קיסטון צופה הכנסות של 2 מיליארד שקל מהפעלת הקו הירוק והסגול
קרן ההשקעות בתשתיות צופה כי אגד תכיר בהכנסות, כתוצאה מזכייתה של אגד במכרז להפעלת הקו הירוק והקו הסגול של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, על פני תקופה של כ-10 שנים; הזכייה במכרז מצטרפת לקו האדום אותו מפעילה אגד באמצעות חברת תבל
קרן ההשקעות בתשתיות קיסטון קיסטון אינפרא 0.15% צופה כי אגד תכיר בהכנסות של כ-2 מיליארד שקל ב-10 השנים הקרובות, כתוצאה מהפעלת הקו הירוק והקו הסגול של הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב.
הדיווח הבוקר, מגיע לאחר שאתמול בערב הודיעה חברת נת"ע על זכייתה של אגד, המוחזקת על ידי קיטסון (63.25%), במכרז להפעלת הקו הירוק והקו הסגול של הרכבת הקלה בתל אביב. הזכייה מצטרפת לקו האדום אותו מפעילה אגד באמצעות חברת תבל. על פי תנאי המכרז, תקופת ההפעלה תימשך 10 שנים, עם אופציה להארכה של עד 10 שנים נוספות, כאשר אגד צופה כי ההכנסה ב-10 שנות ההפעלה הראשונות (ביחד עם תקופת ההרצה) תעמוד על כ-2 מיליארד שקל.
הקו הירוק, שאורכו כ-39 ק”מ, צפוי להסיע כ-275 אלף נוסעים ביום ולחבר בין הרצליה, תל אביב, חולון וראשון לציון. הקו הסגול, שאורכו כ-27 ק”מ, ישרת כ-256 אלף נוסעים ביום ויחבר בין תל אביב, רמת גן, קריית אונו, גבעת שמואל, אור יהודה ויהוד-מונוסון. על פי המכרז, אגד תהיה אחראית על תפעול הרכבות, ניהול מרכזי השירות לציבור, הפעלת ארבע תחנות תת-קרקעיות שישרתו את הקו הירוק, תפעול מרכזי השליטה והבקרה ועוד.
נבות בר, מנכ”ל קיסטון:" הזכייה של אגד במכרז היא הוכחה נוספת למעמדה כחברת התחבורה הציבורית המובילה בישראל ולמחויבותה להפוך לשחקן מרכזי גם בתחום הרכבות הקלות. הזכיה מחזקת את פורטפוליו ההשקעות שלנו בתחבורה ובתשתיות, ויוצרת אפיק הכנסה יציב וארוך טווח. אנו גאים להיות חלק ממהלך משמעותי שישנה את פני התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב וישפר את איכות חיי מאות אלפי נוסעים ביום.״
- קיסטון: זינוק בהכנסות וברווח - מעלה את תחזית התזרים בכ-57%
- סאנפלאואר ואפקון החזקות ימזגו את פעילות האנרגיה המתחדשת בעסקה של כ-570 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך להכפלת ההון עוברת באגד
קיסטון הפכה תוך חמש שנים לענק של ממש, החולשת על שורה של סקטורים צומחים בתחום התשתיות, החל מתחום התחבורה (באמצעות אגד) עובר בתחום האנרגיה המסורתית והמתחדשת וכלה בתחום התקשורת. בחודש שעבר הגיעו בהנהלת הקרן למסקנה, שהיא ניצבת בפני שלב חדש מבחינה עסקית, שכולל תחילה של הצפת ערך מהנכסים אותם צברה לאורך השנים, אשר יביא להכפלת ההון העצמי עד לשנת 2030.
"הבשורה הגדולה היא שקיסטון שסיימה התפתחות מאד מרשימה בחמש-שש שנים האחרונות, וצברה פורטפוליו מרשים, עוברת לשלב של השבחת הנכסים פנימה. יש לנו המון פוטנציאל השבחה בתוך הנכסים. מדובר לא רק בדברים קונקרטיים, אלא גם בתזרים מזומנים שעולה מהנכסים ומאפשר תמיכה פנימית. אם אנחנו הולכים לפתוח דאטה סנטר בתחנת הכוח בבאר טוביה, כי יש שם קרקע פנויה ונכונות סטטוטורית, אנחנו יכולים לקנות חשמל מהתחנה וגם יש כסף שהתחנות מייצרות שיכול לממן את ההון הפנימי. ההערכה שלנו היא שעד 2030 אם רק נמצה את פוטנציאל הפיתוח הקיים זה עשוי להכפיל את ההון העצמי שלנו ל-4 מיליארד שקל", הסביר נבות בר, מנכ"ל קיסטון, בשיחה שקיימנו עמו לאחר פרסום התוכנית.
במסגרת המהלך האסטרטגי החליטה החברה לעבור למבנה של 5 פלטפורמות ייעודיות: אנרגיה, תחבורה, נדל"ן, אנרגיה מתחדשת ותקשורת. בר התייחס גם לחשיבות שבהפצת הערך בפעילות התחבורה ששלב זה היא ככל הנראה הזרוע הדומיננטית ביותר של הקרן. "באגד יש שתי פעולות השבחה מרכזיות. הראשונה, היא חברת בת שאנחנו מעבירים אליה את כל נכסי הנדל"ן ומעבירים אותם לפיתוח באוריינטציה נדל"נית. עד היום מדובר בשטחים ששימשו לתחבורה, חנונים ומוסכים ויכול להיות שיש הצדקה לעשות בו שימוש יותר רווחי. בינתיים אגד משתמשת בנכסים האלו, ואנחנו רוצים להביא אותם לייעוד האופטימלי שלהם. הדבר השני שאנחנו עושים באגד הוא לפתח את הפעילות מחוץ לישראל. יש לאגד שתי זרועות מאד גדולות בהולנד ופולין, עם מאות עובדים ומיליוני ק"מ בשנה. ב-2024 הכפלנו את הפעילות שלנו בהולנד, וראינו שם הכנסות של יותר מ-1 מיליארד שקל בשנה. יש לנו נוכחות גדולה וניסיון ונרחיב את הפעילות שם", סיפר בר.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.
