המנצחות של 2012: איזו קרן קונצרנית עשתה 17.7% ותפסה את המקום הראשון ומי ראשונה בכספיות - צפו בטבלאות
שנת 2012 הייתה שנה חיובית בבורסה בת"א, והדבר בא לידי ביטוי גם בתשואות שנרשמו בקרנות הנאמנות השונות. מרבית הכסף זרם כמובן לקרנות האג"ח כאשר קצב זרימת הכסף הלך והתגבר מאז ירדה מסדר היום הסוגייה האירנית ומצד שני נחלש מעט סביב החששות מהצוק הפיסקאלי.
נכון לסוף 2012, היקף הנכסים בתעשיית הקרנות עומד על 169 מיליארד שקלים, כאשר 35.5 מיליארד שקלים שוכבים ב'כספיות', 34.3 מיליארד שקלים ב'שקליות', 32.8 מיליארד שקלים ב'אג"ח מדינה', 23.6 מיליארד שקלים בקונצרניות ('חברות והמרה'), 5.5 מיליארד שקלים באג"ח חו"ל, 4.9 מיליארד שקלים במניות בארץ ו-2.9 מיליארד שקלים במניות חו"ל. היתרה מתחלקת בין מספר אפיקים קטנים באופן יחסי.
בכתבה זו נבחן את התשואה השנתית במספר אפיקים בולטים כאשר באג"חים - הסינון יהיה לקרנות בעלות נכסים של לפחות 100 מיליון שקלים. נתחיל עם קטגוריית 'אג"ח כללי' שאותה חילקנו ל-2 אפיקים - עד 10% מניות וללא מניות.
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח כללי' - ללא מניות'
לא פחות מ-84 קרנות אג"ח כללי ללא מניות יש בבורסה בת"א, 27 מתוכן מנהלות נכסים של לפחות 100 מיליון שקלים כ"א. במקום הראשון - 'אלטשולר-שחם תיק אג"ח ללא מניות' במשותף עם 'דש בונד פלטינום מח"מ עד 3 שנים'. הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות ב'אג"ח כללי עם חשיפה של עד 10% מניות'
בקטגוריה של אגח כללי עם חשיפה של 10% מניות יש 67 קרנות, מתוכן 22 מנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. במקום הראשון - 'אלטשולר שחם 10-90'. הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח חברות והמרה' (קונצרניות)
בקטגוריה זו לפיה מנהל הקרן מחוייב להשקיע לפחות 50% מנכסי הקרן באג"ח קונצרני יש 145 קרנות. 47 מתוכן מנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. במקום הראשון - 'מיטב EX תל בונד' עם 17.69%, הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'אג"ח מדינה כללי'
בקטגוריה זו בה מנהל הקרן מחוייב להשקיע לפחות 50% מנכסי הקרן באג"ח ממשלתי יש 81 קרנות, מתוכן 39 קרנות שמנהלות לפחות 100 מיליון שקלים. הקרן במקום הראשון היא 'פסגות אלפא 20-90'. הנה הטבלה:
10 הקרנות החזקות בקטגוריית 'כספיות'
31 קרנות כספיות שקליות יש בת"א, כמעט כולן מרכזות מעל 100 מיליון שקלים כאשר הגדולה ביותר מרכזת 7 מיליארד שקלים. במקום הראשון נמצאת 'מיטב פק"מ ג'מבו כספית', הנה הטבלה:
- 3.22 02/01/2013 19:08הגב לתגובה זומחקרים מראים שקרנות עם בציעוים טובים שמעל לממוצע נוטות גם גם להגיע לתשוגה לממוצע והם ברובם מראות ביצועים פחותים ביחס לקרנות שלא השיגו תשואות טובות בשנים הקודמות . לכן חפשו את הקרנות שהישיגו תשואות מתחת לממוצע ותשקיעו בהם
- 2.שיחק אותה אלטשולר (ל"ת)יוני 02/01/2013 12:10הגב לתגובה זו
- 1.כתבה טובה ומענינת (ל"ת)דני 02/01/2013 11:56הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?
פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים
פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 2.15% רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?
פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.
אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים.
הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.
- פינרג’י מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט
- בדיסקאונט או בפרמיה? פינרג'י מגייסת 13.6 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי את Daroga Power?
כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.
