אלי צחור
צילום: ברומטר
ראיון

"זה הזמן לאג"ח ולא למניות; בניגוד לישראל - המיתון בארה"ב ובמיוחד באירופה כמעט ודאי"

אלי צחור, מנכ"ל בית ההשקעות ברומטר בראיון לביזפורטל: "דרושה התערבות פיסקאלית של הממשלות. אצלנו הבעיה גדולה כי אין ממשלה מתפקדת"; על ריבית האג"ח: "זה גיים-צ'יינג'ר, יהיה מעבר ממניות לאג"ח"
דור עצמון | (27)

שוק האג"ח בשנים האחרונות סיפק תשואה נמוכה ואפילו אפסית וזה היה רק שאלה של זמן עד שהמצב ישתנה. אבל השנים עברו, הריבית נותרה ברצפה ובמשך מעל עשור, שוק האג"ח סיפק לכם תשואות נמוכות. עד שלפני כשנה המגמה השתנתה - זה התחיל בעולם וחלחל כמובן גם לכאן. זה התחיל ברמזים, נמשך ברמזים עבים של נגידי הבנקים ונמשך בעליית ריבית בפועל. ואז, אגרות החוב התרסקו. זה כלל הברזל בשוק האג"ח - התשואות הפוכות למחירים. כשהמחירים גבוהים אתם מקבלים תשואה נמוכה, אבל כשהמחירים יורדים אתם מפסידים. זה היה כתוב על הקיר בהדגשה ובכל זאת - הגופים המוסדיים לקחו אתכם לטבח.

הפסדתם 5%, 10%, יש גם מצבים של 20%. אבל עכשיו זה משתנה. אגרות החוב קרסו והתשואה עלתה. עכשיו זה כנראה זמן של אג"ח למרות שהריבית עדיין בעליה וצפוי שגם התשואה האפקטיבית באגרות החוב תמשיך לעלות. בכל מקרה, המניות הן עכשיו משחק מסוכן מאוד, ככל שאגרות החוב הופכות לאטרקטיביות יותר כך המניות הופכות למוצר פחות אטרקטיבי וזה מעלה שאלה מעניינת: מה עדיף בתקופה כזו למשקיע אמריקאי: אג"ח ארה"ב בטוח בתשואה שנתית של 4%, או מניית אפל (שהאמריקאים כל כך אוהבים) בתשואה אפקטיבית של 4%?  

 הסיבה לנפילות באג"ח, למי שלא היה בסביבה היא האינפלציה שגררה עליית ריבית וירידות שערים לא רק במניות אלא גם באג"ח. השאלה כעת היא האם אגרות החוב חוזרות להיות מעניינות להשקעה? בראיון לביזפורטל מסביר אלי צחור, הבעלים ומנכ"ל בית ההשקעות ברומטר כיצד להבין יותר לעומק מה מצבו של שוק האג"ח בתקופה הנוכחית, האם עוד "יש סיכוי" למניות, לאן הריבית הולכת והאם החשש ממיתון הוא ממשי?

מה מצבו של שוק האג"ח בתקופה הזו?

צחור: "צריך להבדיל בין אג"ח בעל מח"מ קצר לאג"ח עם מח"מ ארוך. שני סוגי האג"חים הללו ירדו, אבל האג"ח הארוכות ירדו בצורה חדה יותר משמעותית - אפילו ב-15% - בעוד האג"ח הקצרות ירדו רק ב-2%-3%. השאלה בשווקים היא כמובן מה הלאה? התשובה של הפד ברורה: הולכים להילחם באינפלציה. יו"ר הפד ג'רום פאוול התבטא לאחרונה בצורה חריפה כשאמר 'נלחמים באינפלציה גם אם זה במחיר של הורדת רמת החיים ופגיעה בתוצר'. אלו משפטים יחסית קיצוניים שלא נאמרו ב-15 השנים האחרונות שעשו הכל כדי שהכלכלה לא תתכווץ.

למה בעצם צריך להילחם באינפלציה?

צחור: "כעת, בפעם הראשונה לאחר הרבה שנים (שבהם שוקי הנדל"ן והמניות התנפחו והיה מינוף יתר גם של חברות וגם של אזרחים שהיום נמצאים עם משכנתאות לא מאוזנות ליכולות שלהם כשהריבית עולה בחדות וזו השפעה מהותית על המשק).

קיראו עוד ב"אג"ח"

"האינפלציה היא בראש סדר העדיפויות כיוון שמדובר ב'מס' רגרסיבי מאוד חזק על השכבות החלשות, והם גם בדרך כלל לא יודעות כיצד להתמודד עם זה. העלייה באינפלציה היא הפגיעה הגדולה והחזקה ביותר עבורם, ולאורך זמן. האינפלציה הרימה ראש - כבר לא מדובר רק באינפלציה של סחורות. השד האינפלציוני יצא מהבקבוק ומאוד קשה להחזיר אותו לבקבוק.

