מכירת סוף עונה או גיים אובר: האם להשקיע בשוק הסיני ב-2022?
שוק המניות הסיני הציג ביצועים גרועים בשנת 2021, בניגוד למקבליו בארצות הברית, אירופה וגם בישראל. מדד המניות הגדולות הסיניות ה-CSI-300 נפל בכ-5% במהלך השנה. מדד ההאנג סנג בהונג קונג - בו נסחרות רבות מחברות הטכנולוגיה הסיניות הגדולות כמו גם חברות ענק סיניות אחרות - נפל ב-15% ואילו ה- MSCI China שבר את כל השיאים עם נפילה של 37% במהלך 2021. גם שוק המניות האמריקאי הושפע מהנפילה הסינית כאשר החברות הסיניות הנסחרות בארצות הברית גרעו 600 מיליארד דולר משווקי המניות האמריקאיים במהלך 2021.
חוסר השקט בשוק המניות הסיני נובע כמובן מבעיות אמיתיות בכלכלה הריאלית. קשה להחליט מה מכל הגורמים השליליים היה המרכזי, אבל כל אחד מהם בנפרד יכול לגרום לסערה משלו. כדי להבין האם הסנטימנט השלילי יימשך לתוך שנת 2022 יש לבדוק קודם מה גרם לו בשנת 2021 ואז להבין אם יש סיכוי לשינוי.
חברת אוורגרנד היא חברת נדל"ן סינית ענקית, ומה שענק במיוחד אצלה הוא החוב. 300 מיליארד דולר ליתר דיוק חייבת החברה לנושיה. במשך שנים דיברו בשווקי ההון על בועת הנדל"ן הסינית אך עתה נראה שהחששות קורמים עור וגידים. החברה הודיעה בחודש שעבר באופן רשמי על חדלות פירעון יחד עם חברה נוספת שלה חוב צנוע יותר של כ-19 מיליארד דולר, אך הסאגה החלה כבר לפני כמה חודשים עם הבנת המשקיעים שהחברה לא תוכל בקרוב לעמוד בהחזר חובותיה, וכשחלחלה ההבנה שכנראה הממשל הסיני לא הולך להציל אותה מהחוב. יש שכינו את המשבר רגע ה-"לימן ברנדרס" של סין, כשהם מתייחסים לקריסת הבנק שהחלה את שרשרת קוביו הדומינו במשבר הסאב פריים ב-2008 בארצות הברית.
קשה להעריך את ההשפעה העצומה של נפילה של חברה בסדר גודל כזה על הכלכלה, אפילו גדולה ועוצמתית כמו זו של סין. האפקט המתגלגל של פרויקטים שנעצרים באמצע, פיטורים, ההיקף המעגלי של הספקים, היצרנים ובעלי הבתים הוא עצום. מלבד זאת, כמה עוד חברות נדל"ן עומדות בפני סיטואציה דומה? וחברות מתחומים אחרים? ההערכות מדברות על 30% מכלל הייצור הסיני קשור לתחום הנדל"ן או לתעשיות נלוות, לפחות חלק מהשוק הענק הזה נמצא כעת בסכנת קריסה שעלולה להשפיע על הכלכלה הסינית כולה.
- סין מבטלת את חקירת ההגבלים העסקיים נגד גוגל
- וואווי מסתערת על אנבידיה במטרה להוביל את שוק השבבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, מדוע הממשל הסיני לא רוצה לעזור? האם מפני שזו עמדתו העקרונית או שמא הוא בעצמו חווה קשיים? במדינה דיקטטורית חסרת שקיפות כל מקרה כזה הוא פתח לספקולציות אינסופיות. העננה השחורה הזו טרם פוזרה, ואדרבה החמירה בחודש האחרון, והספקות יימשכו איתנו לתוך שנת 2022 וימשיכו להשפיע על שוק המניות הסיני.
עוד גורם שהשפיע רבות על החברות בסין הוא המדיניות הממשלתית שהחמירה את הרגולציה על חברות הענק ובנוסף נקטה במדיניות של "פיזור העושר" שמחזיר את סין לתקופות יותר סוציאליסטיות בעברה, שלא לוו בהכרח בצמיחה הכלכלית הגבוהה שמאפיינת אותה בעשורים האחרונים. לו פנגזהו, פרופסור לפיננסים באוניברסיטת הונג קונג אומר: "הלחץ הרגולטורי על סקטור הטכנולוגיה עדיין כבד מאד. כיון שהסקטור הזה הוא חלק גדול מהמדד בהונג קונג אני דובי בנוגע לשווקים במדינה זו בשנת 2022".
