בנק ישראל מפרסם היום 4 צעדים שיקלו לכולנו על הכיס

הפיקוח על הבנקים מודיע היום על צעדים נוספים בתחום העמלות שתכליתם יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות
לירן סהר | (15)

הפיקוח על הבנקים מודיע היום על צעדים נוספים בתחום העמלות שתכליתם יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וחיזוק כוחם של משקי הבית והעסקים הקטנים, זאת במסגרת תיקון בכללי הבנקאות (שירות ללקוח)(עמלות) – התשס"ח-2008, ופרסום צו פיקוח.

 

תיקון זה מצטרף לתיקון נוסף שפורסם לאחרונה (נכנס לתוקף בחודש פברואר 2015), ואשר הביא לביטול מספר עמלות הנגבות מלקוחות התאגידים הבנקאיים, וביניהן עמלת ערוץ ישיר בגין פעולת חיוב בכרטיס דביט,  עמלת הפקת אישור בעלות על חשבון (אישור אחד בשנה), דמי ניהול הלוואה לדיור, עמלת תשלום נדחה שנגבתה בגין עסקאות בתשלומים בכרטיסי חיוב, ועוד.

 

 להלן עיקרי התיקונים:

1. הכרזה על עמלת הודעות כשירות בר פיקוח וקביעת מחירו המרבי על 5 שקל: תיקון זה מהווה יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. הצוות קבע, כי בשל מחירו היקר של שירות משלוח הודעות בחלק מהבנקים (מחיר שנע בין 20 שקל לבין 90 שקל להודעה), ולאור העובדה שמדובר בשירות שהלקוח יכול לקבלו רק בבנק בו מתנהל חשבונו, יש להכריז עליו כשירות בר-פיקוח על פי סעיף 9יא(א)(2) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 ואם הבנקים לא יפעלו להורדת מחירו של השירות, אזי יש גם לקבוע את מחיר השירות. בהתאם לתיקון, הסכום המרבי בגין שירות זה (משלוח הודעות והתראות על פיגור בתשלומים), שאמור לשקף הוצאות ישירות בגין הפקת ההודעה ושליחתה, לא יעלה על 5 שקל להודעה.

2. ביטול עמלת חיוב מפקיד בהחזרת שיק: התיקון קובע, כי תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לחייב את מפקיד השיק ב"עמלת חיוב מפקיד בהחזרת שיק". כיום, לקוח מחויב בעמלה זו כאשר שיק שהפקיד לחשבונו חוזר ולא מכובד, ללא תלות בסיבת ההחזרה. זאת מאחר שככלל מפקיד השיק אינו יכול להתגונן מפני החזרת השיק, וכן משום שברוב המקרים הוא אף איננו מזוכה על ידי מי ששילם לו באמצעות השיק בסכום העמלה (במקרים בהם השיק חוזר מסיבות התלויות במי ששילם באמצעותו).

3. אי גביית דמי כרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט) ללקוח שברשותו כרטיס אשראי: במתואם עם המלצות וצעדים להטמעת כרטיסי חיוב מידי בישראל ולהגברת התחרות בתחום כרטיסי חיוב, במסגרת דוח מסכם שפורסם בתאריך 10.2.15, תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות דמי כרטיס בעד כרטיס חיוב מידי שהוא הנפיק ללקוח שברשותו כרטיס אשראי שהונפק על ידי אותו תאגיד בנקאי. תיקון זה נועד לעודד את ההפצה של כרטיסי חיוב מידי בקרב הלקוחות, בין היתר ככרטיס המשמש תחליף לשימוש במזומנים.