"מה שפאוול אמר הוא שזה תהליך שייקח זמן ושזה יהיה כואב כי האינפלציה זלגה גם לתחום השירותים - אנשי חשבונות רוצים שכר יותר גבוה, כך גם אנשי מיחשוב וגם השכירות למגורים עולה יותר. הדבר מביא לעלייה במחירי השירותים ואז הצעד שמגיע לאחר מכן הוא לחץ להעלאת משכורות דרך ועדי עובדים. מדד האינפלציה שפורסם אתמול בארה"ב מייצג גם את העלייה בשכר הדירה, שירותי הבריאות ושירותים בכלל. העובדה שכבר לא מדובר רק על הסחורות, זה השינוי שצריך להבין אותו, שאנחנו בספירלה שאי אפשר כרגע לעצור אותה אלא רק לנסות להילחם ע"י העלאת ריבית.

"מצד אחד העלו את הריבית ומצד שני רכשו אג"חים והציפו מאוד את הכסף שזה דבר שלא עשו בהיסטוריה. בעולם המוניטרי, הורדת ריבית תהיה הפסקת הרכישות, מכירת אג"חים חזרה וניסיון לספוג את הכסף. בנוסף דרושה התערבות פיסקאלית של הממשלות. אצלנו יש בעיה גדולה היות שאין ממשלה יציבה לאורך זמן. צריך להגביל את שכר הדירה וליישם אסטרטגיות שייקחו שנים. הדברים האלו לא יורידו את האינפלציה מיידית אבל מעצם החשיבה להגביל שכר דירה - מהלך שגורר אינפלציה - השכבות החלשות תיפגענה כי הקפיצו להם את שכר הדירה בעשרות אחוזים. הממשלה לא מספיק מתפקדת ואין לנו ממשלה כמו שצריך. העלאת הריבית גורמת נזק גדול בעיקר למשקי הבית ולאנשים החלשים שהבנק ייגבה מהם יותר כסף.

"אז מה עושים? פועלים באגרסיביות כפי שראינו את העלאות הריבית בארה"ב שימשיכו. הצפי כעת הוא העלאה של 1% ואם צריך יגיעו בסוף גם ליותר מ4%. הריבית על האג"חים הקצרים בארה"ב טובה ואפשר לקבל כבר כמעט 3% וייתכן שבקרוב אף יותר. מדובר בגיים-צ'יינג'ר בשוק ההון לטווחים קצרים. העלאת הריבית תהיה הכלי המוניטרי המרכזי כרגע לדיכוי האינפלציה אך אנו מערכים כי זה לא יצליח במהירות. זה יכול לקחת הרבה זמן ולכן גם מדברים על האטה במשק וירידה בצמיחה. מדובר כמובן בפגיעה מאוד קשה".

האם יש בשלב זה יש טעם להשקעה במניות?

צחור: "בפירוש זה לא הזמן למניות. כשהאסימון ייפול (השקעה באג"חים) - יותר ויותר אנשים יבינו שישנה אלטרנטיבה סולידית. הם יבינו שאחרי שהקרנות שקנו, קופות הגמל ופוליסות החיסון שירדו 7%-8%, יירדו אפילו 10%-15%, הם יראו את האלטרנטיבה של 3% ויותר בבנק. זמנן של המניות יחזור כמובן בהמשך אבל לפנינו עוד לפחות 10%-15% ירידות ואולי יותר בארה"ב כמובן. בישראל המצב מעט שונה לטובה, יש לנו נדל"ן בעלייה, הגז וההייטק - יש פה בישראל נס כלכלי. כל הדברים הללו הם מנועי צמיחה שמונעים אצלנו ירידות.

"המניות לא יחזרו מהר, הריבית הולכת להישאר למעלה כי רוצים לוודא שהאינפלציה יורדת, ולהערכתי זה ייקח לפחות שנה וירידה של לפחות 15%. לגבי האג"חים: האג"ח הקצר ישמש את הציבור הרחב ואילו האג"ח הארוך יהיה העקום ההפוך. באג"ח הקצר ייתן יותר מהאג"ח הארוך אבל כהשקעה, מי שיושב על אג"ח ארוך (ולכשתגמר הסאגה הנוכחית) ייהנה 10 שנים מריביות גבוהות כך שזה עשוי להיות אפילו דומה לתשואה במניות".

דיברנו על האינפלציה בארה"ב, איך אתה רואה את האינפלציה בארץ?

