אלי הדדי מנכ"ל סלקום (יחצ)סלקום מול IBC - "הוט ותש"י מנסות לעשות אקזיט על חשבוננו"
סלקום תובעת את IBC. במרכז המחלוקת החלטת IBC להרחבת פריסת הסיבים שלה ל־2.4 מיליון בתי אב, תוך ניסיון לחייב את סלקום לרכוש 15% מכלל הקווים. לטענת סלקום, ההתחייבות שלה במסגרת החוזה תקפה רק עד לתקרה של 2 מיליון בתי אב. בכתב התביעה – ובמכתבי ההתראה שקדמו לו - טוענת סלקום למעשה כי הוט ותש"י מנסות לעשות אקזיט מ-IBC על גבה ולחייב אותה בדברים שהיא אינה חייבת על מנת להעלות את שווי החברה במסגרת עסקת מכירת המניות של הוט ותש"י. את התביעה הגישו עו"ד עופר צור, אסף אבטובי ואורן מאירי ממשרד גורנצקי.
במכתב קודם ששיגרה סלקום היא טענה כי תש"י ו־HOT מנסות לייצר מצג שווא שלפיו סלקום תרכוש 15% מהקווים במסגרת הרחבת הפריסה, על מנת לסייע למכור את חלקן בחברה. השבוע, לפני שנפתרו המחלוקות בין הצדדים, דווח כי קבוצת הפניקס ובית ההשקעות מור צפויים לרכוש את מניותיהן של הוט וקרן תש"י במיזם הסיבים, 46% סך הכל, בתמורה שתעמוד על 1.04 מיליארד שקל. השווי הזה מתבסס על רכישת קווים מצד סלקום וסלקום כאמור מתנערת מכך.
בתביעה שהוגשה נכתב: "הוט ותש"י תכננו למכור כבר אז את חלקן וניסו להציג היקף מחויבות פוטנציאלי גדול יותר כדי להגדיל את התמורה שיקבלו במכירה. תכנון זה התגבש, והן איתרו לאחרונה רוכש". בנוסף צוין בכתב התביעה: " IBC מנסה לחייב את סלקום לרכוש ממנה בכפייה קווי תשתית בכמות ובעיתוי שתכתיב לה IBC באופן חד צדדי וללא מגבלה, כשברור ל-IBC שהכתבה של רכישה כפויה כזו תפגע בתחרות. כשהם "רוכבים" על אותה פרשנות אבסורדית, IBC ובעלי אינטרסים בה (המונעים ממניעים זרים פסולים ופועלים תוך ניגוד עניינים חמור) דהרו קדימה "באופן עיוור", התעלמו מכל התראות סלקום, והובילו את IBC לקבל (שלא כדין), בין היתר, החלטה בעניין הרחבת תשתית הסיבים שלה לכ-2.4 מיליון בתי לקוח.
"ההחלטה התקבלה על בסיס הנחת מוצא (מופרכת) שהוצגה לאורגני החברה (ולצדדים שלישיים) כאילו לפי ההסכם סלקום "מחויבת" לרכוש אוטומטית 15% גם מהקווים שנפרסו מעל תקרת ההתחייבות (2 מיליון), וללא כל מגבלה."
מערכת היחסים בין החברות החלה עוד בשנת 2018, כאשר סלקום רכשה 70% ממניות IBC בשותפות עם קרן תש"י. כבר אז, לפי התביעה, נזרעו זרעי המחלוקת: "בחודש אוגוסט 2013 הוענק ל-IBC רישיון למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים. במשך שנים לאחר שהוענק לה הרישיון, היקף פריסת הרשת שלה עמד על שיעור נמוך של משקי הבית בישראל והמיזם לא הצליח להתרומם באופן ממשי."
התביעה מתארת כיצד משרד התקשורת התערב ב-2018 וקבע הגבלות רגולטוריות ש"תכליתן לעודד את חדירת מיזם IBC לשוק והאפשרות של בעלי רישיונות אחרים לרכוש אחזקות ב-IBC."
הסכם ה-IRU: לב המחלוקת - בתאריך 12.3.2019 נחתם הסכם קריטי בין סלקום ל-IBC, המעגן את התחייבויות הצדדים:
- ערוץ 14 תקוע במקום השני - לא מצליח לשבור את תקרת הזכוכית
- רפורמת השידורים - האם תשלמו פחות על צפייה בטלוויזיה?
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
"בהסכם בין סלקום ישראל לסלקום תקשורת קווית ש.מ. לבין IBC נכללים זכות שימוש בלתי הדירה (IRU) בקווי התשתית של IBC, לתקופה של 15 שנה, עם אפשרות להארכות מעת לעת." ההסכם כלל התחייבות מפורשת של סלקום: "התחייבה סלקום לרכוש מ-IBC קווי תשתית (לרבות שירותי תחזוקה) בהיקף שלא יפחת מ-10% מבתי החלקות... אך בכל מקרה לא פחות מ-6,000 קווי תשתית."
