המנצחות של 2012: איזו קרן קונצרנית עשתה 17.7% ותפסה את המקום הראשון ומי ראשונה בכספיות - צפו בטבלאות
שנת 2012 הייתה שנה חיובית בבורסה בת"א, והדבר בא לידי ביטוי גם בתשואות שנרשמו בקרנות הנאמנות השונות. מרבית הכסף זרם כמובן לקרנות האג"ח כאשר קצב זרימת הכסף הלך והתגבר מאז ירדה מסדר היום הסוגייה האירנית ומצד שני נחלש מעט סביב החששות מהצוק הפיסקאלי.
נכון לסוף 2012, היקף הנכסים בתעשיית הקרנות עומד על 169 מיליארד שקלים, כאשר 35.5 מיליארד שקלים שוכבים ב'כספיות', 34.3 מיליארד שקלים ב'שקליות', 32.8 מיליארד שקלים ב'אג"ח מדינה', 23.6 מיליארד שקלים בקונצרניות ('חברות והמרה'), 5.5 מיליארד שקלים באג"ח חו"ל, 4.9 מיליארד שקלים במניות בארץ ו-2.9 מיליארד שקלים במניות חו"ל. היתרה מתחלקת בין מספר אפיקים קטנים באופן יחסי.
בכתבה זו נבחן את התשואה השנתית במספר אפיקים בולטים כאשר באג"חים - הסינון יהיה לקרנות בעלות נכסים של לפחות 100 מיליון שקלים. נתחיל עם קטגוריית 'אג"ח כללי' שאותה חילקנו ל-2 אפיקים - עד 10% מניות וללא מניות.
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח כללי' - ללא מניות'
לא פחות מ-84 קרנות אג"ח כללי ללא מניות יש בבורסה בת"א, 27 מתוכן מנהלות נכסים של לפחות 100 מיליון שקלים כ"א. במקום הראשון - 'אלטשולר-שחם תיק אג"ח ללא מניות' במשותף עם 'דש בונד פלטינום מח"מ עד 3 שנים'. הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות ב'אג"ח כללי עם חשיפה של עד 10% מניות'
בקטגוריה של אגח כללי עם חשיפה של 10% מניות יש 67 קרנות, מתוכן 22 מנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. במקום הראשון - 'אלטשולר שחם 10-90'. הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח חברות והמרה' (קונצרניות)
בקטגוריה זו לפיה מנהל הקרן מחוייב להשקיע לפחות 50% מנכסי הקרן באג"ח קונצרני יש 145 קרנות. 47 מתוכן מנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. במקום הראשון - 'מיטב EX תל בונד' עם 17.69%, הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח מדינה כללי'
בקטגוריה זו בה מנהל הקרן מחוייב להשקיע לפחות 50% מנכסי הקרן באג"ח ממשלתי יש 81 קרנות, מתוכן 39 קרנות שמנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. הקרן במקום הראשון היא 'פסגות אלפא 20-90'. הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'כספיות'
31 קרנות כספיות שקליות יש בת"א, כמעט כולן מרכזות מעל 100 מיליון שקלים כאשר הגדולה ביותר מרכזת 7 מיליארד שקלים. במקום הראשון נמצאת 'מיטב פק"מ ג'מבו כספית', הנה הטבלה:
- 3.22 02/01/2013 19:08הגב לתגובה זומחקרים מראים שקרנות עם בציעוים טובים שמעל לממוצע נוטות גם גם להגיע לתשוגה לממוצע והם ברובם מראות ביצועים פחותים ביחס לקרנות שלא השיגו תשואות טובות בשנים הקודמות . לכן חפשו את הקרנות שהישיגו תשואות מתחת לממוצע ותשקיעו בהם
