הראל רוכשת יחד עם שותפות נכסים בגרמניה בהיקף של 622 מיליון שקל

חברת הביטוח רוכשת יחד עם עורק קפיטל וגוף מוסדי ישראל נכס בפרנפורט ויחד עם אשטרום נכס בדיסלדורף
לירן סהר | (1)

הגופים המוסדיים ממשיכים להסתער על חו"ל - לאחר שחברת כלל עסקי ביטוח הודיעה על הקמת זרוע פעילות בארצות הברית, חברת הראל השקעות מדווחת על שתי עסקאות בגרמניה:

העסקה הראשונה הינה רכישת בנייני משרדים בפרנקפורט יחד עם עורק קפיטל וגוף מוסדי ישראלי נוסף, תמורת כ-461 מיליון שקל (כ-98 מיליון אירו). במסגרת העסקה, תרכוש השותפות שני בניינים סמוכים המשמשים למשרדים, מסחר ומגורים. חלקן של הראל ביטוח ושל הגוף המוסדי הישראלי בהשקעה עומד על 35% כל אחת, ואילו עורק קפיטל, אשר גם תנהל את הנכס, תחזיק ב- 30% מהנכס. הרכישה תמומן על ידי הון השותפים והלוואה בנקאית שתועמד על ידי מוסד פיננסי גרמני, כאשר סך מרכיב ההון על ידי כלל השותפים בנכס יעמוד על כ 31.5 מיליון יורו.

הבניינים, אשר ממוקמים בשכונת Bockenheimer שבמרכז העיר פרנקפורט, כוללים כ- 35 אלף מ"ר, מתוכם כ-30 אלף מ"ר שטחי משרדים להשכרה, כ-2,500 מ"ר שטחי מגורים להשכרה וכ- 2,500 מ"ר שטחי מסחר ואחסון. בנוסף כולל הנכס גם כ 350 חניות, רובן תת קרקעיות. שיעור התפוסה בבניינים, אשר הוקמו בשנים 1998 ו-2001, הינו כ- 97.5%.

העסקה השנייה הינה רכישת בניין משרדים בעיר דיסלדורף יחד עם אשטרום נכסים בהיקף של כ-161 מיליון שקל (כ-34.5 מיליון אירו). כל אחת מהמחברות מחזיקה ב-45% מהזכויות בנכס. הנכס מורכב מ- 3 מבנים בני 7 קומות כל אחד וסך שטחי ההשכרה בו מסתכמים בכ- 15,000 מ"ר. הבניין מושכר במלואו לחברת האלקטרוניקה Imtech ולקבוצת הקמעונאות Metro. לשתי החברות הסכם שכירות עד לסוף חודש מרץ 2018, הכולל הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן הגרמני ושתי אופציות להארכה לתקופה של 5 שנים כל אחת. דמי השכירות משקפים תשואה שנתית דו ספרתית על ההון העצמי. דמי השכירות מבטאים תשואה של כ- 8.4% על מחירה נכס.

לצורך העסקה, תעמיד השותפות הון עצמי של כ- 60 מיליון שקל (כ-13 מיליון אירו), כאשר הראל ואשטרום יעמידו, על פי חלקן בשותפות, הון בסך של כ-26.6 מיליון שקל (כ-5.8 מיליון אירו) כל אחת. יתרת העסקה תמומן באמצעות הלוואה בנקאית, שתישא ריבית קבועה בשיעור שנתי של כ- 2.4% לתקופה של 5 שנים.

גדי בן חיים, ראש תחום השקעות בנדל"ן בקבוצת הראל, מסר, כי "רכישות אלו הינן תוצר נוסף של מדיניות ההשקעה של הראל בנכסים מניבים איכותיים בחו"ל. כלכלת גרמניה הינה מהיציבות בעולם ומחירי הנכסים בה מגלמים כיום הזדמנויות השקעה ראויות. אנו שמחים על המשך שיתוף הפעולה עם אשטרום נכסים".

מוטי סלע, מנכ"ל אשטרום נכסים, אמר היום: "אנו ממשיכים לפעול על פי תכניתנו האסטרטגית להרחבת פורטפוליו הנכסים המניבים שלנו בשוק הגרמני, שאנו רואים אותו כמשלים לפורטפליו המניב שלנו בשוק הישראלי, וכבעל פוטנציאל השבחה משמעותי. בעיסקה הנוכחית נרכש נכס איכותי וחדש בעיר המרכזית דיסלדורף, המושכר לשוכרים איכותיים, ושמומן בתנאים אטרקטיביים, הבאים לידי ביטוי בפער הקיים בין התשואה הגבוהה שמניב הנכס לבין הריבית הנוחה המשמשת למימון רכישתו. בכוונתנו להמשיך ולפעול לאיתור עסקאות נוספות בגרמניה ולהדק את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם קבוצת הראל במדינה זו".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    כרגיל חיכו יותר מדי השוק עלה הרבה אבל במילא לא כסף שלהם (ל"ת)
    תום 16/05/2013 10:10
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?