התביעה חושפת כי ההסכם עבר לא פחות מארבעה תיקונים, כשבכל תיקון השתנו ההתחייבויות: בתיקון השלישי (15.9.2020): "סלקום התחייבה לרכוש קווי תשתית ברשת IBC בשיעור של 10% מכלל בתי החלקות המחוברים לתשתית IBC (ולא 15% כפי שסוכם בתיקון השני) עד למגבלה (תקרה) של 1.7 מיליון בתי לקוח. במילים אחרות: סלקום התחייבה לרכוש מ-IBC עד 170,000 קווים."
בתיקון הרביעי (26.3.2023): "במסגרת התיקון הרביעי עודכנה תקרת הפריסה ונקבעה במספר של שני מיליון בתי לקוח ובהתאמה נקבע כי התחייבות סלקום לרכוש מ-IBC קווים תעמוד תחילה (מיום 1.7.2023) על שיעור של 12.5% החל מיום 1.7.2024 לשיעור של 15% מבתי החלקות."
טענות המפתח של סלקום: הפרה בוטה של ההסכם
סלקום מאשימה את IBC בהפרה חמורה של ההסכמים ומנסה להימלט מהתחייבויותיה: "סלקום עומדת על כך שהתחייבותה מוגדרת ומדויקת. זאת בעוד ש-IBC – סלקום עמדה על כך שהתחייבותה הספציפית של סלקום תהיה מוגדרת ומדויקת במפורש בהסכם, אם אין לכך כל משמעות ובעצם לא קיימת תקרה."
החברה אף טוענת כי IBC מנסה לשנות את משמעות ההסכם באופן חד צדדי: "אמנם לשונו של התיקון הרביעי ברורה. ואכן, למעלה מן הצורך, יראה להלן בתמצית כי גם תכליותיו של ההסכם אינן תומכות ברעיונות IBC והאחזקות במושכות שלה בפועל (חוט ותש"י)."
הטענה הכלכלית: הפער המהותי
התביעה מבהירה שהמחלוקת עלולה לעלות לסלקום מיליוני שקלים נוספים: "IBC אומנם רשאית לפרוס קווים, אם תחפוץ בכך, בהיקף של למעלה משני מיליון בתי לקוח (באישור דירקטוריון IBC כאמור), אלא אם מדובר בשכונות חדשות שאז לא נדרש אישור הדירקטוריון כאמור. ואולם סלקום לא תהיה מחויבת (ולא הייתה יכולה להסכים בשום לב בשלב הנסיבות המדוברים) לבטל את התקרה, ולהתחייב לשנים קדימה, לרכוש אוטומטית 15% מכל פריסה."
סלקום מדגישה: "בעצם גדלה התקרה שממנה נגזרת מחויבות סלקום לרכוש קווים, כאמור מ-1,700,000 ל-2,000,000 (15% מתוך תקרה כאמור). והגידוי: התקרה עדכנה, אך לא בוטלה."
הסעד המבוקש: אכיפת ההסכם כלשונו
בסיכום התביעה, סלקום מבקשת מבית המשפט לקבוע כי: "לא ניתן לאפשר ל-IBC להמשיך לתפר את ההסכם כלפי סלקום. משפט זה מספק. בנסיבות אלה, לא נותרה בידי סלקום ברירה אלא לפנות לבית משפט נכבד זה ולבקש ממנו סעד." סלקום דורשת "לברר למצער את זכויותיה על פי הסכם ה-IRU ולעמוד על זכויותיה בתביעה זו."
מאבק על שליטה בשוק האינטרנט המהיר
חברת IBC, שהוקמה כדי לספק תשתית סיבים אופטיים על בסיס רשת החשמל, הפכה לשחקן משמעותי בשוק האינטרנט המהיר בישראל. סלקום, כאחת מבעלות השליטה בחברה, רוכשת ממנה תשתית כדי לספק שירותי טלוויזיה לצרכנים. לפי התביעה: "בפועל, השותפות מורכבת משלוש שותפות לעיל שהן שותפות מוגבלות וכן משותף כללי, חברה בשם איי.בי.סי אחזקות ש.מ. בע"מ. השותף הכללי מנהל את ענייני השותפות (מכוח המערכת ההסכמית בשותפות)."
התביעה חושפת את מבנה הבעלות המורכב: "דירקטוריון IBC מורכב משמונה דירקטורים מכהנים, כאשר כל אחד מבעלי המניות זכאי למנות שני דירקטורים מטעמו. יו"ר הדירקטוריון נבחר על ידי השותפות."
