טבלה

צעד אחורה: סוחרי השורט בת"א ביצעו שינוי אגרסיבי בפוזיציה - צפו במספרים

מדד המעו"ף שמר על יציבות בשבוע החולף אבל סוחרי השורט לא ממש קפאו על השמרים. צפו במניות עם הפוזיציות הבולטות בת"א
נושאים בכתבה שורט

האם הסוחרים מריחים שיאים חדשים בת"א? לפחות על פי הבריחה שלהם מהחזקת מניות בשורט, אפשר לומר שזה הכיוון. למרות שבשבועיים האחרונים מדד המעו"ף דווקא איבד 1.6% (בשבוע שעבר נותר ללא שינוי) והתנודתיות בעולם הולכת וגדלה, פוזיציית השורט על מדד המעו"ף ירדה לסך של 756.6 מיליון שקל בלבד.

זוהי הרמה הנמוכה ביותר מאז חודש מארס 2013, אז נרשמה פוזיצייה של 630 מיליון שקל בלבד, אבל זה היה לזמן קצר מאוד ואח"כ הפוזיציית שוב גדלה לאיזור המיליארד שקל. בסוף חודש ינואר 2014 הפוזיצייה על המעו"ף עמדה עדיין על סך של כ-1 מיליארד שקל.

שתי מניות מעו"ף ריכזו את עיקר השינוי בהיקף השורט על המדד כולו. השינוי הבולט ביותר חל במניית אופקו הלת' שהיקף השורט עליה צנח ב-23.5% במהלך השבוע האחרון. צריך לציין שהמניה הזו איבדה לפני שבועיים 13.3% מערכה ונסחרת תחת לחץ מכירות כבד, אבל במהלך השבוע שבו חל השנוי הזה המניה כמעט ולא זזה. בסה"כ היקף ההחזקה בשורט עליה הוא עדיין הגדול בת"א ועומד על 232.7 מיליון שקל לעומת 304 מיליון שקל בשבוע שעבר. יחס השורט למחזור יומי ממוצע נותר גבוה ועומד על כמעט 21 ימי מסחר.

המניה השנייה שחל בה שינוי משמעותי היא טבע שהיקף השורט עליה התכווץ ב-44% לסך של כ-21 מיליון שקל בלבד לעומת 37.7 מיליון שקל בסוף השבוע לפניכן. יחס השורט למחזור יומי ממוצע היה נמוך מ-1 ודיי חסר חשיבות גם לפני שהיקף הפוזיציה נחתך.

המנייה שהיקף השורט עליה הוא השני בגודלו במדד המעו"ף היא בזק וגם בה נרשם צמצום של החזקת מניות בחסר בכ-11% לסך של 93 מיליון שקל לעומת 105 מיליון שבוע קודם לכן.

בגזרת מניות השורה השנייה לא נרשמו שינויים משמעותיים. היקף השורט על מניות מדד ת"א 75 עומד על כ-560 מיליון שקל - כ-2 מיליון שקל פחות מבשבוע שעבר. המניה שממשיכה לרכז את הפוזיצייה המשמעותית ביותר והשנייה בגדולה בבורסה המקומית היא טאואר עם סך של 128 מיליון שקל, כשיחס השורט עליה ירד בתקופה האחרונה משמעותית מ-23 ל-15 ימי בלבד.

עוד נציין את היקף הפוזיציה על מניית רמי לוי גדלה ב-1.9% לסך של 49.7 מיליון שקל והיא הרביעית בגודלה בין מניות השורה השנייה (אחרי טאואר, אפריקה ובזן). יחס השורט למחזור יומי ממוצע עומד על 11.2.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

במעו"ף - 10 המניות עם פוזיציית השורט הגדולה ביותר

בת"א-75 - 10 המניות עם פוזיציית השורט הגדולה ביותר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הצופה 29/04/2014 15:02
    הגב לתגובה זו
    כל הירידות במניה עקב השורט במניה נקווה בקרוב שיהפוך לשורט סקויז .
  • זה לא קשור-המסחר בחו"ל קובע (ל"ת)
    מבין עניין 30/04/2014 13:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    lepxii 29/04/2014 12:52
    הגב לתגובה זו
    שורט מול חוזי מעוף נסגר פקיעה הייתה בחמישי שעבר. רות. סוף.
  • 3.
    השורט לא מפחיד יותר גם בטאואר טבע בזק ואחרים (ל"ת)
    מאיר 29/04/2014 12:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בונבוניקו 29/04/2014 12:19
    הגב לתגובה זו
    מהכתבה ההזויה הזו? אולי תמשיך בסימני השאלה אחרי כל משפט זה יותר טוב
  • 1.
    אבי 29/04/2014 12:04
    הגב לתגובה זו
    הבורסה בסי של כול הזמנים טוב לשבת על הגדר מאשר לאבד כסף
  • משה ראשל"צ 29/04/2014 12:48
    הגב לתגובה זו
    נכון להיום אין שום אלטרנטיבה ואז כולם נכנסים בסך הכל כל היום כל העולם עדיין מתאושש מ-2009
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  • טרם החל המסחר הרציף
  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים