המנצחות של 2012: איזו קרן קונצרנית עשתה 17.7% ותפסה את המקום הראשון ומי ראשונה בכספיות - צפו בטבלאות
שנת 2012 הייתה שנה חיובית בבורסה בת"א, והדבר בא לידי ביטוי גם בתשואות שנרשמו בקרנות הנאמנות השונות. מרבית הכסף זרם כמובן לקרנות האג"ח כאשר קצב זרימת הכסף הלך והתגבר מאז ירדה מסדר היום הסוגייה האירנית ומצד שני נחלש מעט סביב החששות מהצוק הפיסקאלי.
נכון לסוף 2012, היקף הנכסים בתעשיית הקרנות עומד על 169 מיליארד שקלים, כאשר 35.5 מיליארד שקלים שוכבים ב'כספיות', 34.3 מיליארד שקלים ב'שקליות', 32.8 מיליארד שקלים ב'אג"ח מדינה', 23.6 מיליארד שקלים בקונצרניות ('חברות והמרה'), 5.5 מיליארד שקלים באג"ח חו"ל, 4.9 מיליארד שקלים במניות בארץ ו-2.9 מיליארד שקלים במניות חו"ל. היתרה מתחלקת בין מספר אפיקים קטנים באופן יחסי.
בכתבה זו נבחן את התשואה השנתית במספר אפיקים בולטים כאשר באג"חים - הסינון יהיה לקרנות בעלות נכסים של לפחות 100 מיליון שקלים. נתחיל עם קטגוריית 'אג"ח כללי' שאותה חילקנו ל-2 אפיקים - עד 10% מניות וללא מניות.
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח כללי' - ללא מניות'
לא פחות מ-84 קרנות אג"ח כללי ללא מניות יש בבורסה בת"א, 27 מתוכן מנהלות נכסים של לפחות 100 מיליון שקלים כ"א. במקום הראשון - 'אלטשולר-שחם תיק אג"ח ללא מניות' במשותף עם 'דש בונד פלטינום מח"מ עד 3 שנים'. הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות ב'אג"ח כללי עם חשיפה של עד 10% מניות'
בקטגוריה של אגח כללי עם חשיפה של 10% מניות יש 67 קרנות, מתוכן 22 מנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. במקום הראשון - 'אלטשולר שחם 10-90'. הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח חברות והמרה' (קונצרניות)
בקטגוריה זו לפיה מנהל הקרן מחוייב להשקיע לפחות 50% מנכסי הקרן באג"ח קונצרני יש 145 קרנות. 47 מתוכן מנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. במקום הראשון - 'מיטב EX תל בונד' עם 17.69%, הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח מדינה כללי'
בקטגוריה זו בה מנהל הקרן מחוייב להשקיע לפחות 50% מנכסי הקרן באג"ח ממשלתי יש 81 קרנות, מתוכן 39 קרנות שמנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. הקרן במקום הראשון היא 'פסגות אלפא 20-90'. הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'כספיות'
31 קרנות כספיות שקליות יש בת"א, כמעט כולן מרכזות מעל 100 מיליון שקלים כאשר הגדולה ביותר מרכזת 7 מיליארד שקלים. במקום הראשון נמצאת 'מיטב פק"מ ג'מבו כספית', הנה הטבלה:
- 3.22 02/01/2013 19:08הגב לתגובה זומחקרים מראים שקרנות עם בציעוים טובים שמעל לממוצע נוטות גם גם להגיע לתשוגה לממוצע והם ברובם מראות ביצועים פחותים ביחס לקרנות שלא השיגו תשואות טובות בשנים הקודמות . לכן חפשו את הקרנות שהישיגו תשואות מתחת לממוצע ותשקיעו בהם
- 2.שיחק אותה אלטשולר (ל"ת)יוני 02/01/2013 12:10הגב לתגובה זו
- 1.כתבה טובה ומענינת (ל"ת)דני 02/01/2013 11:56הגב לתגובה זו
נשיא המדינה לשעבר, רובי ריבלין. קרדיט: רשתות חברתיותאלקטריאון: כניסתו ויציאתו של רובי ריבלין
ארבע שנים, הרבה ציפיות ומעט תוצאות: מסע הכניסה והיציאה של ריבלין מאלקטריאון הסתיים בקול ענות חלושה, ללא הישגים לצד ירידת ערך ומשקיעים מאוכזבים
אי שם בקיץ 2021, חודש לאחר שסיים את תפקידו כנשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין מונה לנשיא חברת אלקטריאון אלקטריאון 0% , מפתחת הטכנולוגיה לטעינת רכבים חשמליים תוך כדי נסיעה. החברה, שנסחרה אז בשווי של כ־1.6 מיליארד שקל לאחר זינוק חד בתקופת הקורונה, ציפתה שריבלין יפתח עבורה דלתות ברחבי העולם, יחזק קשרים מול ממשלות ויגביר את אמון המשקיעים, וזאת למרות שהחברה עדיין לא הציגה הכנסות מהותיות. המשקיעים, שציפו למימושים בינלאומיים ולחוזים משמעותיים, קיוו שכניסתו של ריבלין תבלום את הירידה במניה, שהחלה עוד לפני כן בעקבות צמיחה איטית מהצפוי בפרויקטים המסחריים.
והנה, קצת יותר מארבע שנים לאחר ההצטרפות, החברה הודיעה על סיום תפקידו של ריבלין כנשיא וכחלק מהדירקטריון ובזאת מושלם מהלך שלא הניב פירות, בטח לא לחברה ולמשקיעים בה. שכרו של ריבלין מעולם לא פורסם, אך ניתן רק לשער שהוא כן יצא נשכר מהמהלך שהושלם אתמול.
