תשואות

המנצחות של 2012: איזו קרן קונצרנית עשתה 17.7% ותפסה את המקום הראשון ומי ראשונה בכספיות - צפו בטבלאות

Bizportal מציג היום את סיכום התשואות באפיקים הכבדים בתעשיית קרנות הנאמנות, קונצרני, מדינה, כספיות ועוד. צפו במספרים...
יוסי פינק | (3)

שנת 2012 הייתה שנה חיובית בבורסה בת"א, והדבר בא לידי ביטוי גם בתשואות שנרשמו בקרנות הנאמנות השונות. מרבית הכסף זרם כמובן לקרנות האג"ח כאשר קצב זרימת הכסף הלך והתגבר מאז ירדה מסדר היום הסוגייה האירנית ומצד שני נחלש מעט סביב החששות מהצוק הפיסקאלי.

נכון לסוף 2012, היקף הנכסים בתעשיית הקרנות עומד על 169 מיליארד שקלים, כאשר 35.5 מיליארד שקלים שוכבים ב'כספיות', 34.3 מיליארד שקלים ב'שקליות', 32.8 מיליארד שקלים ב'אג"ח מדינה', 23.6 מיליארד שקלים בקונצרניות ('חברות והמרה'), 5.5 מיליארד שקלים באג"ח חו"ל, 4.9 מיליארד שקלים במניות בארץ ו-2.9 מיליארד שקלים במניות חו"ל. היתרה מתחלקת בין מספר אפיקים קטנים באופן יחסי.

בכתבה זו נבחן את התשואה השנתית במספר אפיקים בולטים כאשר באג"חים - הסינון יהיה לקרנות בעלות נכסים של לפחות 100 מיליון שקלים. נתחיל עם קטגוריית 'אג"ח כללי' שאותה חילקנו ל-2 אפיקים - עד 10% מניות וללא מניות.

10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח כללי' - ללא מניות'

לא פחות מ-84 קרנות אג"ח כללי ללא מניות יש בבורסה בת"א, 27 מתוכן מנהלות נכסים של לפחות 100 מיליון שקלים כ"א. במקום הראשון - 'אלטשולר-שחם תיק אג"ח ללא מניות' במשותף עם 'דש בונד פלטינום מח"מ עד 3 שנים'. הנה הטבלה:

10 הקרנות החזקות ב'אג"ח כללי עם חשיפה של עד 10% מניות'

בקטגוריה של אגח כללי עם חשיפה של 10% מניות יש 67 קרנות, מתוכן 22 מנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. במקום הראשון - 'אלטשולר שחם 10-90'. הנה הטבלה:

10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח חברות והמרה' (קונצרניות)

בקטגוריה זו לפיה מנהל הקרן מחוייב להשקיע לפחות 50% מנכסי הקרן באג"ח קונצרני יש 145 קרנות. 47 מתוכן מנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. במקום הראשון - 'מיטב EX תל בונד' עם 17.69%, הנה הטבלה:

10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח מדינה כללי'

בקטגוריה זו בה מנהל הקרן מחוייב להשקיע לפחות 50% מנכסי הקרן באג"ח ממשלתי יש 81 קרנות, מתוכן 39 קרנות שמנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. הקרן במקום הראשון היא 'פסגות אלפא 20-90'. הנה הטבלה:

10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'כספיות'

31 קרנות כספיות שקליות יש בת"א, כמעט כולן מרכזות מעל 100 מיליון שקלים כאשר הגדולה ביותר מרכזת 7 מיליארד שקלים. במקום הראשון נמצאת 'מיטב פק"מ ג'מבו כספית', הנה הטבלה:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    22 02/01/2013 19:08
    הגב לתגובה זו
    מחקרים מראים שקרנות עם בציעוים טובים שמעל לממוצע נוטות גם גם להגיע לתשוגה לממוצע והם ברובם מראות ביצועים פחותים ביחס לקרנות שלא השיגו תשואות טובות בשנים הקודמות . לכן חפשו את הקרנות שהישיגו תשואות מתחת לממוצע ותשקיעו בהם
  • 2.
    שיחק אותה אלטשולר (ל"ת)
    יוני 02/01/2013 12:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כתבה טובה ומענינת (ל"ת)
    דני 02/01/2013 11:56
    הגב לתגובה זו
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסףפרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"

"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין

הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?

את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.

הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".

אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.


מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.