אחרי שנים של ספקולציות - פרסומות בווטסאפ
מטא הודיעה כי תתחיל לשלב פרסומות במסך הסטטוטסים של אחת האפליקציות הפופולריות ביותר בעולם, שנים אחרי הצהירה על רצונה לבצע מהלך שכזה - מה שהוביל בזמנו לעזיבת מייסדיה. מדובר רק בתחילתו של מהלך רחב בהרבה. מעבר לפרסומות בסטטוסים, מטא פועלת להרחיב את השימושים העסקיים בוואטסאפ ולשלב את עולם המסחר הדיגיטלי בצורה עמוקה יותר בתוך חוויית המשתמש
לא מדובר רק בעדכון קטן, אלא בצעד שמסמן נקודת מפנה בתולדות אחת האפליקציות הפופולריות והמשפיעות בעולם. אחרי שנים של שמועות, ניסיונות פנימיים וקרבות מאחורי הקלעים, מטא, החברה האם של וואטסאפ, הכריזה על התחלת שילוב פרסומות באפליקציה. השלב הראשון יתמקד במסך הסטטוסים - אותו פיצ’ר שמאפשר למשתמשים לפרסם תמונות, סרטונים וטקסטים זמניים, בדומה לסטוריז של אינסטגרם וסנאפצ'אט. בין הסטטוסים הרגילים, יופיעו פרסומות ממומנות, בפורמט ויזואלי דומה מאוד לזה שמוכר מהפלטפורמות האחרות של מטא.
ואולם מדובר רק בתחילתו של מהלך רחב בהרבה. מעבר לפרסומות בסטטוסים, מטא פועלת להרחיב את השימושים העסקיים בוואטסאפ ולשלב את עולם המסחר הדיגיטלי בצורה עמוקה יותר בתוך חוויית המשתמש. במסגרת זו, החברה מתכננת לשלב כלי גילוי חדשים שיאפשרו למשתמשים להיחשף לערוצים של יוצרי תוכן, מותגים ועסקים - מה שיקדם את הפיכת האפליקציה לזירה מסחרית פעילה ולא רק אפליקציית הודעות. המשתמשים ייחשפו לתכנים ולמותגים חדשים מתוך האפליקציה עצמה, בין אם דרך חיפוש או דרך הצעות אוטומטיות מבוססות אלגוריתמים.
לפי ההכרזות האחרונות, הפרסומות לא ייכנסו בשלב זה לשיחות הפרטיות, אך המגמה ברורה: וואטסאפ מפסיקה להיות אזור סטרילי מפרסומות, ונהפכת לחלק בלתי נפרד ממכונת הפרסום המשומנת של מטא. המהלך הזה לא צץ משום מקום. במטא מתכננים את הכניסה לעולם הפרסום בוואטסאפ כבר שנים, מאז רכישת האפליקציה ב-2014 תמורת 19 מיליארד דולר - אחת העסקות הגדולות והמדוברות ביותר בתולדות עולם הטכנולוגיה. לאורך שנים ניסתה החברה למצוא דרכים להחזיר את ההשקעה באפליקציה, שנשארה עד כה כמעט חפה ממוניטיזציה ישירה, למעט שירותים עסקיים מוגבלים.
אלא שהכוונות לשלב בה פרסום נתקלו בהתנגדות עזה מצד מייסדי וואטסאפ, יאן קום ובריאן אקטון, שראו בכך הפרה של עקרונות הליבה שעליהם נבנתה האפליקציה. וואטסאפ נולדה מתוך מטרה לספק תקשורת חופשית, מוצפנת, נקייה מהפרעות פרסומיות או מסחריות - והרעיון להפוך אותה לפלטפורמה שמציגה מודעות לא רק שאיים על הפרטיות, אלא גם על האותנטיות של החוויה. ההתנגשות עם הנהלת מטא (שאז עוד נקראה פייסבוק) הגיעה לשיאה כשאקטון וקום עזבו את החברה, במחאה גלויה וברורה על כיוון ההתפתחות של האפליקציה. כעת, שבע שנים אחרי, ברור שהחזון של מטא ניצח. הפרסומות בוואטסאפ אינן רק שינוי תפעולי - הן הצהרה עסקית שלפיה אין אזורים חסינים מפרסום. הכל מחויב לשרת את המודל הכלכלי שמבוסס על דאטה, אלגוריתמים ומסחור הקשב של המשתמשים.
