דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי

דירה בהנחה? הממשלה עומדת "לכווץ" לכם אותה במאות אלפי שקלים

על פי הסיכום בין משרדי השיכון והאוצר, שיעור ההנחה יהיה 25% במקום 20%. איפה הקאץ'? מחיר השוק שעל בסיסו תיגזר ההנחה יהיה נכון למועד המכרז, ולא על בסיס מחירי דצמבר 2020. המשמעות היא פשוטה: דירה שעלתה 1.6 מיליון שקל, תעלה כעת 2 מיליון שקל בממוצע, מה שישפיע גם על מחירי הדיור וגובה ההלוואה הממוצעת
איציק יצחקי | (2)

בזמן שמחירי הנדל"ן יורדים וההאטה בשוק מורגשת, הדיונים על התקציב שעברו בקריאה ראשונה מעניקים הנחות לפעוטונים ואפילו כמה הקלות למעמד הביניים, אבל הנטל האמיתי - פתרון אמיתי להגדלת היצע הדירות והורדת המחיר בשוק עדיין לא נמצא - פרט להעלאת ריבית בצורה אגרסיבית.

כעת, כך מתברר, גם החלום של דירה בהנחה עשוי להסתיים. מהדיונים על התקציב עולה כי דירה בהנחה תימכר תמורת הנחה קטנה משמעותית ביחס למחיר השוק. זוהי בשורה רעה לזוגות צעירים או לכאלה שאין ברשותם דירה. הנחה הם יקבלו, אבל לא בטוח שהיא תהיה רלוונטית עבורם. תכף תבינו גם למה.

אחד הנושאים שעלה במסגרת התקציב הוא סיכום בין משרד השיכון של גולדקנופף למשרד האוצר של סמוטריץ', לפיו ההנחות שמעניקה המדינה לאותם זוגות צעירים יצטמצמו. בכמה יצטמצמו? במאות אלפי שקלים.

לפני שנסביר למה זה קורה, חשוב להדגיש: עדיין אין הסכמה של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) למהלך הזה והסיכום הזה טרם אושר רשמית. אבל ככל שזה נוגע לאישור התקציב הנוכחי, חלק מההנחה תבוטל.

הסיפור הוא פשוט: ההנחה שנתן עד כה משרד השיכון עבור הדירות האלה נקבע על בסיס מחירי הדירות נכון לחודש דצמבר 2020. כעת, שיעור ההנחה יחושב על פי שווי הדירות בזמן המכרז. כלומר, אם בוצע מכרז באפריל 2023, ההנחה תהיה נגזרת של מחירי הדיור בשעה זו, ולא במחירי 2020. מחירי הדיור עלו ב-33% בערך בשנתיים האחרונות. אם ההנחה תיגזר משם, המשמעות היא פשוטה: כל דירה תעלה יותר.

על פי הסיכום, שיעור ההנחה יהיה 25% במקום 20%, כלומר גבוה יותר, ולא יותר מ-500 אלף שקל. הבעיה היא שההנחה תינתן לעומת מחירי 2023 (במקרה שהמכרז יצא השנה) ולא במחירי 2020.

רוצים דוגמא מספרית? נניח שמחיר השוק של דירה ב-2020 היא 2 מיליון שקל. עד היום היא קיבלה הנחה של 20% והיא נמכרת ב-1.6 מיליון שקל. כעת, היא תקבל הנחה גבוהה יותר, של 25%. נשמע מפתה, נכון? אלא שהמחיר שהיה בדצמבר 2020, 2 מיליון שקל, עלה ב-33% בממוצע. אם נניח שהמחיר עומד כיום על 2.5 מיליון שקל בלבד (כלומר, עליה של 25% בלבד), והמחיר לא עלה בצורה דרמטית, גם אז הנחה מקסימלית של 500 אלף שקל, משמעותה שהדירה תימכר במחיר של 2 מיליון שקל - 400 אלף שקל יותר. זה התחשיב במקרה של דירה זולה יחסית, אך בערים רבות המחיר גבוה יותר, כך שחלום הדירה הולך ומתרחק ועוד יותר מכך - הוא יגדיל את גובה ההלוואה הממוצעת בישראל.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

בנוסף, מתברר כי גם מנגנון התמריצים לרשויות המקומיות השתנה. אם עד לפני שנה רמ"י נתנה 30 אלף שקל לכל דירה חדשה שרשות מקומית בונה, התמריץ יקוצץ ויעמוד על עשרת אלפים שקל - שליש בלבד. איזה עניין יש לעירייה לבנות כעת כשהיא יודעת שהתמריץ שלה השתנה ויירד בשני שליש?

