גדעון שור: פועלים גדול יותר - זה חשוב? לא בהכרח

ראש מערך קשרי חוץ ויח"צ בבנק לאומי בראיון ל-Bizportal: על התחרות בפועלים, הכשרת מאות יועצי פנסיה למרות ההעדפה המתקנת של ענתבי ועל התוכנית של בחינת תקציב הפרסום בטלוויזיה ב-2007 לכתבה המלאה
אפרת אדיר |

רגע לפני סיום שנה, מורגשת מאוד ההוצאה העצומה לפרסום של בתי ההשקעות והבנקים - בעיקר בטלוויזיה. ההתקפה על האזרח הממוצע החל מפרסום תדמיתי שמבטיח הליכה "יד ביד" עם הלקוח, דרך פרסום מאסיבי ברדיו ובאינטרנט לאפשרויות הלוואה נוחות, עזרה בעסק פרטי, שירותים נלווים ועוד ועוד.

למעשה, נראה כי הבנקים ובתי ההשקעות השתלטו על מסך הטלוויזיה והם בולטים יותר ממפרסמים של מוצרי הצריכה סטנדרטיים. הבנקים אמרנו? בעצם לא כולם. באופן בולט, גם עכשיו - ולאורך השנה האחרונה כולה, נראה כי בבנק לאומי נמנעים מכניסה לטלוויזיה, ולא ברור מדוע.

גדעון שור, ראש מערך קשרי חוץ ויחסי ציבור של בנק לאומי, חושב דווקא, שככלל הבנקים היום אינם מפרסמים הרבה ומעריך כי הם משקיעים כסף בסדר גודל כזה שאינו משלב אותם בעשיריה הראשונה של המפרסמים במשק. בראיון ל-Bizportal מסביר שור, כי "בעבר, כאשר ענף הפרסום היה בתהליך של התפתחות, הבנקים נחשבו למפרסמים הגדולים. היום, המפרסמים הגדולים אלה שמפרסמים מוצרי צריכה, כגון חברות סלולר וחברות מזון".

שור מסביר, כי הבנקים מתחרים על נתחי שוק שונים עכשיו - עם כניסת רפורמת בכר הנמצאת כל העת ברקע, ושלדבריו, "צפויה להכניס מימד מעניין בתחום הפרסום בשנה הבאה", שלא לדבר על כך, שתחום קרנות הנאמנות וקופות הגמל, ירד מפרק היום של הבנקים, לאחר ששירותים אלה סופחו לרשות בתי ההשקעות הפרטיים - עובדה שמכווצת את עוגת הפרסום באופן משמעותי.

הבנקים הם יועצים אובייקטיביים לחלוטין

רפורמת בכר גרמה, כידוע, לבנקים לאבד את השליטה בשיווק קרנות נאמנות וקופות גמל. כתוצאה מכך, גם תקציב הפרסום צומצם והדגש הושם על שירות מקצועי ואישי. גם תחום הייעוץ הפנסיוני עלה לאחרונה לכותרות, בשל שלילת מתן הייעוץ לבנקים הגדולים מצד האוצר - לפי החלטת המפקח על הביטוח, ידין ענתבי. הבנקים מצידם מתעלמים מהאיסור, ומכשירים את העובדים לנושא ואף מגייסים עובדים חדשים לשירות.

שור מבטיח ש"בעקבות החלטות ועדת בכר, נציע שירות בתחום הנכסים וההתחייבויות כמו הפנסיה. עבור זה הכשרנו מאות יועצים חדשים וקיימים, על מנת לאפשר לציבור לקבל שירות שלא היה ניתן עד כה", ומוסיף, כי "מן הראוי שיתנו לנו לעשות זאת, כי מדובר בעידן חדש של בנקאות. כך גם תקציבי הפרסום יתפחו, כי הדבר יחייב אותנו, כמו את כל הבנקים, לפרסם את השירות".

בהתייחסות לנושא קרנות הנאמנות, נשמעות בעת האחרונה תלונות מצד הבנקים, כי בתי ההשקעות הפרטיים לוקחים סיכון גבוה מדי על כספם של הלקוחות על מנת להגיע לתשואות גבוהות. שור מסכים כי בתי ההשקעות אולי לוקחים סיכון גבוה יותר, אבל להערכתו, הם גם נותנים את הגילוי הנאות ללקוחות. "היום, משרד האוצר מפרסם באתר שלו יותר נתונים גם לגבי התשואות והסיכונים, אך עדיין חשוב לכל הלקוחות לבדוק את רמת הסיכון שמוצעת להם והאם זה מתאים לאופי שלהם".

