גארי ברנט מאקסטל רוכש את אדמת הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית בירושלים ב-750 מיליון שקל

הקרקע כוללת 1000 יחידות דיור, בתי מלון, מבני ציבור ומגרשים לפיתוח

דור עצמון | (5)

גארי ברנט מחברת פיתוח הנדל"ן האמריקאית אקסטל רוכש את אדמת הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית במרכז ירושלים מחברת ניות קוממיות השקעות. הקרקע כוללת כ-1,000 יחידות דיור, בתי מלון, מבני ציבור ומוסדות, שטחים פתוחים ויותר מתריסר מגרשים לפיתוח. העסקה נחתמה בסכום כולל של 750 מיליון שקל. הקרקע מוחכרת לקרן קיימת לישראל עד שנת 2051 עם אופציה להארכה בתנאי השכרה מחודשת על בסיס שווי השוק.

ברנט הוא איש נדל"ן אמריקאי-יהודי, נשיא ומייסד חברת אקסטל פיתוח. ברנט הוא גם הבעלים של אקסטל בע"מ, שהנפיקה אג"ח בבורסה הישראלית במהלך שמונה השנים האחרונות. את אקסטל ייצגו בעסקה עורכי הדין אבי פורטן ודעואל פלאי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי.

ברנט: "אני נרגש להכריז על עסקה גדולה במרכזה של אחת הערים החשובות בעולם. זהו מצב שבו כולם מרוויחים: מדינת ישראל, העיר ירושלים, התושבים ואקסטל. יש לנו מוניטין רב עם פרויקטים מסובכים בארה"ב, ובכלל זה פרויקט Belnord במנהטן, שכלל דיירים במצבים מורכבים. אנחנו הולכים להתייחס לדיירים בירושלים באותם כבוד והגינות כפי שאנחנו עושים בכל הפרויקטים שלנו. הפרויקט יחזק את הקשרים של אקסטל עם השוק הישראלי ויאיץ את הפיתוח של מרכז ירושלים".

אקסטל נוסדה על ידי ברנט ב-1989 והפורטפוליו שלה כולל יותר מ-2.3 מיליון מ"ר של פרויקטים שפותחו עד כה וכאלה שנמצאים בפיתוח.

נועם בן-דוד, העומד בראש קבוצת ניות-קוממיות: "אנו שמחים על חתימת העסקה עם חברת נדל"ן מהגדולות בעולם, בבעלות איש העסקים גארי ברנט, יהודי ציוני חם ואוהב ירושלים. נכנסנו לפרוייקט הזה לפני יותר מעשור, אחרי שנקלע למבוי סתום בין קק״ל לבין הכנסייה, והצלחנו לפתור קונפליקט שמדינת ישראל לא הצליחה לקדמו למרות מאמצים רבים. ביצענו עסקה שנחשבה בלתי אפשרית, וגם מסוכנת מאד כלכלית. כיום, אחרי שהושלמה גאולת הקרקע, אנחנו מעבירים את הפרוייקט בלב רגוע וביד בוטחת למי שישלים אותו בשנים הבאות. ברנט, יהודי יקר, הביע מחוייבות לפעול בשיתוף פעולה עם קק"ל והרשויות בירושלים ליצירת פתרון לתושבים ולפיתוח העיר. משפחת בן-דוד עוסקת שנים רבות בבניין הארץ, ובעזרת השם תוסיף לקחת חלק בבניין ירושלים ובחידושה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אח של דרעי , עשה פה ארגזים של כסף (ל"ת)
    איתי 17/01/2023 09:29
    הגב לתגובה זו
  • בת אל 17/01/2023 21:17
    הגב לתגובה זו
    החלאה החרדית עשתה משאיות של כסף
  • נילי 19/01/2023 09:42
    הקבוצה של בן דוד כוללת סרוגים ולא חרדים. כל מיני מאכרים שניכשלו ברומניה או נידפק להם ערבי חזנות.
  • 1.
    לא מבין 17/01/2023 09:16
    הגב לתגובה זו
    וזה עוד שיפור לעומת השנה האחרונה. ספק אם בהשקעה הזאת הוא ירוויח תשואה קרובה לזה.
  • אליק 17/01/2023 12:30
    הגב לתגובה זו
    הוא ישלם כמה שרשום הריבית באג"ח ככה שאם הוא מגייס כסף ב 10 אחוז , שווה לו לקנות את האג"ח של עצמו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל

בני ברק מתחדשת: תכנית פינוי-בינוי עם 525 דירות חדשות

התכנית בשכונת תל גיבורים. מדובר על 148 דירות ישנות שייהרסו ובמקומן ייבנו 16 בניינים בני 7.5 קומות, לצד כ-3,000 מ"ר מסחר ומבני ציבור; בעלי הדירות יקבלו תוספת שטח, ממ"ד, מרפסת, חניה ומחסן

צלי אהרון |

בני ברק מתקרבת להתחדשות עירונית רחבת היקף, עם קידום תכנית הפינוי-בינוי במתחם יהונתן שבשכונת תל גיבורים. בשבוע שעבר המליצה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להפקיד את התכנית, המקודמת על ידי החברה להתחדשות ירושלים מחברת ISA, מה שמקדם אותה לשלב הבא מול הוועדה המחוזית. עבור שכונה ותיקה כמו תל גיבורים - שממוקמת בין ציר ז’בוטינסקי למתחם העסקים הסמוך - מדובר במהלך שיכול לתרום לאזור ולשנות את פניו בשנים הקרובות.

התכנית שהופקדה מדברת על הריסת 148 הדירות הישנות שקיימות במתחם והקמת 16 בנייני מגורים בני 7.5 קומות, שיכללו יחד 525 דירות חדשות. לצד בנייני המגורים, כוללת התכנית גם כ-3,000 מ"ר של שטחי מסחר וכ-3,000 מ"ר המיועדים למבני ציבור. כך, המתחם העתידי צפוי לשלב בין מגורים, שירותים קהילתיים ומסחר.

שכונת תל גיבורים קרובה מאוד לציר ז׳בוטינסקי. מדובר על נתיב תחבורה מרכזי שמשרת את בני ברק, פתח תקווה ורמת גן, ובו גם עובר הקו האדום של הרכבת הקלה. במקביל, המתחם צמוד ל-BBC, המתחם העסקי בבני ברק, שמרכז בשנים האחרונות פעילות של חברות טכנולוגיה, פיננסים ושירותים.

מבחינת הדיירים, התכנית כוללת מתווה פיצוי די מפורט, על פי ההסכם שנחתם בין החברה היזמית לבעלי הדירות, הדירות החדשות שיוענקו לדיירי המתחם יהיו גדולות יותר מהדירות הקיימות: תוספת של 25 מ"ר לשטח הדירה, הכוללת ממ"ד, לצד מרפסת שמש (סוכה) בשטח של 12 מ"ר, חניה ומחסן. עבור רבים מבעלי הדירות בבניינים הישנים - שחלקם נבנו בעשורים מוקדמים ללא מעלית, ללא ממ"ד וללא תקנים מודרניים, מדובר בשדרוג די משמעותי באיכות המגורים.

הבחירה בבנייה של 7.5 קומות נועדה לשמור על קנה המידה העירוני של השכונה, ולייצר מרחבים ציבוריים נוחים ונגישים. הבינוי המרקמי מאפשר שטחי מסחר רחבים בקומת הקרקע, עם חזיתות פעילות לרחוב, מה שצפוי להעניק למתחם אופי עירוני חי יחסית. לצד המסחר, התכנית כוללת גם שטחי ציבור: גני ילדים, מוסדות חינוך או מבני קהילה - בהתאם לצרכי העירייה ולתכנון הסופי שייקבע במחוזית.