הראל רוכשת יחד עם שותפות נכסים בגרמניה בהיקף של 622 מיליון שקל
הגופים המוסדיים ממשיכים להסתער על חו"ל - לאחר שחברת כלל עסקי ביטוח הודיעה על
העסקה הראשונה הינה רכישת בנייני משרדים בפרנקפורט יחד עם עורק קפיטל וגוף מוסדי ישראלי נוסף, תמורת כ-461 מיליון שקל (כ-98 מיליון אירו). במסגרת העסקה, תרכוש השותפות שני בניינים סמוכים המשמשים למשרדים, מסחר ומגורים. חלקן של הראל ביטוח ושל הגוף המוסדי הישראלי בהשקעה עומד על 35% כל אחת, ואילו עורק קפיטל, אשר גם תנהל את הנכס, תחזיק ב- 30% מהנכס. הרכישה תמומן על ידי הון השותפים והלוואה בנקאית שתועמד על ידי מוסד פיננסי גרמני, כאשר סך מרכיב ההון על ידי כלל השותפים בנכס יעמוד על כ 31.5 מיליון יורו.
הבניינים, אשר ממוקמים בשכונת Bockenheimer שבמרכז העיר פרנקפורט, כוללים כ- 35 אלף מ"ר, מתוכם כ-30 אלף מ"ר שטחי משרדים להשכרה, כ-2,500 מ"ר שטחי מגורים להשכרה וכ- 2,500 מ"ר שטחי מסחר ואחסון. בנוסף כולל הנכס גם כ 350 חניות, רובן תת קרקעיות. שיעור התפוסה בבניינים, אשר הוקמו בשנים 1998 ו-2001, הינו כ- 97.5%.
העסקה השנייה הינה רכישת בניין משרדים בעיר דיסלדורף יחד עם אשטרום נכסים בהיקף של כ-161 מיליון שקל (כ-34.5 מיליון אירו). כל אחת מהמחברות מחזיקה ב-45% מהזכויות בנכס. הנכס מורכב מ- 3 מבנים בני 7 קומות כל אחד וסך שטחי ההשכרה בו מסתכמים בכ- 15,000 מ"ר. הבניין מושכר במלואו לחברת האלקטרוניקה Imtech ולקבוצת הקמעונאות Metro. לשתי החברות הסכם שכירות עד לסוף חודש מרץ 2018, הכולל הצמדה מלאה למדד המחירים לצרכן הגרמני ושתי אופציות להארכה לתקופה של 5 שנים כל אחת. דמי השכירות משקפים תשואה שנתית דו ספרתית על ההון העצמי. דמי השכירות מבטאים תשואה של כ- 8.4% על מחירה נכס.
לצורך העסקה, תעמיד השותפות הון עצמי של כ- 60 מיליון שקל (כ-13 מיליון אירו), כאשר הראל ואשטרום יעמידו, על פי חלקן בשותפות, הון בסך של כ-26.6 מיליון שקל (כ-5.8 מיליון אירו) כל אחת. יתרת העסקה תמומן באמצעות הלוואה בנקאית, שתישא ריבית קבועה בשיעור שנתי של כ- 2.4% לתקופה של 5 שנים.
גדי בן חיים, ראש תחום השקעות בנדל"ן בקבוצת הראל, מסר, כי "רכישות אלו הינן תוצר נוסף של מדיניות ההשקעה של הראל בנכסים מניבים איכותיים בחו"ל. כלכלת גרמניה הינה מהיציבות בעולם ומחירי הנכסים בה מגלמים כיום הזדמנויות השקעה ראויות. אנו שמחים על המשך שיתוף הפעולה עם אשטרום נכסים".
מוטי סלע, מנכ"ל אשטרום נכסים, אמר היום: "אנו ממשיכים לפעול על פי תכניתנו האסטרטגית להרחבת פורטפוליו הנכסים המניבים שלנו בשוק הגרמני, שאנו רואים אותו כמשלים לפורטפליו המניב שלנו בשוק הישראלי, וכבעל פוטנציאל השבחה משמעותי. בעיסקה הנוכחית נרכש נכס איכותי וחדש בעיר המרכזית דיסלדורף, המושכר לשוכרים איכותיים, ושמומן בתנאים אטרקטיביים, הבאים לידי ביטוי בפער הקיים בין התשואה הגבוהה שמניב הנכס לבין הריבית הנוחה המשמשת למימון רכישתו. בכוונתנו להמשיך ולפעול לאיתור עסקאות נוספות בגרמניה ולהדק את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם קבוצת הראל במדינה זו".
- 1.כרגיל חיכו יותר מדי השוק עלה הרבה אבל במילא לא כסף שלהם (ל"ת)תום 16/05/2013 10:10הגב לתגובה זו
הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות
כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות
הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.
נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.
התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.
אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק
האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.
- מניות הכריה מתאוששות, טסלה מוסיפה 0.6% - מה עושים החוזים העתידיים?
- השביתה ששיתקה את המשק הישראלי לשבועיים ואיך נסגר יום המסחר האחרון של 2022
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.
אנשי השנה 202520 הגדולים; במי אתם בוחרים?
אנשי השנה סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
