האם יתקצר הזמן להוצאת היתרי בניה מ-400 יום, ל-150 כמו ב-OECD?
משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בניה למגורים בישראל עומד על 400 יום, בעוד הממוצע במדינות הOECD הוא 150 יום. זהו כמובן חסם משמעותי בהגדלת היצע הדיור - וממילא על מחירי הדיור.
כיום הסמכות הבלעדית להוצאת היתרי בניה נמצאת בידי הרשות המקומית, ויש עליה עומס גדול - אבל יותר מכך יש לה אינטרס לא לאשר בניה למגורים אלא רק למשרדים, כי הם מעדיפים שתושבים יגורו בעיר אחרת ויבואו לעבוד בעיר שלהם. למה? כי על כל תושב העירייה מפסידה כסף (תשלומי הארנונה לא מכסים את עלויות התושבים) ואילו משרדים משלמים לעירייה פי 5 והעירייה כמעט לא צריכה להוציא עליהם כסף.
נכון להיום, מבנה ההליך יוצר "פינג פונג" בין מבקש ההיתר לרשות המקומית, וגם זה מעכב את ההליך. בנוסף, האפשרות לבקש הקלות, גורם לכך שיש הרבה הליכי התנגדות וערר, וריבוי גורמים מאשרים, מה שמסרבל את כל ההליך.
לכן, בשעה טובה ביקשה הממשלה במסגרת חוק ההסדרים להציע מתווה וולונטרי, להחלטת הוועדות המקומיות לתכנון ובניה, שיאפשר הליך רישוי באמצעות "מורשה להיתר". הסמכות תועבר מרשות הרישוי לידי אדריכל, שיכין את ההיתר ויעביר אותו לרשות הרישוי. המורשה לרישוי (האדריכל), הוא שיבדוק את העמידה בתנאי הסף ואת הבדיקה המרחבית. רשות הרישוי תישאר מעורבת בשלב מסירת המידע, וכן תוכל להצביע על ליקויים טרם מתן ההיתר.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי ההצעה, שאושרה היום בוועדת הפנים של הכנסת לקריאה שניה ושלישית, המורשה להיתר יהיה אחראי על כל ההליך: מתן ההיתר, מתן אישור תחילת עבודה ומתן תעודת גמר. לכן המורשה להיתר לא יוכל לפעול במקרה של ניגוד עניינים. יראו כניגוד עניינים גם אם סך הכנסותיו של המורשה להיתר ממבקש ההיתר בחמש השנים האחרונות אינו עולה על מחצית מכלל הכנסותיו בתקופה זו.
מורשה להיתר יוכל להיות אדריכל רשוי, שבמשך עשר השנים שקדמו לבקשתו להירשם כמורשה להיתר, הכין לפחות 5 בקשות להיתר, כשסך שטחי הבניה בהן לא יפחת מ-5000 מ"ר. מורשה להיתר העובר עבירות חמורות, כגון מתן היתר בלא עמידה בתנאי סף של בקשה להיתר, צפוי לקנס של 150,000 שקל.
תומר רוזנר, יועמ"ש הוועדה אמר לח"כים כי לדעתו: "שיעור הקנסות נראה לנו נמוך מדי. לפעמים מדובר בפרויקטים של עשרות מיליונים. צריך לשקול העלאה משמעותית, ולאפשר גמישות לפי שווי הפרויקט. אכיפה צריכה להיות על פי בסיס כלכלי".
- רוטשטיין תקים 493 דירות בקריית גת; צפי להכנסות של 852 מיליון שקל
- השבחה מהירה של 700 אלף שקל על דירה של 2.2 מיליון שקל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
הצעת החוק כוללת גם ביטול הקלות. הקלות בתהליך הרישום כיום מאפשרות לוועדה המקומית לתת הקלה מהוראת תוכנית, בכפוף לפרסום ודיון בהתנגדויות, ככל שתוגשנה. הוועדה המקומית מוסמכת היום לתת הקלה, כל עוד אין ההקלה מהווה סטייה מוכרת מהתוכנית. על פי הצעת החוק, לתוכניות מאושרות ולתוכניות שהוחלט על הפקדתן לפני ינואר 2023 – ההקלות ימשיכו 3 שנים, עם אפשרות לשרת הפנים להאריך בשנתיים נוספות. לתוכניות חדשות (החלטה על הפקדה עד ינואר 2023) – ללא הקלות, למעט נושאים מצומצמים שיוגדרו.
לבקשת ח"כ שלמה קרעי נוספה להצעת החוק הקביעה כי גם ביישובים כפריים, ובלבד שהם במחוזות הצפון והדרום, יותר פיצול דירות בשיעור של עד 15% מהיקף יחידות הדיור שנקבעה במגבלת הכמות.
- 3.שקרנים, לא מאמין (ל"ת)בונזו 27/10/2021 00:26הגב לתגובה זו
- 2.יובל 26/10/2021 22:39הגב לתגובה זורפורמה לא פחות ממדהימה. אני לא מאמין שהרשויות המקומיות יוותרו על הסמכויות האלה וכמיטב המסורת במדינה הדפוקה שלנו, בה רשויות ציבוריות משרתות את עצמן במקום את הציבור, הרפורמה בסוף לא תיושם.
- 1.קשקשנים 26/10/2021 20:50הגב לתגובה זומשאבת כסף, בירוקרטיה בחסות המדינה, הכנסות עצומות ממחירי האדמה ששיכת לציבור

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם
על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים?
משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.
רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה.
וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.
במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.
וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.