צחור: "אני חושב שאנחנו פחות חשופים לבעיות אינפלציוניות בגלל סיבות פנימיות. אך עדיין ישנו סיכון ואנחנו לא נמצאים בחוף מבטחים. בדומה לעולם, גם אנחנו צריכים להילחם באינפלציה ואני חושב שהעלאת הריבית האחרונה של 0.75% תימשך באותה האגרסיביות. במקביל יש לראות מה מצב האינפלציה בעולם כי אנחנו יחסית גלובליים ומושפעים מגורמים חיצוניים".

האם אנחנו בפתחו של מיתון?

צחור: "אנחנו בהחלט בדרך למיתון אבל צריך להסתייג מעט כי זה עדיין לא וודאי לחלוטין. בישראל אני לא רואה מצב של מיתון אך אכן ישנה האטה וירידה בקצב הצמיחה. לעומת זאת, בארה"ב דווקא ייתכן מאוד שיגיעו למיתון, ובאירופה נראה שזה כמעט וודאי. אירופה במשבר, החוב שלה גדל ומשבר האנרגיה מתעצם. חוסר האקטיביות של הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) והעובדה שהגוש האירופי מתנהל עם מטבע מרכזי אחד ולא עם מטבע לכל מדינה, אלו דברים שמאוד מקשים עליהם.

"אירופה כמובן כמו בארה"ב ימשיכו להעלות את הריבית אבל הם כנראה ייספגו את הפגיעה הכי חזקה מבחינת התוצר. הם יכולים להגיע למיתון ואם לא אז להאטה הרבה יותר משמעותית. נושא הגז ישפיע מאוד על מפעלים שייאלצו אולי להשבית פעילות".

