עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון
חברות ההיי-טק הישראליות גייסו 2.13 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון של 2025 - עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. כך עולה נתונים שפרסמו לאומיטק ו-IVC. תחום הסייבר המשיך להיות הקטר שמוביל את תעשיית ההייטק, עם גיוסים שהסתכמו ב-42% מכלל ההון שגויס
ו-25% מסך העסקות, בעיקר הודות לעסקת Wiz
חברות ההיי-טק הישראליות פתחו את 2025 עם עלייה מרשימה בהיקף גיוסי ההון, כך עולה מנתונים ראשוניים שפרסמו לאומיטק ו-IVC. על פי הדו"ח, חברות ההיי-טק הישראליות גייסו סכום כולל של 2.13 מיליארד דולר במהלך הרבעון הראשון, המהווה עלייה של 24% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. זאת למרות ירידה של כ-10% במספר סבבי הגיוס הידועים, שהגיעו ל-96 בלבד.
בניתוח הנתונים, מתברר כי תחום הסייבר המשיך להיות הקטר שמוביל את תעשיית ההייטק, עם גיוסים שהסתכמו ב-42% מכלל ההון שגויס ו-25% מסך העסקות. זאת ככל הנראה בהשפעת רכישת Wiz הישראלית על ידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר – העסקה הגדולה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי. ההערכה היא כי העסקה הגבירה את האמון של המשקיעים בתחום והובילה להמשך גיוסים משמעותיים בחברות סייבר נוספות.
בתוך כלל הגיוסים שבוצעו ברבעון, שני סבבי גיוס חריגים בגודלם – כל אחד בסכום של יותר מ-200 מיליון דולר – בלטו במיוחד ותרמו לבדם כ-24% מסך ההון שגויס. חברת הפינטק Rapyd, המתמחה בשירותי תשלומים גלובליים, השלימה גיוס של 250 מיליון דולר, בנוסף לחוב בסכום דומה. חברת אבטחת המידע Island גייסה סכום זהה - מה שמדגיש את הביקוש הגבוה לטכנולוגיות אבטחה מתקדמות.

- פרמטריקס: גיוס 27 מיליון דולר לפי שווי של כ-120 מיליון דולר
- חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המגמה שנרשמה ברבעון הראשון גם מצביעה על שינוי בהרכב ההשקעות: בעוד שהשקעות המשך (Follow-On) בחברות קיימות צמחו באופן משמעותי, ההשקעות בחברות חדשות (First Investments) רשמו האטה ניכרת. גורמים בענף מעריכים כי הסיבה לכך היא רצון המשקיעים להעמיק את אחזקותיהם בחברות יציבות ומוכחות, בייחוד על רקע האתגרים הכלכליים והאי-ודאות הגלובלית.
לשם השוואה, ב-2024 נרשמה מגמה הפוכה ברבעון הראשון, כשמספר הסבבים היה גבוה יותר (כ-107 סבבים ידועים), אך היקף ההון שגויס היה נמוך יותר והגיע לכ-1.72 מיליארד דולר בלבד. הנתונים מראים כי הרבעון הראשון של 2025 אופיין בעסקות מעטות יותר, אך גדולות ומשמעותיות יותר מבחינת היקפן הכספי.
יו"ר IVC, גיא הולצמן, ציין כי למרות הירידה בהשקעות בחברות חדשות, העלייה בהשקעות המשך מצביעה על אמון גבוה בענף ההיי-טק הישראלי. "המשקיעים בוחרים לתמוך בחברות שכבר הוכיחו את עצמן, מה שמעיד על כך שהם רואים פוטנציאל לצמיחה ולרווחיות בטווח הארוך", אמר הולצמן.
- דפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
- סטארטאפ הסייבר Prime Security גייס 20 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
גם מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, התייחסה למגמות וציינה כי עסקת Wiz שינתה את התמונה בשוק. לדבריה, "מדובר באחת העסקות הגדולות בהיסטוריה של ההיי-טק הישראלי, והיא כבר יוצרת השפעה חיובית על תחום ההשקעות. אנו רואים עניין מחודש ממשקיעים זרים וגם התעוררות בקרב קרנות הון סיכון, מה שעשוי להוביל להמשך הצמיחה ברבעונים הבאים".
