רשות החדשנות: מכרז להקמת חממות שיזכו למענק של 40 מיליון שקל
רשות החדשנות מכריזה על פתיחת הליך תחרותי להקמת 3 חממות טכנולוגיות חדשות, אשר ינביטו ויצמיחו חברות הזנק חדשות בעלות חדשנות טכנולוגיה עמוקה (דיפטק) ובעלות פוטנציאל כלכלי גלובלי משמעותי. הזוכים יקבלו תמיכה של עד 40 מיליון שקל לחממה לתקופת הזיכיון, בנוסף להשקעה ישירה בחברות שיזכו במענק בקרן ההזנק החדשה - מפרה סיד ועד סיבוב (A).
המהלך מגיע כחלק מחבילת "הבוסט להייטק הישראלי" שהשיקה רשות החדשנות בתחילת שנת 2024, הכוללת חבילה רחבה של תוכניות חדשות כמענה לאתגרים העומדים בפני ההייטק הישראלי, בדגש על הנבטת סטארטאפים חדשים תוך גיוונו של ההייטק, וחיזוק התחרותיות של האב החדשנות הישראלי מול מרכזי חדשנות עולמיים. על פי ההליך התחרותי, יבחרו שלושה גופי השקעה חדשים - אשר יכללו בין היתר בעלי מניות שהינם משקיעים פיננסיים בינלאומיים וישראלים, קרנות הון סיכון ותאגידים בעלי ערך מוסף משמעותי. אלו, יעניקו גיבוי פיננסי ומסגרת תומכת להקמה ובנייה של חברות הזנק חדשות במודלים של Venture Creation ו-Venture Building, ותמיכה בהם כל הדרך משלב הרעיון או מסחור הידע ועד שלב הגיוס ההון המשמעותי הראשוני (Round A) - לכל הפחות. כל זאת במטרה לחזק את סביבת החדשנות הטכנולוגית של ישראל בתחומים שבהם מיעוט משקיעים מתמחים וקידום תעשיות טכנולוגיות ייחודיות ומורכבות, שבהן לישראל פוטנציאל להפוך למובילה בין-לאומית.
בתכנית החממות החדשה, יזכו הגופים שיבחרו בהליך התחרותי, בהשתתפות משמעותית וחסרת תקדים בהיקפה, בסך של עד 40 מיליון שקל (מעל 10 מיליון דולר) לתקופה של 5 שנים, בדמי הניהול של החממה והקמת מעבדה מרכזית שתאפשר תמיכה במחקר והפיתוח של המוצרים שיפותחו על ידי החברות שיונבטו בה. בנוסף, יוכלו החברות שיונבטו בחממה לקבל עוד עשרות מיליוני שקלים של השקעות לא-מדללות מרשות החדשנות בשלל מסלולים, ובפרט במסגרת קרן ההזנק החדשה של רשות החדשנות, המיועדת להשקיע מעל 500 מיליון שקל בכל שנה וכוללת השתתפות בסבבי השקעה של חברות הזנק בשיעור מענק של 60% בחברות בשלבי הפרה-סיד, עד למענק של 1.5 מיליון של; שיעור מענק של 50% בחברות בשלבי הסיד, עד למענק של 5 מיליון שקל, ו-30% בחברות בשלבי Round A, עד לתקרת מענק של 15 מיליון שקל.
המענק אף יכול להיות גבוה יותר לחברות עם תנאים מועדפים (יזמים מאוכלוסיות בתת-ייצוג או שפעילותן באזורי עדיפות לאומית). כך מלבד התמיכה בהפעלת החממה הטכנולוגית עצמה, תוכל כל חברה שתונבט בחממה להתחרות בקרן ההזנק ולקבל פוטנציאלית מענקים של למעלה מ-21 מיליון שקל (כ-6 מיליון דולר) לחברה ולצמוח, תוך השתתפות משמעותית של המדינה בסיכון, משלב הרעיון או מסחור הידע ועד לשלבי הצמיחה המוקדמת- בתמיכה וליווי של החממה ובעלי מניותיה.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההליך התחרותי יהיה פתוח לכשישה חודשים. ועל המגישים להוכיח זמינות של מקורות מימון בהיקף של 120 מיליון שקל לכל הפחות, שיוקצו ויושקעו בחממה ובחברות החממה בתקופת הזיכיון. בין היתר יבחנו המציעים בהליך התחרותי לפי היקף ואיכות הניסיון שלהם ושל בעלי המניות שלהם והערך המוסף שלהם בתחום הפעילות של החממה הטכנולוגית שתוקם, כולל שותפויות עסקיות ואסטרטגיות של המציע ובעלי מניותיו עם גופים אחרים, היקף ואיכות הניסיון של הצוות, מקורות המימון של המציע, וכן התכנית העסקית שתוצג ובכללה התמחות בתחומי פעילות ממוקדים ומוגדרים, קידום סביבת החדשנות בתחום הפעילות בישראל ומיצוב החממה כמשקיע מוביל ברמה הבינלאומית בתחום הפעילות, הצגת מגוון רחב של מקורות ליצירה ולאיתור פרויקטים חדשים ותוכנית חדשנית לעידוד רעיונאות (Ideation) וליצירת חברות חדשות (Venture Creation) מבוססות אתגרים וצורך מוכח מהשוק, תכנית מוסדרת להעברת ידע ממוסדות מחקר ישראלים וזרים לשם הקמת חברות הזנק; מדיניות לביצוע השקעות המשך בחברות החממה, וכן תוכנית עסקית שתומכת בהמשך ואף הרחבת פעילות החממה כמשקיע מוביל גם לאחר חמשת שנות הזיכיון.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות: "תכנית החממות הטכנולוגיות החדשה שאנחנו משיקים היום מצטרפת לשורה של צעדים שהשקנו בחודשים האחרונים כדי לקדם את סביבת החדשנות בישראל, ובפרט קרן ההזנק וקרן יוזמה החדשה. אחת מהיתרונות המרכזיים של החממות הטכנולוגיות לאורך שנות פעילותן, היא יכולתם לייצר חברות בעלות חדשנות עמוקה (דיפטק) בישראל, לעיתים קרובות ממש משלב הרעיון או המחקר האקדמי, תוך השתתפות המדינה בסיכון. התוספת שאנחנו רוצים לראות מהחממות החדשות שיבחרו בהליך התחרותי, היא היכולת למשוך בעלי מניות ושותפים פיננסיים ישראלים ובינלאומיים חזקים שיאפשרו תמיכה בחברות לאורך זמן רב יותר, משיכת ההון הפרטי הנדרש לצמיחתם ולגדילתם לשווקים הבינלאומיים, והפיכתם לחברות גדולות וברות קיימא בישראל. בצורה זו אנו מאמינים כי החממות יוסיפו לחזק את התחרותיות של ישראל מול מרכזי חדשנות עולמיים".
- 1.סוכת צל 08/04/2024 16:22הגב לתגובה זורוצים חממות לפלפל עגבניות מלפפון פרחים .
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
