הייטק
הייטק

עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון

חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 2.13 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון של 2025 - עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. כך עולה נתונים שפרסמו לאומיטק ו-IVC. תחום הסייבר המשיך להיות הקטר שמוביל את תעשיית ההייטק, עם גיוסים שהסתכמו ב-42% מכלל ההון שגויס ו-25% מסך העסקות, בעיקר הודות לעסקת Wiz

עוזי גרסטמן |

חברות ההיי-טק הישראליות פתחו את 2025 עם עלייה מרשימה בהיקף גיוסי ההון, כך עולה מנתונים ראשוניים שפרסמו לאומיטק ו-IVC. על פי הדו"ח, חברות ההיי-טק הישראליות גייסו סכום כולל של 2.13 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון, המהווה עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. זאת למרות ירידה של כ-10% במספר סבבי הגיוס הידועים, שהגיעו ל-96 בלבד.


בניתוח הנתונים, מתברר כי תחום הסייבר המשיך להיות הקטר שמוביל את תעשיית ההייטק, עם גיוסים שהסתכמו ב-42% מכלל ההון שגויס ו-25% מסך העסקות. זאת ככל הנראה בהשפעת רכישת Wiz הישראלית על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר – העסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. ההערכה היא כי העסקה הגבירה את האמון של המשקיעים בתחום והובילה להמשך גיוסים משמעותיים בחברות סייבר נוספות.


בתוך כלל הגיוסים שבוצעו ברבעון, שני סבבי גיוס חריגים בגודלם – כל אחד בסכום של יותר מ-200 מיליון דולר – בלטו במיוחד ותרמו לבדם כ-24% מסך ההון שגויס. חברת הפינטק Rapyd, המתמחה בשירותי תשלומים גלובליים, השלימה גיוס של 250 מיליון דולר, בנוסף לחוב בסכום דומה. חברת אבטחת המידע Island גייסה סכום זהה - מה שמדגיש את הביקוש הגבוה לטכנולוגיות אבטחה מתקדמות.



מאיה אייזן צפריר
מנכ"לית לאומיטק, מאיה אייזן צפריר - קרדיט: אורן דאי



המגמה שנרשמה ברבעון הראשון גם מצביעה על שינוי בהרכב ההשקעות: בעוד שהשקעות המשך (Follow-On) בחברות קיימות צמחו באופן משמעותי, ההשקעות בחברות חדשות (First Investments) רשמו האטה ניכרת. גורמים בענף מעריכים כי הסיבה לכך היא רצון המשקיעים להעמיק את אחזקותיהם בחברות יציבות ומוכחות, בייחוד על רקע האתגרים הכלכליים והאי-ודאות הגלובלית.


לשם השוואה, ב-2024 נרשמה מגמה הפוכה ברבעון הראשון, כשמספר הסבבים היה גבוה יותר (כ-107 סבבים ידועים), אך היקף ההון שגויס היה נמוך יותר והגיע לכ-1.72 מיליארד דולר בלבד. הנתונים מראים כי הרבעון הראשון של 2025 אופיין בעסקות מעטות יותר, אך גדולות ומשמעותיות יותר מבחינת היקפן הכספי.


יו"ר IVC, גיא הולצמן, ציין כי למרות הירידה בהשקעות בחברות חדשות, העלייה בהשקעות המשך מצביעה על אמון גבוה בענף ההיי-טק הישראלי. "המשקיעים בוחרים לתמוך בחברות שכבר הוכיחו את עצמן, מה שמעיד על כך שהם רואים פוטנציאל לצמיחה ולרווחיות בטווח הארוך", אמר הולצמן.

קיראו עוד ב"BizTech"


גם מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, התייחסה למגמות וציינה כי עסקת Wiz שינתה את התמונה בשוק. לדבריה, "מדובר באחת העסקות הגדולות בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי, והיא כבר יוצרת השפעה חיובית על תחום ההשקעות. אנו רואים עניין מחודש ממשקיעים זרים וגם התעוררות בקרב קרנות הון סיכון, מה שעשוי להוביל להמשך הצמיחה ברבעונים הבאים".