בעיה נוספת שמשפיעה על כל שוק המניות הסיני הוא המתח המתמשך מול ארצות הברית. המתח החל עוד בתקופת ממשל טראמפ סביב המדיניות של הנשיא לשעבר שנועדה להגן על הייצור האמריקאי עם קמפיין שהתבסס על "לשמור על המשרות שלנו". מדיניות הפרוטקציוניזם המקומי של טראמפ שנויה במחלוקת, כשרוב הכלכלנים סבורים שסגירת משק ליבוא מתחרה לא באמת מסייעת למשק ולעיתים קרובות מכבידה עליו, אך בפועל זו המדיניות בה נקט טראמפ, דבר שהיה לו השפעה על הכלכלה הסינית.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
עם חילופי המשמרות בבית הלבן היה נראה שיש סיכוי לשיקום היחסים, אך בפועל לא כך קרה ואדרבה נוצרה מתיחות חדשה סביב נושא זכויות אדם. לפני כשבוע הכריז ביידן על חרם על כל המוצרים המיוצרים במחוז שאנג'יאנג וסין איימה בתגובה חריפה. גם הקונפליקט עם טאיוואן ועם סינגפור גורם לחילוקי דעות עמוקים בין הצדדים. מתח עם יעד הייצור מספר אחד שלך ובכלל עם רוב העולם המערבי, הוא לא מתכון לכלכלה בריאה ולא לציפיות של המשקיעים מהמניות שלהם. כאמור, לא נראה שהמתח הזה הולך להיעלם בקרוב, בתקווה שהוא לא יחמיר. החברות הסיניות הנסחרות בארצות הברית עלולות לסבול במיוחד מהימשכות מתח כזה כאשר הרגולטורים משני צידי האוקיינוס השקט מתמקדים דווקא בהן.
בנוסף לבעיות המרוכזות בכלכלה הסינית עצמה, ישנו כמובן קשר בין סין לבין שאר העולם, והאינפלציה שכבר לא נחשבת כל כך זמנית יחד עם הקשיים בשרשרת האספקה משפיעים על הצרכנים ברחבי העולם שמפחיתים את הצריכה, דבר שמשפיע כמובן על ה"מפעל של העולם". הדעות לגבי האינפלציה חלוקות בין אלו שסוברים שבכל זאת היא תירגע במהלך השנה הקרובה לאור מהלכי הפד שעומד להפחית את התמיכה השווקים ובהמשך אף להעלות ריבית. אחרים סבורים שהסיבות לאינפלציה ימשיכו להתקיים ולהשפיע על השווקים הלאה. פתרון החידה הזו ישפיע אף הוא על שוקי המניות הסיניים בשנה הקרובה.
עוד אחד מהגורמים שמשפיעים על כל העולם, אך ייתכן שבסין יש לו השפעה מיוחדת הוא כמובן משבר הקורונה. המגיפה התחילה בסין ומשם יצאה במהירות לכל העולם. בעוד שהיה נראה שסין מצליחה להתגבר על המשבר במהירות יחסית הדבר היה במחיר כבד של מדיניות אגרסיבית של "אפס קורונה". על כל מיני התפרצות נערך סגר נוקשה מבלי להתחשב בהשפעות הכלכליות. הדבר מהווה משקולת כבדה על הכלכלה הסינית, מלבד ההשפעה שלו על כל העולם. עם התמשכות גלי הקורונה, ובמיוחד ההתפרצות של האומיקרון המדבק במיוחד נראה שסין לא מגלה שום נכונות להתגמש במאבק הזה כך שגם אפקט הקורונה ימשך לתוך שנת 2022 ואולי אפילו יותר מאי פעם.
לנוכח כל אלו יש לשאול האם הירידות החדות בכל זאת מהוות הזדמנות לנקודת כניסה נוחה לאחד השווקים המשפיעים בעולם שעדיין צומח בקצב שלא מוכר במערב? יש לזכור שגם המערב סובל מקשיים ניכרים בכלכלה הריאלית ובכל זאת שווקי המניות מרקיעים שחקים, האם דבר דומה יכול לקרות בסין? האנליסטים חלוקים בדעותיהם.
"סין במבצע סוף עונה" אמרה מארי קאלאן ארדוס ממחלקת ניהול הנכסים של JP MORGAN בוועידה באוקטובר. אנליסט נוסף מאותו בנק העריך שמדד ה MSCI China יחזיר תשואה של 40% בשנה הבאה. בנקאי JP MORGAN סבורים שהשקעה בשוקי המניות הסיניים הכרחית לצורך יצירת פורטפוליו גלובלי מגוון ומאוזן. ארדוס שמה דגש על הצריכה הפרטית שעד לאחרונה לא היוותה גורם מכריע בצמיחה הסינית, אך בשנים האחרונות תופסת מקום הולך וגדל בכלכלה האסיאתית. היא סבורה שהשקעה בסין מהווה חשיפה לכלכלה של מעמד ביניים שהולך וגדל וכולל מאות מיליוני אנשים. הבעיה עם חברת אוורגרנד איננה "חסרת משמעות" אך החברה היא לא "לימן ברדרס סינית", ואינה הדבר החשוב ביותר שקורה בסין.
ארדוס ניתלית באילן גבוה, צ'ארלי מאנגר שותפו של וורן באפט בחברת ברקשייר האת'וואי משקיע בעצמו בסין ואמר כי הוא בעד הדרך בה הממשלה הסינית מתנהגת ביחס ל-"הפרזה" של השווקים, בעוד "הכלכל החופשית והנהדרת שלנו מאפשרת לאנשים המשוגעים האלה ללכת ישר לתוך ה"הפרזה הגסה" הזו... הממשלה הקומוניסטית עושה את הדבר הנכון כדי לעצור את הספקולציות", כך לדברי המשקיע הוותיק.
