ניתוח פונדמנטלי הוא הדרך לייצר ערך על פני זמן בשוק המניות. בוחרים חברות טובות בתמחור נמוך ומשקיעים בהם במקביל למעקב אחרי הביצועים השוטפים. אבל כמו בכל שוק - שוק המניות לא תמיד מציף את הערך האמיתי, ומונע מביקושים והיצעים של משקיעים שפועלים לפי טרנדים, הערכות ורגשות. הגרף של מניה משקף את התנהגות המשקיעים ולמרות שזה לא בהכרח הולך בצמוד למה שאמור להיות לפי הערכים הפונדמנטליים יש לו חשיבות כי הוא מבטא את מכלול המשקיעים ומכלול הניתוחים של כל הפרמטרים שקיימים. סוג של חוכמת ההמון ברגע מסוים.

הוא גם מבטא את הפסיכולוגיה של השוק ושל משקיעים, הוא מבטא את השפעות והשלכות המחירים, אתם מכירים את זה שאתם אומרים - "אם היא תרד ל-10 דולר אני אקנה", אנחנו עובדים לפי מחירים בשוטף ולא לפי שווי. הגרף (שהוא גרף המחירים) הוא אינדיקטור שיכול לתמוך בהחלטות שלכם. סוג של כלי עזר חשוב. יש למשל את המקרים של סכין נופלת. אתם נניח בודקים ומקבלים שמניה מסוימת נכונה לכם להשקעה. היא בנפילה דרמטית ואתם מצד אחד רוצים לקנות אבל חוששים שזאת תהיה סכין נופלת - שהירידות יימשכו. האם הניתוח שלכם ושל אחרים יביאו את השוק למסקנה שהמניה שווה והיא תעלה, או שדווקא הפוך - המשך נפילה?  כשמסתכלים בגרפים יכולים לזהות בלימה בקרוב, יכולים שלא לזהות, יכולים לראות רצפה היסטורית ולהניח ששם זה ייעצר. לא תמיד יש תשובות וגם כשלכאורה יש זה ממש לא מדע מדויק. אין דבר כזה בטוח, יש סימנים, יש התנהגות משקיעים ופסיכולוגיה של משקיעים. בואו נניח שאנחנו מזהים מניה שעולה מ-10 דולר ל-13 ויורדת חזרה ל-10 ומתנהלת בטווח צר של מחירים - בין 10 ל-13 דולר. אנחנו נרצה לקנות אותה ב-10 ולמכור ב-13 דולר. יש לנו סימן מהגרף על היסטוריה - תבנית של מחירים. 

זה לא מבטיח רווחים. דמיינו שקניתם ב-10 דולר ואז נודע שהחברה איבדה לקוח חשוב והיא נופלת ל-7 דולר - אין משמעות לתבנית שהיתה, "אכלתם אותה", ועדיין זה סוג של כלי תומך החלטה, ובתוך מכלול הניתוח הטכני שבודק התנהגות משקיעים יש כמה עקרונות-תובנות והפעם נתייחס ל-תחתית כפולה

מה זו תחתית כפולה?

תבנית התחתית הכפולה (Double Bottom) היא תבנית בניתוח טכני המשמשת לזיהוי שינוי אפשרי ממגמה יורדת למגמה עולה. היא מאופיינת בצורת W על גרף המחירים, המורכבת משתי נקודות שפל דומות ופריצה מעל רמת התנגדות. היא נוצרת כאשר מחיר המניה נתקל בתמיכה בשתי נקודות נמוכות, ולאחר מכן עולה מעל רמה מסוימת שנקרא לה רמת התנגדות. הנה השלבים בתהליך היווצרות התבנית, עם שילוב הדוגמה של "חברת W":

1. מגמה קודמת:

• תיאוריה: התבנית מתחילה בדרך כלל לאחר עלייה משמעותית של 20%-30% או יותר, ולאחריה מגמה יורדת שיוצרת את התנאים לתבנית.

• דוגמה: ב"חברת W", המחיר מתחיל ב-80 ש"ח בשבוע 0, לאחר עלייה קודמת של כ-25% בחודשים שקדמו לכך.

2. ירידה לתחתית הראשונה:

• תיאוריה: המחיר יורד עד שהוא מגיע לרמת תמיכה, שבה קונים נכנסים והירידה נעצרת זמנית.

