בני לנדא
צילום: יחצ

לנדא מחפשת רוכש: HP ופימי שוקלות רכישה אך טרם הוגשה הצעה רשמית

חברת מכונות הדפוס שגייסה מעל 1.3 מיליארד דולר מבקשת הגנה זמנית מנושים ומחכה להצעה שתציל את פעילותה

עמית בר | (5)
נושאים בכתבה בני לנדא פימי

חברת לנדא דיגיטל פרינטינג, שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה ממשבר חמור. נכון לעכשיו לא הוגשה אף הצעה רשמית, אך שני גופים מרכזיים כבר הביעו עניין: חברת HP, שנחשבת לרוכשת טבעית מבחינה אסטרטגית, וקרן פימי קרן ההשקעות הפרטית הגדולה בישראל. לנדא האשים את המשקיעים הגדולים בעצירת השקעות בישראל על רקע המצב, דבר שגרם לייבוש הכספים בחברה ולחוסר יכולתה לתפד. 

לנדא גייסה מאז הקמתה מעל 1.3 מיליארד דולר, מתוכם כ‑220 מיליון דולר שהושקעו על ידי המייסד בני לנדא מכיסו האישי. בין המשקיעים המרכזיים נמצאות גם קבוצת Skion שבבעלות המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן, וקבוצת Winder הסינגפורית של משפחת ראוזינג, בעלת תאגיד טטרה פאק.

החברה פיתחה מכונות דפוס מתקדמות במיוחד, גדולות וכבדות בהרבה ממכונות אינדיגו, וניסתה לחדור לשוק ההדפסות התעשייתי תוך החלפת מערכות הדפסה מכניות. אלא שהתהליך ארך זמן רב מהצפוי והמשקיעים הזרים הודיעו כי הם מפסיקים את הזרמות הכספים.

המצב הנוכחי, שבו החברה נשענת על חובות לספקים וקרנות, הוביל אותה לפנות לבית המשפט בבקשת עיכוב הליכים. בתחילת יולי מונו לה שני מנהלי הסדר, עו"ד סיגל רוזן רכב ורו"ח שלומי פיליבה, שהוטל עליהם להגיש הסדר חוב עד סוף חודש אוגוסט.

HP, שמכירה היטב את תחום הפעילות של לנדא לאחר רכישת אינדיגו בשעתו, נחשבת למועמדת מובילה. עם זאת, נכון לעכשיו החברה טרם הגישה הצעה פורמלית. גם קרן פימי בחנה את המספרים ואת הפעילות, אך לא מיהרה לפעול.

לנדא מנוהלת כיום על ידי היו"ר אשר לוי והמנכ"ל גיל אורון, שניהם בכירים לשעבר באורבוטק. החברה ממשיכה לפעול, אך באי ודאות מוחלטת. בני לנדא עצמו, שעדיין משדר אופטימיות פומבית, לא פרסם התייחסות חדשה בימים האחרונים.


תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 10/08/2025 10:10
    הגב לתגובה זו
    הנהלה שתדע להוביל את החברה טכנולוגית ועיסקית תצליח להביא את החברה להצלחה.
  • 4.
    לנדא 04/08/2025 13:24
    הגב לתגובה זו
    נאחל לחברה הצלחה בעתיד...האם הטכנולוגיה הקדימה את זמנה ייתכן. ימים יגידו..
  • 3.
    הלוזרים מאורבוטק גם מנכל הייקון הגיע משם והביא לקריסתה המוחלטת לכל מקום שהזחוחים האלו הגיעו קרס (ל"ת)
    אנונימי 03/08/2025 17:32
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימיאלי 03/08/2025 13:38
    הגב לתגובה זו
    אורבוטק פיזרו בכל המשק הישראלי מנהלים זחוחים וגרועים שגורמים יותר נזק מתועלת .ראו הוזהרתם . לנדא זה לא המקרה היחיד.
  • 1.
    המהמר המקורי. 03/08/2025 12:16
    הגב לתגובה זו
    לאינדיגו ניסיון בתחום הממון להשקיע בשנים הקרובות תשתית מכירותשרות ברחבי העולם ומותג HP שיצליח למכור מכונות.לפימי יש ניסיון בשבחה למכירה.אני מהמר על אינדיגו !
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

