על הסחורה שטסה 40%, בין הספקולנטים למשקיעים

אריה גורן, אנליסט הסחורות של כלל פיננסים, מסתכל על מחיר הפלטינה
|
אריה גורן

במסחר בסחורות בשבוע האחרון לא נרשמה מגמה אחידה, והשינויים היו יחסית מתונים. בסיכום שבועי עלה מדד מחירי הסחורות המשוקלל CRB של רויטרס-ג'פריס, המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ב-0.71%. מדד הסחורות נמוך כיום ממחיר השיא שלו ב-3 ביולי 2008 ב-55.5%. העליות המשמעותיות ביותר מבין כל הסחורות נרשמו בשבוע שעבר במחיר התירס, שעלה ב-7.5%, ובעופרת, שעלתה ב-6.4%. לעומתם ירד מחיר הפלדה ב-10.7% והאורז ב-5.7%. במחיר הנפט נרשמה עלייה מתונה של 1.6% ל-46.25 דולר לחבית.

מדד מחירי ההובלה הימית, Baltic Dry Index, ירד בשבוע האחרון ב-4.6% ל-2,122 נקודות. המדד גבוה כעת ב-220% ממחיר השפל שלו, 663 נקודות, שנרשם ב-5 בדצמבר 2008, אבל הוא עדיין נמוך ב-82% מערך השיא שלו, 11,793 נקודות, שנקבע ב-20 במאי 2008.

לאחר ארבעה שבועות רצופים של ירידות חדות במסחר במניות בארצות הברית, החל גם השבוע האחרון בירידות, אבל ביום שלישי שעבר השתנתה המגמה, ומדדי המניות עלו במשך ארבעה ימים ברציפות וסיימו את השבוע בעליות תלולות, בעיקר בעקבות התחזיות החיוביות שהביעו מנהלי הבנקים בארה"ב. מדד המניות האמריקאי, S&P 500, עלה בסיכום שבועי ב-10.71% ל-756.55, העלייה השבועית הגדולה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-28 בנובמבר 2008. מדד מניות הנאסד"ק עלה ב-10.64% בשבוע שעבר ל-1,431.50, המדד נמוך כיום ב-46.2% מערכו הגבוה בשנת 2007, שנרשם ב-31 באוקטובר 2007. מדד המניות העולמי, MSCI World, עלה בשבוע שעבר ב-8.45%; המדד נמוך כיום ב-51.7% מערכו הגבוה בשנה שעברה, שנקבע ב-19 במאי 2008.

הדולר נחלש בסיכום שבועי ב-2.19% ביחס לאירו ל-1.293 דולר לאירו, וב-0.28% ביחס לין היפני ל-98.0 ין לדולר. ביחס לשקל נחלש הדולר בסיכום שבועי ב-1.51% ל-4.177 שקל לדולר.

בטבלה שלהלן רוכזו השינויים במחירי הסחורות בשבוע האחרון יחסית למחיר השיא שלהן ב-2008 ולמחיר השפל אחריו. כמו כן, מופיעים שני טורים ובהם הסימולים של תעודות הסל המתאימות להשקעה בסחורות שלהן קיימות תעודות סל; תעודות לונג לאלו שצופים עלייה במחיר הסחורה, ותעודות שורט לאלו שרוצים להרוויח מירידה במחיר הסחורה. הסימולים המסומנים ב-* מתייחסים לתעודות הנסחרות בבורסות אירופה בלבד, שאר התעודות נסחרות בבורסות ארצות הברית. הסימולים המסומנים ב-** מתייחסים לתעודות סל שאינן משקיעות ישירות בסחורה אלא בקבוצת מניות של חברות העוסקות בסחורה המסוימת.




פלטינה

מחיר הפלטינה ירד ב-66.5% משיא כל הזמנים, 2,286 דולר לאונקיה (אונקיה טרוי 31.1 גרם), שנרשם ב-5 במארס 2008, ל-767 דולר לאונקיה ב-27 באוקטובר 2008; מאז כבר עלה מחיר הפלטינה ב-38.7% ונסגר ביום שישי האחרון במסחר בבורסת הסחורות של ניו יורק ב-1,063.6 דולר לאונקיה. ירידות כה תלולות במחיר הפלטינה כבר נראו בעבר; מחיר הפלטינה לדוגמה ירד ב-76.5% ממחיר של 1,045 דולר לאונקיה ב-6 במארס 1980 ל-246 דולר לאונקיה ב-21 ביוני 1982.

