החל מהיום נשלם פחות: בנק ישראל מצמצם את עמלות הבנקים - ב-8 דרכים

הפיקוח על הבנקים פרסם תיקון לכללי הבנקאות הקובע בין היתר תעריפון אחיד עבור שירותי חברות כרטיסי האשראי
לירן סהר | (19)
נושאים בכתבה עמלות

החל מהחודש נשלם פחות עמלות לבנקים - בנק ישראל פרסם היום את התיקון לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות) התשס"ח 2008 (להלן - כללי העמלות), אשר יביא לצמצום מספר העמלות הנגבות מלקוחות התאגידים הבנקאיים. בנוסף, נקבע במסגרת התיקון תעריפון אחיד עבור שירותים תפעוליים הניתנים על ידי חברות כרטיסי האשראי אגב מתן שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב.

להלן עיקרי התיקונים, לרבות ציון מועד כניסתם לתוקף:

1. פעולת חיוב בכרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט) החל מהיום, תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות עבור שירות זה עמלת פעולה בערוץ ישיר. מטרת התיקון היא, בין היתר, להגביר את השימוש באמצעי תשלום זה כתחליף לשימוש במזומנים. תיקון זה משתלב עם המלצות ועדת לוקר, שלצד המגבלות על השימוש במזומן מעודדות את השימוש בתחליפי המזומן כדוגמת כרטיס הדביט.

2. עמלה בגין הפקת אישור בעלות - החל מהיום תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות עמלה בגין הפקת אישור בעלות של חשבון בנק, אלא רק החל מהאישור השני במהלך שנה קלנדרית. בהקשר זה נציין כי עמלה זו נעה בין 13 שקל בבנק יהב לבין 55 שקל בבנק דיסקונט ובבנק מרכנתיל.

3. העברה במערכת זה" ב החל מהיום עמלת העברת כסף בזמן אמת, באמצעות מערכת זה"ב (מערכת של זיכויים והעברות בזמן אמת) עד לסכום של 1 מיליון שקל, תוגבל למחיר שירות של פעולה אחת על ידי פקיד. ערב התיקון העמלה התעריפית עמדה על סך של כ-39 שקל בממוצע בגין שירות זה. לאחר כניסת התיקון לתוקף העמלה תעמוד על סך של כ 6 שקל בממוצע בגין שירות זה. מדובר בהעברה המגלמת בחובה יתרונות רבים ללקוח, וביניהם, סליקה יעילה ואמינה של תשלומים, בזמן אמת ובאופן סופי, ומהווה תחליף למזומן.

4. עמלה בגין ניהול הלוואה לדיור - בוטלה עמלת דמי ניהול הלוואה לדיור. מדובר בעמלה, שהייתה בפיקוח ושסכומה הוגבל לסך של 2 שקל בחודש להלוואה (24 שקל בשנה), ואשר נגבתה עם ביצוע החיוב החודשי של הלוואה לדיור. על מנת להקל על ביצוע ההשוואה של עלות הלוואה לדיור, הוחלט לבטלה. תיקון זה יחול על כל התשלומים החודשיים שיתבצעו החל מיום 1 בפברואר 2015, הן בגין הלוואות חדשות והן בגין הלוואות קיימות.

עמלות הנגבות ממחזיקי כרטיס אשראי:

5. עמלת תשלום נדחה - החל מהיום בוטלה עמלת תשלום נדחה בגין עסקאות חדשות בתשלומים בכרטיסי חיוב. עמלת תשלום נדחה היתה עמלה בסך של כ 0.5 שקל, אשר נגבתה על ידי חברות כרטיסי האשראי עבור כל תשלום, בגין עסקאות המבוצעות בתשלומים.

6. עסקאות במט"ח ומשיכות בחו"ל - על מנת לפשט ולהקל על הלקוחות את ההשוואה בין העמלות הנגבות מהם בגין ביצוע עסקאות ומשיכות במטבע חוץ באמצעות כרטיסי חיוב, נקבעו כללים חדשים לאופן חישוב עמלות אלה. כך למשל, נקבע שההמרה תחושב לפי שער יציג ובגין המרה אחת בלבד ממטבע החוץ לשקל. מועד הכניסה לתוקף של התיקון - 1 באפריל 2015.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

7. שירותים תפעולים אגב מתן שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב - התיקון כולל קביעת תעריפון אחיד עבור בתי עסק קטנים המקבלים מחברות כרטיסי האשראי שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב. זאת, במטרה להגביר את השקיפות ולהקל את ההשוואה בין עלות השירותים התפעולים הניתנים אגב מתן שירותי סליקה של עסקאות בכרטיס חיוב על ידי חברות כרטיסי האשראי.