את בתי ההשקעות הפרטיים מכנה שור "משווקים", האחראים לשיווק התוצרת שלהם בלבד. "מאחר והבנקים כיום אינם משווקים, הם הופכים ליועצים אובייקטיביים לחלוטין. אין להם אינטרס או עניין לשווק מוצר א' יותר מאשר מוצר ב' והם מקבלים את אותה עמלה מכולם", מסביר שור את עמדתו.

ונעבור לפרסומות

עדיין, מהתבוננות במקבץ פרסומות מקרי, ניכר כי בתי השקעות פרטיים לצד בנק הפועלים ובנק דיסקונט ממלאים נתח משמעותי מזמן המסך בפרסומות עם מסר תדמיתי ופרסומות המציגות את מוצרים פיננסיים שונים.

העובדה שלאומי ממוקם במקום השני בדרוג הבנקים, הופכת את היעדרותו מהמסך לבולטת עוד יותר. שור מתבקש על ידינו להסביר מדוע כך הוא הדבר.

"אני לא מאמין שכמות הכסף לפרסום קשורה לגודל הבנק", אומר שור ומתייחס גם לדברים שאמר לאחרונה זאב נהרי, המשנה למנכ"ל הבנק, כי אין לבנק לאומי יעד לצמצם את הפער מול בנק הפועלים, אלא להיות הבנק הכי רווחי לאורך זמן. "אני מסכים עם זאב נהרי שהמאבק על הגודל אינו חשוב ויותר חשוב להיות רווחי. הפערים בין בנק לאומי לפועלים אינם גדולים, גם מבחינת הגודל". לדבריו, "מבחינת גודל המאזן - לאומי הוא הבנק הגדול, בקצת אבל גדול. האם זה חשוב? לא בהכרח".

שור מוסיף: "אנחנו מפרסמים יחסית פחות מהמתחרה הגדול שלנו ואולי בדומה לבנק השלישי בגודלו. זאת, החלטה שקיימת מספר שנים בבנק לאומי. אנחנו מעדיפים להשקיע יותר בשירות, בפיתוח הטכנולוגי, בקידום מכירות ובדרכים שאינן בהכרח פרסום".

על אף הצידוד בפרסום מועט בטלוויזיה, סבור שור, כי "עדיין זה לא אומר שהפרסום איננו חשוב, ואנחנו בהחלט שוקלים מעת לעת הגדלה בסכומי הפרסום. גם השנה הנושא הזה נבחן וייתכן שהרפורמה בשוק ההון תגרום לנו להגדיל את נתח הפרסום".

"יתכן שאנחנו מפרסמים בטלוויזיה פחות מהמתחרים ואולי נגדיל נוכחות במדיום זה, למרות שזהו אינו המדיום היחידי החשוב", הוא אומר ומציין שסך ההוצאה התקציבית לפרסום של לאומי עמד השנה על כ-10 מיליון דולר.

ש: האם עוגת הפרסום של בנק לאומי כוללת גם פרסום באינטרנט?

"בהחלט כן. כיום 15% מתקציב הפרסום של הבנק הולך לאינטרנט. מדיית האינטרנט חשובה לא פחות ומתפתחת בצעדים גדולים, רק לאחרונה פרסמנו באופן משמעותי גם באינטרנט וגם בעיתונות - לחטיבה המסחרית שלנו. באופן מודע החלטנו לא לפרסם לקהל יעד זה בטלוויזיה, מאחר ומדובר בקהל מיוחד ולא במשקי בית, וזהו היתרון של האינטרנט בפנייה לקהלים ספציפיים".

"יש מעבר יותר ויותר גם מהטלוויזיה וגם מהעיתונות אל האינטרנט, אך יחד עם זאת, אסור לשכוח שמשקל הטלוויזיה חשוב ביותר".

ש: כל הבנקים מוכרים תדמית של דאגה אישית ללקוח - מה הבידול של בנק לאומי?

"כל הבנקים הם טובים ונותנים שירות טוב. הבידול צריך לבוא בנקודות בהן יש לך יתרון יחסי, כמו שירות וחדשנות. אלו שני היתרונות של בנק לאומי".

אחד הכלים הבולטים לפרסום בהם עשה השנה בנק הפועלים שימוש היה פרסום התרומה שלו לציבור. כמו כל מוסד ציבורי, גם בנק לאומי משתתף פעיל בתרומה לקהילה. על פי נתוני הבנק, הוא תורם כ-15 מיליון שקל תורם מדי שנה לארגונים שונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.