"אנחנו על סיפו של משבר דיור", הצהיר היום (ב') שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט (כולנו) בדיון על תקציב משרדו ויעדיו המרכזיים לפתרון מצוקת הדיור בוועדת הכספים.

גלנט דיבר על פער של 100 אלף דירות בין הביקוש להיצע. לדבריו בשמונה השנים האחרונות מחירי הדירות עלו ב-100%. 50% מהאוכלוסייה גרה בין אשדוד לחדרה, 60% מהאוכלוסייה היהודית וזה יוצר הרבה בעיות תשתיתיות ואחרות. גלנט ציין שמשרדו מקדם את תכנית 'מחיר למשתכן' לכל מי שאין ברשותו דירה ללא תלות במגזר או במספר ילדים.

"שיווק הקרקעות בהנחה ליזמים יוביל תחילה ליציבות מחירים". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לשר "להחזיר את מענקי המקום וההלוואות לפריפריה כמו שהיה בעבר, כי זה יוצר שינוי משמעותי ומעודד מעבר תושבים לפריפריה".

גפני אמר, כי מענקי מקום והלוואות עשויות להשפיע על פיזור האוכלוסייה וירידת המחירים. "גרתי באופקים שנים רבות ואני זוכר כמה היה למענקי המקום השפעה לטובה".

• שר הביטחון יואב גלנט פוטר מתפקידו - איך זה ישפיע על הבורסה?
• ההצבעה על תקציב המדינה: תוספת של 20 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גלנט ציין ש"על פי קצב גידול האוכלוסייה, ב-20 השנים הבאות נצטרך עוד מיליון דירות, כ- 200 אלף למגזר החרדי, 200 אלף ואף יותר למגזר הערבי ו-600 ליתר האוכלוסייה. 50% מהמדינה גרה בין חדרה לאשדוד, למעלה מ- 60% מהאוכלוסייה היהודית, עובדה שיוצרת בעיות רבות, בעיקר תשתיתיות וכלכליות".

"לא מקובל שייקח 15 שנה עד כניסת דייר ראשון לשכונה חדשה שנבנית"

גלנט אמר, ש"העובדה שלוקח 15 שנה עד כניסת הדייר הראשון לשכונה חדשה שנבנית היא דבר לא מקובל ושצריך להשתנות. בנינו בין 30-40 אלף דירות בשנה בשמונה השנים האחרונות במקום 50 אלף ואנחנו מתקרבים לפער של 100 אלף דירות. ברור שאנחנו על סיפו של משבר. אנחנו מתמודדים עם המשבר בכמה מישורים; ריכזנו את כל הסמכויות תחת קורת גג אחת - שר האוצר, הורדנו את מחיר הקרקע ליזמים, מה שיניע הורדת מחירים ומשווקים דירות במחיר למשתכן לכל מי שאין ברשותו דירה, ללא תלות במגזר או במספר ילדים. בשנה הזאת 40 אלף התחלת יחידות דיור שהחלו להיבנות, כשנכנסנו לפני פחות מחצי שנה ובשנה הבאה 50-60 אלף. זה יצנן את עליית המחירים במשק כולו".

לגבי הדיור הציבורי אמר השר, כי " לא עוד דירות שיעמדו ריקות במשך שנים בדיור הציבורי. אנחנו נשפץ ונוציא למכירה בתנאים טובים לזכאים". עוד אמר כי משרדו פועל לשיקום שכונות וסיוע לאוכלוסיות חלשות, בין השאר "ליוצאי אתיופיה שאין להם כל הון ראשוני לדיור".

• המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
• יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "קניתי דירה להשקעה בחולון ב-1.65 מיליון שקל - למה זו עסקה...

תוך כך, במהלך הדיון הודיע גלנט כי הוא תומך בהצעתה של ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) למשכנתא של 90% משווי הדירה לזוגות צעירים. "זוגות צעירים צריכים להציג הון עצמי של 30% בבואם לרכוש דירה וליטל משכנתא. כתוצאה מכך, הם לווים כספים דרך משפחה וחברים או מוסדות מוכרים כמו בנקאים או מוסדות אשראי חוץ בנקאי. בכך הם מסתכנים הרבה יותר כי אף אחד לא בודק כמה הם יכולים להחזיר. ההלוואות המשלימות הן בריביות מטורפות. בסופו של דבר אנו סוללים דרך לפנסיונרים הומלסים כי בעת הגיעם לפנסיה לא יהיה להם כסף". 

"לתת סיוע למי שבאמת חלש"

גלנט השיב לדבריה של לוי אבקסיס: "צריכים לתעדף את הפתרונות - שהמדינה תיתן סיוע למי שבאמת חלש מאוד בדמות של הלוואה עומדת שמחזירים סכום נומינלי או באמצעות ערבות כזו ואחרת. ההון העצמי של רוכשי הדירות הוא נושא מרכזי. אוכלוסיות חלשות במיוחד שנדרשות להביא הון עצמי של 30% בדירה של מיליון שקל והם מקבלים הלוואה של 700 אלף. אין להם 300 אלף שקל. כתוצאה מכך, הם משלמים תשלום דומה על שכירות".

גלנט המשיך ואמר: "המשמעות היא שההבדל בין הגעתו של אדם למצב שהוא עני לבין הגעתו למצב שהוא מתייצב נעוץ בהון העצמי. אם יש לו הון עצמי במקום שכירות, הוא משלם משכנתא ואחרי 20 שנה יש לו דירה. אם אין לו הון עצמי, הוא משלם שכירות והופך חסר דירה ובהגיעו לגיל מתקדם ואין לו מה להוריש. סיכמתי עקרונית שמשכנתא לאוכלוסיות החלשות תהיה ב-2% ריבית בשנה ונמצא דרך סלקטיבית לעזור לאוכלוסיות כמו יוצאי אתיופיה בגיוס הון עצמי".

מנכ"ל משרד השיכון, אשל ארמוני, סקר את שיווק יחידות הדיור במחיר למשתכן ברחביי הארץ, "תכנית שעוד תתרחב" ואמר שהמטרה מס' 1 של המשרד: הגדלת היצע הדירות בבנייה חדשה בטווח הקצר, הבינוני והארוך כולל תכנון, פיתוח ושיווק, יצירת פתרונות למחוסרי דיור, מתן מענה איכותי ומספק לזכאי הדיור הציבורי

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "אין משרד שעשה יותר בעיות לבניית דירות חדשות מאשר המשרד להגנת הסביבה. אם לא יחליפו חלק מהאנשים שהעבירו ממשרד למשרד אך לא שינו את גישתם. למשל ברמ"י. לא חלה התקדמות מספקת. תמ"א 35 - גזירה שלא ניתן להשלים איתה ואישור התב"עות בקצב שלא ניתן להשלים איתו".

"10 שנים מדברים על הבעיה ודבר לא נעשה"

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי בניגוד לדברי השר "אנחנו עמוק עמוק בתוך המשבר. המחאה החברתית פרצה לפני יותר מ-4 שנים וזו היתה מחאת האוהלים. השאלה האם התכניות הן טובות והאם יש בכוחן להביא להיפוך מגמה. זה חשוב לציפיות בשוק ולא רואים היפוך בציפיות וזה סימן רע. כי השוק יודע לקרוא את התכניות ולהשליך על המחירים. על-מנת שיהיה היפוך צריך שהתכנית לחמש השנים הקרונות לסגור את הפער הזה. נדרש דיור בר השגה – גם שכירות לטווח ארוך אך שהמחיר מותאם להכנסות הדיירים ולא הנחה ביחס לשוק. ה קיים ברוב מדינות המערב, בעיקר בארה"ב".