רכבים חשמליים גנרל מוטורס
צילום: פייסבוק

ג'נרל מוטורס עקפה את צפי האנליסטים - למה היא יורדת ב-4%?

החברה צפויה להשיק דגמים חדשים במגזר הרכבים חשמליים על מנת לענות על הביקוש הגובר. החברה מסרה בסך הכל כ-15,354 רכבים חשמליים ברבעון השני, נתון נמוך יותר מ-20,670 רכבים ברבעון הראשון 
אדיר בן עמי |

יצרנית הרכבים  GENERAL MOTORS רשמה תוצאות טובות מהצפוי לרבעון השני ועדכנה מעלה את התחזית לשנה, אך נראה שזה לא מספיק למשקיעים. החברה רשמה רווח למניה של 1.91 דולר על הכנסות של 44.7 מיליארד דולר. בוול סטריט ציפו לרווח למניה של 1.87 דולר על הכנסות של 42.1 מיליארד דולר. הרווח התפעולי עמד על 3.2 מיליארד דולר, בהתאם לצפי. 

בתחזיתה לשנה כולה, ג'נרל מוטורס צופה לרווח תפעולי של 12-14 מיליארד דולר. באפריל האחרון בחברה ציפו לרווח תפעולי של 11-13 מיליארד דולר. זהו עדכון התחזית השני של החברה כשבינואר ציפתה החברה שהרווח התפעולי יפול ל-10.5-12.5 מיליארד דולר. הצפי בשוק הוא שהרווח התפעולי יעמוד על 11.8 מיליארד דולר.

למרות הירידה במניה, זהו נראה כמו רבעון די טוב עבור יצרנית הרכבים כשהיא נמצאת בסביבה של חוסר וודאות. המכירות והרווחים ראו שיפור חלקי לאחר שהחלו להימצא פתרונות לבעיות בשרשרת האספקה, כולל המחסור בשבבים. ג'נרל מוטורס מסרה 591,978 רכבים בארצות הברית ברבעון השני, לעומת 582,401 מסירות בשנה שעברה. המלאי שנמצא אצל סוחרי הרכבים עומד על 427,973 יחידות, עלייה מ-250 אלף לפני כשנה.

שיפור במלאי זהו דבר טוב, אך היצע גדול יותר עשוי לגרום לירידת מחירים. מחיר העסקה הממוצע של רכב חדש בארצות הברית עומד על כ-49 אלף דולר. התמריצים מיצרניות הרכב לעידוד רכישת רכבים עלו ליותר מ-2,000 דולר ליחידה. התמריצים נועדו לעזור ללקוחות להרשות לעצמם לרכוש רכבים חדשים, בתקופה כלכלית מאתגרת כשהתשלומים החודשיים על רכבים עלו משמעותית יחד עם הריביות. האמריקאים רוכשים בערך כ-15 מיליון רכבים בשנה כשלפני הקורונה הנתון עמד על 17 מיליון. 

החברה גם עדכנה כי רכב ה- Chevy Bolt שלה, שייצורו היה אמור להיפסק, יחזור בגרסה משודרגת. זוהי החלטה די הגיונית שכן רוב המכירות במגזר הרכבים החשמליים של החברה הן של ה-Chevy Bolt. החברה מסרה כ-15,354 רכבים חשמליים ברבעון השני, נתון נמוך יותר מ-20,670 רכבים ברבעון הראשון. מסירות ה-Bolt עמדו על 13,959 יחידות ברבעון השני וכ-19,700 יחידות ברבעון הראשון מה שמהווה יותר מ-90% מסך המסירות של רכבים חשמליים.

מנכל"ית ג'נרל מוטורס מארי בארה, צופה לביקוש בריא לרכבים חשמליים בהמשך. החברה צפויה להשיק דגמים חדשים על מנת לענות על הביקוש כבר בחצי השני של 2023 ובחצי הראשון של 2024.

לקריאה נוספת:

>> למה GE עשויה להמשיך לספק תשואה עודפת בשנים הבאות, מה הסיכון ב-AT&T ומה העתיד של GM?

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.