תחנת רדיו מקרופון מיקרופון
צילום: צילום: אלכסנדר כץ
פרסום ראשון

אפקט 'צוק איתן': תחנות הרדיו האזוריות הפסידו כ-15 מיליון שקלים בחודשיים

עפ"י הערכות, חלה ירידה של 35% בפרסום. לאחר הפרסום באייס על הבקשה להתערבות הרשות ה-2, התבקשו מנהלי התחנות לפרט את ההפסדים שספגו
אלכסנדר כץ |

לאחר קול הזעקה, הרשות השנייה נעתרת לפניות: לאייס נודע כי מנכ"ל הרשות שי באב"ד פנה לאחרונה לתחנות הרדיו האזוריות בבקשה לקבל מהן פירוט על הפסדיהן מאז החלה ההתדרדרות במצב הביטחוני עם חטיפת 3 הנערים, ובהמשך מבצע צוק איתן. על פי הערכות, הפסידו 16 התחנות האזוריות כ-15 מיליון שקלים בחודשיים האחרונים.

במכתב שנשלח ב-14 באוגוסט, כתב באב"ד: "החל מ-8 ביולי ובפרט לאחר הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועה ביום 17 ביולי, התחיל מבצע 'צוק איתן'. הפניות שהגיעו אליי עד כה, עולה כי בוטלו מסעות פרסום מתוכננים רבים". הדד-ליין בו התבקשו מנכ"לי התחנות האזוריות לפרט את פירוט הפסדיהן, היה אתמול (יום ב').

ב-6 באוגוסט שלח באב"ד מכתב למנכ"לי הערוצים המסחריים - קשת, רשת וערוץ 10, בו ביקש מהם לפרט את ההפסדים בתקופה מ-13 ביוני, פירוט ההכנסות ביחס לתקופה המקבילה, ועוד. ואולם, ברשות לא פנו לטלוויזיה החינוכית שאף היא ספגה הפסדים בשל ביטול שעות שידור רבות בערוץ 2, וגם תחנות הרדיו האזוריות, שאיבדו קמפיינים רבים בתקופה זו.

כעבור 4 ימים החליטה מועצת הרשות השנייה לאשר לזכייניות הטלוויזיה לנייד דקות פרסום לשעות הפריים-טיים, שם מותר להן על פי חוק לשדר עד 40 דקות פרסום. החלטה זו הובילה את גדי קסטיאל, מנכ"ל רדיו ירושלים, לפנות לבאב"ד בבקשה - כפי שנחשף באייס - להתנהלות דומה גם כלפי תחנות הרדיו האזוריות, שפועלות בפיקוחה של הרשות.

לתחנות הרדיו האזוריות מותר לשדר בכל מקבץ לא יותר מ-5 דקות פרסום, ובשעת שידור אחת לא יותר מ-3 מקבצים שכאלו. התחנות מבקשות להגדיל את דקות הפרסום במקבץ בהיקף של בין 20% ל-40%, דהיינו 6-7 דקות פרסום בכל מקבץ. קסטיאל אף ביקש מהרשות להוציא לפועל את החלטתה מלפני כחצי שנה להחזיר לתחנות הרדיו את הערבויות אותן הפקידו בידיה, בך של כ-250-300 אלף שקל לתחנה.

על פי גורמים בשוק התקשורת, נתח הפרסום של תחנות הרדיו האזוריות עומד על כ-200 מיליון שקלים בשנה. גורם אחר אמר כי מאז החלה ההתדרדרות הביטחונית, חלה ירידה ממוצעת של 35% בהכנסות מפרסום, לצד גידול בהוצאות התחנות, כגון הוספות עובדים כוננים. במצב כזה, הערכה היא ההפסד של כלל התחנות עומד על כ-15 מיליון שקלים.

כאמור, לאחר הפרסום באייס, ברשות החליטו לפנות לתחנות הרדיו האזוריות ולבקש פירוט על ההפסדים, "על מנת שנוכל לבחון את הצור בהתאמות ולפעול בהתאם בהקדם", כדברי מכתבו של באב"ד.

