איתי מדהלה הבינלאומי; קרדיט: מעיין חיים כחלון
איתי מדהלה הבינלאומי; קרדיט: מעיין חיים כחלון
הכר את המומחה

"אל תתאהבו בפוזיציות, תנהלו את הסיכון מחדש כל הזמן"

השקעות מוצלחות דורשות לא רק זיהוי הזדמנויות, אלא גם החלטה מתי לממש; איתי מדהלה, סמנכ"ל השקעות בבינלאומי יוניק, מזהיר ממשקיעים שמחזיקים מניות רק כי הן בעלייה: "חשוב לנהל סיכון כל יום מחדש". הוא צופה עליות בשווקים, אך מדגיש את החשיבות של גמישות והתאמה לתנאי השוק המשתנים

שוק ההון משתנה כל הזמן, מה שעבד אתמול לא בהכרח יעבוד גם מחר. זה נכון תמיד אבל במיוחד בתקופות של חוסר ודאות. להצליח בהשקעות זה לא רק למצוא השקעה טובה אלה גם לממש אותה בזמן. השווקים בשנים האחרונות עלו ולא מעט משקיעים "מצאו את המניות שלהם", הם נכנסים לתיק ורואים שהם בפלוס וממשיכים להחזיק או אפילו לחזק. יכול להיות שזה מהלך נכון, אבל בחלק מהמקרים גם כדאי לממש. איתי מדהלה, סמנכ"ל השקעות בבינלאומי יוניק ניהול תיקים, מאמין שהכלל החשוב ביותר הוא לא להיקשר לפוזיציות אלא לנהל אותן באופן שוטף, כדי לוודא שהאסטרטגיה מתאימה לשוק של היום, לא של אתמול.


למה בחרת את תחום העיסוק הזה? 

"כל בוקר מתעוררים ליום מסחר חדש שלא דומה לקודמו והדינמיות היא יום יומית".


 כמה זמן אתה במקצוע הזה?

 "19 שנה".


קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה האני מאמין שלך?

"לא להתאהב בפוזיציות ולנהל את הסיכון כל יום מחדש".


מה הגורמים החשובים שאתה מתחשב בהם כשאתה בוחר מסלולי השקעה ללקוחות?

"סיכון והזדמנויות השקעה הם הגורם העיקרי 

מה הלקוחות שואלים אותך הכי הרבה?

"איך אני רואה את העתיד הקרוב מבחינת שוק ההון".


ספר על אירוע מרגש או מאתגר שקרה לך עם לקוח.

"הייתי בפגישה אצל לקוח ופתאום נשמעה אזעקה. רצנו לממ״ד ולאחר מכן התברר שנפל רסיס ממש בקרבת מקום".


כשאתה מקבל פניות מלקוחות מבוהלים כשהשוק יורד - מה אתה אומר להם?

"שוק ההון הוא מחזורי ולא תמיד יש רק עליות, דווקא ירידות מייצרות הזדמנויות השקעה מעניינות".


מה החלום שלך?

"להיות דמות בכירה בשוק ההון המקומי".


השלם את המשפטים:

כסף זה: "חשוב אבל לא הכל בחיים".

לקוחות הם: "מצפים לעלות יותר בעליות ולרדת פחות בירידות".

 

אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך?

 "להציב מטרות ויעדים כל הזמן".


 מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?

"יעלה מעל 10% בשנה".

 

מה אתה מעריך שיקרה ב-S&P 500 ולמה?

."יעלה עד 10% בשנה"

  

ממה משקיעים צריכים להיזהר?

"מלחמת סחר, המצב הביטחוני בארץ ותחום ה-AI שמתעדכן כל הזמן".

 

איזה תחומים יבלטו לטובה? 

"בנקים, נדל"ן ואנרגיה".

  

איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו "בצד" בהנחה שהוא ואשת בני 50 עם 3 ילדים, משפחה ממוצעת.

"סיכון בינוני. 40% מניות ו-60% אג"ח".


בן 40 רווק, עובד בהייטק ומרוויח מצוין.

"סיכון גבוהה. 60% מניות ו-40% אג"ח".


זוג בני 28 לפני חתונה עם שכר ממוצע במשק.

"גם כן סיכון גבוה עם 60% מניות ו-40% אג"ח".


סטודנט רווק בן 26 גר בבית, עובד בוולט, רוצה להיות מיליונר ואוהב סיכונים.

"סיכון גבוה, 70% מניות ו-30% אג"ח".


זוג בני 65, הילדים מסודרים, מקבלים קצבאות עולות על הצרכים שלהם. 

."סיכון נמוך. 80% אג"ח ו-20% מניות"

 

מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם?   

"חשוב בהשקעות להסתכל על טווח ארוך, לא לפחד בירידות שערים ולהגדיל סיכון, להעריך סיכונים מדי יום".

 

  

*איתי מדהלה והבינלאומי יוניק עשויים להחזיק במניות המוזכרות בכתבה. הנאמר אינו מהווה המלצה, ייעוץ או חוות דעת בנוגע לכדאיות ההשקעה ואינו מחליף יעוץ המותאם לנתוני הלקוח וצרכיו .אין לראות באמור יעוץ השקעות.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    החיים 17/02/2025 08:25
    הגב לתגובה זו
    כולם יפלו אתםכשנופתע לא צריך יועצי השקעות בשביל לשמוע אותו דבר מכולםאת זה כולם יודעים לעשות
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.