בחסות המערב: מודי רוצה להפוך את הודו לענקית טכנולוגית
ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, נחת אתמול בערב בארצות הברית, לביקור הממלכתי הרשמי הראשון שלו מאז עלה לשלטון לפני כעשור. מודי, שבעבר זכה לגינויים מצד ארצות הברית צפוי לזכות לקבלת פנים חמה ביותר, במסגרתה הוא צפוי להיפגש עם נשיא ארצות הברית ובכירי המשק האמריקאי. כשבמוקד הידק היחסים בין המדינות, על רקע המתיחות הגוברת מול סין.
במהלך הביקור צפוי מודי להיפגש עם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן, בבית הלבן, ובהמשך אף לנאום בפני הקונגרס האמריקני, מה שהיפוך אותו לראש ממשלת הודו הראשון שנואם בפני בית המחוקקים פעמיים. חוץ מהפגישה עם ביידן, צפוי מודי להפגש עם שורה של בכירים במשק האמריקאי, וביניהם מנכ"ל אפל טים קוק, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נאדלה ומנכ"ל פדקס ראג' סוברמאניאם. אשר ישתתפו כולם בארוחת הערב הממלכתית, אותה מארגן הבית הלבן, ביום חמישי בערב.
מי שכבר הספיק להיפגש עם מודי הוא איש העסקים והיזם אילון מאסק, שאמר לאחריה כי, "הייתה פגישה פנטסטית....אני נרגש לגבי העתיד של הודו. אני חושב שיש להודו יותר פוטנציאל מכל מדינה גדולה אחרת בעולם". מאסק גם הודיע לאחר הפגישה כי טסלה צפויה לבצע השקעה משמעותית בהודו "בהקדם האפשרי". בנוסף הוא הצהיר על רצונו לשפר את קישוריות האינטרנט של הודו, באמצעות שירות הלוויין Starlink של SpaceX שבבעלותו.
חיבוק חם מהאמריקאים
הביקור של מודי, והחיבוק החם אותו הוא צפוי לקבל, מגיע על רקע המתיחות הגוברת בין הממשל האמריקאי לממשלת סין. האמריקאים רואים בהודו של מודי, כמי שעשויה לשמש משקל נגד דיפלומטי וצבאי לכוחה של סין. שתי המדינות רואות בבייג'ין איום, כאשר מצד אחד תחת ממשל ביידן הורחבו הגבלות הייצוא לסין, ומצד שני ממשלתו של מודי אסרה על שימוש במאות אפליקציות סיניות, בעקבות תקרית שארעה בגבול המדינה והביאה למותם של 20 חיילים הודים ב-2020.
בראש סדר היום צפוי לעמוד שיתוף הפעולה הטכנולוגי, והסרת החסמים הרגולטוריים הנדרשים. ברקע מלחמת השבבים, המתרחשת בימים אלו בין סין לארצות הברית, והניסיונות של ממשל ביידן למנוע גישה סינית לשבבים מתקדמים. על כן, על פי הדיווחים בין היתר המדינות צפויות לפעול לקידום מפעלים לייצור מוליכים למחצה בהודו. אתמולף אמר דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, כי הודו היא שותפה אסטרטגית של ארצות הברית בכל הנוגע לנושאים כמו בינה מלאכותית, מחשוב קוונטי, שרשרת אספקה עמידה, אנרגיה נקייה, מוליכים למחצה ושינויי אקלים.
בזמן שהדיונים הדיפלומטיים בין המדינות נמשכים, במהלך הרבעון הראשון הוכפל ביותר מפי 38 ההיבוא האמריקאי של שבבים מהודו. כמו כן, במהלך שנת 2022 שילשה אנקית הטכנולוגיה האמריקאית אפל, את ייצור מכשיר האייפון בהודו, במטרה להפחית את התלות בייצור הסיני. בנוסף יצרנית שבבי הזיכרון האמריקאית מיקרון, המצויה במוקד חקירה של הרשויות בסין, קרובה לקבל אישור ממשלתי להקמת מפעל ענק לייצור מוליכים למחצה במדינה.
שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם ארה"ב צפוי לזלוג גם לתחום הביטחוני, כאשר ג'נרל אלקטריק והינדוסטאן אירונאוטיקס, צפויות לחתום על הסכם במהלך ביקורו של מודי לייצור מנועים למטוסי הקרב של הודו. עסקה אשר מעידה במידה רבה על הרצינות האמריקאית והרצון לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות, בין היתר בשל העובדה שהאמריקאים לא ששים לחלוק טכנולוגיה צבאית עם מעצמות אחרות.
