על רקע המאבק ההולך ומתעצם בתכנית שגיבש משרד התקשורת למיקור חוץ של החדשות בטלוויזיה בתאגיד השידור הציבורי, משלחת של התאגיד בראשותו של המנכ"ל אלדד קובלנץ, יצאה הבוקר (יום ד') לסיור לימודי באולפני ומשרדי BBC בלונדון ובסוכנות הידיעות רויטרס.

המשלחת שכוללת 4 אנשים, כולל סמנכ"ל הדיגיטל אלעד טנא, אמורה בפרק זמן קצר של יומיים, לבחון כיצד מקימים ומפעילים חדר חדשות שיאחד את כלל הזרועות שהתאגיד ישדר בו – טלוויזיה, רדיו ודיגיטל.

רק לאחרונה אישרה הכנסת לעכב את פירוקה של רשות השידור בחצי שנה עד אוקטובר, אז יתחיל לפעול רשמית התאגיד. מערכת החדשות בקול ישראל תמשיך לפעול, אולם עתיד מבט בפורמט החדש שלה בסימן שאלה, ובמשרד התקשורת והתאגיד בוחנים אפשרות לפרק את חטיבת החדשות ולרכוש בשלב הראשון תכנים מספק חיצוני.

העיתונאים מתנגדים לכך. יו"ר אגודת העיתונאים בתל אביב, רותם אברוצקי, אף רמז במכתבו אתמול לחברי הכנסת, כי באמצעות תיקון 4 לחוק השידור הציבורי שיידון בשבוע הבא בוועדת הכלכלה, "תופרת" המדינה את החוק כך שמי שיוכל להתמודד במכרז על כספק חדשות, יהיו וואלה וישראל היום, 2 גופי תקשורת משמעותיים, שמעניקים לכאורה יחס מפנק יחסית לראש הממשלה נתניהו.

מוקדם יותר היום דחתה הכנסת בקריאה טרומית ברוב של 46 נגד, 25 בעד ו-4 נמנעים, את הצעת חוק השידור הציבורי (תיקון - ביטול החוק), של ח"כ אילן גילאון וקבוצת חברי הכנסת. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "חוק השידור הציבורי הוא חוק שקם בחטא, תוך חקיקת בזק ושיתוק מוחלט של עבודת הרשות. הוא למעשה סימן את הפעם הראשונה בה מונה מפרק לרשות ציבורית בישראל, זאת במטרה לגזור קופון פוליטי טרום בחירות. כיום ברור לכל כי החוק נכשל".

ח"כ גלאון אמר בדיון כי "הסתבר לנו שהתאגיד החדש יקנה חדשות מחברות שלמיקור חוץ ומדובר בחברות מאוד מסוימות שמסתבר שיש להם איזו שהוא קשר לראש הממשלה. בדרך לארדואן השליטה של ראש הממשלה שאמר שמה שהוא רוצה הוא משיג וכנראה בתחום הזה הוא משיג, לפרק כל ביקורת ולהפוך את העיתונאים הבעייתיים למובטלים. מה יקרה בעתיד בשידור הזה מבחינת תכנים ומבחינת עצמאות השידור? החוק הזה נועד לנטרל את החוק הקודם שהייתה לו רק כוונה נלוזה אחת – פופוליזם זול של לרוץ לספר לחברה שביטלנו את האגרה".