מטרת התיקון המוצע היא ליצור אחידות בתעריפוני החברות, להגביר את הפשטות, השקיפות והתחרותיות לבית העסק וכן להסיר חסמי מעבר. במסגרת צעד זה, יחויבו החברות לפרסם את התעריפים בגין השירותים הכלולים בתעריפון האחיד, דבר שיקל משמעותית על יכולת ההשוואה של בתי עסק קטנים. מועד הכניסה לתוקף של התיקון - 1 ביולי 2015.

8. הגדרת עסק קטן ההגדרה תוקנה באופן שתאגיד אשר מסר דוח שנתי, על פיו מחזור העסקים שלו בשנה שקדמה למועד מסירתו אינו עולה על 5 מיליון שקל, לא יידרש למסור דוח שנתי נוסף (אותו היה נדרש להמציא מדי שנה באופן קבוע כדי ליהנות מתעריפון מוזל). משמע, לקוח זה ימשיך להיות מוגדר "עסק קטן" ויחול עליו התעריפון הקמעונאי, אלא אם דרש זאת התאגיד הבנקאי בנסיבות בהן היה לו יסוד סביר להניח כי מחזור העסקים של אותו תאגיד בשנה האחרונה עולה על 5 מיליון שקל.

משמעות התיקון, היא העברת נטל ההוכחה אל התאגיד הבנקאי, ומטרתו להקל על עסקים קטנים להשתייך לתעריפון יחידים ועסקים קטנים. מועד הכניסה לתוקף של התיקון - 1 בפברואר 2015.

המפקח על הבנקים, דוד זקן, מציין: "הפיקוח על הבנקים ממשיך לנקוט בקו של צמצום או ביטול עמלות ופישוטן; עמלות אשר מהוות חסם לתחרות או כשל שוק בוטלו, במטרה לפשט את מוצרי השירות הבנקאי, להגביר את השקיפות ללקוח, בפרט משק הבית והעסק הקטן, וכן את יכולת ההשוואה שלו."

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    חסכתי וחסכתי כדי לקבל זכות לעמלות נמוכות (ל"ת)
    פאאאק 02/02/2015 05:54
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    דודו 01/02/2015 12:23
    הגב לתגובה זו
    חוץ מלחמם את הכיסא ולקחת משכורת ולדאוג לעתידו במערכת הבנקאית
  • בא 01/02/2015 14:19
    הגב לתגובה זו
    כלום .
  • 12.
    אבי 01/02/2015 12:02
    הגב לתגובה זו
    תמונה יפה של דר' קרנית פלוג, אהבתי. למסגר ולשמור
  • בא 01/02/2015 14:17
    הגב לתגובה זו
    מבזבזת זמן יקר על כתיבת טוקבקים .
  • 11.
    אלון המשקיע 01/02/2015 11:55
    הגב לתגובה זו
    עמל ת מכירה וקניה ודמי אחזקה ? האם אפשר לדבר עם הבנק שיוריד לי מהעמלות המטורפות על קניה מכירה וכו?
  • תנהל את ההשקעות בחו"ל דרך ברוקר תשלם פחות עמלות. (ל"ת)
    אבי 01/02/2015 15:07
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    תרשמו לפניכם ,לא יעברו 48 שעות ועמלות חדשות יצוצו. (ל"ת)
    בני 01/02/2015 11:54
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כלכלן ראשי 01/02/2015 11:52
    הגב לתגובה זו
    הכל הם ישנו חוץ מאת העובדה הקטנה כאשר אתה לוקח הלוואה אתה משלם בין 5 ל 12 אחוז אותך כמה שפחות אבל כשאתה מפקיד אתה מקבל 0 אחוז ריבית על הכסף מה שיוצא אם כל הכסף מימילא בבנקים בין 5 ל 12 אחוז בשנה על כלל הכסף של מדינת ישראל וכאן טמון כל הסוד של עליית מחירי הדיור ויוקר המחייה כאשר זה ישונה הנדלן ומחירי המיחיה ירדו פלאים ! מקווה שתתחיל מחאה על זה ! ר.א כ.ר
  • 8.
    kuzr 01/02/2015 11:42
    הגב לתגובה זו
    נו באמת - בשביל זה צריך מאות פקידים אוכלי משכורות בבנק ישראל
  • 7.
    ולא מספיק (ל"ת)
    מעט מידיי 01/02/2015 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אברום 01/02/2015 11:00
    הגב לתגובה זו
    בעסק שלי אוכלים באמצעות תשלום עם חיוב אשראי של חב סיבוס הבעיה שחברת סיבוס שומרת אצלה את הכספים שלי 60 יום ולאחר לקיחת עמלה מסך כל הקניות אצלי הם גובים עמלה שך 6 אחוז פשוט גניבה לאור היום מידהו יכול לעזור לי איך להוריד אותם מעמלה גבוה ןתשלום רק לאחר 60 יום
  • חסכן 01/02/2015 16:08
    הגב לתגובה זו
    בתום הארוחה תציע לאוכל לשלם בסיבוס או באשראי רגיל בהנחה של 5 אחוז. הם יגמלו.
  • 5.
    ממשיכים לצחוק על הציבור עם הפרוטות שמורידים לו מושחתים (ל"ת)
    תופ 01/02/2015 10:37
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא חשוב 01/02/2015 10:36
    הגב לתגובה זו
    ומה עם העמלות לחברות הפנסיוניות
  • 3.
    קרלוב 01/02/2015 10:27
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לגב' פלוג... הגיע הזמן שהתעללות בלקוחות תפסק.
  • 2.
    כל הכבוד לפיקוח 01/02/2015 10:22
    הגב לתגובה זו
    בניגוד לכחלוניזים, שרוצה לבצע בבנקאות את ההרס שבה הוא ביצע את הרפורמה שנדרשה בסולולר, ובניגוד לתוכנית הפופוליסטית שאני קורא היום של מרץ על רפורמה בבנקאות שנכתבה על ידי אדם שההבנה שלו בבנקאות שואפת לאפס, שכן אינו מכיר כלל מה קיים ומה לא, הפיקוח על הבנקים גם מפחית את העמלות ומקל על מעבר מבנק לבנק - ביוני השנה יהיה ניתן לעבור בנק גם באמצעות הוראה באינטרנט, (את זה הכחלוניזים יודע בכלל?) זה גוף שאמון גם להגן על הציבור וכן לשמור על יציבות הבנקים, שזה דבר חשוב לכולנו. ואגב למי שלא יודע סך העמלות שמשל משק בית לבנק שלו בישראל מסתכם בכ- 300 ש"ח לשנה. כן אתם קוראים טוב ל ש נ ה אז מה יחסכו לנו הכחלוניסטים ומרץ? 100 ש"ח לשנה? ובמחיר של סיכון מערכת הבנקאות והתערבות בוטה בתחרות החופשית?
  • 1.
    מה עם עמלות הנשך של פעולות בשוק ההון בבורסות חול????? (ל"ת)
    שלמה 01/02/2015 10:18
    הגב לתגובה זו
  • גיל 01/02/2015 10:43
    הגב לתגובה זו
    כאלה דרך הבנקים.. יש אלטרנטיבות זולות בהרבה...
ישי דוידי קרן פימי
צילום: BIZTV