• דוגמה: בשבועות 1-3, המחיר של "חברת W" יורד מ-80 ש"ח ל-60 ש"ח (ירידה של 25%). נפח המסחר עולה מעט, והמחיר מתחיל להתאושש.

3. עלייה לפסגה שבאמצע:

• תיאוריה: לאחר התחתית הראשונה, המחיר עולה עד שהוא נתקל בהתנגדות – רמה שבה מוכרים נכנסים והעלייה נבלמת.

• דוגמה: בשבועות 4-6, המחיר עולה מ-60 ש"ח ל-70 ש"ח. זו הפסגה שבאמצע ה-W, אך נפח המסחר נשאר יציב, והמחיר נתקל בהתנגדות.

4. ירידה לתחתית השנייה:

• תיאוריה: המחיר יורד שוב ומגיע לנקודת שפל נוספת, שלרוב נמוכה מעט מהתחתית הראשונה (Undercut), מה שמצביע על ניעור של מוכרים חלשים.

• דוגמה: בשבועות 7-9, המחיר של "חברת W" יורד מ-70 ש"ח ל-58 ש"ח, נמוך ב-2 ש"ח מהתחתית הראשונה. נפח המסחר יורד, מה שמרמז על מיעוט מוכרים.

5. התאוששות לפני פריצה:

• תיאוריה: המחיר מתחיל לעלות בהדרגה מהתחתית השנייה, מתקרב לרמת ההתנגדות שבפסגה שבאמצע.

• דוגמה: בשבועות 10-11, המחיר עולה מ-58 ש"ח ל-65 ש"ח, מתקרב שוב ל-70 ש"ח, אך עדיין לא חוצה את ההתנגדות.

6. פריצה מעל ההתנגדות:

• תיאוריה: התבנית נחשבת מאושרת כאשר המחיר עולה מעל הפסגה שבאמצע ה-W, כלומר רמת ההתנגדות. עלייה בנפח עשויה לתמוך במהלך זה, אך אינה הכרחית.

• דוגמה: בשבוע 12, המחיר של "חברת W" עובר את ה-70 ש"ח ומגיע ל-72 ש"ח, עם עלייה מסוימת בנפח המסחר.

7. זמן התפתחות:

• תיאוריה: התבנית נמשכת לרוב לפחות 7 שבועות, תלוי במסגרת הזמן של הגרף (יומי, שבועי וכו'), מה שמאפשר להבחין בה באופן ברור.

• דוגמה: ב"חברת W", התבנית נמשכת 12 שבועות, מהתחלה ב-80 ש"ח (שבוע 0) ועד לפריצה ב-72 ש"ח (שבוע 12).

8. יעד מחיר תיאורטי:

• תיאוריה: לאחר פריצה, ניתן להעריך יעד על ידי מדידת המרחק מהתחתית הנמוכה ביותר לפסגה שבאמצע והוספתו לנקודת הפריצה.

• דוגמה: ב"חברת W", המרחק מהתחתית השנייה (58 ש"ח) לפסגה (70 ש"ח) הוא 12 ש"ח. הוספת 12 ש"ח לנקודת הפריצה (70 ש"ח) נותנת יעד תיאורטי של 82 ש"ח.

התבנית משקפת תהליך שבו:

• בתחתית הראשונה (60 ש"ח בדוגמה), ביקוש ראשוני עוצר את הירידה, אך אינו מספיק להמשך עלייה.

• בפסגה שבאמצע (70 ש"ח), מוכרים או לקיחת רווחים מובילים לירידה נוספת.

• בתחתית השנייה (58 ש"ח), הלחץ של המוכרים נחלש, והביקוש מתחזק.

• בפריצה (מעל 70 ש"ח), הקונים משתלטים, מה שיכול להצביע על שינוי במגמה.

שיקולים טכניים נוספים

• רמת תמיכה: בדוגמה, התמיכה היא בסביבות 58-60 ש"ח, שם המחיר נעצר פעמיים.

• רמת התנגדות: 70 ש"ח, שצריך לעבור כדי לאשר את התבנית.

• עומק התבנית: הירידה מהפסגה (70 ש"ח) לתחתית השנייה (58 ש"ח) היא 12 ש"ח, כ-17% מהפסגה.

סיכונים: אם המחיר יורד מתחת ל-58 ש"ח לאחר התחתית השנייה, התבנית עשויה להיכשל והכי חשוב - אין וודאות, אין בטוח.