משכנתא
צילום: FREEPIK

משכנתא ל-40 שנה: פתרון כלכלי או מלכודת לכל החיים?

הרצי אהרון | (15)

בשנים האחרונות גובר הדיון על הארכת תקופת המשכנתאות למעל 30 שנים, כאשר מדינות רבות בעולם כבר מאפשרות הלוואות ל- 35 ואף ל-40 שנה. בישראל, שבה מחירי הדיור גבוהים וההחזרים החודשיים הופכים לסלע על הגב של משקי הבית, האפשרות להאריך את המשכנתא עשויה להקל על צעירים

המעוניינים לרכוש דירה. הצורך נובע בעיקר מהפער ההולך וגדל בין שכר ממוצע למחירי הדירות, שמאלץ רבים לוותר על רכישת בית או לקחת הלוואות גבוהות במיוחד עם החזרים חונקים.

אבל, וזה אבל גדול: לצד ההבטחה להורדת ההחזרים החודשיים והגדלת הנגישות לדיור, צריך

לזכור את ההשלכות ארוכות הטווח של מהלך כזה. הארכת המשכנתא משמעותה גם גידול משמעותי בתשלומי הריבית הכוללים , שעשויים להגדיל את עלות הדירה בעשרות אחוזים. בנוסף, משכנתאות ארוכות מאוד עלולות ליצור תלות פיננסית ממושכת, שבה משקי בית מוצאים עצמם כבולים

לתשלומים למשך חלק מאוד משמעותי מחייהם.

מעבר לכך, יש גם את החשש המלווה אותנו תמיד, מהשפעת מגמות כלכליות בלתי צפויות. לדוגמה, שינויים בשווי הנכס או בתנאי השוק עשויים להשאיר משפחה צעירה עם חובות גבוהים מנכס שאינו עומד בערכו, מצב שכבר התרחש במשברים

כלכליים במדינות שונות. כך נוצר תרחיש שבו הלוואה שהתחילה כמענה למצוקה הופכת לאיום כלכלי משמעותי בטווח הארוך.

הארכת המשכנתא ל40 שנה: בעד ונגד

תומכי הרעיון של הארכת תקופת המשכנתא ל- 40 שנה רואים בכך פתרון מתבקש למצוקת

הדיור, במיוחד עבור צעירים שמתקשים לעמוד בהחזרים החודשיים הגבוהים. לטענתם, הארכת המשכנתא מאפשרת לפזר את תשלומי ההחזר על פני שנים רבות יותר, מה שמקטין משמעותית את הנטל הכלכלי החודשי ומשאיר למשקי הבית יותר כסף פנוי להוצאות אחרות, לחיסכון ולהשקעה בעתיד.


יתרון נוסף שמציגים התומכים הוא הבטוחה שמספק הנכס המשועבד. מכיוון שההנחה  הרווחת בדעתם היא שההלוואה מגובה בנכס שימשיך לעלות בערכו עם הזמן, המלווה נמצא במצב יחסית בטוח, דבר שמצדיק הלוואות ארוכות טווח.

מצד שני, המתנגדים להארכת המשכנתא מעל

קיראו עוד ב"נדל"ן"

30 שנה מזהירים מההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח ומדגישים את העובדה שתשלומי הריבית הכוללים על פני 40 שנה יכולים להוביל לכך שהלווה ישלם סכום גבוה בהרבה משווי הנכס המקורי, דבר שעלול להפוך את הדירה לעסקה יקרה מדי.

בנוסף, יש חשש מיצירת אשליה של נגישות

לדיור. המתנגדים טוענים כי בעוד הארכת המשכנתא עשויה לפתור בעיות בטווח הקצר, היא יוצרת תלות כלכלית ממושכת שעלולה לכבול את הלווים למשך עשרות שנים . המשמעות היא שמשקי הבית עשויים למצוא את עצמם משלמים על נכס שאולי יאבד מערכו בעתיד, למשל במקרה של

ירידת מחירים בשוק הדיור או משברים כלכליים.

מעבר לכך, מתנגדי הרעיון מדגישים את הפגיעה הפוטנציאלית ביציבות הכלכלית של משקי הבית. התחייבות לתקופה ארוכה כל כך מצמצמת את הגמישות הכלכלית של הלווים ומשאירה אותם חשופים לשינויים בלתי צפויים, כמו אובדן

