פלוג מסמנת: 5 הסיבות להמשך ההתערבות בשוק המט"ח

פלוג מסבירה את המהות מאחורי תכנית הרכישות כשאמרה: "מפעל שייסגר בעקבות התייקרות הייצוא לא ייפתח מחדש"

גיא בן סימון | 21/03/2017 13:51 (4)

"נוכח הריביות השליליות והמדיניות הכלכלית המרחיבה של שותפות הסחר המרכזיות שלנו, רכישות המט"ח יימשכו. הפסקה מוקדמת מדי ברכישות תוביל לייסוף ייתר", כך הזהירה היום (ג') נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בוועדת הכספים של הכנסת.

הדולר רציף משיל כעת 0.15% לרמה של 3.614 שקלים.

"המדיניות המוניטרית המרחיבה בישראל צפויה להימשך עוד זמן רב וכפועל יוצא, רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל. רכישות המט"ח הן חלק מהמדיניות המוניטרית של הבנק, כחלק מהמגמה לעמוד במטרות הבנק: שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום פערים ושמירה על היציבות הפיננסית".

"בידי הבנק שני כלים מוניטריים מרכזיים", הסבירה פלוג לחברי הכנסת. "קביעת שער הריבית - שבשנתיים האחרונות עומדת על 0.1%, והתערבות ישירה בשוק המט"ח. מאז סוף 2014 אנחנו במגמה של ייסוף. השקל מתחזק כמעט מול כל המטבעות למעט מול הריאל הברזילאי, הראנד הדרום-אפריקאי והדולק הטאיוואני, כשבמקרים אלו הסיבה לדבר היא משברים שיש במשקים שלהן. לעומת זאת, השקל התחזק ב-7% מול הדולר, ב-8% מול היורו ובלמעלה מ-20% מול הפאונד הבריטי. התחזקות השקל ועקב כך התערבות הבנק בשוק המט"ח, נובעת בחלקה ממצבו הטוב של המשק הישראלי, אך גם משקפת במידת מה ייסוף יתר של שער החליפין, מדיניות מרחיבה מאוד וריביות שליליות במדינות רבות בעולם, ובעיקר בשותפות הסחר שללנו, אירופה וארה"ב".

"בנוסף, החשש מפגיעה בלתי הפיכה במגזר הסחיר, מביאה אותנו לנקוט במדיניות של רכישות מט"ח מוגברות. מפעל שייסגר בעקבות התייקרות הייצוא לא ייפתח מחדש. גם האינפלציה הנמוכה מהיעד על-אף הפחתת הריבית תורמת לבחירה במדיניות זו וכן ההפקה המקומית של גז טבעי שהיא בבחינת מקור לחץ נוסף שעלול להביא להיווצרות של ה'מחלה ההולנדית', מה שהוביל לפני שתי קדנציות להקמת הקרן לדורות הבאים (וחלק גדול מההכנסות מהגז הטבעי מושקעים בחו"ל".

"מדינות רבות, בעיקר שותפות לסחר שלנו, מנהלות מדיניות כלכלית מרחיבה מאוד באופן חסר תקדים יחד עם ריביות שליליות. הדבר מוביל לתנועות הון ממשקים אלו החוצה ובמקביל, תנועת ההון החוצה מישראל נחלשה. דוגמה לכך היא העובדה שהגופים המוסדיים בוחרים לפזר עוד יותר את השקעותיהם בחו"ל ואף להישאר עם השקעות שיקליות. ההשקעה בחו"ל נעשתה פחות אטרקטיבית. מנגד, הזרים נכנסים פנימה. תושבי חוץ מוכרים דולרים וקונים שקלים וזה מחזק את השקל, בהיקף של 5.4 מיליארד דולר מתחילת השנה, בגלל אטרקטיביות של הכלכלה הישראלית. גם מסיבות אמיתיות של בכלכלה וחלק השקעה לטווח קצ"ר".

