הראל רוכשת יחד עם שותפות נכסים בגרמניה בהיקף של 622 מיליון שקל
הגופים המוסדיים ממשיכים להסתער על חו"ל - לאחר שחברת כלל עסקי ביטוח הודיעה על
העסקה הראשונה הינה רכישת בנייני משרדים בפרנקפורט יחד עם עורק קפיטל וגוף מוסדי ישראלי נוסף, תמורת כ-461 מיליון שקל (כ-98 מיליון אירו). במסגרת העסקה, תרכוש השותפות שני בניינים סמוכים המשמשים למשרדים, מסחר ומגורים. חלקן של הראל ביטוח ושל הגוף המוסדי הישראלי בהשקעה עומד על 35% כל אחת, ואילו עורק קפיטל, אשר גם תנהל את הנכס, תחזיק ב- 30% מהנכס. הרכישה תמומן על ידי הון השותפים והלוואה בנקאית שתועמד על ידי מוסד פיננסי גרמני, כאשר סך מרכיב ההון על ידי כלל השותפים בנכס יעמוד על כ 31.5 מיליון יורו.
הבניינים, אשר ממוקמים בשכונת Bockenheimer שבמרכז העיר פרנקפורט, כוללים כ- 35 אלף מ"ר, מתוכם כ-30 אלף מ"ר שטחי משרדים להשכרה, כ-2,500 מ"ר שטחי מגורים להשכרה וכ- 2,500 מ"ר שטחי מסחר ואחסון. בנוסף כולל הנכס גם כ 350 חניות, רובן תת קרקעיות. שיעור התפוסה בבניינים, אשר הוקמו בשנים 1998 ו-2001, הינו כ- 97.5%.
העסקה השנייה הינה רכישת בניין משרדים בעיר דיסלדורף יחד עם אשטרום נכסים בהיקף של כ-161 מיליון שקל (כ-34.5 מיליון אירו). כל אחת מהמחברות מחזיקה ב-45% מהזכויות בנכס. הנכס מורכב מ- 3 מבנים בני 7 קומות כל אחד וסך שטחי ההשכרה בו מסתכמים בכ- 15,000 מ"ר. הבניין מושכר במלואו לחברת האלקטרוניקה Imtech ולקבוצת הקמעונאות Metro. לשתי החברות הסכם שכירות עד לסוף חודש מרץ 2018, הכולל הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן הגרמני ושתי אופציות להארכה לתקופה של 5 שנים כל אחת. דמי השכירות משקפים תשואה שנתית דו ספרתית על ההון העצמי. דמי השכירות מבטאים תשואה של כ- 8.4% על מחירה נכס.
לצורך העסקה, תעמיד השותפות הון עצמי של כ- 60 מיליון שקל (כ-13 מיליון אירו), כאשר הראל ואשטרום יעמידו, על פי חלקן בשותפות, הון בסך של כ-26.6 מיליון שקל (כ-5.8 מיליון אירו) כל אחת. יתרת העסקה תמומן באמצעות הלוואה בנקאית, שתישא ריבית קבועה בשיעור שנתי של כ- 2.4% לתקופה של 5 שנים.
גדי בן חיים, ראש תחום השקעות בנדל"ן בקבוצת הראל, מסר, כי "רכישות אלו הינן תוצר נוסף של מדיניות ההשקעה של הראל בנכסים מניבים איכותיים בחו"ל. כלכלת גרמניה הינה מהיציבות בעולם ומחירי הנכסים בה מגלמים כיום הזדמנויות השקעה ראויות. אנו שמחים על המשך שיתוף הפעולה עם אשטרום נכסים".
מוטי סלע, מנכ"ל אשטרום נכסים, אמר היום: "אנו ממשיכים לפעול על פי תכניתנו האסטרטגית להרחבת פורטפוליו הנכסים המניבים שלנו בשוק הגרמני, שאנו רואים אותו כמשלים לפורטפליו המניב שלנו בשוק הישראלי, וכבעל פוטנציאל השבחה משמעותי. בעיסקה הנוכחית נרכש נכס איכותי וחדש בעיר המרכזית דיסלדורף, המושכר לשוכרים איכותיים, ושמומן בתנאים אטרקטיביים, הבאים לידי ביטוי בפער הקיים בין התשואה הגבוהה שמניב הנכס לבין הריבית הנוחה המשמשת למימון רכישתו. בכוונתנו להמשיך ולפעול לאיתור עסקאות נוספות בגרמניה ולהדק את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם קבוצת הראל במדינה זו".
