כבל: "לשקול שוב את האיסור על השמאי הממשלתי לפרסם את נתון מחירי הדירות"

ראש מטה הדיור הגיב בדיון -  "אנחנו פשוט לא רוצים שהציבור יתבלבל". ומה אומר הסטטיסטיקן הלאומי?
ענת דניאלי | (6)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום (ב') בפרסום נתונים על ענף הנדל"ן; התחלות בנייה, גמר בנייה ומחירי הדירות, זאת על רקע ההחלטה לאפשר אך ורק ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לפרסם נתונים על מחירי הדיור בישראל.

היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי מדובר באחד הנושאים החשובים ביותר לאזרחי ישראל, ובסיכומו אמר כי הוועדה דורשת מהממשלה לשקול מחדש את ההחלטה לאסור על השמאי הממשלתי לפרסם נתונים. "פירוטכניקה לא תשפר את מחירי הדיור, זה נראה שההחלטה נבעה מכך שהשמאי הממשלתי קלקל את השורה כי הנתונים עליהם דיווח היו שונים מנתוני הלמ"ס".

באשר להמשך עליית מחירי הדיור אמר היו"ר כבל כי "אם כל אחד עושה כל מאמץ בתחומו ועדיין המחירים לא יורדים, אז אולי לראש הממשלה אין עניין שהם ירדו. ראש הממשלה היה צריך לטלטל את הממשלה שלו על כל חלקיה כדי שזה יקרה".

ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי אמר כי השמאי הממשלתי פרסם סקירה של השינוי במחיר דירת 4 חדרים ב-14 ערים בלבד. "זה לא מדד, הציבור לא יודע את ההבדל בין סקירה למדד ואנחנו לא רוצים שהוא יתבלבל. כדי לא לבלבל את הציבור ביקשנו שיהיה גורם מקצועי אחד שיפרסם נתונים על המחירים", אמר. הוא אף התייחס למצב הענף ואמר כי עקב אכילס העיקרי הוא המחסור בעובדים. לדבריו, יש תכנון של מעל 100 אלף דירות בשנה וזה ימשך כך גם בשנים הקרובות, אך מספר הדירות בבניה עומד על כ-55 אלף. "היום אין כוח ייצור מספיק שיכול לעבור את המספר הזה. אין עובדים", אמר.

הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן, הסביר גם הוא כי הציבור בסוף רואה מספר אחד והוא מבולבל. "כמו שאין שלושה מדדי מחירים לצרכן כך צריך להיות גם מדד מחירי דיור אחד", אמר. היו"ר כבל העיר כי השאלה היא "האם מישהו מחק את הנתונים של השמאי הממשלתי מהלוח כי זה לא הסתדר לו". פרופ' פפרמן אמר בתגובה כי בדיקת נתוני הלמ"ס ונתוני השמאי על פני 3 חודשים הראו תוצאות די דומות. עם זאת הוא הוסיף כי סוכם על שיתוף פעולה עם אנשי השמאי הממשלתי, והוא יוכל להעביר ללמ"ס אינפורמציה. באשר לנתוני התחלות הבנייה, שהתעדכנו לאחרונה כלפי מעלה, אמר פרופ' פפרמן כי הנתונים מתקבלים ממשרד הבינוי ונתוני המשרד לפני העדכון לא כללו את כל הבנייה החדשה בחריש.

ח"כ יעקב פרי אמר כי "מקור הנתונים באשר למכירת הדירות היא רשות המסים, ושאל מדוע נציגיה לא הגיעו לדיון". היו"ר כבל התייחס גם להיעדרות השמאי הממשלתי ונציגיו ושאל "האם מישהו מנע מהם להגיע". יצחקי הגיב ואמר כי הוא לא חושב שמישהו מנע מהם להגיע לישיבה. עם זאת היו"ר כבל הודיע כי הוועדה תפנה לרשות המסים ולשמאי הממשלתי ותדרוש לדעת מדוע אף אחד מנציגיהם לא הגיעו לישיבה.

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, אמר כי הבעיות בענף הן ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה. הוא הוסיף כי יש לפחות שני סעיפי חקיקה שמקנים לשמאי הממשלתי סמכות לפרסם את הסקירה שלו, שכוללת תחזיות. "השמאי מבצע סקירה של המוצר השכיח ביותר, והוא זה שצריך לסמן את המגמה. חשבו שלכאורה אם יטענו שהמחירים עומדים לרדת זה יקרה, אבל זה לא קורה והדבר הזה גרם לאנשים, שמכרו דירות ולא קנו או שנשארו על הגדר, להפסיד הרבה מאוד כסף. זאת הממשלה הראשונה שאומרת בריש גלי שהיא רוצה להשפיע על מחירי הדיור, וזאת שגיאה כי אנשים מחכים ואם השינוי לא מגיע הם הולכים וקונים דירות בכל מחיר. בקרוב יחלו להגיע נתוני מחיר למשתכן, שהמדינה החליטה לסבסד, והם נמוכים ב-20-30 אחוז ממחיר השוק – הדבר הזה ייתן מכה למדד כלפי מטה וזה לא משהו שצריך למדוד אותו", אמר דנוס.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי ההחלטה למנוע פרסום סקירת השמאי הממשלתי נראית תמוהה עד שערורייתית. "יש פה תחושה לא נוחה של סתימת פיות של גורמים שלא נעים לשמוע אותם. זה מחדל שהנתונים לא גלויים לציבור". ח"כ יוליה מלינובסקי הוסיפה כי היא גרה בשכירות בגלל האשליה שעוד מעט מחירי הדיור ירדו. "אני זכאית למחיר למשתכן אבל לא אלך לגור במקומות שאינן סמוכים למקומות העבודה ורחוקים מאזורי הביקוש. אנשים ניגשים למחיר למשתכן לא כדי לגור בדירות אלא כדי להשכיר אותן, זה ישראבלוף כי באזורי הביקוש בונים רק מגדלי יוקרה", אמרה. ח"כ יוסי יונה הוסיף כי עליות המחירים בענף הן אינדיקציה להיצע הקטן, והממשלה צריכה להציג תחזית לפתרון המשבר ואם הוא לא ייפתר לשקול טיפול בו בדרכים אחרות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שקיפות שקיפות שקיפות, זו התחלת ביעור השחיתות. (ל"ת)
    כחלון לא רוצה 02/11/2016 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כחלון מאמין שבהסתרת העובדות האמיתיות מחירי הדיור ירדו א (ל"ת)
    רמי 01/11/2016 03:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כבל איפה שאתה שם יד אין צמיחה (ל"ת)
    יעל 31/10/2016 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הלמס מחשבים גם את המחיר למשתכן למרות שזה ממש לא (ל"ת)
    מחיר שוק... 31/10/2016 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יש ר א לי 31/10/2016 16:21
    הגב לתגובה זו
    כחלון, הציבור לא טיפש, המעשה שעשית באיסור על פרסום נתוני השמאי הממשלתי זה ביזיון. אם נוסיף את זה לאי התערבותך בנושא המס על הגז בגלל חבר שלך מגיעים למסקנה אחת- לך הביתה ומהר.
  • 1.
    לא נתבלבל פליז פליז שחררו מידע (ל"ת)
    מבטיחים 31/10/2016 16:12
    הגב לתגובה זו
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן

ירידת מחירי הדירות: עודף מלאים, שוק תנודתי ומבצעי הייאוש של היזמים

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המחירים שלא תמיד יורדים במספרים, אבל השווי הכלכלי כבר נשחק דרך המימון

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.