אחרי שנים של ספקולציות - פרסומות בווטסאפ
מטא הודיעה כי תתחיל לשלב פרסומות במסך הסטטוטסים של אחת האפליקציות הפופולריות ביותר בעולם, שנים אחרי הצהירה על רצונה לבצע מהלך שכזה - מה שהוביל בזמנו לעזיבת מייסדיה. מדובר רק בתחילתו של מהלך רחב בהרבה. מעבר לפרסומות בסטטוסים, מטא פועלת להרחיב את השימושים העסקיים בוואטסאפ ולשלב את עולם המסחר הדיגיטלי בצורה עמוקה יותר בתוך חוויית המשתמש
לא מדובר רק בעדכון קטן, אלא בצעד שמסמן נקודת מפנה בתולדות אחת האפליקציות הפופולריות והמשפיעות בעולם. אחרי שנים של שמועות, ניסיונות פנימיים וקרבות מאחורי הקלעים, מטא, החברה האם של וואטסאפ, הכריזה על התחלת שילוב פרסומות באפליקציה. השלב הראשון יתמקד במסך הסטטוסים - אותו פיצ’ר שמאפשר למשתמשים לפרסם תמונות, סרטונים וטקסטים זמניים, בדומה לסטוריז של אינסטגרם וסנאפצ'אט. בין הסטטוסים הרגילים, יופיעו פרסומות ממומנות, בפורמט ויזואלי דומה מאוד לזה שמוכר מהפלטפורמות האחרות של מטא.
ואולם מדובר רק בתחילתו של מהלך רחב בהרבה. מעבר לפרסומות בסטטוסים, מטא פועלת להרחיב את השימושים העסקיים בוואטסאפ ולשלב את עולם המסחר הדיגיטלי בצורה עמוקה יותר בתוך חוויית המשתמש. במסגרת זו, החברה מתכננת לשלב כלי גילוי חדשים שיאפשרו למשתמשים להיחשף לערוצים של יוצרי תוכן, מותגים ועסקים - מה שיקדם את הפיכת האפליקציה לזירה מסחרית פעילה ולא רק אפליקציית הודעות. המשתמשים ייחשפו לתכנים ולמותגים חדשים מתוך האפליקציה עצמה, בין אם דרך חיפוש או דרך הצעות אוטומטיות מבוססות אלגוריתמים.
לפי ההכרזות האחרונות, הפרסומות לא ייכנסו בשלב זה לשיחות הפרטיות, אך המגמה ברורה: וואטסאפ מפסיקה להיות אזור סטרילי מפרסומות, ונהפכת לחלק בלתי נפרד ממכונת הפרסום המשומנת של מטא. המהלך הזה לא צץ משום מקום. במטא מתכננים את הכניסה לעולם הפרסום בוואטסאפ כבר שנים, מאז רכישת האפליקציה ב-2014 תמורת 19 מיליארד דולר - אחת העסקות הגדולות והמדוברות ביותר בתולדות עולם הטכנולוגיה. לאורך שנים ניסתה החברה למצוא דרכים להחזיר את ההשקעה באפליקציה, שנשארה עד כה כמעט חפה ממוניטיזציה ישירה, למעט שירותים עסקיים מוגבלים.
אלא שהכוונות לשלב בה פרסום נתקלו בהתנגדות עזה מצד מייסדי וואטסאפ, יאן קום ובריאן אקטון, שראו בכך הפרה של עקרונות הליבה שעליהם נבנתה האפליקציה. וואטסאפ נולדה מתוך מטרה לספק תקשורת חופשית, מוצפנת, נקייה מהפרעות פרסומיות או מסחריות - והרעיון להפוך אותה לפלטפורמה שמציגה מודעות לא רק שאיים על הפרטיות, אלא גם על האותנטיות של החוויה. ההתנגשות עם הנהלת מטא (שאז עוד נקראה פייסבוק) הגיעה לשיאה כשאקטון וקום עזבו את החברה, במחאה גלויה וברורה על כיוון ההתפתחות של האפליקציה. כעת, שבע שנים אחרי, ברור שהחזון של מטא ניצח. הפרסומות בוואטסאפ אינן רק שינוי תפעולי - הן הצהרה עסקית שלפיה אין אזורים חסינים מפרסום. הכל מחויב לשרת את המודל הכלכלי שמבוסס על דאטה, אלגוריתמים ומסחור הקשב של המשתמשים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה כלכלית, מדובר בצעד שצפוי להיות משתלם במיוחד. וואטסאפ נחשבת אחת האפליקציות הפופולריות בעולם, עם יותר מ-2 מיליארד משתמשים פעילים חודשיים. שילוב פרסומות אפילו באחוז קטן מתוכם צפוי לייצר הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה. לא פלא אם כן שמניית מטא זינקה בעקבות ההודעה ב-2.8% בנאסד"ק, והמשיכה לטפס גם לאחר סגירת המסחר שם. המשקיעים רואים במהלך הזה ניצול פוטנציאל עסקי אדיר שהיה רדום במשך שנים.