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
שינוי מדיניות סופי ביחס האמריקאי להודו
קבלת הפנים החמה לה זוכה מודי בארצות הברית אינה מובנת מאליה, במיוחד לאור העובדה שבקשת וויזה של מודי נדחתה בגין "הפרות חמורות של חופש הדת", ולמעשה נאסר עליו להיכנס למדינה במשך כמעט עשור. אלא שבתשע השנים שחלפו מאז הוסר האיסור הזה, מודי אומץ בהדרגה על ידי הבית הלבן, עד לקבלת הפנים הממלכתית לה הוא צפוי לזכות בבית הלבן בהמשך השבוע.
הביקור של מודי מציב את ממשל ביידן, אשר מיצב את עצמו כמגן דמוקרטי, במצב בעייתי מאד. מפלגת השלטון של מודי, Bharatiya Janata (BJP), זוכה בשנים האחרונות לביקורות קשות מצד ארגוני זכויות אדם בשל המדיניות ההינדית לאומנית שלה, והדיכוי המתמשך של המיעוטים במדינה. על כן, בממשל ינסו ככל הנראה להציג תמונה לפיה חיזוק היחסים עם הודו, לא כולל את הכשרת הדרכים הפוליטיים של מודי. בין אם יצליחו ובין אם לאו אין ספק שיש בדבר טעם לפגם.
מצב זכויות האדם במדינה בדורם מזרח אסיה אינה הבעיה הדיפלומטית היחידה שעומדת ברקע להידוק היחסים בין המדינות. על אף ההתקרבות בשנים האחרונות הודו תלויה במידה רבה ברוסיה, אשר מספקת לה בין היתר ציוד צבאי. לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, במקום לנתק את הקשרים הכלכליים עם הקרמלין, הודו ערערה את הסנקציות המערביות באמצעות הגברת הרכישות של נפט, פחם ודשנים רוסיים - והעניקה לנשיא ולדימיר פוטין חבל הצלה פיננסי חיוני בזמן שכוחותיו מנהלים את הפלישה לאוקראינה. עם זאת, בחודשים האחרונים החלו לצוף מעל לפני השטח סימנים ראשונים למתיחות בין הודו לסין, לאחר שלפני כחודשיים חיל האוויר ההודי, מתח ביקורת על רוסיה אשר לא מסוגלת לדבריהן לקיים את התחייבויותיה לאספקת נשק להודו, בשל המלחמה באוקראינה.
בין כך ובין כך, ארה"ב של ביידן היא בהחלט לא האומה המערבית היחידה שפרסה שטיח אדום בפני מודי בתקופה האחרונה. בחודש שעבר, נפגש ראש ממשלת הודו, בסידני עם ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבני, שכינה אותו "ככוכב רוק" ו"בוס" ואף תיאר כיצד חיזק את הדמוקרטיה באוסטרליה. מספר ימים קודם לכן, הוא נפגש לראשונה מאז החלה הפלישה הרוסית, עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בשולי פסגת קבוצת השבע (G7).
הכלכלה צומחת אך אחוז האבטלה נותר גבוה
בזמן שיתר כלכלות העולם מדשדשות הכלכלה ההודית נהנתה מצמיחה של 6.1% ברבעון הראשון של 2023. זאת על אף נתוני צריכה פרטית חלשים, ועל רקע הוצאות הון ממשלתיות ופרטיות גבוהות. במה שעשוי לסמן לפחות כרגע את הכיוון אליו הולכת הכלכלה ההודית, אשר נותרה אחת הכלכלות הצומחות ביותר, במיוחד על רקע הקושי של הכלכלה הסינית להתאושש מנזקי מגפת הקורונה. למרות הסיכונים הנובעים מההאטה העולמית, הממשלה צופה שהצמיחה השנתית של המדינה תעמוד על כ-6.5%.
הכלכלה השלישית בגודלה באסיה, התרחבה מהר יותר מתחזיות האנליסטים המוקדמות שצפו צמיחה של 5% בלבד. עם זאת, כלכלנים הזהירו כי ההאטה העולמית והתנודתיות בשווקים הפיננסיים מהווים סיכון ליצוא ולפוטנציאל לצמיחה ברבעונים הקרובים. בינתיים, הבנק המרכזי של הודו העלה את הריבית שלו ב-2.5% מאז חודש מאי בשנה שעברה, וכלכלנים צופים שהוא ישאיר את הריבית ללא שינוי למשך כל שנת 2023, במטרה לצפות בהשפעה של העלאות קודמות.
