מה זו תחתית כפולה ואיך זה עוזר למשקיעים לייצר תשואה?
איך להיעזר בניתוח התנהגות המשקיעים בקבלת החלטות, התיאוריה והדוגמה לתחתית כפולה
ניתוח פונדמנטלי הוא הדרך לייצר ערך על פני זמן בשוק המניות. בוחרים חברות טובות בתמחור נמוך ומשקיעים בהם במקביל למעקב אחרי הביצועים השוטפים. אבל כמו בכל שוק - שוק המניות לא תמיד מציף את הערך האמיתי, ומונע מביקושים והיצעים של משקיעים שפועלים לפי טרנדים, הערכות ורגשות. הגרף של מניה משקף את התנהגות המשקיעים ולמרות שזה לא בהכרח הולך בצמוד למה שאמור להיות לפי הערכים הפונדמנטליים יש לו חשיבות כי הוא מבטא את מכלול המשקיעים ומכלול הניתוחים של כל הפרמטרים שקיימים. סוג של חוכמת ההמון ברגע מסוים.
הוא גם מבטא את הפסיכולוגיה של השוק ושל משקיעים, הוא מבטא את השפעות והשלכות המחירים, אתם מכירים את זה שאתם אומרים - "אם היא תרד ל-10 דולר אני אקנה", אנחנו עובדים לפי מחירים בשוטף ולא לפי שווי. הגרף (שהוא גרף המחירים) הוא אינדיקטור שיכול לתמוך בהחלטות שלכם. סוג של כלי עזר חשוב. יש למשל את המקרים של סכין נופלת. אתם נניח בודקים ומקבלים שמניה מסוימת נכונה לכם להשקעה. היא בנפילה דרמטית ואתם מצד אחד רוצים לקנות אבל חוששים שזאת תהיה סכין נופלת - שהירידות יימשכו. האם הניתוח שלכם ושל אחרים יביאו את השוק למסקנה שהמניה שווה והיא תעלה, או שדווקא הפוך - המשך נפילה? כשמסתכלים בגרפים יכולים לזהות בלימה בקרוב, יכולים שלא לזהות, יכולים לראות רצפה היסטורית ולהניח ששם זה ייעצר. לא תמיד יש תשובות וגם כשלכאורה יש זה ממש לא מדע מדויק. אין דבר כזה בטוח, יש סימנים, יש התנהגות משקיעים ופסיכולוגיה של משקיעים. בואו נניח שאנחנו מזהים מניה שעולה מ-10 דולר ל-13 ויורדת חזרה ל-10 ומתנהלת בטווח צר של מחירים - בין 10 ל-13 דולר. אנחנו נרצה לקנות אותה ב-10 ולמכור ב-13 דולר. יש לנו סימן מהגרף על היסטוריה - תבנית של מחירים.
זה לא מבטיח רווחים. דמיינו שקניתם ב-10 דולר ואז נודע שהחברה איבדה לקוח חשוב והיא נופלת ל-7 דולר - אין משמעות לתבנית שהיתה, "אכלתם אותה", ועדיין זה סוג של כלי תומך החלטה, ובתוך מכלול הניתוח הטכני שבודק התנהגות משקיעים יש כמה עקרונות-תובנות והפעם נתייחס ל-תחתית כפולה
מה זו תחתית כפולה?
תבנית התחתית הכפולה (Double Bottom) היא תבנית בניתוח טכני המשמשת לזיהוי שינוי אפשרי ממגמה יורדת למגמה עולה. היא מאופיינת בצורת W על גרף המחירים, המורכבת משתי נקודות שפל דומות ופריצה מעל רמת התנגדות. היא נוצרת כאשר מחיר המניה נתקל בתמיכה בשתי נקודות נמוכות, ולאחר מכן עולה מעל רמה מסוימת שנקרא לה רמת התנגדות. הנה השלבים בתהליך היווצרות התבנית, עם שילוב הדוגמה של "חברת W":
מגמה קודמת:
תיאוריה: התבנית מתחילה בדרך כלל לאחר עלייה משמעותית של 20%-30% או יותר, ולאחריה מגמה יורדת שיוצרת את התנאים לתבנית.
דוגמה: ב"חברת W", המחיר מתחיל ב-80 ש"ח בשבוע 0, לאחר עלייה קודמת של כ-25% בחודשים שקדמו לכך.
ירידה לתחתית הראשונה:
תיאוריה: המחיר יורד עד שהוא מגיע לרמת תמיכה, שבה קונים נכנסים והירידה נעצרת זמנית.
דוגמה: בשבועות 1-3, המחיר של "חברת W" יורד מ-80 ש"ח ל-60 ש"ח (ירידה של 25%). נפח המסחר עולה מעט, והמחיר מתחיל להתאושש.
עלייה לפסגה שבאמצע:
תיאוריה: לאחר התחתית הראשונה, המחיר עולה עד שהוא נתקל בהתנגדות – רמה שבה מוכרים נכנסים והעלייה נבלמת.
