הייטק
הייטק

עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון

חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 2.13 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון של 2025 - עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. כך עולה נתונים שפרסמו לאומיטק ו-IVC. תחום הסייבר המשיך להיות הקטר שמוביל את תעשיית ההייטק, עם גיוסים שהסתכמו ב-42% מכלל ההון שגויס ו-25% מסך העסקות, בעיקר הודות לעסקת Wiz

עוזי גרסטמן |

חברות ההיי-טק הישראליות פתחו את 2025 עם עלייה מרשימה בהיקף גיוסי ההון, כך עולה מנתונים ראשוניים שפרסמו לאומיטק ו-IVC. על פי הדו"ח, חברות ההיי-טק הישראליות גייסו סכום כולל של 2.13 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון, המהווה עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. זאת למרות ירידה של כ-10% במספר סבבי הגיוס הידועים, שהגיעו ל-96 בלבד.


בניתוח הנתונים, מתברר כי תחום הסייבר המשיך להיות הקטר שמוביל את תעשיית ההייטק, עם גיוסים שהסתכמו ב-42% מכלל ההון שגויס ו-25% מסך העסקות. זאת ככל הנראה בהשפעת רכישת Wiz הישראלית על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר – העסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. ההערכה היא כי העסקה הגבירה את האמון של המשקיעים בתחום והובילה להמשך גיוסים משמעותיים בחברות סייבר נוספות.


בתוך כלל הגיוסים שבוצעו ברבעון, שני סבבי גיוס חריגים בגודלם – כל אחד בסכום של יותר מ-200 מיליון דולר – בלטו במיוחד ותרמו לבדם כ-24% מסך ההון שגויס. חברת הפינטק Rapyd, המתמחה בשירותי תשלומים גלובליים, השלימה גיוס של 250 מיליון דולר, בנוסף לחוב בסכום דומה. חברת אבטחת המידע Island גייסה סכום זהה - מה שמדגיש את הביקוש הגבוה לטכנולוגיות אבטחה מתקדמות.



מאיה אייזן צפריר
מנכ"לית לאומיטק, מאיה אייזן צפריר - קרדיט: אורן דאי



המגמה שנרשמה ברבעון הראשון גם מצביעה על שינוי בהרכב ההשקעות: בעוד שהשקעות המשך (Follow-On) בחברות קיימות צמחו באופן משמעותי, ההשקעות בחברות חדשות (First Investments) רשמו האטה ניכרת. גורמים בענף מעריכים כי הסיבה לכך היא רצון המשקיעים להעמיק את אחזקותיהם בחברות יציבות ומוכחות, בייחוד על רקע האתגרים הכלכליים והאי-ודאות הגלובלית.


לשם השוואה, ב-2024 נרשמה מגמה הפוכה ברבעון הראשון, כשמספר הסבבים היה גבוה יותר (כ-107 סבבים ידועים), אך היקף ההון שגויס היה נמוך יותר והגיע לכ-1.72 מיליארד דולר בלבד. הנתונים מראים כי הרבעון הראשון של 2025 אופיין בעסקות מעטות יותר, אך גדולות ומשמעותיות יותר מבחינת היקפן הכספי.


יו"ר IVC, גיא הולצמן, ציין כי למרות הירידה בהשקעות בחברות חדשות, העלייה בהשקעות המשך מצביעה על אמון גבוה בענף ההיי-טק הישראלי. "המשקיעים בוחרים לתמוך בחברות שכבר הוכיחו את עצמן, מה שמעיד על כך שהם רואים פוטנציאל לצמיחה ולרווחיות בטווח הארוך", אמר הולצמן.

קיראו עוד ב"BizTech"


גם מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, התייחסה למגמות וציינה כי עסקת Wiz שינתה את התמונה בשוק. לדבריה, "מדובר באחת העסקות הגדולות בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי, והיא כבר יוצרת השפעה חיובית על תחום ההשקעות. אנו רואים עניין מחודש ממשקיעים זרים וגם התעוררות בקרב קרנות הון סיכון, מה שעשוי להוביל להמשך הצמיחה ברבעונים הבאים".


דו"ח ההיי-טק הרבעוני של IVC ולאומיטק מספק הצצה ראשונית למצב ההשקעות בהיי-טק הישראלי, כשהנתונים המלאים צפויים להתפרסם במסגרת הדו"ח המלא Israeli Tech Review Q1/2025 במהלך אפריל. לפי הערכות IVC, לאחר שקלול עסקות שהפרטים לגביהן עדיין לא נחשפו, מספר סבבי הגיוס הכולל עשוי להיות קרוב יותר ל-200. למרות השיפור בנתוני הגיוסים, יש גורמים בתעשייה שסבורים כי קצב ההשקעות תלוי לא רק בפוטנציאל הטכנולוגי של החברות, אלא גם בגורמים מקרו-כלכליים, כולל מדיניות הריבית בארה"ב, מצבן של הבורסות העולמיות ורמות חוסר הוודאות הגיאופוליטית באזורנו. עם זאת, הנתונים מראים כי נכון לעכשיו, האמון בהיי-טק הישראלי נותר גבוה, והמשקיעים ממשיכים לגלות עניין בהמשך צמיחתו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אילוסטרציהאילוסטרציה

