הראל רוכשת יחד עם שותפות נכסים בגרמניה בהיקף של 622 מיליון שקל
הגופים המוסדיים ממשיכים להסתער על חו"ל - לאחר שחברת כלל עסקי ביטוח הודיעה על
העסקה הראשונה הינה רכישת בנייני משרדים בפרנקפורט יחד עם עורק קפיטל וגוף מוסדי ישראלי נוסף, תמורת כ-461 מיליון שקל (כ-98 מיליון אירו). במסגרת העסקה, תרכוש השותפות שני בניינים סמוכים המשמשים למשרדים, מסחר ומגורים. חלקן של הראל ביטוח ושל הגוף המוסדי הישראלי בהשקעה עומד על 35% כל אחת, ואילו עורק קפיטל, אשר גם תנהל את הנכס, תחזיק ב- 30% מהנכס. הרכישה תמומן על ידי הון השותפים והלוואה בנקאית שתועמד על ידי מוסד פיננסי גרמני, כאשר סך מרכיב ההון על ידי כלל השותפים בנכס יעמוד על כ 31.5 מיליון יורו.
הבניינים, אשר ממוקמים בשכונת Bockenheimer שבמרכז העיר פרנקפורט, כוללים כ- 35 אלף מ"ר, מתוכם כ-30 אלף מ"ר שטחי משרדים להשכרה, כ-2,500 מ"ר שטחי מגורים להשכרה וכ- 2,500 מ"ר שטחי מסחר ואחסון. בנוסף כולל הנכס גם כ 350 חניות, רובן תת קרקעיות. שיעור התפוסה בבניינים, אשר הוקמו בשנים 1998 ו-2001, הינו כ- 97.5%.
העסקה השנייה הינה רכישת בניין משרדים בעיר דיסלדורף יחד עם אשטרום נכסים בהיקף של כ-161 מיליון שקל (כ-34.5 מיליון אירו). כל אחת מהמחברות מחזיקה ב-45% מהזכויות בנכס. הנכס מורכב מ- 3 מבנים בני 7 קומות כל אחד וסך שטחי ההשכרה בו מסתכמים בכ- 15,000 מ"ר. הבניין מושכר במלואו לחברת האלקטרוניקה Imtech ולקבוצת הקמעונאות Metro. לשתי החברות הסכם שכירות עד לסוף חודש מרץ 2018, הכולל הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן הגרמני ושתי אופציות להארכה לתקופה של 5 שנים כל אחת. דמי השכירות משקפים תשואה שנתית דו ספרתית על ההון העצמי. דמי השכירות מבטאים תשואה של כ- 8.4% על מחירה נכס.
לצורך העסקה, תעמיד השותפות הון עצמי של כ- 60 מיליון שקל (כ-13 מיליון אירו), כאשר הראל ואשטרום יעמידו, על פי חלקן בשותפות, הון בסך של כ-26.6 מיליון שקל (כ-5.8 מיליון אירו) כל אחת. יתרת העסקה תמומן באמצעות הלוואה בנקאית, שתישא ריבית קבועה בשיעור שנתי של כ- 2.4% לתקופה של 5 שנים.
גדי בן חיים, ראש תחום השקעות בנדל"ן בקבוצת הראל, מסר, כי "רכישות אלו הינן תוצר נוסף של מדיניות ההשקעה של הראל בנכסים מניבים איכותיים בחו"ל. כלכלת גרמניה הינה מהיציבות בעולם ומחירי הנכסים בה מגלמים כיום הזדמנויות השקעה ראויות. אנו שמחים על המשך שיתוף הפעולה עם אשטרום נכסים".
מוטי סלע, מנכ"ל אשטרום נכסים, אמר היום: "אנו ממשיכים לפעול על פי תכניתנו האסטרטגית להרחבת פורטפוליו הנכסים המניבים שלנו בשוק הגרמני, שאנו רואים אותו כמשלים לפורטפליו המניב שלנו בשוק הישראלי, וכבעל פוטנציאל השבחה משמעותי. בעיסקה הנוכחית נרכש נכס איכותי וחדש בעיר המרכזית דיסלדורף, המושכר לשוכרים איכותיים, ושמומן בתנאים אטרקטיביים, הבאים לידי ביטוי בפער הקיים בין התשואה הגבוהה שמניב הנכס לבין הריבית הנוחה המשמשת למימון רכישתו. בכוונתנו להמשיך ולפעול לאיתור עסקאות נוספות בגרמניה ולהדק את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם קבוצת הראל במדינה זו".
- 1.כרגיל חיכו יותר מדי השוק עלה הרבה אבל במילא לא כסף שלהם (ל"ת)תום 16/05/2013 10:10הגב לתגובה זו
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- אנבידיה מטפסת 1% טסלה מוסיפה 0.8% ומה קורה בחוזים?
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