- 1.כרגיל חיכו יותר מדי השוק עלה הרבה אבל במילא לא כסף שלהם (ל"ת)תום 16/05/2013 10:10הגב לתגובה זו
"לתורפז יש פייפליין ענק של רכישות. אני צופה שהקצב יתגבר"
על הביזנס האמיתי של תורפז, על המניה שהמריאה פי 3 בשנה האחרונה ומה צפוי בהמשך, על בעלת השליטה והמנכ"לית, קרן כהן חזון שמצליחה להפוך את תורפז לחברה מרשימה ועל התרומה המשמעותית שלה לבתי חולים בארץ - למה תרמה, והאם היא חושבת שאחרים ילכו בעקבותיה?
מאי 21 - תורפז מונפקת בבורסה. מחיר המניה באזור 12 שקלים. שווי של קרוב למיליארד שקל. זו תקופה של הייפ בהנפקות ובשוק. תורפז נתפסת כפרוטרום קטנה. אותו תחום פעילות - תמציות טעם וריח ועובדים והנהלה שמגיעים גם מפרוטרום. פרוטרום עשתה אקזיט ענק, אז השוק מתלהב. המניה של תורפז עולה פי 2 תוך חצי שנה כשהחברה מספקת תוצאות טובות ורכישות. היא מצהירה על אסטרטגיה של צמיחה חיצונית לצד צמיחה פנימית-אורגנית. השוק מאוד אוהב את זה כי כך צמחה פרוטרום.
בשוק של תמציות טעם וריח יש הרבה מאוד עסקים קטנים-בינוניים משפחתיים. תורפז רוכשת ומתרחבת דרכם בגיאוגרפיות. העסק שלה הופך להיות עסק של רכישות ומיזוגים. כן, יש את תחום הפעילות המסורתי-בסיסי, אבל מה שקובע את השווי הוא פעילות המיזוגים ורכישות. הסיבה היא שיש יתרון לגודל. כאשר אתה גדול, אתה נסחר במכפיל רווח של 20 ויותר. כאשר אתה חברה משפחתית קטנה אתה תימכר במכפיל של 5. דמיינו מה קורה כאשר תורפז שנסחרת הרבה מעל 20 (קצב רווחים שמבטא מכפיל רווח של 50 עד 70 לשנה הבאה) רוכשת חברה במכפיל רווח של 5. הרווח שמגיע מהרכישה מיד אמור לקבל את המכפיל הסביר של תורפז, כלומר - תורפז רוכשת לדוגמה עסק ב-30 מיליון דולר במכפיל 5 ומקבלת אפסייד לשווי כי בעיני המשקיעים צריך לתמחר את זה (בשמרנות) במכפיל 20 - השוק מעריך את העסקה פי 4, כלומר בשווי של 120 מיליון דולר, כל ההפרש - 90 מיליון דולר הוא מעין גידול בשווי שוק.
זה רווח מידי ברכישות. יש סיכון קטן שהחברה לא תוכל לשמור על הרווח, אבל יש אפסייד גדול נוסף שנובע מהסינרגיה. אם החברה רכשה ומיזגה ונהנתה מהסינרגיה והגודל שלה לרבות יכולות שיווק ומכירה גדולות, אולי צמצום מפעלים, צמצום מטה ועוד, אז הרווח יגדל, ואז זה לא רווח של פי 4, אלא פי 6.
וככה תורפז הופכת להיות מכונה משומנת של רכישות והשוק שמבין לאן זה הולך, כבר לא עוצר במכפיל של 20 או 30, אלא מגיע ל-50 ומעלה.
הדוחות של תורפז לרבעון השלישי היו טובים. המניה כבר ב-58 שקלים, שווי של 6.4 מיליארד שקל. תורפז היא מההנפקות המוצלחות של גל 2021 שהכיל מעל 100 חברות מתוכם אולי 3-4 חברות טובות כשהבולטות בהן - נקסט ויז'ן ותורפז. השאלה הגדולה אם השוק לא מעריך דווקא ביתר את תורפז. המניה רצה בעיקר בשנה האחרונה, אבל היא רצה מהר יותר מקצב הרכישות. גם בתרחישים אופטימיים של רכישות נוספות, קשה לראות את החברה עולה בהכנסות וברווחים פי 3 בשנה הבאה למצב שיוביל אותה למכפיל רווח סביר של 20. במילים פשוטות - התמחור הוא חלום, אבל הנהלת החברה הוכיחה עד כה שהיא בדרך לשם - היא יודעת לרכוש ולמזג וזה הערך הגדול שלה.
- תורפז ממשיכה לצמוח: ההכנסות גדלו בכ-57%, הרווח עלה בכ-30%
- רכישה שישית לתורפז מתחילת השנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן? מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
מניף הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -1.8% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