"אם הייצוא נפגע ובמקביל, הייבוא התחזק למה המחירים לא ירדו? המחירים כן ירדו, האינפלציה שלילית. זה כן התגלגל למחירי יבוא יותר נמוכים. אבל צריך לזכור שיש שחיקה מתמשכת במשקל הייצוא בכלל התוצר וזו אינה מגמה חיובית. ענפי הייצוא מתאפיינים בפריון הרבה יותר גבוה ולכן בשכר יותר גבוה, לכן משק שמתבסס פחות על ייצוא פוטנציאל הצמיחה שלו נמוך יותר ויש בכך נזק ארוך טווח לצמיחת המשק, כי מפעל שייסגר בגלל אותו ייסוף ייתר לא ייפתח מחדש".

"רכישות המט"ח הן אפקטיביות וממתנות את מגמת הייסוף, הן מאפשרות 'לקנות זמן' ליצואנים לצורך התאמת יכולת התחרות שלהם, אך כמובן שאינן יכולות לפתור בעיות מבניות שיש במשק הישראלי: הפריון הנמוך, בעיות רגולטוריות, חוסר בהכשרת כוח אדם, בעיות בענף התשתיות, חוסר בהשקעות תקציביות בתחומים אלו וכד'. יש צורך להרחיב את פוטנציאל הצמיחה". לבסוף אמרה, כי "הפסקה מוקדמת מדי של מדיניות רכישת המט"ח, עשויה להעמיק את ייסוף היתר של השקל ולהביא לפגיעה בלתי הפיכה במגזר הסחיר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מתוך המצגת של פלוג היום:

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
cuzari 21/03/2017 16:08
הגב לתגובה זו
כפיים - אני מוחה כפיים לפלוג - פלוג מבינה מה שקל חזק עושה למשק
3.
שי 21/03/2017 15:51
הגב לתגובה זו
טיפשה, הרסת את המדינה, עוד יכתב בספרי ההיסטוריה הנזקים הבלתי הפיכים שאת גורמת למדינה.
2.
אחד שמבין 21/03/2017 15:37
הגב לתגובה זו
הייצוא הישראלי הוא בכלליות הי טק וטכנולוגיות שהשוק בעולם די קשיח לגביהם, הרבה אקזיטים ובקרוב גם גז. שוק העבודה חזק מאוד, המטרה היא לשמור על מחיר מוצרים מיובאים במחירים גבוהים כדי שאחוז גביית המס עליהם ישאר גבוה. הרי רק לאחרונה פורסם שחלק עיקרי מהצמיחה הגיע מרכישת רכבים עליה המדינה מרוויחה מס כפול!!! התחפרות בתוך פוזיציה וחשש מפני הפסד על רקע נפילת הדולר ...
1.
דוד 21/03/2017 14:26
הגב לתגובה זו
תקני כל יום תתעוררי על עצמך

צילום: באדיבות המצולם

3 הערות על הנפקת ארית

על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?

מנדי הניג | 22/12/2025 07:51

נושאים בכתבה ארית

ארית ארית תעשיות -3.97% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.

כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף

1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.

יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.

2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.

3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.

להמשך הכתבה לחץ כאן

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

נקסט ויז'ן מאבדת 5.7%, נופר אנרג'י 4%; הבנקים מזנקים 1.3%

המדדים המובילים עולים בכ-0.6%. הייפר גלובל ועל בד מזנקות, ארית ממשיכה לרדת, השבבים עולים בעקבות עלייה בחוזה על הנאסד"ק

מערכת ביזפורטל | 22/12/2025 14:36

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

פינרג'י פינרג'י -4.6% מתקנת היום. זה מגיע לאחר ימים רצופים של עליות בשבועיים האחרונים שהביאו את החברה לשווי של כ-180 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 700-900 וצפונה. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - האם פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הודיעה לפני כשבועיים על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות, כבר בעת הפרסום היינו סקפטים.

מה לכאורה הסיבה הפעם לפרסם את הפיילוט? פקיעת כתבי אופציה של מנהלים בחברה ובכללם המייסד והיו"ר אביב צידון שההודעה על הפיילוט האחרון, שהזניקה את המניה, עזרה לו לממש עמוק בתוך הכסף - התוקף של האופציות היה ל-15 לדצמבר ומיד לאחר פרסום הפיילוט המנהלים החלו לממש.

להמשך הכתבה לחץ כאן