דו"ח ההיי-טק הרבעוני של IVC ולאומיטק מספק הצצה ראשונית למצב ההשקעות בהיי-טק הישראלי, כשהנתונים המלאים צפויים להתפרסם במסגרת הדו"ח המלא Israeli Tech Review Q1/2025 במהלך אפריל. לפי הערכות IVC, לאחר שקלול עסקות שהפרטים לגביהן עדיין לא נחשפו, מספר סבבי הגיוס הכולל עשוי להיות קרוב יותר ל-200. למרות השיפור בנתוני הגיוסים, יש גורמים בתעשייה שסבורים כי קצב ההשקעות תלוי לא רק בפוטנציאל הטכנולוגי של החברות, אלא גם בגורמים מקרו-כלכליים, כולל מדיניות הריבית בארה"ב, מצבן של הבורסות העולמיות ורמות חוסר הוודאות הגיאופוליטית באזורנו. עם זאת, הנתונים מראים כי נכון לעכשיו, האמון בהיי-טק הישראלי נותר גבוה, והמשקיעים ממשיכים לגלות עניין בהמשך צמיחתו.
דפדפן AI של פרפלקסיטי, COMET. קרדיט: רשתות חברתיותדפדפני ה-AI מצעידים אותנו לעבר אינטרנט שלא מיועד לבני אדם
הדפדפנים החדשים מבוססי בינה מלאכותית מבטיחים לבצע פעולות במקום המשתמש ולסכם עבורו את הרשת, אבל בפועל הם עדיין איטיים, שוגים במשימות פשוטות ומאלצים את בוני האתרים לחשוב מחדש למי הם באמת מפתחים: לבני אדם או לרובוטים
המירוץ על "הדפדפן הבא" כבר בעיצומו. חברות כמו OpenAI, פרפלקסיטי ואחרות מבטיחות לנו עולם חדש שייפתח בפנינו, כשבמקום גלישה וחיפוש, נוכל לקרוא מידע מסוכם ועדכני, אפילו מבלי ללחוץ על כפתור. דפדפני ה-AI מדברים על שיחה טבעית עם עוזר חכם, כך שבמקום לפתוח לשונית, להקליד בגוגל ולעבור על דפים, נוכל לכתוב הוראה חופשית וקלילה והדפדפן כבר יבצע עבורנו את כל העבודה. זה נשמע מעולה, אבל כל מי שהתנסה באחד משלל האפשרויות הקיימות יודע שהמוצרים עדיין בוסריים והם עדיין מתקשים במשימות בסיסיות.
עם זאת, למרות שכרגע הם אינם
תורמים לנו, המשתמשים האנושיים, ההשפעה שלהם מתחילה להתבטא ברחבי הרשת, ואתרים חדשים צריכים לקבל החלטות אסטרטגיות, ובראשם, האם האתר מיועד לגלישה או אנושית או שעדיף שיהיה מותאם לסוכני AI אוטונומיים.
דפדפני AI כמו אטלס של OpenAI או קומט (Comet) של
פרפלקסיטי בנויים אחרת מדפדפנים קלאסיים כמו כרום, ספארי או פיירפוקס. במקום תיבת חיפוש שמובילה לרשימת תוצאות, נקודת הפתיחה היא צ'אט עם עוזר חכם: המשתמש כותב "סכם את כל הטאבים הפתוחים", "מצא לי את התנאים בחשבון האשראי הזה" או "הכן רשימת משימות מכל המיילים שלא
קראתי", והדפדפן מנסה לבצע.
מאחורי הקלעים פועלים "סוכנים" (agents) שמבצעים פעולות ברשת בדומה למשתמש אנושי: גוללים, לוחצים על כפתורים, ממלאים טפסים ומעתיקים טקסטים בין לשוניות. הרעיון הוא לחסוך את הזפזופ הידני ולהפוך את הדפדפן לכלי עבודה שמבצע תהליכים מורכבים מקצה לקצה, למשל, להכין דו"ח חודשי, להשוות מחירי תוכנות SaaS או לבצע משימות בירוקרטיות, כמו מילוי טפסים ועוד.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם השחקנים הוותיקים כמו גוגל, מיקרוסופט ומוזילה מוסיפים שכבות AI לתוך הדפדפנים הקיימים, מסיכומי עמודים ועד עוזרים בצד המסך,
אבל משמרים את מודל הגלישה המסורתי שבו החיפוש הוא עדיין נקודת הכניסה המרכזית. לפי מחקרים פנימיים בתעשייה, רוב המשתמשים עדיין מרגישים בנוח יותר שה-AI משמש כתוספת לחיפוש, ולא כתחליף מלא.