אחרי שהקים את ניוראלינק, סאם הודאק עובד על מיזוג תודעתי בין בני אדם

המייסד-השותף של ניוראלינק, החברה שכבר הצליחה להשתיל במח האנושי שבב לשליטה גופנית באמצעות המחשבה, פונה עכשיו למיזם שנשמע יותר מדי מדע בדיוני, ובחברה החדשה שלו, Science Corp, עובד על טכנולוגיות שמבקשות לא רק לשקם ראייה, אלא לשנות את ההבנה האנושית של התודעה, המוח והחיים עצמם; מהשתלת שבב ברשתית ועד חזון למיזוג תודעתי בין בני אדם: זו כבר לא מדע בדיוני, אלא תוכנית עבודה עם לוחות זמנים

רן קידר |

מקס הודאק נראה רחוק מהדימוי של מנכ"ל בתחום מדעי המוח. הוא החל את דרכו המקצועית כשהחל לתכנת בגיל 6, ובמהלך הדרך עבר במעבדתו של מדען המח מיגל ניקולליס, עד שהגיע להיות שותפו של אילון מאסק להקמת ניוראלינק וניהולה בפועל עד 2021. שם, לדבריו, למד איך לחשוב אחרת: "הייתי מציג למאסק שתי אפשרויות מנוגדות. הוא היה מצביע מיד על אחת, והבעיה היתה פשוט נעלמת".

עם הניסיון הזה, ובעזרת שלושה בוגרי ניוראלינק נוספים, הוא הקים לפני ארבע שנים את Science Corp., חברה שמצהירה בגלוי על מטרה שאפתנית: להבין את המוח האנושי עד כדי שינוי מושגי היסוד של תודעה, זיכרון וזהות.

700 חברות, מרוץ עולמי ופריצה הנדסית אמיתית

בעוד העולם מרוכז במהפכת ה-AI ובמלחמות הגיוס, תחום ה-BCI (ממשק מוח-מחשב) מתפתח במהירות יוצאת דופן. לפי נתוני הפורום הכלכלי העולמי, כמעט 700 חברות כבר פועלות בתחום. מיקרוסופט מובילה מחקר עצמאי, אפל חברה השנה ל-Synchron, ובסין כבר פורסמה תוכנית רשמית להגיע להובלה עולמית עד 2030.

המדע עצמו לא חדש, אומר הודאק, אך מהפכת המכשור, שכוללת מיזעור, הורדת צריכת חשמל ושיפור בטיחות ההשתלה, היא זו שמאפשרת לראשונה הפעלה אמיתית של חזון ממשק מוח-מחשב מלא.

כאמור, מיקרוסופט משקיעה מזה שבע שנים בפרויקט BCI ייעודי שמטרתו לבחון דרכים לשלב יכולות עצביות בפלטפורמות מחשוב עתידיות. החברה מפתחת כלים לא פולשניים לקריאת פעילות מוחית, בוחנת שילוב של מודלים עצביים עם AI, ומתמקדת ביישומים אפשריים לטיפול נוירולוגי ולשיפור ביצועים קוגניטיביים. מדובר בחזון שנע בין שיקום רפואי לבין דרכים חדשות לשלוט במחשבים ללא מגע.

הונאה פיננסית (X)הונאה פיננסית (X)

ככה לא תיפלו בהונאות פיננסיות דיגיטליות - מדריך חשוב (חלק ב')

אינסוף הונאות פיננסיות מפילות המוני אנשים בארץ ובעולם - איך מזהים הונאה, איזה פעולות צריך לעשות כדי "לצאת" מההונאה ואיך לא להיות הקורבן הבא? שיטות ההונאה הקיימות כיום וכלים להתמודד עם הונאות עתידיות

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

המשך של מדריך הונאות פיננסיות ברשת - כנסו כאן לחלק א'



הונאות AI, Deepfake ושימוש בקול ובתמונה


שנת 2025 תיכנס לספרי ההיסטוריה כשנה שבה טכנולוגיית Deepfake הפכה מכלי מעניין למעבדות מחקר לנשק ההונאה המרכזי של פושעי הסייבר. היכולת ליצור סרטונים, שיחות קול ותמונות מזויפות שנראות ונשמעות אמיתיות לחלוטין פתחה צוהר חדש ומפחיד בעולם ההונאות. כיום, כל אחד עם מספר דקות של חומר גלם ותוכנה פשוטה יכול ליצור Deepfake שיש בו כדי לשכנע אפילו את הקרובים ביותר של האדם המזויף.


הונאות קוליות - 'זה הקול של בני'


טכנולוגיית שיבוט קול התפתחה בצורה מדהימה. כיום, די ב-30 שניות של הקלטת קול כדי ליצור מודל של בינה מלאכותית שמסוגל לדבר בקול של כל אדם. הקול משוכפל בצורה כל כך מדויקת שאפילו בני משפחה קרובים מתקשים להבחין בהבדל. הרמאים משיגים את חומר הגלם בקלות: סרטונים בטיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, או אפילו הקלטות מזדמנות זמינות ברשת.

תסריטים נפוצים:

      "אימא, אני בבעיה": הקורבן מקבל שיחה מהבן או הבת שלו (לכאורה). הקול זהה לחלוטין. הילד בוכה ואומר שהוא עצור או במצוקה חמורה ודורש העברת כסף מיידית לעורך דין או כדי לשחרר אותו מהכלא.

      "זה המנכ"ל - דחוף": עובד מקבל שיחה מהמנכ"ל של החברה (לכאורה) המבקש ממנו להעביר כסף באופן מיידי לספק או לשותף עסקי. הקול זהה, וטון הדיבור משכנע.