עברה ניתוח בחזה בגיל 17 - ותבעה את קופת החולים והמנתח
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב, חויבו מכבי שירותי בריאות והמנתח הפלסטי יורם וולף בתשלום פיצויים בסכום כולל של 175 אלף שקל לצעירה שעברה ניתוח חזה בגיל 17. הניתוח, שבוצע להסרת היפרטרופיה (הקטנה) ולהרמת השדיים, הותיר את התובעת עם נזקים גופניים, צלקות נפשיות ואסתטיות משמעותיות, ואף פגע באוטונומיה שלה.
הצעירה, ילידת 1998, פנתה בגיל 17 למרפאת קופת החולים כדי לבצע ניתוח להקטנת והרמת חזה בשל בעיות בריאותיות. לאחר בדיקה ואישור מהוועדה לניתוחי שד, היא נותחה בידי הרופא המומחה מטעם הקופה. לטענתה, הניתוח לא רק שלא פתר את בעיותיה, אלא אפילו החמיר את מצבה.
התכנון המקדים לניתוח היה לקוי צילום: Istock
כבר בשלב ההחלמה היא החלה לדווח על צלקות כואבות ועל כך שהפטמות לא ממוקמות בגובה תקין - מה שיצר בעיות תפקודיות ואסתטיות. בהמשך התגלה כי התכנון המקדים לניתוח היה לקוי, וכי הטיפול אחריו לא נעשה כראוי.
לא הוסברו לתובעת הסיכונים והסיבוכים האפשריים
- הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה
- מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעת טענה כי לא ניתנה לה הסכמה מדעת לפני הניתוח, וכי לא הוסברו לה הסיכונים והסיבוכים האפשריים. היא גם הוסיפה שנותרו לה נזקים נפשיים וגופניים שגורמים לה בושה ופגיעה באיכות חייה. לדבריה, ניתוח שאמור לתקן נדחה על ידה בשל הסיכונים המוגברים הכרוכים בו.
מנגד, הנתבעים טענו כי הניתוח בוצע על פי הסטנדרטים המקובלים. הם הציגו מסמכים שמצביעים לכאורה על כך שהמנותחת קיבלה הסברים מלאים לפני ההליך, ואף חתמה על טופס הסכמה מדעת.
סגן הנשיאה, השופט יובל גזית, קיבל את טענות התובעת באופן חלקי. המומחים שמינה בית המשפט קבעו שהתכנון המקדים של הניתוח היה לקוי, וכי ניתן היה למנוע את המיקום השגוי של הפטמות, שהוא אחד מהליקויים המרכזיים שנגרמו. על פי חוות דעת מומחה בתחום הפלסטיקה, "מיקום גבוה מדי של הפטמות נובע מליקוי בתכנון מוקדם של מתווה הניתוח".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
בנוסף, המומחה בתחום הפסיכיאטריה העריך את נכותה הנפשית של התובעת ב-5%, וקבע שהיא סובלת מהפרעת הסתגלות. עם זאת, הוא ציין כי אין לכך השפעה על כושר העבודה שלה.
השופט גזית הדגיש את החשיבות של עקרון ההסכמה מדעת בביצוע טיפולים רפואיים. בפסק הדין שפורסם, נכתב כי, "על המטפל להציג לפני המטופל את מכלול המידע שאדם סביר היה נדרש לו כדי לגבש החלטה מושכלת אם להסכים לטיפול המוצע". הוא אף קבע כי בתיק זה לא הוצגו כל הסיבוכים האפשריים בפני התובעת, ובפרט לא סיכונים כמו צלקות חריגות ו"תופעת הפטמות הגבוהות".
המומחה הסביר שניתוח מתקן עלול לכלול סיכונים משמעותיים
בית המשפט קיבל את הטענה של התובעת, שלפיה הסירוב שלה לעבור ניתוח מתקן הוא מוצדק. המומחה מטעמו הסביר כי ניתוח כזה עלול לכלול סיכונים משמעותיים, בהם פגיעה באספקת הדם לפטמה ואף נמק. השופט כתב בפסק הדין כי, "אין להטיל אשם תורם על התובעת בגין סירובה לניתוח המתקן, שכן מדובר בהחלטה סבירה נוכח הסיכונים הכרוכים בכך."
בית המשפט פסק, כאמור, לתובעת פיצויים בסכום כולל של 175 אלף שקל, לפי הרכיבים הבאים: כאב וסבל - 110 אלף שקל; הוצאות רפואיות ונסיעות - 8,000 שקל; עזרת צד ג' - 8,000 שקל; והפסד השתכרות לעתיד - 49 אלף שקל. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 41 אלף שקל.
פסק הדין מדגיש את הצורך בשקיפות מלאה בעת קבלת החלטות רפואיות, בייחוד כשמדובר במטופלים שהם קטינים. השופט גזית ציין כי "אין לצפות מקטינה בת 17 לדעת לשאול על סיבוכים שלא צוינו בטפסי ההסכמה". הפסיקה משמשת תזכורת למערכת הרפואית להקפיד על מתן הסברים מקיפים ולוודא שהמטופלים מבינים את מלוא המשמעויות של הטיפול שהם עומדים לעבור.
במקרה אחר, במקרה טרגי שהוכרע בבית המשפט המחוזי בלוד בחודש שעבר, נפטרה תינוקת בת שמונה חודשים לאחר שטופלה במרפאת טרם לרפואה דחופה. אחת הנקודות הבולטות שעלו במהלך הדיון היתה שהרופאה שטיפלה בתינוקת כלל לא היתה בעלת הכשרה רפואית הולמת, ונחשדה בהצגת דיפלומה מזויפת. התינוקת, שהיתה בריאה בדרך כלל, הגיעה למרפאת טרם כשהיא סובלת מחום גבוה, דופק מואץ ותסמינים נוספים המעידים על זיהום חריף. למרות כל הסימנים המדאיגים, היא שוחררה לביתה, וכעבור כמה שעות היא מתה.
- 3.פשוטי 06/12/2024 12:51הגב לתגובה זומנסה להבין. מי הגאון שחשב לתבוע על הפסד השתכרות ?? איך הצליח בית המשפט להעריך ולתמחר את ההפסד בכזו דייקנות. . לא סכום עגול מייצג של 50,000 ש"ח אלא 49,000 ש"ח "בלבד". נניח שתעבוד 30 שנים = 6,600 ימי עבודה בקירוב כלומר 15 א"ג ליום. נפלא !!! כבוד לשופטים !!!!
- 2.אלון 04/12/2024 10:18הגב לתגובה זובארה"ב על דבר כזה שישפיע עליה לכל החיים הייתה מקבלת מינימום מיליון דולר. בושה.
- 1.ברוך שלא עשני אישה (ל"ת)דניאל 04/12/2024 09:56הגב לתגובה זו

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