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    א.ב 15/09/2022 07:32
    הגב לתגובה זו
    מדויק
  • 22.
    אחד העם55 14/09/2022 20:12
    הגב לתגובה זו
    נשארו רק משפרי דיור וזוגות צעירים . העיקר מפמפמים שיש מחסור בדירות .
  • חנן 16/11/2022 11:59
    הגב לתגובה זו
    מאוקרינה, רוסיה, צרפת , אה"ב וכו'...
  • 21.
    הסנגור של פחלון 14/09/2022 16:59
    הגב לתגובה זו
    זה לא רווח ולא כסף . וגם יורד מס ודמי ניהול למי שבבנק וכו. עדיף מניה שנותנת דיבידנד .
  • 20.
    מתחרה 14/09/2022 16:58
    הגב לתגובה זו
    תעיפו מבט על התוצאות של ברומטר, מדובר במנהל השקעות מוכשר עם קבלות.
  • חחח (ל"ת)
    חחח 19/09/2022 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    צחי 14/09/2022 16:54
    הגב לתגובה זו
    השוק יזנק ואף אחד לא יבין למה כמו תמיד חבוב
  • אחד 14/09/2022 20:19
    הגב לתגובה זו
    כנראה שלא חוות מפולת של 50%. שיהיה לך בהצלחה.
  • 18.
    כלכלן 14/09/2022 16:13
    הגב לתגובה זו
    יש ציבור משקיעי מניות בוול-סטריט מאד חזק של מהנדסי הייטקיסט ארוכי טווח, שצברו כסף במשך שנים וקנו איתו מניות בוול-סטריט אחרי הקורונה והם לא לחוצים למכור אותם בלשון המעטה גם אם קנו אותם במחירי שיא. גם לא במצב של מיתון שיימשך שנים על גבי שנים. הבית הלבן, הפד והבנקים לא רוצים לתת להם להתעשר מסיבותם שלהם ולכן מפילים בכוונה את השוק על-ידי מחיקת חובות לסטודנטים ואוכלוסיות שונות כדי להעלות את האינפלציה, ככה גם העלאת ריבית בסוף מייקרת את השכירות ומעלה את האניפלציה במקום להוריד אותה. יש בעיקר חוסר האחריות של הממשלות והבנקים המרכזיים והשמאל הכלכלי בעולם, שיצרו במו ידם את המצב הזה... אם זה היה לתוי רק באנשים כמו ביבי וטראמפ זה לא היה קורה, אבל יש עוד גורמי שמאל ובעלי עניין בממסד האמריקאי והישראלי שחושבים אחרת מהם...
  • 17.
    ומה לגבי "תספורות" שבאף אקדמיה לא בחרו לציי???ן (ל"ת)
    משקיע במניות 14/09/2022 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    תן לי לנחש 14/09/2022 16:05
    הגב לתגובה זו
    זה הזמן להתחיל לקנות בהדרגה מניות במחירי סוף עונה
  • 15.
    ר 14/09/2022 15:55
    הגב לתגובה זו
    לא להאמין לרמה של הברוקרים במדינה
  • 14.
    יובל 14/09/2022 15:47
    הגב לתגובה זו
    אתה באמת צודק כי אצלינו זה הפוך על הפוך אם בעולם האג"ח עולה אצלינו תמיד יורד כי זה המיזרח התיכון החשיבה לא במושגים הכלכליים המקובלים אלא לפי האינטרס של העשירים המובילים במדינה ששולטים גם בהון וגם בשילטון וגם בכל ערוצי המדיה
  • 13.
    בלבולי מוח 14/09/2022 15:39
    הגב לתגובה זו
    באיזה סרט הוא חי .. מתחילת שנה הממשלתי בונד הירידות חדות יחסית וזה לא נגמר. חי בסרט ..
  • 12.
    מעניין מה תגידו בעוד 2-3 חודשים שכולם יבינו שיש דפלציה? (ל"ת)
    מאיר 14/09/2022 15:35
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    קש 14/09/2022 15:33
    הגב לתגובה זו
    כאשר יש אלטרטיבה לכסף בריבית של הבנק ללא סיכונים אז למה להשקיע בנכסים כאשר התשואה נמוכה יותר ובעלת סיכון
  • 10.
    יניב 14/09/2022 15:27
    הגב לתגובה זו
    גדולים וחכמים כבר ניסו לתזמן את השוק, מחר המלחמה באוקראינה יכולה להגמר ומה אז? אם אתם לא צריכים את הכסף מחר בבוקר אז להיות במניות זה המקום הכי טוב באופן תמידי, אני מקבל כל שלושה חודשים דבידנדים ואני מתעלם מאיזה שדון קטן שיושב לי על הכתב ואומר לי כל יום כמה המניה שלי שווה, זה פשוט לא רלוונטי.
  • 9.
    הבנתי:לקנות מניות אחרי שהם יעלו (ל"ת)
    דמוסטנס 14/09/2022 15:20
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ל 14/09/2022 15:16
    הגב לתגובה זו
    מי שחושב שבארה''ב ובאירופה יהיה מיתון ופה לא לא היייתי נותן לו לנהל מכולת
  • 7.
    סתם אחד 14/09/2022 15:15
    הגב לתגובה זו
    אני בן 40 תכף, מגיל 26 נמצא אך ורק עם מניות, משלים הכנסה בצורה יפה מאוד עם דבידנדים מעולם לא התחרטתי על זה. אם למדתי משהו זה שכשאחרים בורחים צריך להתחיל לעשות רשימת קניות של חברות איכותיות, בשביל 3% ממוצע בשנה לא שווה להקליק על העכבר. השקעה סולידית כזאת אולי שווה אם מכרת את הדירה של סבתא ב3 מיליון ואז 3 אחוז בשנה זה מצטבר לסכום נאה מאוד, הישראלי ההמוצע שחוסך 50,000-250,000 לא ממש משפר את מצבו משמעותית עם אגח
  • 6.
    דויד 14/09/2022 15:06
    הגב לתגובה זו
    באג"ח יש סיכון נמוך אמנם אך סיכוי אפסי לרווחי הון שהרי אנו בסביבת ריבית עולה. במניות אחרי כל הירידות הסיכון בינוני אך הסיכוי לרווחי הון בעתיד גבוה מאד. לו אני לקוח שלך הייתי מושך את הכסף במיידי.
  • לגמרי (ל"ת)
    ל 14/09/2022 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ערן 14/09/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    כל מי שבשוק יותר משבוע יודע שאנחנו במיתון.
  • 4.
    רותם 14/09/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    להגיד זה לא הזמן למניות זה הכי חסר אחריות שיש.בזמן כזה שהבתי השקעות מפסידים שינסו לפחות לא למכור לנו את ה''ידע'' הזה
  • 3.
    אמיר 14/09/2022 14:44
    הגב לתגובה זו
    שכר הדירה משקף תשואה על ההון. בעולם של זינוק במחירי הדירות, נשגבת מבינתי ההצעה להגביל את שכה"ד.
  • 2.
    ל 14/09/2022 14:32
    הגב לתגובה זו
    שאג"ח בינוני ארוך הופך יותר אטרקטיב עם עליית ריבית,אך מיליונרים תהיו רק ממניות ורק עם סבלנות " וורן באפטית של ריבית דריבית"
  • 1.
    ל 14/09/2022 14:30
    הגב לתגובה זו
    מילת גנאי כ'כ מפחידה ורצינית,זה סה"כ ניקוי מערכות בהכרח, ייעול ע"י הקטנת כח אדם והוצאות כלליות שיפור המצב וחזרה לנורמלי צומח בהדרגה
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.