- בזמן שישנתם: התוצאות של ענקיות הטק ואיך הן ישפיעו על השווקים?
- מטא פספסה בשורת הרווח - המניה צונחת ב-8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה כלכלית, מדובר בצעד שצפוי להיות משתלם במיוחד. וואטסאפ נחשבת אחת האפליקציות הפופולריות בעולם, עם יותר מ-2 מיליארד משתמשים פעילים חודשיים. שילוב פרסומות אפילו באחוז קטן מתוכם צפוי לייצר הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה. לא פלא אם כן שמניית מטא זינקה בעקבות ההודעה ב-2.8% בנאסד"ק, והמשיכה לטפס גם לאחר סגירת המסחר שם. המשקיעים רואים במהלך הזה ניצול פוטנציאל עסקי אדיר שהיה רדום במשך שנים.
אבל עם ההצלחה הפוטנציאלית מגיעות גם שאלות מטרידות. האם שילוב פרסומות יפגע באמון המשתמשים? האם הפרות פרטיות - גם אם עקיפות - ייהפכו לעניין שבשגרה? לא מדובר רק ברעש חזותי. הפרסומות שמוצגות למשתמשים בוואטסאפ מבוססות על דאטה. גם אם מטא טוענת שהן לא נגזרות מתוכן ההודעות הפרטיות, עצם ניתוח ההתנהגות והאינטראקציה של המשתמשים עלול לעורר ביקורת בנוגע לשקיפות ולגבולות המעקב הדיגיטלי. בנוסף, קיימת שאלה עקרונית יותר: האם וואטסאפ יכולה להישאר מה שהיא - פלטפורמה אישית, פרטית ואינטימית - כשהיא מציגה תכנים פרסומיים באופן מובנה? האם האינטראקציה בין אנשים, שעד כה התקיימה ללא רעשי רקע מסחריים, לא תיהפך לאותנטית פחות?
מבחינת מטא, אין דרך חזרה. החברה מאותתת בבירור שכל נכס דיגיטלי שברשותה צריך לייצר רווח. ההצלחה של פייסבוק ואינסטגרם במכירת מודעות, שנהפכו למנועי צמיחה עצומים, מדרבנת את החברה להחיל את אותו מודל גם על וואטסאפ - גם אם זה אומר למחוק את הקווים שהבדילו את האפליקציה הזו מהשאר. למשתמשים נותר להחליט אם לקבל את השינוי או לחפש חלופות. נכון לעכשיו, הרוב הגדול ככל הנראה ימשיך להשתמש בוואטסאפ כרגיל. אבל האיזון בין נוחות לפרטיות, בין שירות חברתי לכלי פרסומי נשחק והולך. השאלה הגדולה היא לא רק איך זה ישפיע על החברה, אלא איך זה ישפיע על כולנו.
- 2.אם יהיו פרסומות כולם יעברו לאפליקציה אחרת ולא חסר כאלה (ל"ת)מנחם 17/06/2025 11:45הגב לתגובה זו
- כמה תמימות (ל"ת)אנונימי 18/06/2025 02:02הגב לתגובה זו
- 1.תעברו לSignal. מספק פונקציונליות דומה חינמי ללא פרסומות ומתחייב על פרטיות (ל"ת)מה שהכי טוב לי 17/06/2025 11:36הגב לתגובה זו
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות
"חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי
בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.
ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- אמזון מוכיחה: ההימור על הבינה המלאכותית משתלם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״
סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות
"חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי
בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.
ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- אמזון מוכיחה: ההימור על הבינה המלאכותית משתלם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״
סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.
