צעד אחורה: סוחרי השורט בת"א ביצעו שינוי אגרסיבי בפוזיציה - צפו במספרים
האם הסוחרים מריחים שיאים חדשים בת"א? לפחות על פי הבריחה שלהם מהחזקת מניות בשורט, אפשר לומר שזה הכיוון. למרות שבשבועיים האחרונים מדד המעו"ף דווקא איבד 1.6% (בשבוע שעבר נותר ללא שינוי) והתנודתיות בעולם הולכת וגדלה, פוזיציית השורט על מדד המעו"ף ירדה לסך של 756.6 מיליון שקל בלבד.
זוהי הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש מארס 2013, אז נרשמה פוזיצייה של 630 מיליון שקל בלבד, אבל זה היה לזמן קצר מאוד ואח"כ הפוזיציית שוב גדלה לאיזור המיליארד שקל. בסוף חודש ינואר 2014 הפוזיצייה על המעו"ף עמדה עדיין על סך של כ-1 מיליארד שקל.
שתי מניות מעו"ף ריכזו את עיקר השינוי בהיקף השורט על המדד כולו. השינוי הבולט ביותר חל במניית אופקו הלת' שהיקף השורט עליה צנח ב-23.5% במהלך השבוע האחרון. צריך לציין שהמניה הזו איבדה לפני שבועיים 13.3% מערכה ונסחרת תחת לחץ מכירות כבד, אבל במהלך השבוע שבו חל השנוי הזה המניה כמעט ולא זזה. בסה"כ היקף ההחזקה בשורט עליה הוא עדיין הגדול בת"א ועומד על 232.7 מיליון שקל לעומת 304 מיליון שקל בשבוע שעבר. יחס השורט למחזור יומי ממוצע נותר גבוה ועומד על כמעט 21 ימי מסחר.
המניה השנייה שחל בה שינוי משמעותי היא טבע שהיקף השורט עליה התכווץ ב-44% לסך של כ-21 מיליון שקל בלבד לעומת 37.7 מיליון שקל בסוף השבוע לפניכן. יחס השורט למחזור יומי ממוצע היה נמוך מ-1 ודיי חסר חשיבות גם לפני שהיקף הפוזיציה נחתך.
- השורטיסטים מחכים לשוק בסיבוב
- השורטיסט שהולך נגד המניה החמה ביותר בוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המנייה שהיקף השורט עליה הוא השני בגודלו במדד המעו"ף היא בזק וגם בה נרשם צמצום של החזקת מניות בחסר בכ-11% לסך של 93 מיליון שקל לעומת 105 מיליון שבוע קודם לכן.
בגזרת מניות השורה השנייה לא נרשמו שינויים משמעותיים. היקף השורט על מניות מדד ת"א 75 עומד על כ-560 מיליון שקל - כ-2 מיליון שקל פחות מבשבוע שעבר. המניה שממשיכה לרכז את הפוזיצייה המשמעותית ביותר והשנייה בגדולה בבורסה המקומית היא טאואר עם סך של 128 מיליון שקל, כשיחס השורט עליה ירד בתקופה האחרונה משמעותית מ-23 ל-15 ימי בלבד.
עוד נציין את היקף הפוזיציה על מניית רמי לוי גדלה ב-1.9% לסך של 49.7 מיליון שקל והיא הרביעית בגודלה בין מניות השורה השנייה (אחרי טאואר, אפריקה ובזן). יחס השורט למחזור יומי ממוצע עומד על 11.2.
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
במעו"ף - 10 המניות עם פוזיציית השורט הגדולה ביותר
בת"א-75 - 10 המניות עם פוזיציית השורט הגדולה ביותר
- 5.הצופה 29/04/2014 15:02הגב לתגובה זוכל הירידות במניה עקב השורט במניה נקווה בקרוב שיהפוך לשורט סקויז .
- זה לא קשור-המסחר בחו"ל קובע (ל"ת)מבין עניין 30/04/2014 13:11הגב לתגובה זו
- 4.lepxii 29/04/2014 12:52הגב לתגובה זושורט מול חוזי מעוף נסגר פקיעה הייתה בחמישי שעבר. רות. סוף.
- 3.השורט לא מפחיד יותר גם בטאואר טבע בזק ואחרים (ל"ת)מאיר 29/04/2014 12:23הגב לתגובה זו
- 2.בונבוניקו 29/04/2014 12:19הגב לתגובה זומהכתבה ההזויה הזו? אולי תמשיך בסימני השאלה אחרי כל משפט זה יותר טוב
- 1.אבי 29/04/2014 12:04הגב לתגובה זוהבורסה בסי של כול הזמנים טוב לשבת על הגדר מאשר לאבד כסף
- משה ראשל"צ 29/04/2014 12:48הגב לתגובה זונכון להיום אין שום אלטרנטיבה ואז כולם נכנסים בסך הכל כל היום כל העולם עדיין מתאושש מ-2009
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
