חברת אלגרן (סימול: AGN) פרסמה אמש כי תרכוש את חברת שיקום הגוף Zeltiq Aesthetics (סימול: ZLTQ) תמורת 2.47 מיליארד דולר. העסקה שצפויה להתבצע באמצע השנה הנוכחית גרמה לקפיצה דרמטית במניית החברה הנרכשת שזינקה היום 13.2% בוול סטריט. בתוך כך שווי השוק שלה אמור לעלות לכדי 2 מיליארד דולר.
ברשותה של 'זלטיק' קיימת טכנולוגית קירור שאושרה כמפחיתת שומן ובעלת פוטנציאל למכירות של 4 מיליארד דולר מסביב לעולם. על פי אלרגן,סכום זה הוא רק ההתחלה. נזכיר כי פרט לכך, אלרגן הודיעה כי תרכוש את חברת LifeCell של חברת Acelity אשר אחראית על ייצור מוצרים שונים המשמשים לשחזור שד ותיקון רקמות עור רכות כולל טכנולוגיית בוטוקס.
מניית אלרגן ממשיכה ליהנות ממומנטום חיובי ואמון השוק כאשר מנייתה זינקה ביותר מ-18% בשלושת החודשים האחרונים. ה-S&P 500 באותה תקופה מציג עליות קלות בלבד של כחצי אחוז.
כך או כך, נזכיר כי טבע רכשה את ענקית התרופות הישראלית רכשה את החטיבה הגנרית של אלרגן האירית תמורת 33.3 מיליארד דולר במזומן ו-100 מיליון מניות. עתה נראה שאלרגן החלה להבין מה היא עושה עם ההון שקיבלה מענקית התרופות הישראלית.
15 מיליארד דולר בשבוע, זהו הסכום כסף שיורד מבסיס הכסף בעקבות המתרחש כעת בשוק המימון בארה"ב. מדובר בקצב גבוה בהרבה מהירידה שהתרחשה בכמות הכסף במהלך תהליך צמצום המאזן של הפד', וזה עוד לפני הגיוסים שצפויים החל מהשבוע הבא. מתי הפד' יתעורר?
בתחילת החודש האחרון הודיע הפד' על הפסקה מיידית של תהליך צמצום מאזן הבנק, תהליך שגרם לירידה של בערך 700 מיליארד דולר בבסיס הכסף השוק בשנה וחצי האחרונות. למרות הודעת הפד', כמות הכסף בשווקים ממשיכה לרדת גם היום בקצב של 15 מיליארד דולר, וזאת בעקבות המתרחש בשוקי המימון. מדובר בקצב גבוה יותר מאשר התרחש בשיאו של תהליך צמצום המאזן.
על מנת להבין את המנגנון שגורם כעת לכמות הכסף בשוק לרדת בצורה חדה, צריך להבין קודם כיצד הפד' שולט על הריביות בשוק. בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 החל הפד' לקבוע את שערי הריבית בארה"ב באופן שונה. הגבול העליון של קרנות הפד' היה עד לחודשים האחרונים ריבית ה-IOER, כלומר הריבית שהפד' משלם לבנקים על הרזבות שהם מחזיקים בחשבונו. הפד' שומר על הגבול התחתון של קרנות הפד' ע"י ביצוע Reverse Repo Agreement (או בקיצור RRP). בפשטות, זוהי הריבית המשולמת לגופים פיננסים (זרים/מארה"ב).
מבולבלים? הסרטון הבא של הוול סטריט ג'ורנל מ-2015 עשוי לעזור להבנהבעקבות ההתרחשויות האחרונות בשוקי האג"ח, הריבית (RRP) שמציע הפד' לגופים הפיננסים גבוהה יותר מהתשואות שמעניקות אגרות החוב של ארה"ב לתקופה של 3 חודשים עד 30 שנה. בסיטואציה כזו, כמובן שעדיף לגופים הפיננסים לבצע ביצוע Reverse Repo עם הפד'.
הריביות בארה"ב מול הטווח התחתון של קרנות הריבית של הפד': לגופים הפיננסים כדאי כעת להשאיר את הכסף אצל הפד'
ותנחשו מה? זה בדיוק מה שקורה בחודשים האחרונים, כאשר הבנקים הזרים הגדילו ביותר מ-120 מיליארד דולר את העסקאות עם הפד', דבר שמוריד בפועל את בסיס הדולרים בשוק. כאשר עקומת האג"ח האמריקנית התהפכה לפני כשבועיים לראשונה, טענו כי "מדובר בגורם שמייצר את המיתון, ולא רק אינדיקטור" וזאת כיוון הבנקים מקטינים את כמות האשראי לשוק (לכתבה המלאה). הירידה החדה בכמות הכסף בעקבות הרצון של הבנקים לשים את הכסף בחשבון הפד' היא גורם נוסף שצפוי להעיב באופן משמעותי על הצמיחה בשוק בחודשים הקרובים.
התהליך הנ"ל משפיע כמובן גם על הביקוש לאגרות החוב של ארה"ב, כפי שבא ליידי ביטוי באזהרה שפרסם ג'יי פי מורגן בשבוע שעבר (לכתבה המלאה).
אם זה לא מספיק, כפי שציינו מוקדם יותר החודש, תקנות באזל האחרונות למעשה גורמות לתשואות האג"חים לרדת בצורה חדה ומהירה יותר, מה שמגביר את הרצון של הבנקים לבצע עסקאות עם הפד' ולא לשחרר כסף לשוק.
"לולאת הבלהות" שמתרחשת בשוק האג"ח כעת
איך הפד' יכול פתור בעיה זו? הדרך הראשונה היא להגביל את הסכום שהבנקים יכולים להעניק לו. הדרך השנייה היא חיתוך מהיר של הריביות בארה"ב, חיתוך שיגרום לריבית שהפד' מהעניק לבנקים להיות שוב מתחת לריבית שמעניקות אגרות החוב הממשלתיות. אך יש לציין כי חיתוך כזה עשוי לייצר בעיה נוספת לפד', והפעם בשוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS).
ולסיכום, כל עוד הפד' לא משנה את עקומת האג"ח האמריקנית, כמות הכסף בשוק צפויה לרדת בעקבות מבנה העקומת האג"ח האמריקנית. מדובר כעת ב"חור שחור" ששואב עוד ועוד דולרים מהשוק, ווזאת עוד לפני הצפי לגיוסי הענק של הממשל החל מיום שני הקרוב (לכתבה המלאה). הפד' כמובן שמבין זאת, אך משום מה ממשיך להתעכב בפעולותיו. הדברים החריגים שטען אמש נשיא הפד' לשעבר בניו יורק מסבירים חלקית את ההתמהמהות של הבנק בתגובה לסיטואציה בשוק (לכתבה המלאה).