פרסום ראשון

פרשת הרצת האג"ח במליסרון: השופט חאלד כבוב זיכה את אבי לוי

הפרקליטות טענה כי סמנכ"ל הכספים של עופר השקעות הזרים בנובמבר 2009 ביקושים כדי לתמוך בשער גבוה בהנפקת אג"ח של מליסרון
אבי שאולי |
נושאים בכתבה אבי לוי נוית נגב

סוף לסאגה בחברת מליסרון - השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב זיכה הבוקר אבי לוי ואת מליסרון שהוא עומד בראשה מאשמה של הרצת אג"ח מחמת הספק. לוי, מנכ"ל מליסרון ומנכ"ל עופר השקעות, נחשב ליד ימינה של ליאורה עופר. הוא מנהל ותיק ומוערך שעובד אצל משפחת עופר שנים רבות.

יו"ר מליסרון, ליאורה עופר, ובני משפחתה מחזיקים בשליטה (64%) בענקית הנדל"ן המניב, מליסרון, באמצעות חברת עופר השקעות. פלג זה של משפחת עופר מחזיק באמצעות עופר השקעות גם ב-9.6% ממניות בנק מזרחי טפחות.

הפרקליטות טענה שלוי התעניין במחזורי המסחר במקביל לרכישות שבוצעו

הפרקליטות טענה כי סמנכ"ל הכספים של עופר השקעות ויועץ ההשקעות אלי העליון הזרימו בנובמבר 2009 ביקושים בהיקף 30 מיליון שקל מחשבונות עופר השקעות כדי לתמוך בשער גבוה בהנפקת אג"ח של מליסרון באותה תקופה. המדינה טענה שללוי הייתה דומיננטיות בהרצת האג"ח ושהוא התעניין במחזורי המסחר במקביל לרכישות שבוצעו.

בארבעת ימי המסחר בהם פעל מדר בשם קבוצת עופר היוו הרכישות של קבוצת עופר כ-70% מהמחזור המצטבר באג"ח סדרה ד' ופעילותם היוותה בין 62% לבין 97% מסך מחזור הקניות של אג"ח סדרה ד' באותם ימי מסחר. כתוצאה מהפעילות עלה שער אג"ח סדרה ד' במהלך ארבעת ימי המסחר שקדמו להנפקה.

בית המשפט חזר על הלכות בית המשפט העליון וקבע כי ניתן לבצע מניפולציה גם באמצעות עסקאות אמיתיות בבורסה הנחזית להיות פעילות לגיטימית.

התיק נוהל ידי עו"ד עמית בכר ועו"ד יעל ענתות ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). התיק נחקר על ידי מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך.

גולן מדר ואליהו העליון הורשעו

בניגוד ללוי ולחברת מליסרון, ביהמ"ש הרשיע את גולן מדר (סמנכ"ל הכספים של עופר השקעות) בתרמית בניירות ערך ואת אליהו העליון (סוחר אג"ח מפועלים סהר) שהורשע כמי שהתגייס כדי השפיע על שער נייר הערך בבורסה. גם החברות עופר השקעות ועופר פיתוח הורשעו בהשפעה במניפולציה על ניירות ערך.

עורכי דינו של גולן מדר, ז'ק חן ועינת בן משה, ממשרד חן יערי רוזן-עוזר, מסרו בתגובה: "אנחנו מכבדים את הכרעת בית המשפט. נלמד את ההחלטה ונשקול את המשך צעדינו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הישג לעו"ד נוית נגב וצוות ההגנה

עוה"ד נוית נגב וגל הררי גולדמן מייצגות את אבי לוי, עוה"ד ז'ק חן, עינת בן משה ומיכל רוזן -עוזר מיצגים את גולן מדר, עוה"ד פיני רובין, ארז הראל ואילה שמעון מייצגים ביחד עם עו"ד נבות תל צור את החברות המעורבות.

הנאשמים טענו שמליסרון גייסה באותה שנה 900 מיליון שקל ורכישות האג"ח החוזרות בסוף 2009 (במסגרת הרחבת סדרת אג"ח ד') לא נעשו במטרה להשפיע על השער, אלא מסיבות כלכליות. לטענתם היתה כוונה אמיתית לרכוש אג"ח של מליסרון עוד מלפני ההנפקה.

עוה"ד נוית נגב וגל הררי-גולדמן ממשרד שינמן-נגב-ניב: "אנחנו שבעות רצון מההחלטה לפיה נקבע כי אבי לוי פעל ממניעים כלכליים ולא מתוך כוונה להשפיע על השער. הפעילות של לוי לרכישת האג"ח נעשתה מתוך מחשבה שמדובר בהשקעה טובה עבור עופר השקעות ובלי קשר להנפקה. אנו שמחות שלוי יוכל לחזור במלוא המרץ לעשייה".

משרד המשפטים: "מדר פעל בשם קבוצת עופר והשפיע על שער אג"ח ד'"

משרד המשפטים מסר כי "ביהמ"ש קבע כי גולר מדר, בתפקידו כמנהל כספים, פעל בשם קבוצת עופר והשפיע בתרמית על שער אג"ח סדרה ד' של מליסרון בארבעת הימים שקדמו להרחבת הסדרה בבורסה בת"א. ביהמ"ש הוסיף וקבע כי בפעולות אלה, הניע מדר משקיעים בתרמית לבצע פעולות באג"ח סדרה ד' של מליסרון. מדר ביצע את התרמית באמצעות העברת הוראות לאליהו העליון, ששימש כסוחר בפועלים סהר, לפיהן התבקש העליון לבצע רכישות מאסיביות של אג"ח סדרה ד' של מליסרון בבורסה במטרה להעלות את שערה, או למנוע את ירידתה בימים שקדמו להרחבת הסדרה לציבור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.