- 2.שיחק אותה אלטשולר (ל"ת)יוני 02/01/2013 12:10הגב לתגובה זו
- 1.כתבה טובה ומענינת (ל"ת)דני 02/01/2013 11:56הגב לתגובה זו
הדמיית תחנת קסם. קרדיט: קסם אנרגיהמבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים
היזמים קבוצת שמיר אנרגיה, קיבוץ גבעת השלושה, חזי קוגלר ואלון פולישוק וכלל ביטוח, חתמו על הסכמי מימון של החוב הבכיר; העסקה מבססת את קבוצת שמיר אנרגיה כיצרן אנרגיה פרטי משמעותי במשק החשמל הישראלי, בפרויקט שמוגדר על ידי הממשלה כ-"מיזם תשתיות חיוני"
מבטח שמיר מבטח שמיר 2.45% הודיעה כי חברת הבת המאוחדת קסם אנרגיה (שבה מחזיקה הקבוצה 42.4% באמצעות שמיר אנרגיה) חתמה על הסכמי מימון מקיפים מול בנק הפועלים להקמת תחנת הכוח החדשה במחלף קסם. מהדיווחים עולה כי היקף מסגרות האשראי מגיע לכ-1.1 מיליארד אירו וכ-300 מיליון שקל, למימון ההקמה, התפעול והתחזוקה של התחנה. הסגירה הפיננסית מהווה אבן דרך משמעותית בפרויקט שמוגדר על-ידי הממשלה כ"מיזם תשתית חיוני".
בנק הפועלים, שיוביל את המימון במסגרת סינדיקציה הכוללת את בנק מזרחי, הבנק
הבינלאומי ומיטב, ציין כי ההיקף הכולל של העסקה מגיע לכ־5 מיליארד שקל. במסגרת זו יעמיד הבנק כ־3 מיליארד שקל, כאשר שאר המימון יינתן במטבע אירו על ידי שותפיו לסינדיקציה. התחנה, שתוקם בצפון-מזרח מחלף קסם, תתבסס על טכנולוגיית מחזור משולב (מחז"מ) מתקדמת מתוצרת סימנס.
על פי הדיווחים, קסם תהיה התחנה היעילה ביותר בישראל, תתרום להפחתת פליטות מזהמות ותענה למצוקת ההיצע הצפויה במחצית השנייה של 2029, מועד יעד להפעלה מסחרית.
בהמשך להיתרי בנייה והסכמים לרכישת טורבינות גז וקיטור, קסם אנרגיה אף התקשרה בהסכמי תחזוקה ותפעול
ארוכי טווח. התחנה תעמוד לרשות מנהל המערכת ותתמוך בביקושים העולים באזור גוש דן והמרכז.
לפי דיווח מבטח שמיר, תקופות הפירעון יהיו רבעוניות (קרן וריבית) במהלך חיי הפרויקט. הריבית תהיה שילוב של ריבית קבועה על בסיס Euro Swap וריבית Euribor + מרווח של
2.3%-3.3%. הבטי המימון.
שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל וממונה על החטיבה העסקית בבנק הפועלים: "בנק הפועלים גאה להוביל את הסגירה הפיננסית של עסקת הקמת תחנת כוח קסם אנרגיה שהוגדרה על ידי הממשלה כחיונית למשק האנרגיה
ולהבטחת המשך הספקת החשמל במרכז הארץ. פרויקט הקמת תחנת הכוח קסם אנרגיה הינו פרויקט מרכזי בשוק האנרגיה העתידי שיבטיח רציפות אנרגטית למשק ומהווה נדבך באסטרטגיית הצמיחה של הכלכלה. העסקה המשמעותית ופורצת הדרך אורגנה על ידי סקטור מימון פרויקטים ותשתיות לאומיות בחטיבה
העסקית, בהובלתו של ליאור מנצר. אני רואה חשיבות רבה בהובלת תחום זה כחלק מאסטרטגיה רב שנתית לפיתוח התשתיות במשק, חיזוק תשתיות המדינה והוצאה לפועל של תוכניות הממשלה וצרכי המדינה, במיוחד בימים אלה."
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