פימי מנפיקה את עמל לפי שווי של 2.7-3 מיליארד שקל

דליה קורקין המנכ"לית "שווה" קרוב ל-600 מיליון שקל, פימי שילשה את השווי בתוך 3.5 שנים; מגדל ופועלים אקוויטי גם הצטרפו לחגיגה עם רווח של קרוב ל-100%

רן קידר |
נושאים בכתבה פימי

קבוצת עמל ומעבר המובילה בישראל בשירותי סיעוד ביתי, טיפול במתמודדי נפש, טיפול באוכלוסיות מיוחדות והפעלת בתי אבות סיעודיים, שבבעלות קרן פימי (49.5%), דליה קורקין (14.4%), פועלים אקוויטי (20%) ומגדל (16.1%) יוצאת להנפקה בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של כ-2.7-3 מיליארד שקל (לפני הכסף). 

הקבוצה מציגה גידול בכל הפרמטרים, מרחיבה פעילותה לתחומים חדשים ופועלת בשוקי יעד בעלי צמיחה משמעותית. בשנים עשר החודשים שהסתיימו ביוני 2025, הקבוצה הציגה מחזור של כ-2.2 מיליארד שקל  ורווח נקי בסך של כ- 139 מיליון שקל. בשנים עשר החודשים האחרונים הרווח התפעולי של הקבוצה עמד על כ- 200 מיליון שקל. 

הקבוצה חילקה בשלוש השנים האחרונות דיבידנדים בסך של כ-300 מיליון שקל. 

עמל ומעבר, שהוקמה בשנת 1988, הינה חברת הסיעוד, השיקום והטיפול המובילה בישראל. בשנת 2022 נרכשה ע"י קרן פימי,כשמאז שוויה עולה יותר מפי 2.5. הקבוצה מעסיקה היום כ- 29 אלף עובדים.

הקבוצה פועלת בארבעה מגזרי פעילות מרכזיים:

·         סיעוד ביתי – מתן שירותי סיעוד ביתיים לכ-32,000 מטופלים דרך 37 סניפים ברחבי ישראל.

רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק -4.67%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -3.34%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.