בנק ישראל מפרסם היום 4 צעדים שיקלו לכולנו על הכיס

הפיקוח על הבנקים מודיע היום על צעדים נוספים בתחום העמלות שתכליתם יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות
לירן סהר | (15)

הפיקוח על הבנקים מודיע היום על צעדים נוספים בתחום העמלות שתכליתם יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וחיזוק כוחם של משקי הבית והעסקים הקטנים, זאת במסגרת תיקון בכללי הבנקאות (שירות ללקוח)(עמלות) – התשס"ח-2008, ופרסום צו פיקוח.

 

תיקון זה מצטרף לתיקון נוסף שפורסם לאחרונה (נכנס לתוקף בחודש פברואר 2015), ואשר הביא לביטול מספר עמלות הנגבות מלקוחות התאגידים הבנקאיים, וביניהן עמלת ערוץ ישיר בגין פעולת חיוב בכרטיס דביט,  עמלת הפקת אישור בעלות על חשבון (אישור אחד בשנה), דמי ניהול הלוואה לדיור, עמלת תשלום נדחה שנגבתה בגין עסקאות בתשלומים בכרטיסי חיוב, ועוד.

 

 להלן עיקרי התיקונים:

1. הכרזה על עמלת הודעות כשירות בר פיקוח וקביעת מחירו המרבי על 5 שקל: תיקון זה מהווה יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. הצוות קבע, כי בשל מחירו היקר של שירות משלוח הודעות בחלק מהבנקים (מחיר שנע בין 20 שקל לבין 90 שקל להודעה), ולאור העובדה שמדובר בשירות שהלקוח יכול לקבלו רק בבנק בו מתנהל חשבונו, יש להכריז עליו כשירות בר-פיקוח על פי סעיף 9יא(א)(2) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 ואם הבנקים לא יפעלו להורדת מחירו של השירות, אזי יש גם לקבוע את מחיר השירות. בהתאם לתיקון, הסכום המרבי בגין שירות זה (משלוח הודעות והתראות על פיגור בתשלומים), שאמור לשקף הוצאות ישירות בגין הפקת ההודעה ושליחתה, לא יעלה על 5 שקל להודעה.

2. ביטול עמלת חיוב מפקיד בהחזרת שיק: התיקון קובע, כי תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לחייב את מפקיד השיק ב"עמלת חיוב מפקיד בהחזרת שיק". כיום, לקוח מחויב בעמלה זו כאשר שיק שהפקיד לחשבונו חוזר ולא מכובד, ללא תלות בסיבת ההחזרה. זאת מאחר שככלל מפקיד השיק אינו יכול להתגונן מפני החזרת השיק, וכן משום שברוב המקרים הוא אף איננו מזוכה על ידי מי ששילם לו באמצעות השיק בסכום העמלה (במקרים בהם השיק חוזר מסיבות התלויות במי ששילם באמצעותו).

3. אי גביית דמי כרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט) ללקוח שברשותו כרטיס אשראי: במתואם עם המלצות וצעדים להטמעת כרטיסי חיוב מידי בישראל ולהגברת התחרות בתחום כרטיסי חיוב, במסגרת דוח מסכם שפורסם בתאריך 10.2.15, תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות דמי כרטיס בעד כרטיס חיוב מידי שהוא הנפיק ללקוח שברשותו כרטיס אשראי שהונפק על ידי אותו תאגיד בנקאי. תיקון זה נועד לעודד את ההפצה של כרטיסי חיוב מידי בקרב הלקוחות, בין היתר ככרטיס המשמש תחליף לשימוש במזומנים.

