כבל: "לשקול שוב את האיסור על השמאי הממשלתי לפרסם את נתון מחירי הדירות"

ראש מטה הדיור הגיב בדיון -  "אנחנו פשוט לא רוצים שהציבור יתבלבל". ומה אומר הסטטיסטיקן הלאומי?
ענת דניאלי | (6)

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, דנה היום (ב') בפרסום נתונים על ענף הנדל"ן; התחלות בנייה, גמר בנייה ומחירי הדירות, זאת על רקע ההחלטה לאפשר אך ורק ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לפרסם נתונים על מחירי הדיור בישראל.

היו"ר כבל פתח את הדיון ואמר כי מדובר באחד הנושאים החשובים ביותר לאזרחי ישראל, ובסיכומו אמר כי הוועדה דורשת מהממשלה לשקול מחדש את ההחלטה לאסור על השמאי הממשלתי לפרסם נתונים. "פירוטכניקה לא תשפר את מחירי הדיור, זה נראה שההחלטה נבעה מכך שהשמאי הממשלתי קלקל את השורה כי הנתונים עליהם דיווח היו שונים מנתוני הלמ"ס".

באשר להמשך עליית מחירי הדיור אמר היו"ר כבל כי "אם כל אחד עושה כל מאמץ בתחומו ועדיין המחירים לא יורדים, אז אולי לראש הממשלה אין עניין שהם ירדו. ראש הממשלה היה צריך לטלטל את הממשלה שלו על כל חלקיה כדי שזה יקרה".

ראש מטה הדיור במשרד האוצר, אביגדור יצחקי אמר כי השמאי הממשלתי פרסם סקירה של השינוי במחיר דירת 4 חדרים ב-14 ערים בלבד. "זה לא מדד, הציבור לא יודע את ההבדל בין סקירה למדד ואנחנו לא רוצים שהוא יתבלבל. כדי לא לבלבל את הציבור ביקשנו שיהיה גורם מקצועי אחד שיפרסם נתונים על המחירים", אמר. הוא אף התייחס למצב הענף ואמר כי עקב אכילס העיקרי הוא המחסור בעובדים. לדבריו, יש תכנון של מעל 100 אלף דירות בשנה וזה ימשך כך גם בשנים הקרובות, אך מספר הדירות בבניה עומד על כ-55 אלף. "היום אין כוח ייצור מספיק שיכול לעבור את המספר הזה. אין עובדים", אמר.

הסטטיסטיקן הלאומי, פרופ' דני פפרמן, הסביר גם הוא כי הציבור בסוף רואה מספר אחד והוא מבולבל. "כמו שאין שלושה מדדי מחירים לצרכן כך צריך להיות גם מדד מחירי דיור אחד", אמר. היו"ר כבל העיר כי השאלה היא "האם מישהו מחק את הנתונים של השמאי הממשלתי מהלוח כי זה לא הסתדר לו". פרופ' פפרמן אמר בתגובה כי בדיקת נתוני הלמ"ס ונתוני השמאי על פני 3 חודשים הראו תוצאות די דומות. עם זאת הוא הוסיף כי סוכם על שיתוף פעולה עם אנשי השמאי הממשלתי, והוא יוכל להעביר ללמ"ס אינפורמציה. באשר לנתוני התחלות הבנייה, שהתעדכנו לאחרונה כלפי מעלה, אמר פרופ' פפרמן כי הנתונים מתקבלים ממשרד הבינוי ונתוני המשרד לפני העדכון לא כללו את כל הבנייה החדשה בחריש.

ח"כ יעקב פרי אמר כי "מקור הנתונים באשר למכירת הדירות היא רשות המסים, ושאל מדוע נציגיה לא הגיעו לדיון". היו"ר כבל התייחס גם להיעדרות השמאי הממשלתי ונציגיו ושאל "האם מישהו מנע מהם להגיע". יצחקי הגיב ואמר כי הוא לא חושב שמישהו מנע מהם להגיע לישיבה. עם זאת היו"ר כבל הודיע כי הוועדה תפנה לרשות המסים ולשמאי הממשלתי ותדרוש לדעת מדוע אף אחד מנציגיהם לא הגיעו לישיבה.

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, אוהד דנוס, אמר כי הבעיות בענף הן ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה. הוא הוסיף כי יש לפחות שני סעיפי חקיקה שמקנים לשמאי הממשלתי סמכות לפרסם את הסקירה שלו, שכוללת תחזיות. "השמאי מבצע סקירה של המוצר השכיח ביותר, והוא זה שצריך לסמן את המגמה. חשבו שלכאורה אם יטענו שהמחירים עומדים לרדת זה יקרה, אבל זה לא קורה והדבר הזה גרם לאנשים, שמכרו דירות ולא קנו או שנשארו על הגדר, להפסיד הרבה מאוד כסף. זאת הממשלה הראשונה שאומרת בריש גלי שהיא רוצה להשפיע על מחירי הדיור, וזאת שגיאה כי אנשים מחכים ואם השינוי לא מגיע הם הולכים וקונים דירות בכל מחיר. בקרוב יחלו להגיע נתוני מחיר למשתכן, שהמדינה החליטה לסבסד, והם נמוכים ב-20-30 אחוז ממחיר השוק – הדבר הזה ייתן מכה למדד כלפי מטה וזה לא משהו שצריך למדוד אותו", אמר דנוס.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ח"כ יעל כהן פארן אמרה כי ההחלטה למנוע פרסום סקירת השמאי הממשלתי נראית תמוהה עד שערורייתית. "יש פה תחושה לא נוחה של סתימת פיות של גורמים שלא נעים לשמוע אותם. זה מחדל שהנתונים לא גלויים לציבור". ח"כ יוליה מלינובסקי הוסיפה כי היא גרה בשכירות בגלל האשליה שעוד מעט מחירי הדיור ירדו. "אני זכאית למחיר למשתכן אבל לא אלך לגור במקומות שאינן סמוכים למקומות העבודה ורחוקים מאזורי הביקוש. אנשים ניגשים למחיר למשתכן לא כדי לגור בדירות אלא כדי להשכיר אותן, זה ישראבלוף כי באזורי הביקוש בונים רק מגדלי יוקרה", אמרה. ח"כ יוסי יונה הוסיף כי עליות המחירים בענף הן אינדיקציה להיצע הקטן, והממשלה צריכה להציג תחזית לפתרון המשבר ואם הוא לא ייפתר לשקול טיפול בו בדרכים אחרות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שקיפות שקיפות שקיפות, זו התחלת ביעור השחיתות. (ל"ת)
    כחלון לא רוצה 02/11/2016 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כחלון מאמין שבהסתרת העובדות האמיתיות מחירי הדיור ירדו א (ל"ת)
    רמי 01/11/2016 03:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כבל איפה שאתה שם יד אין צמיחה (ל"ת)
    יעל 31/10/2016 22:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    הלמס מחשבים גם את המחיר למשתכן למרות שזה ממש לא (ל"ת)
    מחיר שוק... 31/10/2016 16:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יש ר א לי 31/10/2016 16:21
    הגב לתגובה זו
    כחלון, הציבור לא טיפש, המעשה שעשית באיסור על פרסום נתוני השמאי הממשלתי זה ביזיון. אם נוסיף את זה לאי התערבותך בנושא המס על הגז בגלל חבר שלך מגיעים למסקנה אחת- לך הביתה ומהר.
  • 1.
    לא נתבלבל פליז פליז שחררו מידע (ל"ת)
    מבטיחים 31/10/2016 16:12
    הגב לתגובה זו
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה. 

רון חן אנשי העיר
צילום: טל גבעוני
ראיון

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"

רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר

צלי אהרון |

אנשי העיר אנשי העיר 0.22%   שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".

״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"

האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״. 

אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף. 

מה אתה רואה בשוק היוקרה?