קיראו עוד ב"תקשורת ומדיה"

דוד בן בסט, יו"ר תחנות הרדיו האזוריות והבעלים של רדיוס ורדיו לב המדינה, מעריך כי ההפסדים של התחנות אף גדול מ-15 מיליון שקלים. "המלחמה הזאת הרגה אותנו", אמר בשיחה עם אייס. "הפרסום בתחנות בדרום ירד ביותר מ-60%, במרכז פחות, אבל יש ירידה דרסטית בהכנסות".

-ואיך הרשות השנייה יכולה לעזור לכם?

"הרשות - עם כל הרצון הטוב - לא באמת יכולה לתת לנו. היא יכולה לאפשר לנו לשדר יותר דקות פרסום בכל מקבץ, אבל לא הרבה יותר מזה. הם באמת רוצים לעזור, שי באב"ד מאד רוצה לעזור לנו".

תגובתו של שי באב"ד טרם התקבלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים. 

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?

האם יש צבאות שיש להם תחנות רדיו שממומנות על ידי הציבור? כמעט ולא; שר הביטחון ישראל כ"ץ הצהיר כי יסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל עד מרץ 2026. מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת

רן קידר |
נושאים בכתבה גלי צה"ל ישראל כץ

שר הביטחון ישראל כ"ץ  רוצה לסגור את גלי צה"ל. הכוונה להשלים זאת עד למרץ 2026. התחנה הצבאית הוותיקה היתה מאוימת בעבר אבל לא עד כדי כך כשחייבים להודות שי גם נימוקים הגיוניים לסגירה. למה שלצבא תהיה תחנת רדיו? למה שלצבא תהיה תחנת רדיו שהציבור הוא זה שמממן אותה? בעולם זה לא מקובל.

מדובר במהלך דרמטי שמסעיר את מערכת הביטחון, את עולם התקשורת ואת הזירה הציבורית כולה. ההכרעה עשויה ליפול בבית המשפט, לאחר שצפויות להיות מוגשות עתירות שיטענו כי הסגירה מחייבת חקיקה בכנסת. לפי עמדת שר הביטחון, הפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא היא חריגה שאין לה אח ורע במדינות דמוקרטיות. "המשך הפעלת התחנה מערב את צה"ל בשיח הפוליטי ופוגע במעמדו הממלכתי", צוין בהודעת משרד הביטחון.

על פי ההודעה, התחנה תיסגר אך גלגלצ תישאר על כנה. יוקם צוות מקצועי במשרד הביטחון שיפעל ליישום הסגירה. במקביל, ארגון עובדי צה"ל הכריז על סכסוך עבודה בתחנה, שיחול על כ־100 אזרחים עובדי צה"ל.

תגובת התחנה: מאבק משפטי

בתוך גלי צה"ל שוררת אווירת קרב. מפקד התחנה, טל לב־רם, טוען כי תהליך העבודה של הוועדה המייעצת שהובילה למסקנות היה פגום: ניגודי עניינים, מניפולציות, בחירה מגמתית של חברים והצגת מידע סלקטיבית. הוא טען כי מדובר בפגיעה בצבא העם ובחופש העיתונות.

לצידו עומדים אנשי תקשורת ואקדמיה שטוענים כי הסגירה היא מהלך פוליטי במסווה אידיאולוגי.

על פי ייעוץ משפטי שניתן לשר הביטחון בתקופת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, ניתן לסגור את גלי צה"ל בהחלטת ממשלה בלבד. לפי עמדה זו, מאחר שהתחנה אינה מוסדרת בחוק מפורש, אין צורך בחקיקה ראשית. לעומת זאת, יש משפטנים בכירים סבורים אחרת, אם כי החלטת יועץ משפטי לממשלה גוברת וחזקה יותר מעמדות של משפטנים.