פרסום ראשון

פרשת הרצת האג"ח במליסרון: השופט חאלד כבוב זיכה את אבי לוי

הפרקליטות טענה כי סמנכ"ל הכספים של עופר השקעות הזרים בנובמבר 2009 ביקושים כדי לתמוך בשער גבוה בהנפקת אג"ח של מליסרון
אבי שאולי |
נושאים בכתבה אבי לוי נוית נגב

סוף לסאגה בחברת מליסרון - השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב זיכה הבוקר אבי לוי ואת מליסרון שהוא עומד בראשה מאשמה של הרצת אג"ח מחמת הספק. לוי, מנכ"ל מליסרון ומנכ"ל עופר השקעות, נחשב ליד ימינה של ליאורה עופר. הוא מנהל ותיק ומוערך שעובד אצל משפחת עופר שנים רבות.

יו"ר מליסרון, ליאורה עופר, ובני משפחתה מחזיקים בשליטה (64%) בענקית הנדל"ן המניב, מליסרון, באמצעות חברת עופר השקעות. פלג זה של משפחת עופר מחזיק באמצעות עופר השקעות גם ב-9.6% ממניות בנק מזרחי טפחות.

הפרקליטות טענה שלוי התעניין במחזורי המסחר במקביל לרכישות שבוצעו

הפרקליטות טענה כי סמנכ"ל הכספים של עופר השקעות ויועץ ההשקעות אלי העליון הזרימו בנובמבר 2009 ביקושים בהיקף 30 מיליון שקל מחשבונות עופר השקעות כדי לתמוך בשער גבוה בהנפקת אג"ח של מליסרון באותה תקופה. המדינה טענה שללוי הייתה דומיננטיות בהרצת האג"ח ושהוא התעניין במחזורי המסחר במקביל לרכישות שבוצעו.

בארבעת ימי המסחר בהם פעל מדר בשם קבוצת עופר היוו הרכישות של קבוצת עופר כ-70% מהמחזור המצטבר באג"ח סדרה ד' ופעילותם היוותה בין 62% לבין 97% מסך מחזור הקניות של אג"ח סדרה ד' באותם ימי מסחר. כתוצאה מהפעילות עלה שער אג"ח סדרה ד' במהלך ארבעת ימי המסחר שקדמו להנפקה.

בית המשפט חזר על הלכות בית המשפט העליון וקבע כי ניתן לבצע מניפולציה גם באמצעות עסקאות אמיתיות בבורסה הנחזית להיות פעילות לגיטימית.

התיק נוהל ידי עו"ד עמית בכר ועו"ד יעל ענתות ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). התיק נחקר על ידי מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך.

גולן מדר ואליהו העליון הורשעו

בניגוד ללוי ולחברת מליסרון, ביהמ"ש הרשיע את גולן מדר (סמנכ"ל הכספים של עופר השקעות) בתרמית בניירות ערך ואת אליהו העליון (סוחר אג"ח מפועלים סהר) שהורשע כמי שהתגייס כדי השפיע על שער נייר הערך בבורסה. גם החברות עופר השקעות ועופר פיתוח הורשעו בהשפעה במניפולציה על ניירות ערך.

עורכי דינו של גולן מדר, ז'ק חן ועינת בן משה, ממשרד חן יערי רוזן-עוזר, מסרו בתגובה: "אנחנו מכבדים את הכרעת בית המשפט. נלמד את ההחלטה ונשקול את המשך צעדינו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הישג לעו"ד נוית נגב וצוות ההגנה

עוה"ד נוית נגב וגל הררי גולדמן מייצגות את אבי לוי, עוה"ד ז'ק חן, עינת בן משה ומיכל רוזן -עוזר מיצגים את גולן מדר, עוה"ד פיני רובין, ארז הראל ואילה שמעון מייצגים ביחד עם עו"ד נבות תל צור את החברות המעורבות.