4. עסקאות במט"ח ומשיכות מט"ח בחו"ל: במסגרת תיקון לכללי העמלות שפורסם ביום 29 בינואר 2015 בוצע שינוי בעמלות הנגבות ממחזיקי כרטיס בגין עסקות במט"ח ובגין משיכת מט"ח בחו"ל. התיקון הנוכחי משלים את המהלך של התיקון הקודם, לפישוט והקלה על יכולת ההשוואה של הלקוחות, ועיקרו מתן אפשרות לחברות כרטיסי אשראי לקבוע תעריפים נפרדים לשירותים אלו בהבחנה לפי מטבעות עיקריים - דולר ואירו - כתעריף אחד ושאר המטבעות כתעריף אחר. בשל  תיקון זה תדחה הכניסה לתוקף של התיקון הקודם ל- 1 ביולי 2015.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אזרח מודאג 12/03/2015 07:34
    הגב לתגובה זו
    בבקשה בלי "צעדים" רפורמות וועדות. כל פעם שעשיתם את זה דחפתם את היד עמוק לכיס שלנו. תשארו במשרד, קחו משכורת ואל תעשו כלום בבקשה!!!!
  • 11.
    דן 10/03/2015 17:23
    הגב לתגובה זו
    האיש שעשה כלום לאזרח ועשה לבנקים הרבה מעל...
  • 10.
    רמי 10/03/2015 10:22
    הגב לתגובה זו
    ויזה קל כבר העלתה את העמלה על חיובים בחול
  • 9.
    בא 09/03/2015 14:15
    הגב לתגובה זו
    קרקעות ומביאים חברות סיניות לבנות מאות אלפי דירות ,צעד שלישי ,מפסיקים קביעות בחקיקה בכנסת ,צעד רביעי,פסיכומטרי חובה לקצינים בצהל ומשטרה ,מינימום 680 .מי שמתחת יהיה רסר .
  • אפילו המשיח לא יצליח לבטל את הקביעות - הצחקת אותי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 09/03/2015 16:02
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מצחיק מאד 09/03/2015 13:48
    הגב לתגובה זו
    מעט מדי מאוחר מדי.יש לעשות רפורמה מבנית דרמטית. הבנקים חולבים את הציבור בדרגה הגובלת בגזל וגניבה של ממש. לפי מה שקורה במדינה ב-20 שנים האחרונות לא נראה שמשהו הולך להשתנות מהותית.לעם אין קול אמיתי והאינטרסנטים חוגגים.
  • 7.
    דודו זקן, לך הביתה משת"פ של הבנקים. מתעסק בגרושים (ל"ת)
    אורי 09/03/2015 13:16
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משה 09/03/2015 12:34
    הגב לתגובה זו
    כאשר אני צריך להחליף נייר ערך גובים ממני עמלה לפי הסכום.זה מגיע למאות שקלים כאשר סך הכל הפקיד מבצע פעולה של כמה דקות.זה ממש גזל..
  • 5.
    ברי 09/03/2015 11:37
    הגב לתגובה זו
    שלום לחברי הקבוצה.אשמח לשתף אותכם בהשקעה שאני וחברי השקענו ומקבלים תשואה של 0.3 אחוז ליום .כן ליום http://www.money-line.net/#/ Money Line www.money-line.net
  • תזכור אין מתנות חינם - ויש הרבה נוכלים בחוץ (ל"ת)
    משה ראשל"צ 09/03/2015 16:03
    הגב לתגובה זו
  • יעקב 09/03/2015 12:55
    הגב לתגובה זו
    נסה לדוגמא, למשוך את כל הכסף עכשיו, בטענה, שאתה צריך את הכסף, ונראה אם תקבל אותו, זה כל כך לא אמין.
  • 4.
    ובעמלת השורה 09/03/2015 11:06
    הגב לתגובה זו
    העמלות למסחר הן גבוהות ומבריחות משקיעים ועמלת שורה לא קיימת באף מקום חוץ מישראל.
  • 3.
    רוצה לראות ביצןע.הבנקים ימצאו חורים אחרים (ל"ת)
    חי 09/03/2015 09:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משיח 09/03/2015 09:52
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף עושים משהו להפסיק את העושק הגדול מהאנשים הקטנים אגב עמלת פירעון משכנתא ,למה הבנקים גובים קנס כל כך גדול עשרות אלפים ש"ח האים לא מספיק 1000 או 2000 ש"ח פשוט גניבה
  • 1.
    עבודה בעיניים. כאילו צעדים (ל"ת)
    דני 09/03/2015 09:52
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?