לייטריקס
צילום: מנואל גלזר

לייטריקס בגיוס לפי שווי של כ-1.93 מיליארד דולר; מספר המשתמשים בחודש - 30 מיליון

בין המשתתפות בגיוס - אלטשולר שחם, הראל ומגדל; החברה מפתחת כלים ליצירה ועריכה של תוכן ויזואלי
מערכת ביזפורטל |

לייטריקס (Lightricks), המפתחת כלים ליצירה ועריכה של תוכן ויזואלי, סגרה גיוס משמעותי של 130 מיליון דולר, לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר (לפני הכסף). סיבוב הגיוס, כלומר 1.93 מיליארד דולר אחרי הכסף.

זה הגיוס הרביעי של החברה והוא  הובל על ידי Insight Partners ו-Hanaco Ventures. הסבב נערך בהשתתפות המשקיעים הקיימים בחברה שסמנכ"ל הכספים שלה הוא שאול מרידור, ראש אגף התקציבים לשעבר. בין המשקיעים הקיימים שהגדילו חשיפתם לחברה - גולדמן זאקס, כללטק, הראל ביטוח ופיננסים וגרייקרופט ואליהם הצטרפו משקיעים חדשים בהם מגדל, אלטשולר שחם ושביט קפיטל. מתוך סכום הגיוס הכולל, 100 מיליון דולר ייכנסו לקופת החברה ו-30 מיליון דולר מהווים השקעת סקנדרי שמרביתה תגיע לעובדי החברה ובעלי המניות.

 

החברה מסרה כי ההון שגויס ישמש למספר רכישות ומיזוגים שיחזקו את המיקוד האסטרטגי שלה ביצירת ערך ליוצרי תוכן, במקביל להאצת מאמצי הפיתוח של כלים נוספים ליוצרים, ובמטרה לחזק מעמדה כפלטפורמה המובילה ליוצרי תוכן. חלק מעסקות אלה נמצאות בשלבי בחינה מתקדמים ועשויות להבשיל בחודשים הקרובים. במקביל החברה מתכננת כניסה לשווקים נוספים והרחבת הפלטפורמה שלה מכלים בלבד לשירותים שיתנו מענה הוליסטי ליוצרי תוכן באינטרנט.

לייטריקס הירושלמית הוקמה בשנת 2013 על ידי ד"ר זאב פרבמן המכהן כמנכ"ל, ניר פוצ'טר, עמית גולדשטיין, ירון אינגר ואיתי צידון. הכנסות החברה צפויות לחצות השנה את רף 200 מיליון דולר. לייטריקס מעסיקה קרוב ל-500 עובדים, 170 מהם היא גייסה בשנה האחרונה. החברה צפויה לגדול עד סוף השנה לכ-550 עובדים, רובם המוחלט בישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית
צילום: טוויטר

הנחת הענק חושפת: מהפכת ה-AI עומדת להוזיל דרמטית את שירותי התוכנה

הממשל האמריקאי קיבל 70% הנחה על שירותי AI - והשאלה החשובה היא מתי גם אנחנו נזכה למחירים האמיתיים של הטכנולוגיה שעלות ייצורה כמעט אפסית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

חברת ServiceNow הודיעה לאחרונה על הסכם חסר תקדים עם הממשל הפדרלי האמריקאי: הנחה של עד 70% על חבילת שירותי AI מתקדמים. ההסכם, שנחתם עד ספטמבר 2028, הוא חלק ממאמץ רחב של ממשל טראמפ לשלב טכנולוגיות בינה מלאכותית בכל זרועות הממשל. אבל מעבר לחדשות העסקיות, ההסכם חושף עובדה מטרידה: העלות האמיתית של שירותי AI נמוכה בהרבה ממה שרוב הלקוחות משלמים עליהם כיום.

השאלה המתבקשת היא פשוטה - אם הממשל האמריקאי מצליח לקבל את אותם שירותים מתקדמים במחיר של כמעט חינם, למה עסקים ומשתמשים פרטיים ממשיכים לשלם מאות ואלפי דולרים למשתמש?

מאחורי הקלעים של עסקת הענק

ServiceNow, ענקית האוטומציה האמריקאית שכבר משרתת 75% מהמשרדים הפדרליים, לא סתם מציעה הנחה אקראית. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להטמיע את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר של החברה - אלו המבוססות על AI עמוק בלב הממשל האמריקאי. ההסכם נחתם דרך ה-GSA, מנהל השירותים הכלליים של ארה"ב, ומבטיח לחברה נוכחות דומיננטית במערכות הממשלתיות לשנים הבאות.