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    טיבי 30/12/2024 13:16
    הגב לתגובה זו
    ואני אומר.משכנתא ל100 שנה מה זה משנה ג ככה הנכס עובר לילדי ולנכדי.
  • 12.
    לשל משכנתא 40 שנה זה כמו לשל שכירות. רק לבנק. (ל"ת)
    ברק 30/12/2024 06:35
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שילה אלוש 25/12/2024 13:13
    הגב לתגובה זו
    כיום אפשר לקחת משכנתא ל 30 שנה ולדוגמא כעבור 5 שנים למחזר ולפרוס שוב ל 30 שנה וחוזר ככה עוד הרבה פעמים
  • 10.
    אא 24/12/2024 20:56
    הגב לתגובה זו
    כמו שכירות לכל החיים הקונה ישלם כל החיים והתיקונים עליו.
  • 9.
    כבר עדיף אוהלים 24/12/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
    הדור צעיר התחיל להבין שלא כדאי לו לשעבד את הכבד והכליות בשביל אבנים וקירות והם הופכים לעבדים מודרניים. מקווה שהם נפלו על הדור הלא נכון והוא ישנה את העובדה שאנשים משתעבדים לדבר הכי בסיסי קורת גג. ועוד דבר קטן קחו תמיד בחשבון שיעור ראשון בכלכלה באוניברסיטה הוא שכול מחיר של מוצר כמו שהוא עולה יכול גם לרדת ואז זה יהיה אפילו עוד יותר כואב מהמצב כרגע אבל זה לא רחוק מהמציאות. השאלה מי יחזיק מעמד יותר העושקים בחסות המדינה ומנפחי הבועה החמאס החיזבאללה או האזרח. כרגע הכול פתוח והסיכון גבוה.
  • 8.
    אנונימית 24/12/2024 11:41
    הגב לתגובה זו
    במקום לספסר בקרקעות ולהשיט מחירי דיור הזויים אינם תואמים להכנסת מעמד הביניים. יש להוריד את המיסוי כך דהציבור שסך הכל קונה דירה עממית יוכל להקים משפחה, ולחיות חיים סבירים ללא אבן ריחיים ושיעבוד עד הפנסיה. סהכ מי שמרוויחים הם האוצר, הבנקים, והקבלנים. עם יוקר מחיה גבוהה וקורת גג המחירים הזויים הורסים לאנשיםמאת החיים. הגיע הזמן שהציבור שעלותו שלושים מיליארד שקל יכנס תחת האלונקה ויתחיל לשאת האלונקה. ולא להשית הכל על אותו ציבור שכבר קשה לו עם המעמס.
  • 7.
    עוד כלי בהעברת הון לעשירים (ל"ת)
    רק;1 24/12/2024 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מה זה 24/12/2024 07:52
    הגב לתגובה זו
    למההאין מתנגדי רעיון של פקדון בריבית של 0.5% לשנה? למה אין מתנגדי רעיון קניית רכב ברבע מיליון? זה מוצר(!) כמו כל מוצר אחר..יש משכנתאות ל5,10,30 שנה למה שלא תהיה משכנתא גם ל50 שנה? שהלקוחות יחליטו אם לקנות את המוצר או לא..
  • 5.
    ניר 24/12/2024 07:34
    הגב לתגובה זו
    מספר הקונים יפחת כי לא יהיה מימון והמחירים יפלו. הכל עניין של היצא וביקוש.
  • בכלל 24/12/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    ואז אותם אנשים ייחנקו כלכלית וייתקעו במעגל השכירות לנצח. וזה יכפול עלויות שם. היצא וביקוש.
  • 4.
    שמשון 24/12/2024 05:59
    הגב לתגובה זו
    משכנתאות ארוכות טווח יעזרו לבנקים להתעשר עוד יותר , ולמדינה "החזירה" שלנו לגבות יותר מיסים. אני מקווה שלא יתחילו לגבות מיסים על אוהלים , כי הולכות לקום כמה ערים כאלו בעתיד הלא רחוק!!
  • חשוב למות ללא חובות? 24/12/2024 09:13
    הגב לתגובה זו
    אם לקחת משכנתא. קנית דירה, נהנה מהכל. ואז מת. אז מה אכפת לך שלא סיימת לשלם את המשכנתא? למה זה טיעון מוצדק?
  • 3.
    מוטי 23/12/2024 17:42
    הגב לתגובה זו
    הארכת משכנתא ליותר מ 30 שנה שזה כבר משעבד משמעותית רק תייצר עומס על הרוכשים, הפיתרון היחיד הוא להוריד את יוקר המחיה ולחזק את כוח הקניה של השקל במדינת ישראל. מה שהולך להיות פה בקצב הזה, רק עשירים יקנו דירות, לא יהיה פה מעמד ביניים, אני כבר הרמתי ידים ויורד מהארץ, קשה פה בצורה בלתי נסבלת, אין ביטחון גם אז לא נשאר מה לחפש פה יותר מידי
  • 2.
    מוטי אפרים 23/12/2024 16:24
    הגב לתגובה זו
    הגדלת משך הזמן להלוואת משכנתא לא תעזור לאף משק בית. 1. ישלמו ריבית גבוה יגיעו ל 2.5 שקלים החזר עבור כל שקל הלוואה. 2. המשפחות ישועבדו עד גיל מאוחר להלוואה. 3. ניצור ביקוש מה שחעחה את מחירי הדיור אז איך עזרנו. 4. משקי הבית התרגלו לצרוך יותר ממה דהם מכניסים, הארכת משך חיי המשכנתא עוד אסון. הבנקים ירקדו, הקבלנים יחגגו, יועצי המשכנתאות, השמאים, המתווכים, ועורכי הדין יצהלו, רשות מקרקעי ישראל והאוצר יתמוגגו מנחת. איל נגדילו הכנסות למדינה בלי לעשות כלום. מי שישלם את המחיר זה המשק המשפחתי. הכותב יועץ משכנתאות ויוכץ לכלכלת המשפחה.
  • 1.
    בנקאי בכיר 23/12/2024 13:28
    הגב לתגובה זו
    ריבית נמוכה תשואה גבוהה. ככה פשוט.
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט

יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?

רן קידר |
נושאים בכתבה שכר דירה ריבית

לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.

הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.

 נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף.  המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי. 


כלל אצבע - לקנות או לשכור

כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.

הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.