קיסטון צופה להכפיל את ההון העצמי עד 2030: 4 מיליארד שקל
קרן ההשקעות בתשתיות קיסטון הציבה יעד להכפיל את ההון העצמי לכ-4 מיליארד שקל עד 2030, תוך מעבר למבנה חדש שיתמקד בתחומי הפעילות של החברה: באנרגיה, תחבורה, מים, תקשורת ותשתיות מתחדשות; "המעבר יחזק את יכולות הניהול והצמיחה שלנו", מסר המנכ"ל נבות בר
קרן ההשקעה בתשתיות קיסטון קיסטון אינפרא 0% , שהיא גם בעלת השליטה באגד, פרסמה במסגרת כנס למשקיעים שהיא שמה לעצמה יעד להכפלת ההון העצמי עד ל-2030, כלומר להגיע להון עצמי של כ-4 מיליארד שקל.
בנוסף, החברה הציגה בכנס מודל צמיחה המבוסס על פיתוח עסקי, ייזום והשבחה, המתבסס על פורטפוליו הנכסים הקיים, תזרים הנכסים ומתן דגש על צמיחה אורגנית. קיסטון הציגה את מפת הדרכים לצמיחה, הכוללת פעולות לייזום ולהשבחה ובהן פיצול נכסי הנדל"ן של אגד לחברת נדל"ן יזמית, חלקה של קיסטון במימון ההון העצמי להקמת תחנת הכוח שורק, והקמת דאטה סנטר בתחנת הכוח IPM.
בנוסף החברה הציגה תכנית מעבר לעבודה בחמש פלטפורמות שיתמחו בכל אחת מהתחומים בהם משקיעה קיסטון: אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, תחבורה, מים ותקשורת. לדברי החברה המבנה החדש יאפשר ניהול מקצועי וממוקד לכל תחום, הקמת מרכזי ידע, ייזום וצמיחה אורגאנית וכן הרחבת מקורות המימון ושיפור התוצאות העסקיות.
- קיסטון צמחה ב-19% בהכנסות; צופה הכנסות של 300 מ' השנה
- קיסטון צופה הכנסות של 300 מיליון שקל בשנה, לעומת 238 מ' שקל ב-2024
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"המעבר למבנה של פלטפורמות ייעודיות מחזק את יכולות הניהול וההשבחה של קיסטון, ויאפשר לנו להמשיך לייצר ערך משמעותי למשקיעים תוך שמירה על צמיחה אחראית ומימוש התוכנית האסטרטגית שלנו", מסר נבות בר, מנכ"ל
קיסטון. "השקעות בתשתיות הן מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית, בפרט בעת הזו, וקיסטון מחויבת להוביל את התחום בעשור הקרוב. היעדים שהצבנו שאפתניים, אך לאור ההישגים שהצגנו עד כה, יש לנו את הביטחון ביכולת להגיע אליהם."
בתחילת החודש דיווחה קיסטון על השלמת רכישת 18% נוספים בחברה בתמורה לכ-833 מיליון שקל, כאשר בנוסף חתמה קיסטון על הארכת תקופת הזמינות של מסגרת האשראי מבנק הפועלים ובנק דיסקונט, שתאפשר את רכישת יתרת מניות המייסדים באופציה השנייה. בחודש נובמבר האחרון פרסמה קיסטון את דוחותיה הכספיים לסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה, מהם עולה כי ההכנסות אגד בתקופה זו עלו בכ-14% לכ-4.2 מיליארד שקל לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. ה-EBITDA עלתה בכ-16% לכ-910 מיליון שקל לעומת אשתקד.
- קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר
- היום בבורסה - דוחות, ארביטראז' ועסקת חטופים או כניסה לעזה?
- תוכן שיווקי משכנתא הפוכה: מפתח לחוסן בעורף, יציבות בשוק הנדל"ן
- אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו...
מניית קיסטון נסחרת לפי שווי של 1.35 מיליארד שקל אחרי עלייה של 54% בשנה האחרונה ושל 22% מתחילת השנה.
- 1.משקיע 23/02/2025 20:39הגב לתגובה זויש להם מוטיבציה לנפח שווי נכסים לטובת העלת דמי ניהול

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית
כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.
הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו.
סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.
ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.
- בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
- אפי נכסים בדרך למדדים: מוסדי ירכוש מניות מביג בהיקף של עד 230 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 0% - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר
ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"
זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.
רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי
קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום.
קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
- התנפצו לכם החלונות בזמן מלחמה? המדריך המלא לקבלת פיצוי
- אחרי זינוק של 50%, האם העלייה במניית קליל מוצדקת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עיקרי התוצאות
ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.