עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון
חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 2.13 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון של 2025 - עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. כך עולה נתונים שפרסמו לאומיטק ו-IVC. תחום הסייבר המשיך להיות הקטר שמוביל את תעשיית ההייטק, עם גיוסים שהסתכמו ב-42% מכלל ההון שגויס
ו-25% מסך העסקות, בעיקר הודות לעסקת Wiz
חברות ההיי-טק הישראליות פתחו את 2025 עם עלייה מרשימה בהיקף גיוסי ההון, כך עולה מנתונים ראשוניים שפרסמו לאומיטק ו-IVC. על פי הדו"ח, חברות ההיי-טק הישראליות גייסו סכום כולל של 2.13 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון, המהווה עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. זאת למרות ירידה של כ-10% במספר סבבי הגיוס הידועים, שהגיעו ל-96 בלבד.
בניתוח הנתונים, מתברר כי תחום הסייבר המשיך להיות הקטר שמוביל את תעשיית ההייטק, עם גיוסים שהסתכמו ב-42% מכלל ההון שגויס ו-25% מסך העסקות. זאת ככל הנראה בהשפעת רכישת Wiz הישראלית על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר – העסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. ההערכה היא כי העסקה הגבירה את האמון של המשקיעים בתחום והובילה להמשך גיוסים משמעותיים בחברות סייבר נוספות.
בתוך כלל הגיוסים שבוצעו ברבעון, שני סבבי גיוס חריגים בגודלם – כל אחד בסכום של יותר מ-200 מיליון דולר – בלטו במיוחד ותרמו לבדם כ-24% מסך ההון שגויס. חברת הפינטק Rapyd, המתמחה בשירותי תשלומים גלובליים, השלימה גיוס של 250 מיליון דולר, בנוסף לחוב בסכום דומה. חברת אבטחת המידע Island גייסה סכום זהה - מה שמדגיש את הביקוש הגבוה לטכנולוגיות אבטחה מתקדמות.

- 600 מיליון דולר: עליבאבא וקרן אבו דאבי משקיעות בהנפקה ענק של MiniMax
- אקט סקיוריטי מגייסת 40 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המגמה שנרשמה ברבעון הראשון גם מצביעה על שינוי בהרכב ההשקעות: בעוד שהשקעות המשך (Follow-On) בחברות קיימות צמחו באופן משמעותי, ההשקעות בחברות חדשות (First Investments) רשמו האטה ניכרת. גורמים בענף מעריכים כי הסיבה לכך היא רצון המשקיעים להעמיק את אחזקותיהם בחברות יציבות ומוכחות, בייחוד על רקע האתגרים הכלכליים והאי-ודאות הגלובלית.
לשם השוואה, ב-2024 נרשמה מגמה הפוכה ברבעון הראשון, כשמספר הסבבים היה גבוה יותר (כ-107 סבבים ידועים), אך היקף ההון שגויס היה נמוך יותר והגיע לכ-1.72 מיליארד דולר בלבד. הנתונים מראים כי הרבעון הראשון של 2025 אופיין בעסקות מעטות יותר, אך גדולות ומשמעותיות יותר מבחינת היקפן הכספי.
יו"ר IVC, גיא הולצמן, ציין כי למרות הירידה בהשקעות בחברות חדשות, העלייה בהשקעות המשך מצביעה על אמון גבוה בענף ההיי-טק הישראלי. "המשקיעים בוחרים לתמוך בחברות שכבר הוכיחו את עצמן, מה שמעיד על כך שהם רואים פוטנציאל לצמיחה ולרווחיות בטווח הארוך", אמר הולצמן.
- כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
- אחרי ביקור המנכ"ל: פאלו אלטו במגעים לרכישת KOI ב-350-400 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל...
גם מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, התייחסה למגמות וציינה כי עסקת Wiz שינתה את התמונה בשוק. לדבריה, "מדובר באחת העסקות הגדולות בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי, והיא כבר יוצרת השפעה חיובית על תחום ההשקעות. אנו רואים עניין מחודש ממשקיעים זרים וגם התעוררות בקרב קרנות הון סיכון, מה שעשוי להוביל להמשך הצמיחה ברבעונים הבאים".
דו"ח ההיי-טק הרבעוני של IVC ולאומיטק מספק הצצה ראשונית למצב ההשקעות בהיי-טק הישראלי, כשהנתונים המלאים צפויים להתפרסם במסגרת הדו"ח המלא Israeli Tech Review Q1/2025 במהלך אפריל. לפי הערכות IVC, לאחר שקלול עסקות שהפרטים לגביהן עדיין לא נחשפו, מספר סבבי הגיוס הכולל עשוי להיות קרוב יותר ל-200. למרות השיפור בנתוני הגיוסים, יש גורמים בתעשייה שסבורים כי קצב ההשקעות תלוי לא רק בפוטנציאל הטכנולוגי של החברות, אלא גם בגורמים מקרו-כלכליים, כולל מדיניות הריבית בארה"ב, מצבן של הבורסות העולמיות ורמות חוסר הוודאות הגיאופוליטית באזורנו. עם זאת, הנתונים מראים כי נכון לעכשיו, האמון בהיי-טק הישראלי נותר גבוה, והמשקיעים ממשיכים לגלות עניין בהמשך צמיחתו.

כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
החלל תמיד היה זירת תחרות בין מעצמות ואנשי חזון, אבל המרוץ הנוכחי שונה מכל מה שראינו. אילון מאסק וג'ף בזוס, שני המיליארדרים שכבר שינו את תעשיית החלל, מתמקדים כעת ביעד חדש: להעביר את מרכזי הנתונים העצומים אל מעל לעננים. מדובר בפרויקט שנשמע כמו מדע בדיוני, אבל הוא כבר בשלבי פיתוח, ועשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על מחשוב, אנרגיה ובינה מלאכותית
בלו אוריג'ין, חברת החלל שבשליטת ג'ף בזוס, פועלת בשנה האחרונה לפיתוח טכנולוגיות שיאפשרו הקמת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, המיועדים בראש ובראשונה לאימון מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. במקביל, ספייס אקס של אילון מאסק בוחנת שימוש בלווייני סטארלינק
מהדור הבא כתשתית מבוזרת של כוח מחשוב, שתפעל כמעין רשת של מרכזי נתונים בחלל. השאלה היא לא רק מי יגיע ראשון, אלא האם הרעיון הזה בכלל בר ביצוע, ומה המחיר – הן הטכנולוגי והן האנושי.
למה בכלל לשלוח מחשבים לחלל?
הרעיון נשמע מופרך במבט ראשון. למה לקחת משהו שעובד היטב על הקרקע ולשלוח אותו למקום שהגישה אליו כרוכה במיליוני דולרים? התשובה טמונה בבעיה אחת גדולה: אנרגיה. מרכזי נתונים מודרניים, במיוחד אלה שמריצים מודלים של בינה מלאכותית, בולעים כמויות מטורפות של חשמל. אימון מודל AI מתקדם אחד יכול לדרוש חשמל שמספיק לכמה עיירות שלמות למשך חודשים. המחשבים האלה גם מפיקים חום רב, שדורש מערכות קירור ענקיות שצורכות עוד אנרגיה.
בחלל, המשוואה משתנה לחלוטין. השמש זורחת כמעט ללא הפסקה, והאנרגיה הסולארית זמינה בשפע. אין צורך במערכות קירור כי החום מתפזר אל החלל הקר. בנוסף, אין צורך בתשתיות ענק של חוות שרתים קרקעיות שצורכות קרקע ומשאבים. זה נשמע מושלם, אבל על מנת להגשים את החזון הזה נדרשים פתרונות לאתגרים הנדסיים מורכבים במיוחד.
כדי להגיע להיקף מחשוב המקביל למרכז נתונים גדול על הקרקע, בהספק של סדר גודל של גיגה־וואט, יידרש מערך של אלפי לוויינים במסלול, כאשר כל אחד מהם מצויד ביכולת חישוב של עשרות עד מאות קילוואט. מעבר לאתגרי השיגור עצמם, מדובר במערכת מורכבת שמציבה דרישות חריגות בתחומי התכנון, התחזוקה והבטיחות. כל לוויין נדרש לפעול בסביבה עתירת קרינה, להתמודד עם תנאי טמפרטורה קיצוניים ועם חלקיקי אבק חלל, ובמקביל לשמור על קישור תקשורת מהיר, רציף ואמין עם הקרקע ועם לוויינים אחרים במערך, כדי לאפשר העברת נתונים בקצבים גבוהים.בין חלום למציאות
בלו אוריג'ין מתמקדת בפיתוח לוויינים מתקדמים שמשלבים מעבדים חזקים, מערכות אנרגיה סולארית ענקיות ומערכות תקשורת לייזר שיכולות להעביר נתונים במהירויות שמתקרבות לזו שיש במרכזי נתונים קרקעיים. החברה גם חוקרת כיצד לשדרג לוויינים שכבר נמצאים במסלול – אולי באמצעות רובוטים או חלליות שירות אוטונומיות. ספייס אקס, מצידה, מנסה למנף את רשת הסטארלינק הקיימת. הרעיון הוא לשדרג את הלוויינים הקיימים או להוסיף דור חדש שמותאם לחישוב AI, ולהשתמש ברשת הענקית כבר קיימת כדי ליצור תשתית מבוזרת של מחשוב.
- כמעט שני ג’יגה־ואט של חישוב: xAI מרחיבה את מתחם מרכזי הנתונים בממפיס
- מנסה לרכך את המכה? טסלה פרסמה את תחזיות האנליסטים למסירות רכבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, הטכנולוגיה היא רק חלק מהפאזל. אחת השאלות הגדולות היא איך מבצעים תחזוקה בחלל. על הקרקע, אם שרת מתקלקל, טכנאי פשוט מגיע ומחליף אותו. בחלל, הדבר הזה הרבה יותר מסובך. צריך לתכנן מראש מערכות גיבוי, יכולת לתקן מרחוק, או אפילו לשלוח משימות תיקון רובוטיות. כל תקלה יכולה להפוך לוויין בשווי מיליוני דולרים לגוש מתכת חסר תועלת. השאלה האחרת היא תקשורת. כדי שמרכז נתונים בחלל יהיה שימושי, הוא צריך להיות מחובר למשתמשים על הקרקע בקו מהיר וללא תקלות. זה דורש תשתית קרקעית ענקית של תחנות קרקע, מערכות אנטנות ופרוטוקולי תקשורת מתקדמים. כל עיכוב של מילישנייה יכול להיות קריטי כשמדובר באימון מודלי AI בזמן אמת או בעיבוד נתונים רגישים.