החברה מעריכה ששילוב הטכנולוגיות שלה יכול להעלות את היעילות הממשלתית ב-30% בתחומים כמו טיפול בתקלות IT, אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים וניהול משאבים. במילים אחרות, הממשל מצפה לקבל יותר תפוקה עם פחות עובדים ובעלות נמוכה משמעותית.

ביל מקדרמוט, מנכ"ל ServiceNow, הבהיר שההנחות נועדו לאפשר את האימוץ המהיר של המוצרים המתקדמים ביותר של החברה - אלה שמשלבים בינה מלאכותית מתקדמת. החברה מוכנה להפסיד כסף בטווח הקצר כדי להפוך לתשתית הבסיסית של הממשל האמריקאי, מה שיבטיח לה יתרון אסטרטגי לשנים קדימה.


לא רק ServiceNow - כל הענקיות במרוץ


האקר סייבר האקרים פריצה מחשבים הייטק אבטחת מידע
צילום: Istock

האקרים מצפון קוריאה השתמשו ב-ChatGPT לייצור תעודת זהות מזויפת

חוקרי סייבר בדרום קוריאה חשפו כי האקרים מצפון קוריאה ניצלו את ChatGPT להפקת מסמכים מזויפים לצורכי פישינג והציגו באיזו קלות ניתן לעקוף מנגנוני הגנה בבינה מלאכותית ולבצע מתקפות ריגול דיגיטליות

אדיר בן עמי |

חוקרי אבטחת מידע דרום קוריאניים חשפו השבוע מקרה בו קבוצת האקרים צפון קוריאנית השתמשה ב-ChatGPT ליצירת תעודת זהות צבאית מזויפת. המסמך המזויף שימש במסגרת התקפת סייבר שכוונה נגד יעדים בדרום קוריאה. המקרה מצטרף למגמה גוברת של שימוש בכלי בינה מלאכותית לפעילות ריגול.


קבוצת האקרים הידועה בשם "קימסוקי" יצרה מסמך מזויף של תעודת זהות צבאית דרום קוריאנית. המסמך היה אמור להפוך הודעת פישינג לאמינה יותר. ההודעה הכילה קישור לתוכנה זדונית המסוגלת לחלץ מידע ממחשבי הקורבנות. זו אינה הפעם הראשונה שצפון קוריאה עושה שימוש בבינה מלאכותית למטרות כאלה. באוגוסט דיווחה חברת אנתרופיק כי האקרים צפון־קוריאנים השתמשו בכלי Claude Code כדי להתחזות לעובדי טכנולוגיה ולהתקבל לעבודה בחברות אמריקניות, שם ביצעו משימות טכניות לאחר שהתקבלו.


OpenAI מסרה בפברואר כי חסמה חשבונות חשודים של גורמים מצפון קוריאה. לפי החברה, המשתמשים יצרו קורות חיים ומכתבי פנייה מזויפים כדי לגייס עובדים למיזמים שלהם. במקרה האחרון כוונו ההתקפות לעיתונאים, חוקרים ופעילי זכויות אדם העוסקים בנושאי צפון קוריאה. ייתכן שהנפגעים נבחרו בשל עיסוקם בפרסום מידע על המשטר.


הממשל האמריקני טוען כי צפון קוריאה משתמשת בהתקפות סייבר, בגניבת מטבעות דיגיטליים ובשירותי קבלנות טכנולוגית כדי לאסוף מידע ולממן את תוכניותיה, לרבות פיתוח נשק גרעיני, ובכך לעקוף סנקציות.


במהלך המחקר, החוקרים ביצעו ניסוי כדי להבין איך נוצר המסמך המזויף. כאשר ביקשו מ-ChatGPT ליצור תעודת זהות ממשלתית - פעולה הנחשבת בלתי חוקית בדרום קוריאה - המערכת סירבה לבקשה. אולם כשהם שינו מעט את אופן ניסוח הבקשה, המערכת הסכימה ליצור את המסמך הרצוי. הממצא מעלה חששות לגבי הקלות שבה ניתן לעקוף מנגנוני הבטיחות של כלי בינה מלאכותית ולנצל אותם למטרות זדוניות. זה מדגים פער בין המדיניות המוצהרת של חברות הטכנולוגיה לבין היכולת הפרקטית לאכוף אותה.