דו"ח ההיי-טק הרבעוני של IVC ולאומיטק מספק הצצה ראשונית למצב ההשקעות בהיי-טק הישראלי, כשהנתונים המלאים צפויים להתפרסם במסגרת הדו"ח המלא Israeli Tech Review Q1/2025 במהלך אפריל. לפי הערכות IVC, לאחר שקלול עסקות שהפרטים לגביהן עדיין לא נחשפו, מספר סבבי הגיוס הכולל עשוי להיות קרוב יותר ל-200. למרות השיפור בנתוני הגיוסים, יש גורמים בתעשייה שסבורים כי קצב ההשקעות תלוי לא רק בפוטנציאל הטכנולוגי של החברות, אלא גם בגורמים מקרו-כלכליים, כולל מדיניות הריבית בארה"ב, מצבן של הבורסות העולמיות ורמות חוסר הוודאות הגיאופוליטית באזורנו. עם זאת, הנתונים מראים כי נכון לעכשיו, האמון בהיי-טק הישראלי נותר גבוה, והמשקיעים ממשיכים לגלות עניין בהמשך צמיחתו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.

עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח

מהם תפקידי ה-AI הבולטים בהייטק הישראלי? מחקר חדש של RISE Israel מספק תשובות וגם - תפקידי הבינה המלאכותית דורשים פי שניים יותר בעלי תארים מתקדמים, הביקוש למתכנתים "פשוטים" יורד. אין בעיית כוח אדם, יש בעיית כישורים 

אדיר בן עמי |

כשמדברים על מחסור בכוח אדם בהייטק הישראלי, התמונה המצטיירת היא לרוב של מעסיקים נואשים המחפשים עובדים וחברות שתוכניות הפיתוח שלהן נפגעות. אבל מחקר של מכון RISE Israel, שפורסם השבוע, מציג מציאות שונה לחלוטין: המחסור אינו בהיצע כוח האדם, אלא בסוג הכישורים הנדרשים לעידן החדש של בינה מלאכותית.

המחקר, שנערך בשיתוף קרן טראמפ למצוינות בחינוך, כולל ראיונות עומק עם מנהלי טכנולוגיה והון אנושי מחברות מובילות כמו Google, Lightricks, Cellebrite, Fiverr ו-Hailo Technologies, בנוסף לניתוח של מאגרי נתונים מלינקדאין ומאתרי דרושים. התוצאה: תמונה מורכבת של שוק עבודה שעובר טרנספורמציה עמוקה, שבה הכללים הישנים כבר לא חלים.

"אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent"

הממצא המפתיע ביותר עולה מפי אחת המרואיינות, שניסחה אותו בצורה תמציתית: "אולי יש מחסור באנשי AI אבל אין מחסור ב-Talent שניתן להכשיר כאנשי AI".  במספר המועסקים בהייטק הישראלי קיים קיפאון של שנתיים, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "הגורם המשפיע ביותר על התעסוקה בהייטק בכלל, ובמקצועות ה-AI בפרט, הוא מצב המאקרו - שוק העבודה בישראל רפוי, ולכן בסה"כ אין מחסור בהון אנושי", נכתב במחקר.

התוצאה: יש קיפאון של שנתיים במספר המועסקים בהייטק, מה שמוביל למצב של עודף ביקוש לתעסוקה. במקצועות מסוימים ההיצע מצומצם יחסית, מה שגורם לעליות שכר או להתפשרות של מעסיקים על חלק מהדרישות שלהם ממועמד 'אידיאלי', אך אף חברה מאלה שראיינו לא אמרה שהיא אינה יכולה לגייס עובדים, או שתכניות הפיתוח שלה נפגעות משמעותית בגלל מחסור בעובדים".

המחקר מתעד שינוי מהותי באופי התעסוקה בהייטק. "שימוש בכלי AI מייעל עבודות תכנות 'פשוטות' ולכן חלק מהחברות מקטינות, או מתכוונות להקטין את מספר המתכנתים העוסקים בעבודות אלה", נכתב בדוח. אבל זה רק חלק אחד של התמונה.