גם בנקים אחרים כמו HSBC, UBS, BlackRock העלו את התחזיות שלהם לגבי שוקי המניות בסין למשקל יתר.
גולדמן זאקס מציג עמדה לא החלטית, כאשר בניתוח של הכלכלה הסינית אותה פרסם בסוף השנה הוא מצליח לרקוד בשתי החתונות. מצד אחד הוא צופה שהממשל הסיני יתמוך בכלכלה גם בצד המוניטרי על ידי הורדת שיעורי הריבית וגם בצד הפיסקלי על ידי הרחבות תקציביות באופן שיתמוך בצמיחה בהשוואה לשנת 2021. מצד שני בהמשך אותו ניתוח כתב גם שהרוחות הנגדיות שנושבות אל מול הכלכלה הסינית יימשכו בשנה הבאה כאשר שוק הנכסים ימשיך להתקרר, אסטרטגיית ה"אפס קורונה" תמשוך מטה את הצריכה לנוכח גלי הקורונה המתמשכים והאמצעים שננקטים נגד זיהום בבייג'ינג לפני אולימפיאדת החורף בתחילת השנה יהוו אף הם משקל עודף על כתפי הייצור התעשייתי.
לעומת הבנקים, כמה ממנהלי קרנות ההשקעה הפרטיות נמצאים בצד הפסימי, וזאת בהתחשב בכל הגורמים שציינו לעיל. בראד גרסטנר מנהל קרן הגידור אלטימטר קפיטל מציין שסין סובלת "מחוסר וודאות רדיקלי". הצמיחה תימשך בסין לדבריו, אבל "על בסיס הערכת סיכונים אינני בטוח שההערכות של החברות הסיניות הגיעו לתחתית".
Chamath Palihaítia מנהל קרן הגידור "סושיאל קפיטל" פסימי אף יותר. "יש הרבה כסף בהשקעה בסין ואנשים משלמים עמלות ורוצים שזה ימשך" הוא עוקץ את הבנקים, "אך המשחק בסין נגמר". הוא התייחס בעיקר לצעדי הממשלה הסינית וכינה אותם "בסין יש מנכ"ל אחד" כשהוא מתכווין לנשיא שי. הוא אמר שימשיך לפקוח עין על סין, אך כרגע הוא בעיקר יקרא, אך לא ישקיע.
שנת 2022 אם כן מעוררת הרבה אי וודאות ביחס לשוק הסיני כשרק החודשים הבאים יוכיחו מי צדק ביחס לכלכלת הענק הנאבקת בבעיות אקטויות, אך ממשיכה לצמוח בקצב מהיר. .
- 8.סיכום יפה של המצב (ל"ת)הקורא 07/01/2022 12:57הגב לתגובה זו
- 7.Led 03/01/2022 10:09הגב לתגובה זוהממשל הסיני הוא לא קומוניסטי אלא טוטליטרי. ממשל קומוניסטי כשיש בעיה לאזרחים למפעלים מחלצים. זה מה שעשתה ארצות הברית. במקרים רבים ובקורונה עוד יותר. ממשל קפיטליסטי = שוק חופשי. למשל כשאוורגרנד עשתה שטויות הממשל נתן לה ליפול. כך עובד שוק חופשי
- 6.הברבור הירוק 02/01/2022 23:09הגב לתגובה זובסוף זה הגיע אחרי הרבה שנים חופש כלכלי צריך גם חופש אישי ושחופש הביטוי הופך לבוטא מגיע הפטיש שחיכה זה יקח זמן שהמשק הסיני יחזור למסלול עושר מנכר וביקורת על הממשלה עד כאן שנה שנתים שבעל הבית יבהיר מי כאן קובע או שיבוא משבר אמון אז המחירים זולים והסחורה טובה כדאי להתחיל לאסוף בקטן ולצאת למסע של 3 שנים עם רוח נאה
- 5.זו דיקטטורה בכלל 02/01/2022 19:38הגב לתגובה זומנפיקים חברות חלום הארה"ב ואז לוקחים להם את הקופה בקשקושי מילים
- 4.תמים 02/01/2022 19:32הגב לתגובה זורק אלטשולר הטיפש השקיע בסין במקום בשוק האמריקאי.
- Led 03/01/2022 10:05הגב לתגובה זולקרוא לו טיפש? הלוואי והיה לי מאית מהידע שלו . וכנראה שגם לך
- 3.מכרו להם נמלים ומפעלים אחוזת בית נתלתה בארון חפצים . (ל"ת)מומחים לדין 02/01/2022 18:38הגב לתגובה זו
- 2.טייוואן נכבשה והשבבים שלך גוט קריסטל נאכט . (ל"ת)מומחים לדין 02/01/2022 18:37הגב לתגובה זו
- 1.חרטומי מצרים עברו להדבקה המונית נבהלה נפשם וחיסול 4 כעת (ל"ת)מומחים לדין 02/01/2022 18:35הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.