הנאשמים טענו שמליסרון גייסה באותה שנה 900 מיליון שקל ורכישות האג"ח החוזרות בסוף 2009 (במסגרת הרחבת סדרת אג"ח ד') לא נעשו במטרה להשפיע על השער, אלא מסיבות כלכליות. לטענתם היתה כוונה אמיתית לרכוש אג"ח של מליסרון עוד מלפני ההנפקה.

עוה"ד נוית נגב וגל הררי-גולדמן ממשרד שינמן-נגב-ניב: "אנחנו שבעות רצון מההחלטה לפיה נקבע כי אבי לוי פעל ממניעים כלכליים ולא מתוך כוונה להשפיע על השער. הפעילות של לוי לרכישת האג"ח נעשתה מתוך מחשבה שמדובר בהשקעה טובה עבור עופר השקעות ובלי קשר להנפקה. אנו שמחות שלוי יוכל לחזור במלוא המרץ לעשייה".

משרד המשפטים: "מדר פעל בשם קבוצת עופר והשפיע על שער אג"ח ד'"

משרד המשפטים מסר כי "ביהמ"ש קבע כי גולר מדר, בתפקידו כמנהל כספים, פעל בשם קבוצת עופר והשפיע בתרמית על שער אג"ח סדרה ד' של מליסרון בארבעת הימים שקדמו להרחבת הסדרה בבורסה בת"א. ביהמ"ש הוסיף וקבע כי בפעולות אלה, הניע מדר משקיעים בתרמית לבצע פעולות באג"ח סדרה ד' של מליסרון. מדר ביצע את התרמית באמצעות העברת הוראות לאליהו העליון, ששימש כסוחר בפועלים סהר, לפיהן התבקש העליון לבצע רכישות מאסיביות של אג"ח סדרה ד' של מליסרון בבורסה במטרה להעלות את שערה, או למנוע את ירידתה בימים שקדמו להרחבת הסדרה לציבור".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


גנרל אלקטריק
צילום: Google Street View/Baris Onur

600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים

הפיצול של ג’נרל אלקטריק הופך את התמונה לחדה יותר, כי כל עסק עומד לבד. וורנובה נהנית מביקוש לחשמל וטורבינות גז, איירוספייס נשענת על תנועה אווירית ושירותים, והלת’קייר סופגת לחץ מסין וממכסים

ליאור דנקנר |

ג’נרל אלקטריק מפרקת בשנים האחרונות את הקונצרן הישן לשלוש חברות ציבוריות נפרדות, אחת לתעופה, אחת לאנרגיה ואחת לבריאות. מהרגע שהשוק מתחיל לתמחר כל פעילות לבד, התמונה נהיית ברורה יותר, גם לטוב וגם לרע.

מאז ההודעה על המהלך בנובמבר 2021 ועד היום, מי שהחזיק את ההשקעה לאורך כל הדרך ומחזיק גם בשלוש החברות שנולדו מהפיצול מציג תשואה מצטברת של יותר מ-600%. זה מגיע מזה שחלק מהפעילויות מושכות חזק למעלה, ואחרות מתקדמות בקצב איטי יותר, בלי שמישהו “מסתיר” את זה בתוך דוח מאוחד.

בפועל זה קורה בשני שלבים. בתחילת 2023 פעילות הבריאות יוצאת כחברה עצמאית. באפריל 2024 גם פעילות האנרגיה מתפצלת, ופעילות התעופה נשארת כחברה עצמאית שממותגת כאיירוספייס.


וורנובה

בוורנובה GE Vernova -4.61%   הסיפור הוא בעיקר ביקוש לחשמל, לא סיסמאות. ברגע שהביקוש עולה, חברות חשמל צריכות עוד יכולת ייצור ועוד חיזוק לרשת. וכשצריך להוסיף יכולת מהר יחסית, טורבינות גז וציוד תשתיות חוזרים למרכז, גם אם זה פחות נוצץ מכותרות על אנרגיה ירוקה.