פועלים ברוקראז' בהמלצה למניית מטריקס - "אי של יציבות"
מטריקס במחלקת המחקר של פועלים ברוקראז' הוציאו היום סיקור ראשוני למניית מטריקס, חברת הפועלת בשוק המחשוב הארגוני, ונחשבת לחברת ה-IT המובילה בשוק הישראלי. פועלים לא נרתעים מעלייה של 40% במניה ב-12 החודשים האחרונים לשווי של כמעט 2 מיליארד שקלים ומשיקים את הסיקור בהמלצת 'תשואת יתר', תחת הכותרת - "אי של יציבות".
וכך כותב האנליסט שי זיגלמן בהמלצה שהגיעה לידי Bizportal: "מדוע אנו מחזיקים בגישה חיובית על החברה? למטריקס נתח שוק משמעותי במגוון רחב של תחומי פעילות. היא בעלת ניסיון רב, מוניטין חיובי וזוכה לנאמנות גבוהה מצד לקוחותיה. לחברה פיזור לקוחות ומעמד מוביל בסקטור הבנקאות, הפיננסים והביטוח (כ-40% מההכנסות) היציבים יחסית. יתרון לגודל, מיצוב חיובי, ושיתופי פעולה עם גופי טכנולוגיה מובילים (כגון: Amazon בתחום הענן) משפרים את מיצובה ומעניקים לה יתרון בגישה למכרזים וללקוחות כמו גם בגיוס עובדים. מערך מיקור החוץ, לרבות Offshore/Nearshore, תורם אף הוא ליתרון התחרותיות של החברה. אי תלות בספק יחיד, כאשר מנגד, חלק מהפעילות מעוגן עם הלקוחות בחוזים ארוכי טווח (כגון בקריית ההדרכה של משטרת ישראל) מעניקים יציבות לחלק ניכר מפעילותה. בהיבט הפיננסי קיימת לחברה חשיפה מטבעית נמוכה, וגידור טבעי למרבית החשיפה. מאזן החברה מאופיין ביציבות בהון החוזר ואיתנות פיננסית גבוהה. לחברה תזרים מזומנים יציב, וגבוה ביחס לרווח הנקי. בנוסף, לחברה מדיניות דיבידנד קבועה, של עד 75% מהרווח הנקי, המספקת תשואת דיבידנד גבוהה".
בהסתכלות קדימה כותב זיגלמן כי "הביקוש לפתרונות מטריקס עשוי לגבור בהשפעת החידושים וההתקדמות במרבית הטכנולוגיות הקיימות. בהיבט השוק המקומי עשויה הפעילות להיתמך מהרפורמות המונהגות על ידי הממשלה. מנועי צמיחה נוספים עשויים להיות: זכייה במכרזים של פרויקטים גדולים נוספים (דוגמת קריית ההדרכה של משטרת ישראל), מיזוגים ורכישות, המעבר למיקור חוץ, המעבר לענן, הצמיחה בתחום ההיי-טק בישראל, והשוק האמריקאי בדגש על תחום הרגולציה לסקטור הפיננסי וכניסה לשווקים חדשים".
מהצד השני, כותב זילגמן כי "לפעילות מטריקס קיימים סיכונים כגון: תחרות חריפה וחסמי כניסה נמוכים בתחומים מסוימים, אווירה זהירה בשוק ה- IT המובילה לקוחות גדולים של החברה לנקיטת צעדי התייעלות וקיצוצים, תחרות מתמדת על כוח אדם איכותי בתחום התכנה, בעיקר מול סטארטאפים וכן מול גופים בינלאומיים המפעילים מרכזי מו"פ בישראל. לחברה קיימת תחרות גם מול ענקים גלובליים הפועלים בישראל הנהנים מגב איתן של הגוף הבינלאומי".
- "מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, בשורה התחתונה סבור זילגמן כי "חוזקות החברה והזדמנויות הצמיחה שלה משמעותיים יותר מחולשות החברה והסיכונים לפעילותה". לאור זאת נוקב זילגמן במחיר יעד של 33 שקלים, אפסייד של 13%.
מניית מטריקס מתחילת 2016:
- 4.מלמ-תים עדיפה. לבדוק טוב לפני. לא ממליץ רק אוהד! (ל"ת)יוסף 30/01/2017 16:42הגב לתגובה זו
- 3.הכתום 30/01/2017 16:26הגב לתגובה זולכן קחו הכל בערבון מוגבל
- 2.רועי לוי 30/01/2017 15:11הגב לתגובה זוואומרים לך שיש להם אפסייד של 10-20% . זה לא רציני. למה לא לתת המלצה למשהו שכבר ירד רציני, לפני שנה קניתי מניות של מיקרון ,סייגיט ,וואסטראן דיגיטל (לא היה הרבה גיוון אני יודע) אבל הן ירדו מלא מהשיאים והמניות היו ממש זולות, באותו זמן כל בית השקעות קטל את המניות האלה וקרא למכור אותן.. מאז הן עלו 100% בממוצע. בקיצור תעשו שיעורי בית לבד ואל תסמכו על ״המצלות מבינים״
- 1.זהירות מהשחלה.מחיר גבוה מאד. (ל"ת)hary 30/01/2017 12:42הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