דוגמה: בשבועות 4-6, המחיר עולה מ-60 ש"ח ל-70 ש"ח. זו הפסגה שבאמצע ה-W, אך נפח המסחר נשאר יציב, והמחיר נתקל בהתנגדות.
ירידה לתחתית השנייה:
תיאוריה: המחיר יורד שוב ומגיע לנקודת שפל נוספת, שלרוב נמוכה מעט מהתחתית הראשונה (Undercut), מה שמצביע על ניעור של מוכרים חלשים.
דוגמה: בשבועות 7-9, המחיר של "חברת W" יורד מ-70 ש"ח ל-58 ש"ח, נמוך ב-2 ש"ח מהתחתית הראשונה. נפח המסחר יורד, מה שמרמז על מיעוט מוכרים.
התאוששות לפני פריצה:
תיאוריה: המחיר מתחיל לעלות בהדרגה מהתחתית השנייה, מתקרב לרמת ההתנגדות שבפסגה שבאמצע.
דוגמה: בשבועות 10-11, המחיר עולה מ-58 ש"ח ל-65 ש"ח, מתקרב שוב ל-70 ש"ח, אך עדיין לא חוצה את ההתנגדות.
פריצה מעל ההתנגדות:
תיאוריה: התבנית נחשבת מאושרת כאשר המחיר עולה מעל הפסגה שבאמצע ה-W, כלומר רמת ההתנגדות. עלייה בנפח עשויה לתמוך במהלך זה, אך אינה הכרחית.
דוגמה: בשבוע 12, המחיר של "חברת W" עובר את ה-70 ש"ח ומגיע ל-72 ש"ח, עם עלייה מסוימת בנפח המסחר.
זמן התפתחות:
תיאוריה: התבנית נמשכת לרוב לפחות 7 שבועות, תלוי במסגרת הזמן של הגרף (יומי, שבועי וכו'), מה שמאפשר להבחין בה באופן ברור.
דוגמה: ב"חברת W", התבנית נמשכת 12 שבועות, מהתחלה ב-80 ש"ח (שבוע 0) ועד לפריצה ב-72 ש"ח (שבוע 12).
יעד מחיר תיאורטי:
תיאוריה: לאחר פריצה, ניתן להעריך יעד על ידי מדידת המרחק מהתחתית הנמוכה ביותר לפסגה שבאמצע והוספתו לנקודת הפריצה.
דוגמה: ב"חברת W", המרחק מהתחתית השנייה (58 ש"ח) לפסגה (70 ש"ח) הוא 12 ש"ח. הוספת 12 ש"ח לנקודת הפריצה (70 ש"ח) נותנת יעד תיאורטי של 82 ש"ח.
התבנית משקפת תהליך שבו:
בתחתית הראשונה (60 ש"ח בדוגמה), ביקוש ראשוני עוצר את הירידה, אך אינו מספיק להמשך עלייה.
בפסגה שבאמצע (70 ש"ח), מוכרים או לקיחת רווחים מובילים לירידה נוספת.
בתחתית השנייה (58 ש"ח), הלחץ של המוכרים נחלש, והביקוש מתחזק.
בפריצה (מעל 70 ש"ח), הקונים משתלטים, מה שיכול להצביע על שינוי במגמה.
שיקולים טכניים נוספים
רמת תמיכה: בדוגמה, התמיכה היא בסביבות 58-60 ש"ח, שם המחיר נעצר פעמיים.
רמת התנגדות: 70 ש"ח, שצריך לעבור כדי לאשר את התבנית.
עומק התבנית: הירידה מהפסגה (70 ש"ח) לתחתית השנייה (58 ש"ח) היא 12 ש"ח, כ-17% מהפסגה.
סיכונים: אם המחיר יורד מתחת ל-58 ש"ח לאחר התחתית השנייה, התבנית עשויה להיכשל והכי חשוב - אין וודאות, אין בטוח.
- 2.עושה חשבון 20/03/2025 08:01הגב לתגובה זוכל השקעה היינה סיכוי לרווח . אם טעיתם והמניה יורדת הסיכוי לרווח גדל בהשקעה חדשה .
- 1.תמונה שווה אלף מילים (ל"ת)תמונה 20/03/2025 07:15הגב לתגובה זו
- צודקעוד לא מאוחר לתקן את הפדיחה הזאתגרף פשוט (ל"ת)אנונימי 20/03/2025 07:42הגב לתגובה זו
חוות שרתים, קרדיט: גרוקהאם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך?
את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.
לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.
היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."
אתגר תכנוני והיעדר אסדרה
חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.
- תשואה של 1.3% בשבוע - הסטטיסטיקה של ראלי סוף שנה
- המתחרה של אנבידיה חושפת שבבי AI חדשים והפער בין סין לארה"ב מצטמצם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

