בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

• עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
• המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

החדשות על כוונת נטפליקס Netflix, Inc -0.39%   לרכוש את אולפני WB Warner Bros. Discovery 0.52%   ממחישות את התחרות הגוברת והקשה שעומדות בפניה השחקניות המקומיות. נטפליקס, דיסני ואפל העלו את הרף לחוויית הלקוח לסטנדרט חדש, שדורש שירות עצמי מלא, ללא צורך בנציג טלפוני, ובאפס חיכוך דיגיטלי. עבור חברות התקשורת המקומיות, פער בחוויה הוא כבר לא רק "כאב ראש שיווקי", אלא סיכון עסקי ישיר, שמתורגם לעלויות תפעול גבוהות ולסיכון לנטישת לקוחות.

בחנתי את תהליכי ההצטרפות הדיגיטלית לשירות הטלוויזיה של סלקום ושל פרטנר. בדיקה יסודית של הנכסים הדיגיטליים מעידה על פערים בתפיסת הלקוחות הדיגיטליים.

הציונים בכתבה: 1 = חוויה גרועה, 3 = בינונית, 5 = מצוינת

רושם ראשוני ומסר שיווקי

סלקום

הפרסומת האחרונה הבטיחה ללקוחות "שנה של שקט", ומניתוח החוויה ניתן להבין איך המסר נובע. כבר בעמוד המוצר, סלקום מדברת קודם כל על חוויה ותוכן, כולל פנייה ממוקדת לקהלי יעד ספציפיים, כמו משפחות או חובבי ספורט. זוהי אסטרטגיה מכירתית שבונה ערך מוסף מעבר למחיר.

פרטנר 

שמה את המחיר כמוטיב המרכזי שמוביל את העמוד, זהו הדבר הראשון שפוגש הגולש, מה שמיישר קו עם הקמפיין החדש שלהם "שדרוג של הביוקר בלי מחיר של הביוקר". מגוון התוכן מופיע רק בהמשך כקרוסלה פחות מעניינת. חסר דגש לקהלי יעד ממוקדים, מה שמצביע על פנייה לצרכני מחיר גרידא. אולי החמצה אסטרטגית בבניית נאמנות ארוכת טווח.

• האם סלקום תפצה את הלקוחות על נפילת השרתים?
• הסכם עבודה חדש בסלקום: פיילוט עבודה מהבית ותוכנית פרישה מרצון בתנאים משופרים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ציון הרושם הראשוני: סלקום 4, פרטנר 2

קלות הצטרפות וזרימה

סלקום

תהליך האונבורדינג מרגיש כמו חוויית איקומרס מוצלחת. הממשק נעים, הנתונים נשמרים בעגלת קניות דיגיטלית, והזרימה בין העמודים מהירה. השימוש בזיהוי באמצעות קוד חד פעמי הוא לגיטימי ומקצועי לשם אבטחה, ולא שובר את רצף התהליך.