רשות החדשנות: מכרז להקמת חממות שיזכו למענק של 40 מיליון שקל
רשות החדשנות מכריזה על פתיחת הליך תחרותי להקמת 3 חממות טכנולוגיות חדשות, אשר ינביטו ויצמיחו חברות הזנק חדשות בעלות חדשנות טכנולוגיה עמוקה (דיפטק) ובעלות פוטנציאל כלכלי גלובלי משמעותי. הזוכים יקבלו תמיכה של עד 40 מיליון שקל לחממה לתקופת הזיכיון, בנוסף להשקעה ישירה בחברות שיזכו במענק בקרן ההזנק החדשה - מפרה סיד ועד סיבוב (A).
המהלך מגיע כחלק מחבילת "הבוסט להייטק הישראלי" שהשיקה רשות החדשנות בתחילת שנת 2024, הכוללת חבילה רחבה של תוכניות חדשות כמענה לאתגרים העומדים בפני ההייטק הישראלי, בדגש על הנבטת סטארטאפים חדשים תוך גיוונו של ההייטק, וחיזוק התחרותיות של האב החדשנות הישראלי מול מרכזי חדשנות עולמיים. על פי ההליך התחרותי, יבחרו שלושה גופי השקעה חדשים - אשר יכללו בין היתר בעלי מניות שהינם משקיעים פיננסיים בינלאומיים וישראלים, קרנות הון סיכון ותאגידים בעלי ערך מוסף משמעותי. אלו, יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להקמה ובנייה של חברות הזנק חדשות במודלים של Venture Creation ו-Venture Building, ותמיכה בהם כל הדרך משלב הרעיון או מסחור הידע ועד שלב הגיוס ההון המשמעותי הראשוני (Round A) - לכל הפחות. כל זאת במטרה לחזק את סביבת החדשנות הטכנולוגית של ישראל בתחומים שבהם מיעוט משקיעים מתמחים וקידום תעשיות טכנולוגיות ייחודיות ומורכבות, שבהן לישראל פוטנציאל להפוך למובילה בין-לאומית.
בתכנית החממות החדשה, יזכו הגופים שיבחרו בהליך התחרותי, בהשתתפות משמעותית וחסרת תקדים בהיקפה, בסך של עד 40 מיליון שקל (מעל 10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בדמי הניהול של החממה והקמת מעבדה מרכזית שתאפשר תמיכה במחקר והפיתוח של המוצרים שיפותחו על ידי החברות שיונבטו בה. בנוסף, יוכלו החברות שיונבטו בחממה לקבל עוד עשרות מיליוני שקלים של השקעות לא-מדללות מרשות החדשנות בשלל מסלולים, ובפרט במסגרת קרן ההזנק החדשה של רשות החדשנות, המיועדת להשקיע מעל 500 מיליון שקל בכל שנה וכוללת השתתפות בסבבי השקעה של חברות הזנק בשיעור מענק של 60% בחברות בשלבי הפרה-סיד, עד למענק של 1.5 מיליון של; שיעור מענק של 50% בחברות בשלבי הסיד, עד למענק של 5 מיליון שקל, ו-30% בחברות בשלבי Round A, עד לתקרת מענק של 15 מיליון שקל.
המענק אף יכול להיות גבוה יותר לחברות עם תנאים מועדפים (יזמים מאוכלוסיות בתת-ייצוג או שפעילותן באזורי עדיפות לאומית). כך מלבד התמיכה בהפעלת החממה הטכנולוגית עצמה, תוכל כל חברה שתונבט בחממה להתחרות בקרן ההזנק ולקבל פוטנציאלית מענקים של למעלה מ-21 מיליון שקל (כ-6 מיליון דולר) לחברה ולצמוח, תוך השתתפות משמעותית של המדינה בסיכון, משלב הרעיון או מסחור הידע ועד לשלבי הצמיחה המוקדמת- בתמיכה וליווי של החממה ובעלי מניותיה.
- מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
- מפתח, אנליסט או מנהל מוצר? למצוא את המקום שלכם בעולם הטכנולוגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההליך התחרותי יהיה פתוח לכשישה חודשים. ועל המגישים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של 120 מיליון שקל לכל הפחות, שיוקצו ויושקעו בחממה ובחברות החממה בתקופת הזיכיון. בין היתר יבחנו המציעים בהליך התחרותי לפי היקף ואיכות הניסיון שלהם ושל בעלי המניות שלהם והערך המוסף שלהם בתחום הפעילות של החממה הטכנולוגית שתוקם, כולל שותפויות עסקיות ואסטרטגיות של המציע ובעלי מניותיו עם גופים אחרים, היקף ואיכות הניסיון של הצוות, מקורות המימון של המציע, וכן התכנית העסקית שתוצג ובכללה התמחות בתחומי פעילות ממוקדים ומוגדרים, קידום סביבת החדשנות בתחום הפעילות בישראל ומיצוב החממה כמשקיע מוביל ברמה הבינלאומית בתחום הפעילות, הצגת מגוון רחב של מקורות ליצירה ולאיתור פרויקטים חדשים ותוכנית חדשנית לעידוד רעיונאות (Ideation) וליצירת חברות חדשות (Venture Creation) מבוססות אתגרים וצורך מוכח מהשוק, תכנית מוסדרת להעברת ידע ממוסדות מחקר ישראלים וזרים לשם הקמת חברות הזנק; מדיניות לביצוע השקעות המשך בחברות החממה, וכן תוכנית עסקית שתומכת בהמשך ואף הרחבת פעילות החממה כמשקיע מוביל גם לאחר חמשת שנות הזיכיון.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "תכנית החממות הטכנולוגיות החדשה שאנחנו משיקים היום מצטרפת לשורה של צעדים שהשקנו בחודשים האחרונים כדי לקדם את סביבת החדשנות בישראל, ובפרט קרן ההזנק וקרן יוזמה החדשה. אחת מהיתרונות המרכזיים של החממות הטכנולוגיות לאורך שנות פעילותן, היא יכולתם לייצר חברות בעלות חדשנות עמוקה (דיפטק) בישראל, לעיתים קרובות ממש משלב הרעיון או המחקר האקדמי, תוך השתתפות המדינה בסיכון. התוספת שאנחנו רוצים לראות מהחממות החדשות שיבחרו בהליך התחרותי, היא היכולת למשוך בעלי מניות ושותפים פיננסיים ישראלים ובינלאומיים חזקים שיאפשרו תמיכה בחברות לאורך זמן רב יותר, משיכת ההון הפרטי הנדרש לצמיחתם ולגדילתם לשווקים הבינלאומיים, והפיכתם לחברות גדולות וברות קיימא בישראל. בצורה זו אנו מאמינים כי החממות יוסיפו לחזק את התחרותיות של ישראל מול מרכזי חדשנות עולמיים".
- 1.סוכת צל 08/04/2024 16:22הגב לתגובה זורוצים חממות לפלפל עגבניות מלפפון פרחים .

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום
דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.
מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים.
תחום החינוך עלה מ-9% ל-12%
בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת,
תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.
ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד
נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.
- האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת
- הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.

איב סקיוריטי הישראלית מגייסת 3 מיליון דולר
הסטארט אפ הישראלי, שעוסק במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI הודיע היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard
חברת איב סקיוריטי הישראלית הודיעה היום על גיוס סיד בהיקף של 3 מיליון דולר והשקה של EveGuard, פלטפורמת נראות ואכיפת מדיניות ל-Agentic AI שמאבטחת פעילות AI Agents בממשק עם המערכות הרגישות ביותר של ארגונים. את הסבב הובילה קרן LiveOak Ventures בהשתתפות Tau Ventures.
איב סקיוריטי נוסדה ברבעון השני של 2025 על ידי המנכ"ל נדב קורנברג, ה-CRO שרון אילון וה-CTO עמית אליאב. החברה מעסיקה כ-10 עובדים והיא מתמקדת במענה לאתגרי אבטחת הארגונים בעידן ה-Agentic AI. לחברה מרכז מו"פ פעיל בישראל והיא מרחיבה כעת את צוותי הפיתוח והאבטחה. לחברה מספר לקוחות בטא הבודקים את המוצר בענפי הביטוח, פינטק, תוכנה ואד-טק.
ה-EveGuard מציב סוכן אבטחה חכם בין סוכני ה-AI למערכות הרגישות, אשר מגן מפני חשיפת נתונים רגישים וביצוע פעולות לא מורשות בנתונים ובמערכות ארגוניות על ידי סוכני AI. הפלטפורמה מאפשרת נראות (Visibility) של מצב סוכני ה-AI בארגון ובקרה עליהם מקצה לקצה, זיהוי חריגות והתנהגות מסוכנת לפני שנגרם נזק, הערכת סיכונים בזמן אמת ואישור או בלימה של פעולות קריטיות, תוך אכיפת מדיניות מבוססת כוונה (Intent Aware) המבינה לא רק טקסט, אלא את הכוונה מאחוריו.
הפלטפורמה של Eve יכולה לצפות בסוכני ה-AI, באינטראקציות ביניהם, עם בני אדם ועם מערכות עסקיות קריטיות, ולנקוט בפעולה נדרשת במידה וסוכן ה-AI מבצע פעולה או החלטה שגויה כמו לדוגמא, העברת כספים שאינה מורשית או חשיפה של פרטים אישיים. זהו למעשה ה-AITL) Agent-in-the-Loop) הראשון בתעשייה, סוכן AI הבודק ואוכף מדיניות אבטחה של סוכנים אחרים. ה-AITL מזהה אנומליות, מקבץ בקשות, מעריך סיכונים ומנהל אינטראקציות עם סוכנים אחרים ובכך, חוסך עומס ממנהלי אבטחת המידע וראשי מחלקות.
- חצי מהסיד: IMMA גייסה 2.5 מיליון דולר לאולטרסאונד ביתי לנשים בטיפולי פוריות
- גיוס סיד ל-Daylight: סטארטאפ הסייבר הישראלי שמציע מודל היברידי לאבטחת מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להבדיל, במקרי Human-in-the-Loop מתן המענה לפניות בבקרה אנושית יוצר עומס, ואילו ב-AITL לסוכן ה-AI יש יותר אוטונומיה לקבלת החלטות וביצוע משימות תוך שהוא מכמת סיכון, והדבר צפוי לשנות את כללי המשחק באבטחת Agentic AI, וכך יפנה לאת המנהלים כך שיוכלו לטפל רק בסוגיות הדורשות התערבות אנושית.