לאור התיקון במחיר הפלטינה בעת האחרונה מתעוררת השאלה אם הנתונים הפונדמנטליים תומכים בהמשך מגמה זו. ראשית מבחינת האספקה, אף על פי שהיצרנים העיקריים לא קיצצו את יעדי ההפקה למרות הירידה במחיר הפלטינה, הקטינו רבים מהם את תקציב השקעות ההון שלהם; וההשפעה של הקטנת השקעות היא ארוכת טווח, כך שייתכן מחסור בעתיד. נוסף על כך, דרום אפריקה, האחראית לכמעט 80% מהתפוקה העולמית ממכרות, עדיין סובלת ממחסור באספקת חשמל, הפוגעת בתפוקת המכרות שלה.

שנית, מבחינת הביקוש, כ-50% מצריכת הפלטינה משמשת לממירים קטליטיים להפחתת פליטת גזים מזהמים מכלי רכב, וכ-30% נוספים לשימושים תעשייתיים אחרים, כך שכ-80% מצריכת הפלטינה מושפעים רק מעט ממחיר הפלטינה ותלויים בעיקר במכירות של מכוניות חדשות, שירדו מאוד בזמן האחרון, ובפעילות התעשייתית, שגם היא נמצאת בירידה. תקנות חדשות של הרשויות באירופה להקטנת זיהום האוויר דורשות שימוש בכמות גדולה יותר של פלטינה בממירים הקטליטיים, אבל הצניחה במכירות המכוניות משמעותית כל כך שבסך הכול הביקוש לפלטינה לממירים קטליטיים נמצא בירידה.

ארצות אירופה הן הצרכניות הגדולות ביותר של פלטינה, כ-33% מהצריכה העולמית: ליותר ממחצית מכלי הרכב באירופה מנועי דיזל, שבהם הממיר הקטליטי מבוסס על פלטינה בלבד או עשיר בפלטינה. לעומתן ארצות צפון אמריקה צורכות כ-20% מצריכת הפלטינה העולמית, וכלי הרכב שם מונעים בעיקר במנועי בנזין, שבהם נעשה שימוש גם בפלדיום בממירים הקטליטיים. גם יפן צורכת כ-20% מצריכת הפלטינה העולמית.

הביקוש לפלטינה לתכשיטים מושפע מאוד ממחירה: כשמחירה יורד, גדל הביקוש לתכשיטים ולהיפך - הביקוש יורד עם עלייה במחיר הפלטינה. סין היא הצרכנית העיקרית כיום של פלטינה לתכשיטים, והנתונים שם מראים על גידול בביקוש בשיעור של 53% בכמות הפלטינה ביחס לשנה שעברה, ואילו המחיר כיום נמוך ב-47% מהמחיר בעת הזו בשנה שעברה. הביקוש לפלטינה לצורכי השקעה גם הוא גדל לאחרונה: בסך הכול, רכישות הפלטינה הממשית על ידי תעודות סל כבר הגיעו השנה ל-105,000 אונקיות יותר מכל הרכישות למטרה זו בשנת 2008 כולה.




איך משקיעים בפלטינה?

לפלטינה, E-TRACS UBS Long Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTM, החברה המנהלת היא UBS Global Asset Management, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה.

תעודת סל שורט לפלטינה, E-TRACS UBS Short Platinum ETN, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול PTD, החברה המנהלת היא UBS Global Asset Management, ודמי הניהול הם 0.65% לשנה. התשואה של תעודת סל זו עומדת ביחס הפוך לשינוי במחיר הפלטינה, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הפלטינה ירד.


מאת: אריה גורן, גלובלי בכלל פיננסים.


*הערה: אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או למכירה של פלטינה תעודת סל או כל סחורה שהיא.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות