הדמייה מתחם שפע
צילום: פייכין אדריכלים בעמ

ההסכמים חושפים: משרדים לשכירות באזור ביקוש בת"א ב-155 שקל למ"ר

רבוע כחול נדל"ן השכירה 60% משטחי ההשכרה למשרדים במגדל east& בת"א ל-20 שנה. המחיר הממוצע לא נמוך וזאת בניגוד לתקופה האחרונה בה מחירי השכירות למשרדים יורד בשל היצע גבוה ואלטרנטיבות השקעה אחרות
איציק יצחקי | (1)

שוק המשרדים נמצא בירידה בשנה האחרונה. עליית הריבית הובילה את המשקיעים לצאת מהשוק בהדרגה ולהשקיע את הכסף באפיקים אחרים. זו לא הסיבה היחידה לירידה המשמעותית בשוק - ההיצע של שוק המשרדים גבוה מההיצע של שוק הדיור ולכן המחירים יורדים. בבדיקות שערכנו בעבר זיהינו משרדי רפאים בכל הארץ כשאזור המרכז מצטיין בזה - מה שגורם למחיר לרדת.

הדמיית מגדלי הפרויקט (יסקי מור אדריכלים)

הדמיית מגדלי הפרויקט (יסקי מור אדריכלים)

בניגוד למגמה, רבוע כחול נדל"ן רבוע נדלן -2.11% חתמה עסקאות שכירות על כ-60% משטחי ההשכרה במגדל east& לתקופות של כ-20 שנה בסך כולל של כ-670 מיליון שקל. השם של הפרויקט הזה מוכר בגלל שלאחרונה דיווחנו עליו כמוקד עלייה לרגל - עיריית תל אביב הקצתה דירות מהפרויקט הזה לשכירות ארוכת טווח (מגורים). פרויקט המגורים יאוכלס בתחילת 2025, כש-60 דירות יוחלקו לזוכים בהגרלה - דירות 3 חדרים עם מרפסת, כששכר הדירה יעמוד על 4,000 שקל, לא כולל הצמדה למדד, לא כולל דמי ניהול של 400 שקל לחודש. הדירות מיועדות לזוגות ללא ילדים, ליחיד עם עד שלושה ילדים או לזוג עם ילד אחד עד שלושה ילדים.

מתברר כי פרויקט המשרדים מצליח גם הוא למצוא דיירים חדשים. רבוע כחול נדל"ן, חברת הנדל"ן המניב והמגורים שבשליטת איש העסקים מוטי בן משה, חתמה על השכרת רוב הפרויקט הכולל שני מגדלים של עירוב שימושים שרבוע כחול נדל"ן מקימה ברחוב תוצרת הארץ בת"א, סמוך לנתיבי איילון ותחנת רכבת השלום.

רבוע כחול נדל"ן היא בעלת 100% משטחי התעסוקה והמסחר בפרויקט - בהיקף של כ-32 אלף מ"ר ובנוסף החברה שותפה ב-50% בחלק המגורים הכולל 390 יח"ד. השלמת הבניה צפויה בסוף שנת 2024.

העסקאות עם חברות היי טק, בהיקף כולל של כ-13,000 מ"ר ובמחיר ממוצע של כ-155 שקל למטר הן לטווח זמן של כ-21 שנה, החל מתחילת 2025. משרדי השוכר הגדול ביותר, המטה בישראל של חברת הי-טק זרה, ישתרעו על פני 5 קומות בהיקף של כ- 6,300 מ"ר.

הסכם עקרונות באשר לשכירת כ- 5,000 מ"ר נוספים בפרויקט, נחתם עם חברות קשורות לקבוצת רבוע כחול, כאשר מוטי בן משה מתעתד לרכז בפרויקט גם חלק ממשרדי ההנהלה של חברות קבוצת אלון רבוע כחול שפועלים כעת במגדלי עזריאלי הסמוכים ובמיקומים אחרים. בכך למעשה שווקו כבר כ-60% משטחי התעסוקה במגדלים.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בשבוע שעבר דיווחה רבוע כחול נדל"ן על זינוק של 114% ברווח הנקי של החברה בשנת 2023 לכדי כ-634 מיליון שקל, כאשר ה-NOI של החברה עלה בכ-6% לכדי כ-353 מיליון שקל וה-FFO  של רבוע כחול נדל"ן זינק בכ-18% לכדי כ- 269 מיליון שקל. בנוסף עדכנה החברה את תחזיותיה לשנת 2024 ועד 2028, לפיהן היא צופה להגיע ל NOI שנתי של כ 601 מיליון שקל ו-FFO של כ-514 מיליון שקל.

במקביל, הודיעה רבוע כחול נדל"ן על רכישה של פרויקט שפע בבני ברק ביחד עם שותף. מדובר בפרויקט ערוב שימושים הכולל מסחר ותעסוקה של כ 22 אלפי מטרים (100% בבעלות החברה) ומגורים של כ-400 יח"ד. החברה צופה שתעלה על הקרקע לקראת הרבעון השלישי השנה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מאיר 07/04/2024 10:37
    הגב לתגובה זו
    השכרה לחברות בנות אינה למעשה שיםור מצב הביקושים במשרדים במרכז יעברו מעזריאלי למגדל החדש ועזריאלי ייאלץ להוריד המחירים להביא לקוחות.עדיין יש עודף עצום.תתחליו לבנות דיורות מקרו להשכרה לצעירים ותחיו את העיר.כרגע העיריה מחפשת ארנונה ללא הוצאות וגורמת לבריחת חברות לחולון וערי הסביבה
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.22%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?