הדמיה של התכנית באלעד
צילום: מילוסלבסקי אדריכלים

אלעד מתרחבת: תכנית להקמת 4,300 דירות עבור המגזר החרדי

התכנית שמקדמת הותמ"ל מציעה בנייה בגובה של עד 8 קומות ומתפרשת על שטח כולל של 3,300 דונם. תכנית נוספת כוללת הקמתן של 2,100 דירות ביישוב פורידס

מורן ישעיהו | (13)

תכנית מקיפה להרחבת העיר אלעד כוללת הקמתן של 4,300 יחידות דיור, שטחי תעסוקה, מחלף חדש, מסופי תחבורה ציבורית ושטח עבור בית עלמין. כך בהתאם לתכנית שמקדמת הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור) במטרה לתת מענה לצורכי הגידול של האוכלוסיה החרדית בעיר. 

התכנית שביוזמת רשות מקרקעי ישראל, מתפרשת על שטח כולל של 3,300 דונם ומציעה בנייה בגובה של עד 8 קומות בצפיפות ממוצעת של 21 יח"ד לדונם. מסך יחידות הדיור, 1,250 דירות מוגדרות כדירות קטנות עבור משקי בית עם מעט נפשות וכן 300 יחידות דיור עבור דיור מוגן. 

 

במסגרת התכנית יוקצו שטחים עבור מוסדות ציבור ושטחים ציבוריים וכן תשתיות הדרושות לגידול המשמעותי ביחידות דיור. עוד יוקם מחלף חדש בצומת מגדל אפק המחבר בין הכבישים 444 ו-471 לצד מסופי תחבורה ציבורית, תחנת משנה לחשמל, תוספת בית עלמין ומתקני איגום וויסות למי נגר.

בנוסף, בהתאם למחסור בשטחי תעסוקה בעיר יוקצו כמיליון מ"ר לצורך זה הממוקמים ממערב לעיר בסמיכות לדרכים ראשיות ותחנת הרכבת. את התכנית הכין משרד מילוסלבסקי אדריכלים.

"מדובר בבשורה משמעותית לעיר אלעד. התכנית מייצרת מלאי משמעותי של יחידות דיור עבור המגזר החרדי בכללותו. היא מאפשרת תמהיל דיור, שטחי ציבור ופרוגרמת מבני ציבור מותאמת למגזר ולצרכיו, מסדירה מערך תחבורתי ושטח תעסוקתי נרחב וכל זאת באופן שיאפשר איכות חיים והזדמנויות תעסוקה רבות", כך לדבריו של רפי אלמליח, מנהל אגף בכיר לתכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל.

עוד החליטה הותמ"ל על קידום תכנית נוספת להרחבת היישוב פורידס הכוללת 2,100 דירות בשני מתחמי מגורים במבנים בני 6-7 קומות בהמשך למרקם הבנוי של היישוב. שטח התכנית הינו בבעלות מעורבת פרטית (45%) ומדינה (55%). 

במסגרת התכנית, מתוכננת העתקה של תשתיות רבות כך שייצמדו לכביש 4 החדש העתיד לקום באזור, על מנת לאפשר הקמת 1,700 יח"ד במתחם העיקרי המצוי ממערב לכביש 4 הקיים היום. 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

עוד יוקצו שטחי מסחר ותעסוקה בקרבת גרעין היישוב וחזיתות מסחריות לאורך הרחובות הראשיים לצד שטחי ציבור במרחקי הליכה ממבני המגורים, שטחים לספורט ונופש ושטחים פתוחים.

 

סגן ראש אגף תקציבים ויו"ר הותמ"ל, אריאל יוצר: "הוועדה ממשיכה במגמתה לסיוע במאמצים הממשלתיים ליצירת פתרונות דיור איכותיים למגוון אוכלוסיות. התכנית באלעד נותנת מענה לצרכי הגידול של האוכלוסייה החרדית באזורי הביקוש במרכז הארץ, תוך חיזוק העוגן הכלכלי הנדרש לתפקוד הישוב. התכנית בפורדיס קודמה במאמץ ניכר של הרשות המקומיות ליצירת פתרון דיור לתושבי האזור וזאת תוך שינוי במיקום תשתיות ארציות הנדרשות לצורך כך".

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    באלעד, יש צפיפות ובנייה מכוערת איכות חיים פח (ל"ת)
    תודה אלעד 05/05/2019 21:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אברהם 05/05/2019 19:42
    הגב לתגובה זו
    כל הבנייה הזאת באה על חשבון אלפי עצים של יער אלעד . הריאה הירוקה של המקום הזה שהולכים לכרות את כולם ולבנות במקום זה בניינים
  • 5.
    אנונימי 05/05/2019 15:21
    הגב לתגובה זו
    .
  • 4.
    מלי 05/05/2019 14:37
    הגב לתגובה זו
    חפשו מקומות אחרים לבנות בהם
  • 3.
    קרקר 05/05/2019 14:13
    הגב לתגובה זו
    כמה כבשים הבוחרים שבחרו בימין הם עובדים וקורעים את התחת מתגייסים לצבא מסכנים את חייהם והטפילים שלא תורמים דבר חוץ מלעשוק את הקופה הציבורית והחילוניים יושבים על הגדר כי אין להם מאיפה להביא את ההתחלה .
  • אלי 06/05/2019 22:16
    הגב לתגובה זו
    אדיוט מי הביא אותך למדינה הידעת שאלעד מגייסים 75 אחוז לצבא יותר מת"א הידעת 80 אחוז עובדים משלמים מיסים הידעת שעם ישראל ללא תורה הוא לא שווה כלום דוגמה טובה תראה את עצמך אתה בלי תורה ומה שמעניין אותך זה כבישים אז איך אומרים כולם עוצרים באדום ואז יהיה מאוחר מדי בבית דין של מעלה
  • רונית 05/05/2019 15:59
    הגב לתגובה זו
    לידיעתך הערבים משלמים יותר ארנונה ומיסים מהחרדים הטפילים ששותים לך ולי את הדם בקשית
  • היטלר מאוהב בך ... אנטישמית מזוהמת (ל"ת)
    יוסי 10/05/2019 14:46
  • 2.
    לי 05/05/2019 13:49
    הגב לתגובה זו
    בניגוד למכרזים שוממים כמו בבאר שבע או חריש זאת אשכרה תכנית ברת קיימא, שתגרום להקטנת ביקושים בכל הערים השכונות המעורבות ולירידת מחיר עבור חרדים וחילונים.
  • 1.
    מי ישלם ארנונה ב..אלעד .. ? (ל"ת)
    אלי 05/05/2019 13:37
    הגב לתגובה זו
  • גב גב 06/05/2019 17:15
    הגב לתגובה זו
    רוב התושבים באלעד משלמים ארנונה מלאה כמוני.... שקר מוחלט והסטה מכוערת על חרדים שלא משלמים ארנונה... רוב האנשים שמותאמים לקבל הנחה, מקבלים 10-20% הנחה... אנחנו משלמים 100% בלי שום הנחה.... אל תאמינו לשטיפת מוח של התקשורת
  • אלי 06/05/2019 22:18
    ומי שמתחמק נדמה לי עובר על גזל
  • danny bar 05/05/2019 14:11
    הגב לתגובה זו
    שולמן ישלם, כלומר אני ואתה.
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.