לא חתונה קתולית
גם לאחר הצטרפות ריבלין, ולמרות הציפיות, אלקטריאון התקשתה להציג פריצת דרך מסחרית. המניה המשיכה להידרדר. ריבלין, לעומתה, לא חיכה וכמעט במקביל לכניסתו לתפקיד, השתתף בקמפיין פרסומי למותג "יכין", מהלך שעורר ויכוח ציבורי לגבי אדם שמילא תפקיד ממלכתי בכיר זמן קצר קודם לכן.
אלקטריאון, מצידה, לא הסתפקה בריבלין, ובהמשך למאמציה של אלקטריאון בחיפוש אחר השפעה גלובלית, בתחילת 2022, הודיעה החברה על צירופו של קורט ג'ונסון, יו"ר מועצת ניו יורק לשעבר, כיועץ אסטרטגי. החברה זיהתה את ארה״ב, ובעיקר את ניו יורק, כשוק יעד מרכזי לטכנולוגיה שלה, והקמת חברת בת בארה"ב נועדה לתמוך בכך.
- הנשיא ממשיך לעשות בושות...
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועדיין, למרות כל המאמצים, המניה המשיכה להידרדר ובסך הכל הציגה ירידה של כ-66% מאז מינוי ריבלין, ושווי השוק שלה כיום עומד על כ-733 מיליון שקל. החברה עדיין מציגה גידול בהוצאות ושריפת מזומנים, ולא מזמן החדשנות שבמוצר שלה התערערה, לאור פתרון טכנולוגי אחר של BYD, שהציגה טעינה מהירה שמייתרת את הפתרון של אלקטריאון (למרות שזו טענה שהדבר אינו פוגע בה).
צביקה שווימר מנכ"ל אלקטרה צריכה; קרדיט: ינאי יחיאל"סגרנו את הייצור בישראל כי הגבינה זזה"
צביקה שווימר בוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל אנחנו מנסים לענות על השאלה - האם הגאות שראינו בשוק המניות מגובה במה שקורה בשטח. עונת הדוחות לרבעון השלישי האחרונה שחתמנו בתחילת השבוע מספרת על ענפים שגילו חסינות. מגזר הפיננסים מוביל נהנה ממרווחי ריבית חריגים וגאות בשווקים התפיחה את תיקי הנוסטרו חברות ההביטוח ובתי ההשקעות. אבל רצינו לשמוע מכלי ראשון איך כל מי שנמצא בחזית - ממקבלי החלטות וכלכלנים ועד מנכ"לים של חברות ציבוריות, אנשי תעשייה, הייטק ונדל"ן מסתכלים על הדברים. אנחנו שואפים לשרטט את המצב בשטח וגם נחשוף כאן בקרוב את המדד שיצרנו שמנתח את ההזדמנויות במניות שצלחו את התקופה הכי טוב ויש להן פוטנציאל טוב להמשיך ולטפס.
מי שפתח את הועידה היה פרופ’ צבי אקשטיין ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מבחינתו התמונה רחוקה מלהיות ורודה. כבר יותר מעשור, הוא סיפר, המכון שלו עוקב אחרי הכלכלה הישראלית דרך פריזמה ביטחונית, כל מודל כלכלי נפתח קודם כל בסיכונים הבטחוניים ואחר כך מוסיפים את השכבות הכלכליות. בחודשים האחרונים הוא אומר שלמרות שזה נראה שאנחנו ברגיעה ״יש סיכוי לסיבוב נוסף באיראן, עם צורך בהסדרה בצפון ועם עזה שתישאר תהליך ארוך שנים״. גם בתרחיש האופטימי ישראל תישאר סביב "הקו הצהוב" לפחות חמש שנים זה הולך להכביד על התקציב וההוצאות הבטחוניות עם רמת כוננות גבוהה.
אקשטיין ניתח את נתוני המקרו והוא לא נשמע מעודד במיוחד. הצמיחה שאנחנו רואים בתמ״ג לדעתו נשענת כמעט לחלוטין על הוצאות הביטחון והיצוא הביטחוני. “כשמנטרלים את זה״, הוא מדגיש, “מבינים שהמשק האמיתי - הפריון, התעסוקה האזרחית, העסקים הקטנים והבינוניים - נמצא במצב שמחייב התגייסות מלאה״. הוא דיבר על פריון שנפגע ממלחמה וממילואים, על מגזר ציבורי לא יעיל, על תשתיות מדשדשות, על יוקר מחיה “קיצוני״, ועל כך שמעמד הביניים נשחק עד כדי סכנה לנטישה של אוכלוסיות איכותיות.
למרות זאת, אקשטיין הציג גם נקודת אור. אם הממשלה תאמץ רפורמות תומכות צמיחה, ב-2026 החוב-תוצר עשוי להתחיל לרדת והמשק יוכל להשיב לעצמו מסלול של צמיחה בת-קיימא. אבל במידה ולא: ״ללא רפורמות - נדרדר לצמיחה של כשני אחוזים״ הזהיר.
- אלקטרה צריכה: השיפור בקרפור ממשיך להוביל את החברה
- צביקה שווימר: "אנחנו לא החברה שהיינו לפני שנתיים, אנחנו נוגעים בכל תחומי החיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומתוך האזהרות האלה עברנו למושב ב׳. אל השטח עצמו. אל החנויות, אל מרכזי הקניות, אל ההתנהגות של הצרכנים. כולנו יודעים שהארנק הישראלי הוא לעיתים המדד הכי טוב למה שקורה וכאן פגשנו את צביקה שווימר, מנכ"ל אלקטרה צריכה אלקטרה צריכה 0.18% - שאלנו אותו מה קורה מעבר לגרפים - ואיך נראה המשק הישראלי דרך עיני אחת מקבוצות הקמעונאות הגדולות במדינה.