4. עסקאות במט"ח ומשיכות מט"ח בחו"ל: במסגרת תיקון לכללי העמלות שפורסם ביום 29 בינואר 2015 בוצע שינוי בעמלות הנגבות ממחזיקי כרטיס בגין עסקות במט"ח ובגין משיכת מט"ח בחו"ל. התיקון הנוכחי משלים את המהלך של התיקון הקודם, לפישוט והקלה על יכולת ההשוואה של הלקוחות, ועיקרו מתן אפשרות לחברות כרטיסי אשראי לקבוע תעריפים נפרדים לשירותים אלו בהבחנה לפי מטבעות עיקריים - דולר ואירו - כתעריף אחד ושאר המטבעות כתעריף אחר. בשל  תיקון זה תדחה הכניסה לתוקף של התיקון הקודם ל- 1 ביולי 2015.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אזרח מודאג 12/03/2015 07:34
    הגב לתגובה זו
    בבקשה בלי "צעדים" רפורמות וועדות. כל פעם שעשיתם את זה דחפתם את היד עמוק לכיס שלנו. תשארו במשרד, קחו משכורת ואל תעשו כלום בבקשה!!!!
  • 11.
    דן 10/03/2015 17:23
    הגב לתגובה זו
    האיש שעשה כלום לאזרח ועשה לבנקים הרבה מעל...
  • 10.
    רמי 10/03/2015 10:22
    הגב לתגובה זו
    ויזה קל כבר העלתה את העמלה על חיובים בחול
  • 9.
    בא 09/03/2015 14:15
    הגב לתגובה זו
    קרקעות ומביאים חברות סיניות לבנות מאות אלפי דירות ,צעד שלישי ,מפסיקים קביעות בחקיקה בכנסת ,צעד רביעי,פסיכומטרי חובה לקצינים בצהל ומשטרה ,מינימום 680 .מי שמתחת יהיה רסר .
  • אפילו המשיח לא יצליח לבטל את הקביעות - הצחקת אותי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 09/03/2015 16:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מצחיק מאד 09/03/2015 13:48
    הגב לתגובה זו
    מעט מדי מאוחר מדי.יש לעשות רפורמה מבנית דרמטית. הבנקים חולבים את הציבור בדרגה הגובלת בגזל וגניבה של ממש. לפי מה שקורה במדינה ב-20 שנים האחרונות לא נראה שמשהו הולך להשתנות מהותית.לעם אין קול אמיתי והאינטרסנטים חוגגים.
  • 7.
    דודו זקן, לך הביתה משת"פ של הבנקים. מתעסק בגרושים (ל"ת)
    אורי 09/03/2015 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה 09/03/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    כאשר אני צריך להחליף נייר ערך גובים ממני עמלה לפי הסכום.זה מגיע למאות שקלים כאשר סך הכל הפקיד מבצע פעולה של כמה דקות.זה ממש גזל..
  • 5.
    ברי 09/03/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
    שלום לחברי הקבוצה.אשמח לשתף אותכם בהשקעה שאני וחברי השקענו ומקבלים תשואה של 0.3 אחוז ליום .כן ליום http://www.money-line.net/#/ Money Line www.money-line.net
  • תזכור אין מתנות חינם - ויש הרבה נוכלים בחוץ (ל"ת)
    משה ראשל"צ 09/03/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
  • יעקב 09/03/2015 12:55
    הגב לתגובה זו
    נסה לדוגמא, למשוך את כל הכסף עכשיו, בטענה, שאתה צריך את הכסף, ונראה אם תקבל אותו, זה כל כך לא אמין.
  • 4.
    ובעמלת השורה 09/03/2015 11:06
    הגב לתגובה זו
    העמלות למסחר הן גבוהות ומבריחות משקיעים ועמלת שורה לא קיימת באף מקום חוץ מישראל.
  • 3.
    רוצה לראות ביצןע.הבנקים ימצאו חורים אחרים (ל"ת)
    חי 09/03/2015 09:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משיח 09/03/2015 09:52
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף עושים משהו להפסיק את העושק הגדול מהאנשים הקטנים אגב עמלת פירעון משכנתא ,למה הבנקים גובים קנס כל כך גדול עשרות אלפים ש"ח האים לא מספיק 1000 או 2000 ש"ח פשוט גניבה
  • 1.
    עבודה בעיניים. כאילו צעדים (ל"ת)
    דני 09/03/2015 09:52
    הגב לתגובה זו
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?