אבל עם ההצלחה הפוטנציאלית מגיעות גם שאלות מטרידות. האם שילוב פרסומות יפגע באמון המשתמשים? האם הפרות פרטיות - גם אם עקיפות - ייהפכו לעניין שבשגרה? לא מדובר רק ברעש חזותי. הפרסומות שמוצגות למשתמשים בוואטסאפ מבוססות על דאטה. גם אם מטא טוענת שהן לא נגזרות מתוכן ההודעות הפרטיות, עצם ניתוח ההתנהגות והאינטראקציה של המשתמשים עלול לעורר ביקורת בנוגע לשקיפות ולגבולות המעקב הדיגיטלי. בנוסף, קיימת שאלה עקרונית יותר: האם וואטסאפ יכולה להישאר מה שהיא - פלטפורמה אישית, פרטית ואינטימית - כשהיא מציגה תכנים פרסומיים באופן מובנה? האם האינטראקציה בין אנשים, שעד כה התקיימה ללא רעשי רקע מסחריים, לא תיהפך לאותנטית פחות?
מבחינת מטא, אין דרך חזרה. החברה מאותתת בבירור שכל נכס דיגיטלי שברשותה צריך לייצר רווח. ההצלחה של פייסבוק ואינסטגרם במכירת מודעות, שנהפכו למנועי צמיחה עצומים, מדרבנת את החברה להחיל את אותו מודל גם על וואטסאפ - גם אם זה אומר למחוק את הקווים שהבדילו את האפליקציה הזו מהשאר. למשתמשים נותר להחליט אם לקבל את השינוי או לחפש חלופות. נכון לעכשיו, הרוב הגדול ככל הנראה ימשיך להשתמש בוואטסאפ כרגיל. אבל האיזון בין נוחות לפרטיות, בין שירות חברתי לכלי פרסומי נשחק והולך. השאלה הגדולה היא לא רק איך זה ישפיע על החברה, אלא איך זה ישפיע על כולנו.
- 2.אם יהיו פרסומות כולם יעברו לאפליקציה אחרת ולא חסר כאלה (ל"ת)מנחם 17/06/2025 11:45הגב לתגובה זו
- כמה תמימות (ל"ת)אנונימי 18/06/2025 02:02הגב לתגובה זו
- 1.תעברו לSignal. מספק פונקציונליות דומה חינמי ללא פרסומות ומתחייב על פרטיות (ל"ת)מה שהכי טוב לי 17/06/2025 11:36הגב לתגובה זו
דרור בין מנכל רשות החדשנות קרדיט: חנה טייב.40 מיליון שקל: רשות החדשנות משקיעה בחמישה אתרי הרצה חדשים לסטארטאפים
טבע, שיבא, תשתיות אנרגיה, עתידים סיטיזון וגני יהושע יפתחו תשתיות פעילות לתעשייה, בריאות, אנרגיה ועיר חכמה, כדי לאפשר ניסוי והדגמה של טכנולוגיות בשטח
רשות החדשנות, גוף ממשלתי שמממן ומקדם מחקר ופיתוח בתעשייה הישראלית, יוצאת למהלך שמכוון לנקודה הכי כואבת לסטארטאפים בשלבים מתקדמים, המעבר מפיתוח במעבדה לניסוי בסביבה אמיתית. במסגרת קרן תשתיות המו"פ נבחרו חמישה זוכים להקמה, הפעלה והנגשה של אתרי הרצה מתקדמים, בהיקף השקעה כולל של 40 מיליון שקלים.
הרעיון עצמו די פשוט. לא רק לבנות מוצר, אלא לבדוק אותו על מערכות עובדות, עם משתמשים, רגולציה, נהלים ותפעול יומיומי. האתרים אמורים לתת לחברות טכנולוגיה שנמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים מקום לבצע ניסויים, הדגמות ופיילוטים בתנאי אמת בתחומי תעשייה, בריאות, אנרגיה, עיר חכמה וקיימות.
דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות , אומר כי "אתרי הרצה הם מנגנון קריטי בהפיכת חדשנות מרעיון לטכנולוגיה שעובדת בשטח. החיבור הישיר בין חברות טכנולוגיה לבין תשתיות אמיתיות מאפשר לקצר תהליכים, לצמצם סיכונים ולצבור יתרון תחרותי לקראת הפריצה לשווקים הגלובליים. זהו כלי מדיניות שמחזק את הכלכלה הישראלית, מעמיק את שיתופי הפעולה בין התעשייה להייטק ומבסס את מעמדה של ישראל כבטא ניישן מובילה בעולם. החיבור הישיר בין אתרי הרצה לחברות טכנולוגיה יסייע בפתרון אתגרים ממשיים של המשק והחברה בישראל: להסיר חסמים, לפתוח צווארי בקבוק ולייצר תשתית שמקדמת חדשנות יישומית".