בינה מלאכותית
צילום: Midjourney

וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI

על פי דוח שימוש שפרסמה אנתרופיק (שעומדת מאחורי קלוד) ישראל מובילה את העולם בשימוש בקלוד, ביחס לגודל האוכלוסייה; על פי, OpenAI (שעומדת מאחורי ChatGPT), כ-40% מהעובדים משתמשים בכלי AI מדי יום 

רן קידר |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית

דוחות חדשים של Anthropic ו-OpenAI מאשרים לנו את מה שכל אחת ואחד מאיתנו רואה בעצמנו, וזה שהשימוש ב-AI חודר בקצב מסחרר אל שוק העבודה והחיים האישיים. בארצות הברית כבר כ-40% מהעובדים מדווחים שהם עושים שימוש יומיומי בכלי AI כלשהו, שיעור כפול מזה שנמדד רק לפני שנתיים. עוד עולה מהדוחות כי המגמה אינה אחידה: חלק מהתחומים, המדינות והקבוצות החברתיות מאמצים את הטכנולוגיה בקצב מהיר בהרבה מאחרים, מה שמעלה חששות להעמקת פערים קיימים.

מבחינת תחומי השימוש, בתחום התכנות, הזירה הטבעית ביותר לאימוץ AI, ו-36% מכלל השימושים הוא בתיכנות. באנתרופיק מדווחים על ירידה של כ-3% בפרומפטים שעוסקים בתיקון באגים והכפלה בשימוש ליצירת קוד חדש ולבניית תוכנות שלמות. ניתן לפרש את הנתון כשמשקף גם שיפור בביצועי המודלים וגם עלייה באמון המשתמשים. 

תחום החינוך עלה מ-9% ל-12% בכלל הפרומפטים והפך לסקטור השני בגודלו: יותר ויותר מורים וסטודנטים עושים שימוש בקלוד בהכנת חומרי לימוד, בהסברים ובסיוע בכתיבת עבודות. תחום המדע גם הוא עולה, בעיקר במשימות של סינתוז ידע ומחקר ראשוני. לצד זאת, תחומי עסקים וניהול דווקא רשמו ירידה מ-6% ל-3% ו-5% ל-3% בהתאמה, מה שמרמז שהשימוש האינטנסיבי יותר מתרחש דווקא בעולמות ידע ויצירה.

ישראל אלופת העולם בשימוש בקלוד  

נתוני אנתרופיק מצביעים על ישראל כאלופה עולמית עם מדד שימוש גבוה פי 7 מהממוצע הגלובלי, אחריה סינגפור (פי 4.6) ואוסטרליה (פי 4.1). מדינות מתפתחות מציגות שימוש נמוך במיוחד, ולמשל הודו, אינדונזיה וניגריה עם פחות מחמישית מממוצע השימוש העולמי, והפעילות בהן מתרכזת כמעט אך ורק בכתיבת קוד. בארה"ב, קליפורניה מובילה בכמות מוחלטת, אך וושינגטון די.סי. ויוטה מובילות ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר נוסף שבולט הוא סוג השימוש בהתאם לאזור הגיאוגרפי ולאופי הכלכלה המקומית, כשבפלורידה מתמקדים בפיננסים בפלורידה, בקליפורניה ב-IT ובבירה, וושינגטון די.סי, מתמקדים בעריכת מסמכים. בנוסף לגיאוגרפיה, גם החתכים הדמוגרפיים מראים מגמה "נורמלית" באימוץ טכנולוגיות חדשות, כשהצעירים הם המובילים באימוץ ושיעורי השימוש שלהם עולים בקצב מהיר, בעוד שהפער המגדרי שניכר בתחילת הדרך הולך ומצטמצם.

המשמעות הכוללת ברורה: הבינה המלאכותית מתפשטת במהירות חסרת תקדים, אך האימוץ מתרחש באופן לא שוויוני, הן בין מדינות והן בין קבוצות אוכלוסייה. ישראל ממוקמת כיום בחזית האימוץ, מה שמעניק לה יתרון כלכלי וידע משמעותי, אך במקביל מחדד את החשש מפני פערים גלובליים שצפויים להתרחב אם קצב האימוץ במדינות מתפתחות לא יתגבר.