ממשיכים לבזבז: הישראלים מוציאים בכל יום 1.2 מיליארד שקל באשראי
אנחנו אוהבים לבזבז, זה ברור. החוב של משקי הבית ממשיך לעלות ועומד על 622 מיליארד שקל. גם נתוני הלמ"ס מראים זאת וגם הנתונים החדשים הללו: בחודש יוני 2021 עלו ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי בשיעור של 18.3% לעומת חודש יוני 2020. בכל יום הוציאו הישראלים החודש כ-1.158 מיליארד שקל בממוצע.
בראיה חודשית הוציא הציבור הישראלי 34.7 מיליארד שקל, לעומת 29.4 מיליארד שקל ביוני 2020. הסכום גבוה ב-4.2% מזה שהוציאו הישראלים בחודש מאי שעמד על 33.3 מיליארד שקל. ביוני 2019 ההוצאות בכרטיסי אשראי עמדו על 26.85 מיליארד שקל.
לקריאה נוספת:
> אפשר גם אחרת: כך תיצרו לעצמכם חיסכון של חצי מיליון שקל
ביוני 2021 נרשמה עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי בעסקאות אונליין, אלה זינקו בשיעור של 25.% ל-19.5 מיליארד שקל לעומת 15.6 מיליארד שקל ביוני שנה שעברה. בהשוואה למאי 2021 חלה עליה של 2.7% בהוצאות בעסקאות אונליין שעמדו באותו החודש על 19 מיליארד שקל. ביוני 2019 הוציאו הישראלים 13.66 מיליארד שקל, כך על פי הנתונים של שב"א (שרותי בנק אוטומטיים), מנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי.
- 10 טיפים להתנהלות צרכנית נבונה שיחסכו לכם הרבה כסף
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הנתונים, גם בהוצאות ברכישות פיסיות נרשמה בחודש שעבר עלייה של 10.6% והן הגיעו ל-של 15.2 מיליארד שקל לעומת 13.76 מיליארד שקל ביוני 2020. ביוני 2019 ההוצאות בעסקאות פיסיות עמדו על 13.2 מיליארד שקל.
גם במשיכות המזומן שביצעו הישראלים בכספומטים הבנקאיים נרשמה עליה של 15.6% בחודש יוני. היקף משיכות המזומן בחודש שעבר הגיעו ל-5.4 מיליארד שקל לעומת 4.7 מיליארד שקל ביוני 2020. במאי 2021 הגיעו משיכות המזומן בכספומטים ל-5 מיליארד שקל. ביוני 2019 היקף משיכות המזומן בכספומטים בנקאיים עמד על 4.8 מיליארד שקל.
- 3.אנטיפריז 12/07/2021 12:25הגב לתגובה זוזה יוצא לחודש כ- 30 מליארד כלומר ביו 1000 ל- 1500 שקל למשפחה ממוצעת וזה סביר מאד
- 2.איש 12/07/2021 10:53הגב לתגובה זויש דוח של מאי ויוני יחד?
- 1.המחירים עולים כל דבר קטן עוד 1000 שקל (ל"ת)זה אינפלציה 12/07/2021 10:15הגב לתגובה זו

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
.jpg)