן הוא מרחיב את קהל לקוחותיהם וחושף בפניהם שוק חדש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות 0%   ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם  מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל.  אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף


1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים. 

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע. 

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה. 

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: המשך הראלי והאם ארית תנפיק בנאסד"ק?

מערכת ביזפורטל |

אחרי העליות אתמול בתל אביב לשיא חדש ואחרי שבלילה וול סטריט סגרה בירוק, הפתיחה הבוקר צפויה להיות חיובית. המניות הדואליות חוזרות עם פער של 0.2%, כש אנלייט אנרגיה 0%  ו אלביט מערכות 0%   צפויות לעלות בכ-1.4%. הנה המניות הגדולות (הקלקה תיפתח את טבלת מניות הארביטראז' המלאה):



אנחנו בימים האחרונים של דצמבר, ימים של שיפוץ תשואות, ימים של ראלי - לפחות מבחינה סטטיסטית. תל אביב היא אחת הבורסות הטובות בעולם השנה, אבל למרות כל ההמלצות של מנהלי השהקעות, אנליסטים ומומחי השקעות, זה הזמן להיזהר. הראלי יימשך כנראה בזמן הקרוב, הסנטימנט החיובי מאוד חזק. אבל מכפילי הרווח מבטאים תמחור לא נמוך. נכון, כל העולם בתמחור גבוה יחסית לעומת המצב לפני שנה-שנתיים, ועדיין - גם אבסולוטית וגם יחסית, מכפילי רווח של 13 לבנקים, 17 לחברות ביטוח, וכ-17-20 למניות ת"א 125 זה גבוה. קחו את זה בחשבון באלוקצייה. למשקיע לטווח ארוך זה לא צריך לשנות, הרי אי אפשר לתזמן את השוק, אבל למשקיעים לטווח קצר או משקיעים שאין להם "תאריך מוגדר" להשקעה צריכים להתייחס לזה. 


ראלי סוף-שנה או דשדוש סוף-שנה לא מעניין את מי שמחכים על הגדר. מי שמחכה לתיקון כנראה פספס את רוב העליות האחרונות בבורסה. אולי אפשר להבין את הממתינים, יש ״פחד הגבהים״, המכפילים גבוהים היסטורית וגם השוואתית ולכן החשש הזה הוא מוצדק, אבל עדיין, הוא לא מצדיק את הדחיה המתמדת מנקיטת פעולת השקעה. דווקא ההימנעות הזאת יכולה להיות בעוכרי מי שמחכה לעד. היא משאירה כספים רדומים בעובר ושב, מקבעת הפסדים בזמן ירידות ומביאה לוויתור על הטבות ששוות הון; כך הופכת הדחיינות לסיכון המרכזי של תיק ההשקעות שלכם - לבחור שלא לבחור: הטעות הגדולה ביותר של החוסך הישראלי בשנת 2025


היום בדהמרקר כתוב שהפניקס ומור כופפו את ארית. ההנפקה ברשף לפי הכותרת והכתבה היא הצלחה ענקית לגופים המוסדיים. אנחנו רק רוצים להזכיר שמניית ארית שמוחזקת בעיקר על ידי הפניקס ומור נפלה 25% מאז שדווח על הנפקה. אז איך לכל הרוחות הפניקס ומור כופפו את ארית?  הפניקס ומור משקיעים בארית כבר תקופה ממושכת והם לא רצו שרשף, הבת תונפק בנפרד. בינתיים ההודעה של ארית על ההנפקה גרמה לצניחה במניה. אז מה עושים? תרגיל חילוץ. כדי למנוע את הנפילה בארית עושים הנפקה רק לגופים המוסדיים אבל לפי שווי נמוך  יותר - ככל שהשווי נמוך יותר ברשף, כך לכאורה הפניקס ומור וגם מיטב וכלל שהצטרפו להנפקת המוסדיים, מרוויחים יותר. אבל זו טעות - כי כל "הרווח" שלהם ברשף, הוא ההפסד שלהם בארית.