פרייטוס משלימה את מיזוג ה-SPAC ומכפילה את שוויה ביום המסחר הראשון - האם גם היא תיפול בהמשך?
שוק ה-SPAC (חברות ללא פעילות שיש להן מזומנים והוקמו רק כדי למצוא עם מי להתמזג) כבר לא רותח כמו בשנה שעברה. המניות שמוזגו לספאק התרסקו ב-80% בשנה האחרונה והשוק לא אוהב את המניות הללו. אבל זה לא אומר שביום הראשון המניות הללו לא יכולות לזנק, אבל אחר כך הן נופלות. הדוגמאות האחרונות הן כמובן פאגאיה, סטיקספיי וסלינה. האם גם גורלה של פרייטוס (Freightos) יהיה דומה?
החברה שפיתחה פלטפורמה להשוואת מחירים ותשלום בתחום השילוח וההובלה השלימה את המיזוג עם חברת הספאק 'גשר 1' לפי שווי של 435 מיליון דולר, החלה להיסחר כעת בנאסד"ק תחת הסימול CRGO, וביום הראשון היא יותר ממכפילה את שוויה. מחיר המניה שלה עומד כעת על 26 דולר למניה (כאשר המחיר המקורי הוא 10 דולר למניה).
בחברה מציינים כי אחרי שנתיים של "חוסר יציבות משמעותי" בשרשראות האספקה, היא עוזרת להן לייעל את התהליך ולעשות אותו יותר דיגיטלי. המטרה של החברה היא לחבר בין חברות תעופה, חברות שינוע ימי וחברות הובלה. לדברי החברה, בשנת 2022 היא ביצעה קצת פחות מ-700 אלף הזמנות דיגיטליות ו"יותר מ-600 מיליון דולר בשווי הזמנות גולמי (״GBV״). מספרים אלה מציגים 54% צמיחה בעסקאות בהשוואה ל-2021". ברבעון הרביעי היא רשמה 211 אלף הזמנות, כלומר המשך צמיחה ביחס לרבעונים הקודמים.
אבל מה זה אומר על ההכנסות של החברה והיכולת שלה להגיע לרווח בעתיד? לא הרבה. החברה צופה גידול בהכנסות בשנת 2022 של 27% כך שאלה צפויים לעמוד על 21 מיליון דולר. האם זה מצדיק שווי שוק של מיליארד דולר, או חצי מיליארד דולר (מכפיל הכנסות של 24)? לא בטוח. החברה אומנם רושמת הכנסות לכאורה גבוהות יותר של 70 מיליון דולר אבל זה לפני כסף שהולך החוצה. ההכנסות נטו הן המספר החשוב כרגע. בשנה הבאה צופה החברה גידול נוסף של 90% בהכנסות. יצוין כי בדומה לחברות רבות אחרות - מדובר בחברה הפסדית שבינתיים שורפת מזומנים. החברה צופה שריפת מזומנים של 21 מיליון דולר בשנת 2022, ו-24 מיליון דולר בשנת 2023.
- כך הופכים החות'ים לאיום כלכלי על ישראל
- הבעיה החדשה של תעשיית הספנות העולמית - יותר מדי מכולות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי החברה, הפלטפורמה של פרייטוס משרתת 10 אלף יבואנים ויצואנים, 3,500 אנשי שילוח ו-200 חברות תעופה, הובלה ימית והובלה יבשתית.
חברת התעופה הקטארית Qatar Airways השתתפה בגיוס ההון בהנפקה ורכשה מניות בהיקף של 10 מיליון דולר, לצד 60 מיליון דולר מ-M&G Investments ומ-The Prudential Assurance Company Limited. בעלי מניות נוספים בפרייטוס הם SGX Group, חברת המשלוחים פדקס (FedEx). גם חברת האם של בריטיש איוורוויס ויו"ר חברת בוקינג השקיעו בחברה.
צבי שרייבר, מנכ״ל ויו״ר הנהלת פרייטוס אומר על רקע התחלת המסחר: ״שרשראות אספקה הן שבריריות, והשנתיים האחרונות הוכיחו עד כמה פרייטוס משמעותית, ועד כמה היא יכולה להיות משמעותית. שנת 2022 הייתה שנה מעולה בחברה, למרות הירידה בכמויות ובתעריפי השילוח - עובדה זו מדגימה כמה כוח יש לדיגיטליזציה של אחת מהתעשיות הגדולות האחרונות שפועלות בצורה לא מקוונת. אנחנו שמחים לקיים שותפויות מועילות עם מספר הולך וגדל של ספקים, משלחים ויבואנים/יצואנים המחויבים לדיגיטליזציה. מטרת ההנפקה, דרך המיזוג עם גשר וגיוס ההון, היא לתדלק את המאמצים האגרסיביים שלנו להרחיב את פלטפורמת ההזמנות והתשלום שלנו, ולשפר את עמדת המובילות שלנו".
עזרא גרדנר, מנכ״ל חברת הספאק, שמצטרף לדירקטוריון פרייטוס הוסיף: ״הפלטפורמה של פרייטוס קבעה שיאים חדשים של עסקאות בכל רבעון מאז שהכרזנו על מיזוג החברות, מה שמוכיח את הפוטנציאל העצום ואת המומנטום של החברה".
- 1.אנונימי 26/01/2023 20:22הגב לתגובה זורק השם מסגיר את הנוכלות של החברה.ועזרא גרדנר הוא בנקאי ממולח שאוהב המון המון כסף.ומכיוון שהוא הרגיש ששעון החול של הספאק נגמר והוא וחבריו הולכים למחוק את דמי הייזום הוא חבר לפרייטוס חברת סטארטאפ שביום חם בשמש שווה אולי 50 מיליון שח וביום סגרירי שווה 0 כי המודל העסקי פחחחחח.עכשיו לכו ותקראו תשטויות שהמנכל מספר לכם והזחיחות שעזרא הבנקאי מקשקש לכם…ניפגש ב 50 סנט .ביחד עם חראהאב וסלינה וסטיקספי ונספר ציזבטים על איך השחלנו את הקרנות של המורים והגננות ועוד פראיירים שיודעים לתמחר חברות פח .שלא יעבדו עליכם
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים
טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח
רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.
הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.
דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".
למה זה חשוב גם לתאגידים וגם לסטארטאפים
המהלך נועד לגרום לתאגידים ולגופים עם תשתיות קריטיות לפתוח שערים למה שמכנים חדשנות פתוחה. זו גישה שבה ארגון גדול משתף פעולה עם סטארטאפים וחברות טק כדי להאיץ פיתוח פתרונות, במיוחד כשיש גם אילוצים עסקיים וגם דרישות רגולטוריות.
- שיקום פצועי המלחמה: 10 מיליון שקל להשקה של 8 פיילוטים טכנולוגיים
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת הגופים המארחים, האתרים אמורים לספק דרך מסודרת לבחון טכנולוגיות בזמן אמת. יעילות, ביצועים, עמידה ברגולציה, השפעה על לקוחות, התאמה לתהליכים ארגוניים. הם מספרים גם על ציפייה לתהליך של למידה והטמעת תרבות חדשנות בתוך הארגון, דרך חשיפה של עובדים וצוותים לשיטות עבודה שונות ולפתרונות חדשים. בשורה התחתונה, במקום להמר על פרויקט גדול, עושים פיילוט מוגבל שמאפשר לבדוק ולתקן לפני שמרחיבים.