על אף הצמיחה המרשימה הכלכלה ההודית מתמודדת עם בעיה קשה של אבטלה בעיקר בקרב צעירים. שיעור האבטלה במדינה נותר גבוה (סביב ה-8%), וכן קיים מחסור במשרות בעלות שכר גבוה. להערכתם של כלכלנים בכירים, המדינה שהפכה בשנה האחרונה למאוכלסת ביותר בעולם, צריכה לצמוח ב-7% עד 8% בשנה ולבנות בסיס ייצור חזק, כדי ליצור מקומות עבודה למיליוני עובדים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. קרדיט: רשתות חברתיותממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
הבית הלבן הודיע כי ב־10 בדצמבר ייערך מכרז ראשון למכירת זכויות קידוח בים, בהיקף אדיר של כ-324 אלף קמ"ר במפרץ מקסיקו, שאותו מיתג מחדש הנשיא כ-“מפרץ אמריקה”; שיעור התמלוגים ייקבע על 12.5% בלבד, כדי לעודד השתתפות רחבה מצד חברות האנרגיה; במקביל הודיע על מכרז נוסף באלסקה בתחילת 2026, בצעד ראשון בתוכנית כוללת של 36 מכרזים ימיים, שנועדה לקדם עצמאות אנרגטית ולהמריץ את תעשיית הנפט האמריקאית
ממשל טראמפ הודיע רשמית על מכרז עצום להענקת זכויות קידוח נפט וגז במים הכלכליים של ארצות הברית, כחלק ממדיניות “העצמאות האנרגטית” של הנשיא. לפי הודעת משרד הפנים, ב-10 בדצמבר 2025 ייפתח מכרז על שטח ימי של כ-80 מיליון אקר (324,000 קמ״ר) במפרץ מקסיקו, אזור
שטראמפ בחר למתג מחדש כ-“מפרץ אמריקה”. מדובר במכרז הראשון מתוך 30 מכרזים באזור, המתוכננים עד שנת 2040, במסגרת החוק החדש שאושר בקיץ האחרון.
הגוף המופקד על ניהול המשאבים האנרגטיים הימיים, ה-BOEM הודיע כי לצד המכרז במפרץ, ייערך גם מכרז נוסף במפרץ
קוק שבאלסקה ב-4 במרץ 2026. מכרז זה יכלול כמיליון אקר (כ-4,050 קמ״ר), והוא הראשון מבין שישה מכרזים מתוכננים באזור זה עד שנת 2032. על פי החוק החדש, המדינה מחויבת לקיים מכרזי קידוח ימיים מדי שנה כמעט לאורך שני העשורים הבאים.
ב-BOEM ציינו כי שני המכרזים יקבעו שיעור תמלוגים אחיד של 12.5%, הנמוך ביותר שמותר בחוק, במטרה “לעודד השתתפות רחבה מצד תעשיית האנרגיה” ולחזק את התחרות בשוק. ממלא מקום מנהל הסוכנות, אמר בהודעתו: "אנחנו פועלים על פי לוח זמנים צפוי וברור שהוגדר על ידי הקונגרס, במטרה לתמוך בפיתוח ארוך טווח של תעשיית הנפט והגז הימית של ארצות הברית בעשורים הבאים".
המהלך משתלב במדיניות רחבה יותר של הממשל, המבקשת להגביר את תפוקת הנפט, הגז והפחם, תוך צמצום רגולציה סביבתית והפחתת סובסידיות למקורות אנרגיה ירוקים. התוכנית החדשה נועדה להבטיח "רצף עסקי ויציבות השקעות" לחברות האנרגיה, לאחר שנים של תנודתיות רגולטורית בשווקים.
- אלמנת הנשיא נעצרת בחשד להונאה וחברת הקופונים יוצאת להנפקה בנאסד"ק
- שר האנרגיה של אבו דאבי יכהן גם כמנכ"ל זרוע ההשקעות הבינלאומית של אדנוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלפי מקומות עבודה חדשים
האנליסטים מציינים כי פתיחת המכרזים הללו צפויה להניב עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה וליצור אלפי מקומות עבודה חדשים במגזרי התשתית, ההנדסה והשירותים
הלוגיסטיים. עם זאת, פעילי סביבה ואנשי אקדמיה מזהירים מהשלכות אקולוגיות כבדות. "פתיחת שטחים חדשים לקידוח במים עמוקים עלולה להגדיל את הסיכון לאסונות סביבתיים ולפגוע במערכות אקולוגיות רגישות לאורך חופי המפרץ", הזהירו ארגונים סביבתיים.