לא ברור מדוע ההחלטה של משרד השיכון מגיעה דווקא עכשיו, כשהיא נהנית מתקציב של 13 מיליארד שקל - התקציב הגבוה בכל הזמנים. תקציב דומה יקבל המשרד גם בשנה הבאה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רועי 27/02/2023 09:10
    הגב לתגובה זו
    רק ריבית תחזיר את השוק לשפיות כל שאר האופציות זה ספינים ושקרים שיעלו את הריבית ב5 אחוז ואז לא נצתרך שום תוכנית הזויה וכל מגדל הקלפים שנבנה באוויר יקרוס מחסור זאת הונאת העשור ביבי נתניהו לא נישכח ולא נסלח ריבית אפס במשך שנים רצופות זה פשע נגד האנושות מחקתם את מעמד הביניים
  • 1.
    תבדקו שוב 27/02/2023 09:01
    הגב לתגובה זו
    ההנחה היא על בסיס הנתונים החדשים! מחירי הדירות בכל מקרה היו לפי הנתונים החדשים! השינוי הזה מגדיל את ההנחה, לא מקטין אותה!
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

אלכס זבזינסקי
צילום: רועי מזרחי

לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם

לכל מי שחוזר על המנטרה "הורדת ריבית = עליית מחירי הדיור" כדאי שיסתכל על מה שקורה בארה"ב, אירופה וקנדה; אלכס זבז'ינסקי ממיטב ברוקראז' עם תובנות על שוק הדיור

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריבית נדל"ן

לפי הדיווח של משרד האוצר, למרות סיום המלחמה, בחודש אוקטובר נמשכה ואף העמיקה ירידה במכירות דירות. לעומת ספטמבר, ירדה כמות העסקאות ב-35% ולעומת אוקטובר 2024 ב-11.6%. כמות הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי ירדה בכ-40%. כמובן שעדיין מוקדם להסיק מסקנות שסיום המלחמה או תחילה של הורדות ריבית לא השפיעו על רכישות דירות.

אבל בכל מקרה לכל מי שחוזר על המנטרה שלפיה הורדת ריבית מובילה כמעט אוטומטית לעלייה במחירי הדירות, כדאי שירים את הראש ויסתכל החוצה. בארה"ב, באירופה ובקנדה, מדינות שנמצאות עמוק בתוך הסייקל של הורדות ריבית, שוקי הדיור עדיין לא ממהרים להגיב כמו שאולי הייתם מצפים מהם. בעוד אצלינו הורידו לראשונה את הריבית בהחלטה האחרונה, הפד' עשה זאת כבר 3 פעמים ברציפות ואילו ה-ECB כבר הוריד 7 פעמים ברציפות כשהריבית באיזור גוש האירו עומדת כיום על 2.15%. 

"כדאי לבחון את הניסיון של המדינות האחרות שהתחילו להוריד ריבית עוד באמצע 2024. ברובן, קצב השינוי במדד מחירי הדירות המשיך לרדת, מה שיכול להעיד שהביקושים לא התחדשו משמעותית בתגובה להורדת ריבית" כותב אלכס זבז’ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב ברוקראז’, בסקירה האחרונה שלו. הוא מנסה לפרק את הקשר הישיר מדי שבין הריבית לנדל"ן. נכון יש את מי שיאמר שלא ניתן להשוות את השוק בישראל עם ה"ביקושים הקשיחים" לנעשה בחו"ל, אבל מבלי לדון עד כמה הביקוש כאן באמת קשיח (כשההיצע של הדירות נערם ממדד למדד ועקף את ה-83 אלף דירות לא-מכורות) עדיין כדאי להפריך את התזה לפיה, ריבית יורדת משמעה עליות במחירי הדיור.


קצב השינוי במדד מחירי הדירות, מקור: Bloomberg וסקירת מיטב ברוקראז'

כמו שאתם רואים בתרשים למעלה מדד הדיור בארה"ב, רוב מדינות אירופה וגם קנדה ממשיך לרדת זאת על אף שכאמור הריבית באיזורים האלה ירדו. לכאורה הריבית אמורה להיות כבר בסביבה נוחה יותר עבור שוק הדיור ומשכך לתמוך בביקוש-בעליית מחירים אבל כמו שאנחנו נוכחים לראות זה, לפחות עדיין, לא המצב.